עמותת ילדים ישראלים, המובילה את המאבק נגד גירוש ילדי העובדים הזרים, הודיעה ביום שני, ה-22 באוגוסט, על כך שכ-600 בני אדם הבהירו שהם מתכוונים ללוות את המשפחות הזרות בתהליך הגשת הבקשות להסדרת מעמדן בארץ. העמותה, בשיתוף עם ארגון מסיל"ה, מוקד סיוע לעובדים זרים ורופאים לזכויות אדם, פתחה שלושה מוקדים ברחבי הארץ במטרה להקל על המשפחות בתהליך מילוי הטפסים, ובמתן מענה יעיל וברור ככל הניתן לשאלות הרבות שעלו עד כה.

אנשי עמותה הבהירו כי כ-250 מתנדבים, אשר עברו הכשרה יסודית ומקצועית מאיישים בימים אלה את המוקדים השונים, אליהם הגיעו למעלה מ-700 פניות. "אין מספיק מילים לתאר את גודל הנכונות האדירה והמרגשת של מאות המתנדבים, אשר בזכותה הצלחנו לעזור למשפחות, עד כמה שיכולנו, לעבור את התהליך הארוך, המלחיץ והמתיש של הכנת הטפסים והגשת הבקשה למשרד הפנים", מסרו רכזות המתנדבים של העמותה, אילת אריאלי ונועה גלילי. עוד הוסיפו: "המתנדבים הגדילו לעשות ואף ליוו משפחות אל העיריות השונות, בתי חולים ומשרדים ממשלתיים נוספים במטרה להקל ולעזור למשפחות בהכנת והמצאת כל הטפסים הנדרשים".

שישה ארגוני זכויות אדם עתרו ביום ראשון, ה-8 באוגוסט, לבג"ץ נגד החלטת הממשלה להקציב 21 יום בלבד לילדי מהגרי עבודה כדי להסדיר את מעמדם החוקי בישראל. הארגונים דורשים להאריך את הזמן שהוקצב ל-90 יום, כדי שלא ייפסלו ילדים זכאים בשל מכשול בירוקרטי.

הארגונים – ילדים ישראלים, מוקד סיוע לעובדים זרים, האגודה לזכויות האזרח בישראל, רופאים לזכויות אדם, המרכז לפלורליזם יהודי וקו לעובד – טוענים בעתירתם כי "בעוד שהחלטת הממשלה מביאה לידי ביטוי בידה האחת, לפחות בכל הקשור לחלק מילדי המהגרים, את עקרון טובת הילד ואת הכלל לפיו אין מענישים ילדים על חטאי הוריהם, ההחלטה מסכלת בידה השנייה את אותם העקרונות עצמם. זאת באמצעות הצבתם של מכשולים פרוצדוראליים, אשר יהפכו את מימוש זכותם של הזכאים לקבלת מעמד לבלתי אפשרית בחלק ניכר מן המקרים".

היום החל למעשה מרוץ נגד הזמן להגשת בקשות תוך 21 יום, כאשר על פי ההחלטה הפקיד המקבל את הבקשות רשאי להעניק אורכה של 21 ימים נוספים להגשת מסמכים נוספים – וזאת רק אם הוגשו עיקרי המסמכים הדרושים. לטענת העותרים, המשמעות היא שרבים מבין כ-800 הילדים הזכאים למעמד, אם לא רובם, לא יוכלו להגיש בפועל את בקשותיהם ולממש את הזכויות, או שבקשתם תידחה על הסף ללא דיון בה לגופה – "כל זאת בשל העדר יכולת להציג את המסמכים הנדרשים במועד שנקבע".

הארגונים טוענים כי ילדים רבים, יחד עם הוריהם, יצטרכו לפעול להשגת אישורי לימודים מבתי הספר בתקופת חופשת הקיץ; לפנות לצורך הנפקת דרכונים ותעודות לידה אל השגרירויות הזרות, אשר אינן מנפיקות מסמכים בתוך פרק זמן כה קצר; לפנות אל משרד הפנים בישראל לצורך הנפקת אישורים על לידה או הודעות לידת חי; לפעול לתיקון רישומם של אבות בהודעות על לידת חי ועוד. "הדרישה כי מסמכים אלה יוצגו בתוך 21 ימים, ואפילו כאשר לפקיד המקבל את הבקשות סמכות להאריך את המועד ב-21 ימים נוספים, ואף זאת רק אם הוצגו עיקרי המסמכים, אינה סבירה בעליל", נכתב בעתירה.

