עשרות מרצים מכל המוסדות להשכלה הגבוהה חתמו על עצומת פעילי שייח ג'ראח הקוראת להחרים את הכיבוש. עוד חתמו על העצומה פעילים רבים, ביניהם מזכ"ל ברית הנוער הקומוניסטי (בנק"י), אמג'ד שביטה. עד עתה חתמו על העצומה כ-800 יהודים וערבים. בין אנשי האקדמיה הבכירים שחתמו על העצומה: פרופ' קלמן אלטמן (הטכניון), פרופ' יעקב כתריאל (הטכניון), פרופ' אורי רם (אונ' בן-גוריון), פרופ' גדי אלגזי (אונ' תל-אביב), פרופ' יוסף זעירא (האונ' העברית), פרופ' חווה יבלונקה (אונ' בן-גוריון), פרופ' ענת בילצקי (אונ' תל-אביב), פרופ' רון כוזר (אונ' חיפה), פרופ' חיים גנץ (אונ' תל-אביב), פרופ' בן-ציון מוניץ (אונ' תל-אביב), פרופ' משה צוקרמן (אונ' תל-אביב), ד"ר אפרים דוידי (אונ' תל-אביב), ד"ר עופר כסיף (מכללת ספיר), ד"ר חררדו לייבנר (אונ' תל-אביב), ד"ר לב גרינברג (אונ' בן-גוריון), ד"ר ישי מנוחין (אונ' בן-גוריון) וד"ר יובל יונאי (אונ' חיפה).

העוצמה פורסמה על ידי פעילי השלום בשייח' ג'ראח, שרואים בדאגה את יוזמות החקיקה האנטי-דמוקרטיות המקודמות בכנסת ישראל. בהודעת הפעילים נמסר: "בכוונתנו להיאבק בחקיקה זו הפוגעת בזכות היסוד של חופש הביטוי, המצפון והמחאה – כדוגמת החוק האוסר על אזרח ישראלי לקרוא לסנקציות כלכליות נגד מוסדות ישראליים בארץ ובשטחים הכבושים. אנו נחושים להיאבק במגמות פשיזציה כגון אלה, ולפיכך, כמעשה של מרי אזרחי, אנו קוראים לחברינו לצרף את חתימתם לעצומה שפורסמה בסוף השבוע".

בעצומה נכתב: "אנו קוראים להחרים חברות הפועלות בשטחים הפלסטינים הכבושים ובמזרח ירושלים ומרוויחות מהכיבוש, להימנע מהשקעות בהן ומעסקאות עימן ומרכישת מוצריהן. ההתנחלויות הן לא רק פשע כלפי העם הפלסטיני, אלא גם פגיעה באינטרס הישראלי. קידום החוק האוסר עידוד חרמות מאלץ אותנו לא רק להחרים מוצרי התנחלויות באופן אישי, אלא לקרוא לכך בפומבי. הפרה פומבית היא תגובה הכרחית לחקיקה אנטי-דמוקרטית; אי-ציות מתריס מתחייב לנוכח דיכוי חירות המצפון והביטוי. אנו מקווים כי החוק האוסר ביטויי עידוד ותמיכה בחרם ייבלם, אולם במידה ויחוקק אנו נכונים ואף מקווים לעמוד לדין בעוון הפרת החוק הבלתי דמוקרטי הזה".

לחתימה על העצומה

דרציית העיתונאים הבינלאומית דורשת לחקור התנהגות חיילי צה"ל כלפי עיתונאים בשטחים, בייחוד הצלמים, ולהפסיק את התנכלויות הצבא כלפיהם. עוד דורשת הפדרציה ממשלת ישראל להעניק חופש פעולה לעיתונאים ובייחוד למנוע שיהיו מטרות לדיכוי כוחות הכיבוש.

במכתב ששלח ג'ים בומלה, יו"ר הפדרציה הבינלאומית בה חברים איגודי העיתונאים מכל העולם וגם מישראל, נאמר כי מעשים אלה נוגדים את החוק הבינלאומי. יצוין שבשבועות האחרונים נפצעו שלושה צלמים פלסטינים שסיקרו הפגנות נגד הגדר והמועסקים על ידי סוכנויות הידיעות הצרפתית, "רויטרס", ואיי.פי.

