הצעת חוק משאל העם על הגולן וירושלים אושרה ביום רביעי, ה-14 ביולי, בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה משותפת של ועדת הכנסת וועדת חוקה, חוק ומשפט. ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש) אמר בתגובה: "הליכוד העביר היום מסר ברור של סירוב ליוזמת השלום הערבית ולכל ניסיון של הגעה להסדר שלום עם סוריה ועם הפלסטינים. זהו מסר שיהדהד בעולם הערבי ובארצות העולם כולן. משמעות ההחלטה היא החמרה בסכנת ההתדרדרות הביטחונית והמדינית וחיזוק הסכנה למלחמה אזורית חדשה".

מליאת הכנסת החליטה ביום שלישי, ה-13 ביולי, לשלול מח"כ חנין זועבי (בל"ד) שלוש זכויות המוקנות לה מתוקף תפקידה, בעקבות השתתפותה במשט השלום לרצועת עזה. על פי הצעתו של הכהניסט ח"כ מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי), שאומצה על ידי ועדת הכנסת, הוחלט לשלול את הדרכון הדיפלומטי של זועבי, את זכותה לקבל מימון לסיוע משפטי ואת זכותה לצאת למקומות בחו"ל אליהם נאסרה כניסה של אזרחים ישראלים. בהצעה תמכו 34 חברי כנסת ו-16 התנגדו.

"אי אפשר לקיים דיון כזה בצורה מכובדת. אני חושבת כי תוכן הדיון יבייש כל פרלמנט בעולם. אי אפשר לקיים דיון כזה ולומר שקיימת דמוקרטיה", אמרה אמש ח"כ זועבי מעל דוכן הכנסת בתגובה להתקפות הימין. "קוראים לי חנין זועבי. אני אשה, אני אזרחית במדינה הזו, אני ליברלית, משמע אני מאמינה בחירות, חופש וצדק – הערכים האלה הם ערכים אוניברסליים, ואני יודעת שיש הרבה חברי כנסת פה שלא מאמינים בערכים אלו", הוסיפה ח"כ זועבי. "אני פלסטינית. לא צבא ולא עונשים ישנו את העובדה הזו, ולא ימנעו ממני לפעול על פי העובדה הזו שאני פלסטינית. אני חברת כנסת, ולא רק שיש לי זכות לעשות כך, יש לי זכות להיאבק למען הערכים שלי".

אחרי דבריה עלו לנאום חברי הכנסת דב חנין ומוחמד ברכה (חד"ש), והאשימו את חברי הכנסת המבקשים לשלול את זכויות היתר של ח"כ זועבי בגזענות ובפגיעה ביסודות הדמוקרטיים של מדינת ישראל. "יש מה ללמוד מההיסטוריה", אמר ח"כ חנין. "בשנות ה-20 גורשו מהרייכסטאג חברי פרלמנט קומוניסטים – כך בדיוק חוסלה הדמוקרטיה, כך מגיעים לפאשיזם".

מליאת הכנסת דחתה ביום שני, ה-12 ביולי, הצעת חוק ממשלתית המצמצמת את זכויות העצירים. ההצעה הממשלתית שוללת זכות ערר על מעצר לבית המשפט העליון וכן מאריכה את תקופות המעצר המותרות לעצירים שמשפטם מתנהל.

חבר הכנסת דב חנין (חד"ש), שנימק את ההתנגדות לחוק במליאה, אמר: "חוק המעצרים שנחקק ב-1996 נועד להפוך את המעצר לחלופה קיצונית בשל הפגיעה הקטלנית שיש בה בזכויות החשוד והנאשם. הנתונים המספריים מראים כי החוק לא הצליח במטרה זו: מספר המעצרים והמעצרים עד תום ההליכים עלה במידה ניכרת מאז נחקק החוק למרות ששיעורי הפשיעה המדווחת רק ירדו בתקופה המקבילה. הצעת החוק הממשלתית הולכת בכיוון ההפוך לזה הנדרש – מבטלת מגבלות על מעצרים ומאפשרת שימוש אינפלציוני יותר בהם. ההצעה משתלבת במגמת השחיקה המסוכנת במרחב הדמוקרטי בחברה הישראלית".