עוד נכתב, כי "נוכח העובדה, כי מדובר בהסדר לשעה, הזדמנות חד-פעמית לילדים חסרי מעמד שמרכז חייהם בישראל להסדיר את מעמדם, משמעותם של המחסומים הביורוקרטיים היא הרת גורל עבור הילדים הזכאים למעמד על פיה – מחסומים אלה עשויים להותיר ילדים, שהממשלה החליטה כי ראוי ליתן להם רישיון לישיבת קבע בישראל, ללא מעמד כלשהו, נעדרי זכויות סוציאליות, בתחושת חוסר ביטחון מתמדת, כשחרב המעצר והגירוש מוסיפה ומתנופפת מעל ראשם".

יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, איציק פרי, פרסם הבוקר קריאה נדירה לרשויות ההגירה, המשטרה והעובדים הסוציאליים לסרב פקודה ולא לשתף פעולה עם החלטת הממשלה לגרש כ-400 מילדי העובדים הזרים.

במאמר שפורסם הבוקר ב"מעריב" כתב פרי: "מדובר בהחלטה המענישה 400 ילדים שנולדו, גדלו והתחנכו בארץ, המשלמים עכשיו את מחיר היעדר מדיניות ממשלתית לאורך שנים".

לדבריו , "מדינת ישראל, שמיום הקמתה ביקשה להגדיר את עצמה כמדינת רווחה, הופכת היום למדינת טרנספר. מדינה שבה נחקקו במרוצת השנים החוקים הכי מתקדמים בעולם בהגנה על ילדים, שומטת בהחלטה אומללה את מדיניות הרווחה ומרעה עם אותם ילדים, גוזרת עליהם הגירה למדינה שמעולם לא חיו בה, אפילו אינם דוברים את שפתה, והופכת אותם על כורחם להיות ילדים בסיכון ובסכנה".

עמותת "רופאים לזכויות אדם" הגיבה ביום ראשון, ה-1 באוגוסט, לאימוץ מסקנות הוועדה הבינמשרדית בעניין מעמד ילדי העובדים הזרים על ידי הממשלה ולהחלטתה על גירוש 400 ילדי עובדים זרים: "מבלי לגרוע מחשיבות הענקת מעמד התושב למאות ילדים, הרי שחרב הגירוש, אשר עדיין מרחפת מעל מאות ילדים אחרים, היא בגדר גזירה איומה אשר אנו מסרבים לקבל. נמשיך לפעול כדי להבטיח שכלל הילדים יקבלו מעמד בישראל, כמו גם להבטיח כי מדינת ישראל תגבש מדיניות הגירה סדורה ואנושית, המכבדת זכויות אדם. הסדרים חד-פעמיים כגון זה אינם תחליף לצורך לגבש מדיניות כזו".

גם ארגון "ילדים ישראלים" הגיב להחלטת הממשלה: "אנחנו שמחים שנעשה צדק לחלק מן המשפחות. עלינו עדיין לוודא שהבירוקרטיה לא תמנע ממשפחות שמגיע להן לקבל את המעמד. יחד עם זאת אנחנו עצובים עם כמה מחברינו שהילדים שלהם עולים לגן חובה ולכן לא הכלילו אותם בקריטריונים. הגיע הזמן שישראל תחליט על מדיניות הגירה קבועה, בכדי שלא נגיע להחלטות מורטות עצבים. על המדינה לזכור שבכל פעם שהיא מביאה עובדים זרים לכאן היא מביאה בסופו של דבר בני אדם".

בארגון ילדים ישראלים שהוקם במטרה למנוע את גירוש 1,200 ילדי העובדים הזרים ולהעניק להם מעמד במדינה, בירכו על המלצות הוועדה הבין משרדית בעניינם, כפי שפורסם ביום שישי, ה-2 ביולי, בעיתון מעריב. "אנחנו מברכים על כך שהוועדה המקצועית הבין משרדית שהקימה הממשלה קוראת גם היא לעשות את מה שתומכי המאבק הבינו מזמן", אמרה רותם אילן, מייסדת הארגון.