להודעה המלאה של הפדרציה הבינלאומית

עוד בנושא

פעילי "סולידריות שייח' ג'ראח" רואים בדאגה את יוזמות החקיקה האנטי-דמוקרטיות המקודמות בכנסת ישראל: "בכוונתנו להיאבק בחקיקה זו הפוגעת בזכות היסוד של חופש הביטוי, המצפון והמחאה – כדוגמת החוק האוסר על אזרח ישראלי לקרוא לסנקציות כלכליות נגד מוסדות ישראליים בארץ ובשטחים הכבושים. אנו נחושים להיאבק במגמות פשיזציה כגון אלה, ולפיכך, כמעשה של מרי אזרחי, אנו קוראים לחברינו לצרף את חתימתם לעצומה שפורסמה בסוף השבוע.

"אנו קוראים להחרים חברות הפועלות בשטחים הפלסטינים הכבושים ובמזרח ירושלים ומרוויחות מהכיבוש, להימנע מהשקעות בהן ומעסקאות עימן ומרכישת מוצריהן. ההתנחלויות הן לא רק פשע כלפי העם הפלסטיני, אלא גם פגיעה באינטרס הישראלי. קידום החוק האוסר עידוד חרמות מאלץ אותנו לא רק להחרים מוצרי התנחלויות באופן אישי, אלא לקרוא לכך בפומבי. הפרה פומבית היא תגובה הכרחית לחקיקה אנטי-דמוקרטית; אי-ציות מתריס מתחייב לנוכח דיכוי חירות המצפון והביטוי. אנו מקווים כי החוק האוסר ביטויי עידוד ותמיכה בחרם ייבלם, אולם במידה ויחוקק אנו נכונים ואף מקווים לעמוד לדין בעוון הפרת החוק הבלתי דמוקרטי הזה".

לחתימה על העצומה
עוד על המאבק בשייח ג'ראח

סרבן הכיבוש שיר רגב חזר לכלא הצבאי לתקופת כליאה שלישית. שיר נידון ביום חמישי האחרון ל-34 ימי מחבוש, אותם הוא מרצה בכלא 6. כך מסרו בסוף השבוע פעילי "פרופיל חדש". בהצהרה שפרסם ערב משפטו כתב רגב: "אני מרגיש שחובתי היא לסרב ולערוק מצבא, שעיקר עיסוקו היומיומי היות משטרת כיבוש לשמירת 'הסדר הישראלי' וכפייתו על פלסטינים חסרי הגנה ואזרחות".

עוד כתב סרבן הכיבוש: "ומהו אותו 'סדר ישראלי'? זהו תהליך מתמשך כבר למעלה מ-42 שנה של משטר צבאי לפלסטינים, של שלילת הנגישות למשאבי הקהילות הפלסטיניות באדמה, במים, בפירות החקלאות, במחצבים, בזיהום אדמתם ונחליהם כל זאת תוך תמיכה בגזילת זכויות אלה ע"י המתנחלים החיים באותו איזור אך תחת חוקים אחרים כביכול דמוקרטיים. ועוד לא דיברתי על זכויות האדם של הפלסטינים, על שלילת חופש התנועה, פגיעות גוף ועד כדי הרג מסיבי ללא כל חקירה ראויה של חשודים בביצוע עבירות מהחמורות שבספר החוקים הישראלים ושהן בתנאים של 'תפיסה לוחמתית' גם פשעי מלחמה ועבירות אחרות על החוק הבינלאומי".

הוא סיים את ההצהרה: "בעיקר בהיותי בעל פרופיל 'קרבי', ללא ספק בהתגייסותי הייתי צפוי לשרת מערכת 'מאפיוזית' זו (…) זהו צבא המשרת אינטרסים שאינני מאמין בהם, לכן בדילמה שבין שרות כזה לבין צו המצפון אין לי כל ספק בבחירתי. אני מאמין גם שיבוא יום שבחירתי תזכה גם לערכתם של אנשים שהיום מתכחשים למציאות האיומה שאנו כחברה יוצרים לעם אחר ולנפשם של צעירים רבים שלא מודעים אולי להשחתה שהם שותפים לה". שיר רגב צפוי להשתחרר מהכלא ב-13 באוגוסט הקרוב. כתובתו בכלא היא: שיר רגב (מ"א 5966205), כלא 6, ד"צ 01860, צה"ל; פקס: 04-9540580

חבריו מבקשים לשלוח מכתבי מחאה, רצוי בפקס, אל שר הביטחון:

אהוד ברק, שר הביטחון
משרד הביטחון
הקריה
תל-אביב 64743.
טל': 6975540 (03) או 6975423 (03)
פקס: 6976711 (03)
דוא"ל sar@mod.gov.il או pniot@mod.gov.il

רצוי לשלוח העתקים למפקד הכלא, לכתובת:

מפקד כלא 6,
כלא 6
ד"צ 01860, צה"ל
פקס: 04-9540580
ד"צ 01860
צה"ל
פקס: 9579389 (03)

מאות מפגינים נגד הכיבוש הפגינו ביום שני וראשון השבוע בנמל העיר אוקלנד שבארה"ב ומנעו מצוות הנמל לפרוק את תכולתה של ספינת "צים". אחד ממארגני ההפגנה, ריצ'רד בקר, אמר לעיתון "סן פרנסיסקו כרוניקל": "עמדתנו היא שישראל לא יכולה לאמץ התנהגות פיראטית ולצפות שספינות המשא שלה יגיעו לכל מקום בעולם". בקר העריך שבין 600 ל-700 חברי ארגוני עובדים וזכויות אדם הצטרפו למחאה.

העיתון דיווח אתמול כי המפגינים מעוניינים לחסום את פריקת הספינה למשך יממה, והצליחו לשכנע את עובדי הנמל לא לחצות את החומה האנושית שיצרו מול הרציף. העובדים, שניסו להימנע מעימות עם המפגינים, הסכימו. עד כה לא דווח על תקריות אלימות או מעצרים. יצוין שחלק מעובדי הנמל אף הביעו תמיכה במחאה.

מנהיג המחאה הכריז כי המפגינים מסרבים לקבל סחורות "של האפרטהייד הישראלי", ומטרתם היא לעצור את הפריקה ל-24 שעות. הוא השווה זאת למאבק בדרום אפריקה בשנות ה-80, אז סירבו במקומות רבים לסחור עם המשטר הגזעני. "אנו רוצים לשלוח מסר ברור – אם אתם תוקפים אזרחים בדם קר בלב ים, מטילים מצור על עזה, בונים חומת אפרטהייד, ובוחרים גזען כמו אביגדור ליברמן לשר החוץ – שקורא לגירוש האזרחים הערבים – אנחנו לא נכבד את הסחורה הישראלית שלכם כאן", הוא אמר לקהל שהתאסף בנמל.

נמל אוקלנד אינו הראשון שאליו מגיעה המחאה. עובדי הנמלים השוודים הכריזו כבר כמה ימים אחרי מות תשעה פעילים בהשתלטות על המשט לעזה, כי יחרימו במשך שבוע ספינות וסחורות ישראליות – בין ה-15 ל-24 ביוני. צעד דומה ננקט על ידי עובדי הנמלים בנורבגיה.