אילן הוסיפה ואמרה כי לדעתה חובתה המוסרית של ישראל, כמדינה נאורה, היא להעניק מעמד לילדים ישראלים שגדלו וקיבלו חינוך במדינה. "אנו קוראים לשר הפנים, אלי ישי ולממשלת ישראל לקבל את המלצות הוועדה, ואף ללכת צעד מוסרי קדימה ולהעניק מעמד לכל הילדים. יש לסיים עם סוגיית 1,200 הילדים אחת ולתמיד, ולא להגיע למצב בו חלק מהילדים יקבלו מעמד, אך חלק יגורשו. לא מתקבל על הדעת שילדים חפים מפשע ישלמו את המחיר על היעדר מדיניות הגירה ברורה במדינה. מדובר בהחלטה מוסרית ונכונה להעניק מעמד לילדים ישראלים אלה, ואני פונה לממשלה בבקשה שתכליל את כל 1,200 הילדים בהסדר. גירוש ומעצר צריך להיות המוצא האחרון ביותר, ובוודאי כשמדובר בילדים".

בדו"ח הסופי של הוועדה הבין משרדית ממליצים חבריה לשר הפנים להעניק מעמד לכ-800 ילדי העובדים הזרים, שגילם חמש שנים ומעלה, והם עומדים בקריטריונים שונים. בין הקריטריונים: השתייכות למערכת החינוך בשנה החולפת, רישום לכיתה א' ומעלה לשנת הלימודים הבאה, דוברי השפה העברית שהוריהם נכנסו לישראל כחוק. מנגד, הוועדה ממליצה כי אם אחד מהוריהם של הילדים האלו כבר גורש מהארץ, לא תתאפשר כניסתו לישראל בשנית.

כמו כן, הוועדה ממליצה כי הממשלה תפרסם את החלטתה בשני עיתונים יומיים ובאתר האינטרנט של רשות האוכלוסין במשרד הפנים, ומרגע הפרסום יקבלו למשפחות הילדים 21 יום בלבד להגיש את הבקשות לקבלת מעמד להם ולילדיהם.

על פי ההמלצות, מי שיגיש את הבקשה לאחר המועד שתקבע הממשלה, צפוי להידחות ולעמוד בפני גירוש מהמדינה, כמו כ-400 הילדים מתח לגיל חמש ובני משפחותיהם, להם תינתן תקופה של שלושים יום מרגע פרסום ההחלטה לעזוב את ישראל מרצונם. חרף הסיפוק מרוב המלצות הוועדה, בארגוני הסיוע לעובדים הזרים וילדיהם הביעו חשש כי שר הפנים אלי ישי יבחר שלא לקבל את ההמלצות במלואן, ויפעל לגרש את מרבית הילדים מהארץ.

עמותת "ילדים ישראלים" מזמינה לעצרת הרשמית למניעת גירוש ולמען הענקת מעמד קבע ל-1,200 ילדי מהגרי עבודה אשר נולדו, גדלו והתחנכו בישראל. העצרת תתקיים ביום שלישי, ה-25 במאי, בשעה 19:30 ברחבת מוזיאון תל-אביב, רחוב שאול המלך. לעמוד האירוע בפייסבוק.

העצרת בהנחיית העיתונאים אורלי וילנאי וגיא מרוז ובהשתתפות מירי מסיקה, שלמה גרוניך, קרן פלס, דודו טסה, מאיה רוטמן, סגיב כהן, קוואמי ואומנים נוספים. ח"כ דב חנין (חד"ש) ישתתף וינאם בעצרת, שתתקיים גם בשיתוף התאחדות הסטודנטים בישראל ויוניס"ף ישראל. מארגני העצרת זקוקים לסיוע במתנדבים ובמשאבים לקידום המחאה. רוצים לעזור? הפרטים כאן.

העיתונאי גיא מרוז והזמר עברי לידר חברו יחדיו לפרויקט ייחודי במסגרתו יפיקו השניים שיר בשם "הבית שלי הבית שלך" אותו יקליטו ויבצעו שורה ארוכה של פוליטיקאים, עיתונאים ופעילים חברתיים.