לידיעה שפרסמו קבוצת עובדים בנמל התומכים במחאה (באנגלית)

סרטון על ההפגנה ביוטיוב

הסרבנית ד. ק. מבת-ים נידונה השבוע ל-25 ימי מחבוש שאותם היא מרצה החל מיום שלישי, ה-15 ביוני, בכלא 400 בצריפין. זוהי תקופת הכליאה השנייה של ד. ק., והפעם השישית שבה היא נשפטת על סירובה להתגייס. בתאריך הגיוס שלה, בחודש אפריל, היא נידונה ל-20 ימי מחבוש, אך העונש לא הוצא אל הפועל בטענה שאין מקום פנוי בכלא, וד.ק נדרשה להתייצב מדי יום בבסיס מיט"ב בתל השומר. בסוף אפריל היא חזרה לתל השומר ונשפטה ל-10 ימי מחבוש, שהפעם יצאו אל הפועל. אחרי שחרורה מהכלא היא נשפטה שוב על סירובה להתגייס, הפעם ל-20 ימי ריתוק. ד.ק. נשפטה עוד לשבעה ימי מחבוש על תנאי בסוף מאי ולעשרה ימי ריתוק בתחילת יוני.

בהצהרה שמסבירה את סירובה כתבה ד. ק. : "אני מסרבת להתגייס לצבא כי אני מאמינה שהמערכת הצבאית לעולם לא תסייע להגיע לשלום. הצבא הוא כוח אלים משום שהוא מלמד כיצד לפתור סכסוכים באמצעים פוגעניים, כמו נשק ואלימות. אין שום היגיון בכך שצד אחד ישתמש באלימות כאמצעי להשגת שלום, בתקווה שהצד השני פשוט יקבל זאת. על כן אני מסרבת בכל לב לשתף פעולה עם המערכת הצבאית (ועם האידיאלים שלאורם היא פועלת), שהיא לדעתי רקובה מן היסוד, ורחוקה עד מאוד מהמטרה של השגת שלום בין העמים".

חבריה מבקשים מומלץ לשלוח מכתבי מחאה, רצוי בפקס, אל הגורמים הבאים:

מר אהוד ברק, שר הביטחון
משרד הביטחון
הקריה
תל-אביב 64743.
טל': 6975540 (03) או 6975423 (03)
פקס: 6976711 (03)
דוא"ל sar@mod.gov.il או pniot@mod.gov.il

רצוי לשלוח העתקים למפקדת הכלא, לכתובת:

מפקדת כלא 400,
ד"צ 02447
צה"ל
פקס: 9579389 (03)

83 פלסטינים ו-7 ישראלים נהרגו בגדה וברצועה מאז מבצע עופרת יצוקה – כך עולה מהדו"ח השנתי של ארגון בצלם שפורסם ביום שני, ה-14 ביוני. הדו"ח מתייחס לתקופה של 16 חודשים, מאז ראשית שנת 2009, ומממצאיו עולה כי 31 מתוך 83 הפלסטינים שנהרגו לא עסקו בלחימה. שני שליש מההרוגים הם תושבי הרצועה, תשעה פלסטינים נהרגו על ידי אנשי המנגנונים הפלסטינים ברצועה ושני פלסטינים נוספים הוצאו להורג בשל שיתוף פעולה עם ישראל.

הדו"ח סקר שורה של נושאים נוספים, בהם גדר ההפרדה. עורכי הדו"ח ספרו 44 מחסומים מאוישים בגדה, לעומת 63 בשנת 2008, מתוכם 18 בתוך העיר חברון. לאורך הגדר יש 39 מחסומים נוספים, מתוכם 19 המשמשים כנקודות בידוק טרם הכניסה לישראל

בנוסף, נכון לאוקטובר 2009 ישנן 488 חסימות פיזיות – כולל מכשולי עפר, חסימות, שערים ומקטעי דרכים הסגורים בפני הפלסטינים – זאת לעומת ממוצע של 537 חסימות כאלה בתשעת החודשים הראשונים של 2008. הדו"ח מציין עוד כי לאורך גדר ההפרדה ישנם 39 מחסומים נוספים, מתוכם 19 המשמשים נקודות בידוק אחרונות לפני הכניסה לישראל.

בנושא המעצר המנהלי חל שיפור יחסי. לדברי כותבי הדו"ח, בשנתיים האחרונות ישנה ירידה מתמדת במספר העצירים המנהליים ובסוף אפריל הוא עמד על 222. נכון לסוף מרץ 2009 היו 237 עצירים מנהליים, כ-55% מהם בין חצי שנה לשנה וכ-35% בין שנה לשנתיים. 25 עצירים הוחזקו בין שנתיים לארבע שנים ברציפות ועציר אחד הוחזק למעלה מארבע שנים וחצי. ב"בצלם" מבהירים כי "רוב השיפורים אינם נובעים משינוי מהותי במדיניות הישראלית או משינויי חקיקה, אלא הם תוצאה של הרגיעה היחסית בעימות".

השיפור היחסי שחל בגדה אינו חל ברצועה: בדו"ח נכתב כי האיסור הישראלי על ייבוא חומרי גלם ועל ייצוא ממשיך לשתק את התעשייה המקומית, ולמעלה מ-70% מאוכלוסיית הרצועה תלויה בסיוע של ארגונים בינלאומיים כדי לרכוש מזון. עוד נטען כי בשל ההגבלות על הכנסת חומרי בניין, לא ניתן לשקם את המבנים שהרסה ישראל במהלך מבצע "עופרת יצוקה".

עם פרסום הדו"ח מסרה מנכ"ל בצלם, ג'סיקה מונטל: "אנחנו מציינים בימים אלה 43 שנים ליום השביעי של מלחמת ששת הימים, שהיה גם יומו הראשון של הכיבוש הישראלי בשטחים. כל עוד ישראל שולטת על מיליוני פלסטינים, היא מחויבת לשמור גם על זכויותיהם. הכיבוש הממושך טומן בחובו סכנות ברורות לדמוקרטיה הישראלית ועל כן, לנו כישראלים יש חובה לדרוש דין וחשבון על הנעשה בשמנו בשטחים ושינוי של מדיניות הפוגעת בזכויות האדם".

כ-20 אלף איש נכחו בשבת (ה-5 ביוני) בתהלוכת השמאל בת"א נגד המדיניות המסוכנת של ממשלת ביבי-ברק-ליברמן, באחת מההפגנות הגדולות ביותר שנראו בשנים האחרונות. ההפגנה – שהתחילה בצעדה מכיכר רבין והסתיימה בעצרת ברחבת מוזיאון ת"א – נערכה ביוזמת חד"ש, מרצ, שלום עכשיו, רופאים לזכויות אדם וארגוני שלום נוספים במחאה על ההשתלטות האלימה של צה"ל על משט הסיוע לעזה ולציון 43 שנים לכיבוש, וקראה לציבור לחזור לשפיות ולהציל את החברה הישראלית. בין משתתפי העצרת: יו"ר חד"ש ח"כ מוחמד ברכה, ח"כ דב חנין (חד"ש), ח"כ חיים אורון, ח"כ ניצן הורוביץ, ח"כ אילן גילאון (מר"צ), ח"כ לשעבר תמר גוז'נסקי, מזכ"ל שלום עכשיו, יריב אופנהיימר וסגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב בדימוס, השופטת סבניוה רוטלוי.

כ-100 פעילי ימין התגודדו מול ההפגנה ורשמו כמה ניסיונות אלימים לפרוץ לתהלוכה. באחת מהתקריות זרקו אנשי הימין רימון עשן אל עבר המפגינים. מזכיר סניף חד"ש בתל אביב, יואב גולדרינג, אמר בתגובה כי "גם רימוני עשן לא יעצרו אותנו". כמו כן, לאחר ההפגנה תקפו מספר פעילי ימין את אורי אבנרי, שבהתערבות המשטרה יצא ללא פגיעה.

צילומים: יונתן ליבנה, מיכל בר-אור, איתמר ברודרסון-ויצמן

הסופר ניר ברעם אמר בעצרת הסיום: "באנו הנה הערב ערבים ויהודים כי החלטנו להפסיק לפחד. אנחנו רוצים מדינה דמוקרטית, חופשית, שבה ערך השוויון של כל אזרחיה עומד מעל לכל עיקרון אחר. וכן, אנחנו כאן כי אנחנו קשורים למקום הזה בכל נפשנו, ומוכנים לעשות הכול כדי להפוך את ישראל לדמוקרטיית אמת, חופשית, ובעיקר חסרת פחד. מדינה שהיא בית לכולנו".