בהודעה לעיתונות שפורסמו המארגנים נאמר כי "בהקלטת השיר והקליפ ייקחו חלק שר החינוך גדעון סער, העיתונאי חיים יבין, השר לענייני מיעוטים אבישי ברוורמן, יעל דיין, ח"כ ניצן הורוביץ, ח"כ כרמל שאמה, יולי תמיר, ח"כ איתן כבל, ח"כ אילן גילאון, ח"כ דב חנין, ח"כ שלמה מולה, ח"כ זבולון אורלב, העיתונאי מוטי קירשנבאום, רן כהן, יוסי שריד, אופיר פינס, אורנה בן דור, דרור פויר, אלון גל, בילי מוסקונה לרמן, גדעון לוי, מיה בנגל, איילה חסון, עמנואל רוזן, אורלי וילנאי ורותם אילן – יו"ר ארגון 'ילדי ישראל'. אליהם יחברו 30 זמרי מקהלת בית הספר ביאליק רוגוזין, בו לומדים הילדים, בדרום תל אביב".

יצוין שאנשי הימין מסויגים מהיוזמה. יועצו של השר סער מסר שאינו מאשר את השתתפות שר החינוך באירוע. מלשכתו של יו"ר ועדת החינוך, ח"כ אורלב, נמסר כי "הוא אינו יודע במה מדובר ואולי הוא הוזמן לאירוע, אך לא אישר את השתתפותו".

מרוז, כאמור ממפיקי האירוע, הסביר את חשיבות הפרויקט: "השיר, שנכתב על ידי יובל אלבשן, נכתב מתוך הרצון לקחת חלק במאבק הפעיל כנגד גירוש הילדים שעומד להתרחש ככל הנראה בסוף שנת הלימודים הנוכחית. בסוף החופש הגדול עסקה התקשורת באינטנסיביות בגירוש ילדי העובדים הזרים, אך שנת הלימודים החלה, המחברות והספרים נפתחו, הסערה שכחה אך עננת החשש מהגירוש מעל ראשם של הילדים בדרום תל אביב טרם חלפה. בדרך כלל, פרויקטים מסוג זה נעשים בעולם על ידי זמרים, אולם עקב הנסיבות, חשבתי לנכון שפעם אחת עיתונאים ופוליטיקאים צריכים לנקוט עמדה ולשתף פעולה".

מילות השיר " הבָּית שֶלי, הבית שֶלךָ" שאותו כתב יובל אלבשן והלחין גיא מרוז:

בסוף הכיכר, תחת שלט גדול

מתקבצים לאיטם ילדי האתמול

סיני קטן, וילדה תורכייה

ניגרי סָמוּק ומולדבית יפה

הם קצת משחקים, כמו ילדי השכונה

בגוּמִי, תוֹפֵסֶת, רוֹפֵא וְחוֹלָה

בלי כסף, בלי תואר, בלי כבוד, בלי הדר

נבוכים למראה, חרדים למחר

סיני קטן וילדה תורכייה

ניגרי סָמוּק ומולדבית יפה

לאט מצטרפת גם נֶפַּאלית רזה

שחולמת רק איך תשרת בצבא

ההורים לא דוברים את אותה השפה

אך כולם כואבים את אותה השפלה

הם היו זועקים, אם היה להם כוח

הם היו נמלטים, לו היה לאן לברוח

סיני קטן וילדה תורכייה

ניגרי סָמוּק ומולדבית יפה

ולאט מצטרפת גם נֶפַּאלית רזה

שחולמת רק איך תשרת בצבא

סיני קטן וילדה תורכייה

ניגרי סמוק ומולדבית יפה

ותאילנדי אחד שזרע כאן חיטה

עם שאר הילדים של בוני המדינה.

מתקבצים לאיטם … שאיש לא יֵדע,

שזהו ביתם, גם אם באו בגניבה

ואם לא תיגש ,ואם לא תביט

הם כולם יגורשו ואיתם – הֶעָתִיד

כי זה לא רק ביתם שקורס בפינה

זה הבָּית שֶלִי ושֶלךָ

סיני קטן, וילדה תורכייה

ניגרי סָמוּק ומולדבית יפה

נֶפַּאלית אחת שרוצה רק צבא

ותאילנדי שפוף מבוני המדינה

סיני קטן, וילדה תורכייה

ניגרי , תאילנדי, נפאלית רזה

ומולדבית אחת, מדברת עברית

ואחד מפרו, לא מבין ספרדית

סיני קטן, וילדה תורכייה

ניגרי , תאילנדי, נפאלית רזה

פיליפינית צוחקת, היא מלכת השכונה

וסרי לנקי צעיר, מאוהב בה נורא.

סיני קטן, וילדה תורכייה

ניגרי , תאילנדי, נפאלית רזה

מולדבית, סרי לנקי, ואחד מפרו

הם כולם משלנו, אם לא תתעלמו