אלישבע מיליקובסקי (פעילת שמאל ומפעילי מאבק שייח' ג'ראח) קראה מעל הבמה לעמידה משותפת יהודית-ערבית, של גברים ונשים מול הימין: "העמידה המשותפת הזאת מתרחשת גם כאן היום בתל אביב, והיא צריכה להמשיך, להתרחב ולצמוח בכל רחבי הארץ, בכל מקום בו הימין מדכא, מפריד, מחליש ופוגע. הימין מנסה להפריד ולבודד אותנו. אנחנו ממשיכים להתעקש לעמוד ביחד!".

אמג'ד שביטה (מראשי חד"ש ומזכיר ברית הנוער הקומוניסטי) אמר מעל הבמה: "יש כאן בקהל מגוון גדול מאוד של דעות, אמונות, וסיפורי חיים. אבל כולנו הגענו לכאן הערב כדי להגיד שמעכשיו אנחנו כותבים את הסיפור שלנו ביחד. לא עוד מלחמה, אלא מאבק משותף על האינטרס המשותף לכולנו, האינטרס המשותף לכולנו בשלום, האינטרס המשותף לכולנו בפינוי כל ההתנחלויות, האינטרס המשותף לכולנו בהסרת המצור על עזה, האינטרס המשותף לכולנו בשחרור האסירים הפוליטיים וגלעד שליט, האינטרס המשותף לכולנו בישראל דמוקרטית המכבדת את זכויות המיעוט הערבי. האינטרס המשותף של כולנו בחיים".

צלי רשף (ממיסדי שלום עכשיו) אמר מעל הבמה: "צריך לומר לממשלה: העולם כולו אינו נגדנו. העולם כולו הוא נגד המדיניות שלכם. נגד מדיניות הכוח והטפשות. אנחנו מאמינים שיש דרך אחרת. אנחנו מאמינים שיש פיתרון של שלום, כבוד הדדי, שויון בין אדם לאדם, בין יהודים לערבים, פתרון של שתי מדינות לשני עמים, פיתרון בירושלים בירת שתי המדינות ושני העמים".

המארגנים הופתעו מעוצמת ההתגייסות להפגנה: "ההתייצבות של המוני המפגינים הערב משקפת שינוי כיוון שמתרחש בחברה הישראלית. הציבור מבין שהממשלה הנוכחית מובילה אותנו בדרך ללא מוצא ורבים חשים צורך לצאת לרחובות לפני שיהיה מאוחר מידי."

ח"כ מוחמד ברכה, יו"ר חד"ש, אמר: "הביקורת על הקיפאון המדיני, על העמקת הכיבוש ועל ההכנות למלחמה מתרחבת בישראל אל מעגלים הולכים וגדלים שמאסו בדרכם של ברק, ליברמן ונתניהו. למול הסכנה הפאשיסטית המאיימת על החברה הישראלית אנחנו הולכים להפגנה הזו בראש מורם. אנחנו לא ניתן לימין המטורף לדחוק את השמאל ואת האוכלוסיה הערבית לבידוד פוליטי. המאבק היהודי-ערבי נגד הכיבוש, הדיכוי והמצור ינצח. יחי המאבק המשותף למען השלום".

ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש): "ישראל נמצאת על פרשת דרכים. ממשלת נתניהו – ברק מסרבת להעלות על דרך השלום ומובילה להתדרדרות מסוכנת. אותם אנשים ששלחו חיילים להשתלט על הספינות באמצע הלילה הם העלולים לשלוח את ישראל ל מלחמה חדשה ונוראה. מול מדיניות הסירוב וההתנחלויות, מול הגל העכור המאיים על המרחב הדמוקרטי, אנחנו חייבים להתייצב מאוחדים, יהודים וערבים. צריך להקים חזית רחבה להצלת החברה הישראלית והאזור כולו מהסכנות הקשות. ההפגנה הערב היא צעד חשוב בכיוון הקמתה של חזית כזו".

ביום שישי (ה-4 ביוני) תתקיים ההפגנה השבועית בשייח ג'ראח בסימן אירוע ההשתלטות האלימה על משט הסיוע בעזה והמועד לציון 43 שנים לכיבוש. פעילי המאבק קוראים להגביר את המחאה השבוע בעקבות הצרת צעדיהם מצד השלטונות – בית המשפט החליט לאחרונה להרחיק מהשכונה במשך חמישה חודשים 12 פעילים שנעצרו בהפגנות בשבועות האחרונים.

הפעילים פרסמו מנשר לפיו "למחסומים המשטרתיים הפיזיים בשכונה נוספה החלטתה של השופטת זיסקינד, המציבה מחסום נוסף בפני המאבק שלנו. בהחלטתו מנסה בית המשפט למנוע מפעילים מרכזיים במאבק לקחת חלק בכל אירוע פומבי הקשור לשייח' ג'ראח למשך חמישה חודשים ואף למנוע באופן גורף את הגעתם של הפעילים לשכונה בתקופה זו. בכך התייצב בית המשפט באופן חד משמעי לצידה של משטרת ירושלים, תוך שהוא מצטרף לניסיונותיה של המשטרה לדכא ולשבור את המאבק. אנחנו יודעים שכמו בעבר ניסיונות הדיכוי רק יעצימו את כוחנו מול העוולות שכנגדן אנו נאבקים".

לדברי הפעלים: "גם נוכח האתגר החדש הזה נעמיד את התגובה היחידה שאנחנו יכולנו להציע: סולידריות. סולידריות עם שותפינו הפלסטינים כנגד הניסיון לייהד את שכונתם ולגרשם מבתיהם; סולידריות עם חברינו העצורים כנגד הניסיון להשתיק את מחאתם; סולידריות עם אחינו האזרחים המבקשים לחיות בחברה דמוקרטית בה אכיפה פוליטית על-ידי המשטרה היא דבר שאין להעלותו על הדעת. חוק חייב להיות שווה לכולם. חוק שנאכף בצורה מפלה מערער על עצם חוקיותו. בשם הסולידריות אנו קוראים לכולכם להגיע להפגנה בשכונה ביום שישי הקרוב, ולהתייצב יחדיו ולהעביר מסר ברור לבית המשפט השלום ומשטרת המתנחלים-לא תוכלו להמית התנגדות עממית!".

עוד הם הדגישו: "זהו הרגע שבו כולנו צריכים להתגייס, לקרוא לחברים להצטרף אלינו, לעמוד כתף אל כתף מול ההשחתה של מערכות אכיפת החוק שנגע הכיבוש התפשט בהן. ביום שישי, בשעה 16:00, שייח' ג'ראח. אנחנו קוראים לכם להצטרף אלינו". יצוין שביום רביעי, ה-4 ביוני, הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.

עוד על המאבק בשייח ג'ראח

ביום רביעי, ה-12 למאי, יקיים המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל-אביב ערב דיון על הספרות האקדמית על הכיבוש. בין השאר ידונו הספרים שפרסמו אייל ויצמן, ניב גורדון, אריאלה אזולאי, עדי מיכל גבעוני וסרי חנפי.

באירוע ישתתפו, בין היתר, יוסי שוורץ (אונ' תל-אביב), רונן שמיר (אונ' תל-אביב), עדי אופיר (אונ' תל-אביב), אריאלה אזולאי (אונ' בר אילן), דלית באום (אונ' חיפה), מירון בנבנישתי, חסן ג'בארין (עדאלה), ניב גורדון (אונ' בן-גוריון), אורן יפתחאל (אונ' בן-גוריון), הלל כהן (האוניברסיטה העברית) ואסף שגיב (עורך כתב העת "תכלת"). יום רביעי, ה-12 במאי, החל משעה 18:00 באולם 449, בניין גילמן, אוניברסיטת תל-אביב.