ההצבעה התקיימה בשעות הערב המאוחרות במליאת הכנסת. ארבעה חברי כנסת ובהם חבר הכנסת חנין הצביעו נגד הצעת החוק, שני חברי כנסת תמכו. שר המשפטים יעקב נאמן, שהציג את החוק בפני המליאה, הגיב על ההצבעה בכעס והבטיח שיעשה מאמץ כדי לשוב ולקדם את ההצעה הממשלתית במהירות המרבית.

ועדת הכנסת המליצה ביום שני (ה-7 ביוני) לשלול מח"כ הכנסת חנין זועבי את "זכויות יתר" המוקנות לה מתוקף היותה חברת כנסת, ברוב של 7 תומכים ומתנגד אחד – ח"כ אילן גילאון (מרצ). ח"כ דב חנין, שהשתתף בדיון הסוער אך לא יכול היה להצביע בו, הוצא פעמיים מהדיון ע"י יו"ר הוועדה, ח"כ יריב לוין (ליכוד).

בתום הדיון תקף ח"כ חנין בחריפות את אופן ניהול הדיון בוועדה: "גם במשפט שדה ישנה הפרדה בין תפקיד השופט לתפקיד הקטגור. אך בוועדה לקח על עצמו ח"כ יריב לווין את שני התפקידים והוא ממלא בהזדהות גמורה את תפקיד הקטגור וגם את תפקיד היו"ר. שאלותיי הלגיטימיות בעניין זה לא נענות ותגובתו היחידה של היו"ר הייתה להוציא אותי מהדיון פעם אחר פעם. ניסיון כזה להשתקה לא מרפה את חומרת העניין. אני קורא להפסיק את הדיונים בועדת הכנסת ולבחון את כל אופן התייחסות הכנסת לחברי הכנסת הערבים בימים מסוכנים אלה של התלהמות והסתה". 

ח"כ ד"ר דב חנין, ממובילי המאבק נגד תוכנית ויסקונסין בכנסת, פרסם ביום רביעי, ה-28 באפריל, הודעה בעקבות כישלון מאמצי הממשלה להאריך את תוקף התוכנית, האמורה להסתיים בסוף החודש.

ח"כ חנין אמר כי: "תוכנית ויסקונסין, שפגעה קשות בזכויות האדם הבסיסיות של מובטלים ועניים, הובאה היום לקבר ישראל. סיומה של התוכנית מביא לקיצו פרק אומלל בתולדות היחסים החברתיים בישראל – פרק שבו הפריטה הממשלה את רשת הביטחון החברתית הבסיסית ביותר, רשת הביטחון לחלשים ביותר בחברה. במרכזה של התוכנית עמדה תפישה של הפרטת שירותי התעסוקה והעברתם לקבלנים פרטיים, שיעשו רווחים מן המצוקה. מאבקינו הקשה נגד התוכנית בשתי הכנסות האחרונות הוביל סוף-סוף לכך שחקיקה שתייצר מחדש את המודל הכושל והמכשיל הסתיימה היום."

כזכור, אתמול נקטעו דיוני ועדת העבודה והרווחה של הכנסת שעסקה בהכנת התוכנית לקריאה שנייה ושלישית. זאת בעקבות בקשתם של אנשי האוצר להתייחס להסתייגויותיהם של חברי הכנסת לתוכנית כ"נושא חדש". ח"כ חנין טען אז שהעלאת טענת "נושא חדש" בוועדה של הכנסת מחייבת על פי התקנון הפסקה מיידית של הדיון והעברת הסוגיה לוועדת הכנסת כדי שתכריע בעניין. בעקבות דרישה זו הופסקו הדיונים, אך הממשלה לא הצליחה לכנס את ועדת הכנסת כדי לאפשר את חידושם.

ח"כ חנין הביע הערכה לארגונים החברתיים שניהלו לאורך השנים מערכה קשה נגד התוכנית ולקשת הרחבה של חברי כנסת מסיעות רבות שהצטרפו למאבק נגד התוכנית.

"הכנסת ה-18 היא הכנסת הגזענית ביותר מאז הוקמה המדינה", כך נכתב בדו"ח של המטה למאבק בגזענות שפורסם היום. הדו"ח קובע כי כמות הצעות החוק המפלות את האזרחים הערבים בישראל הגיעה לשיא של כל הזמנים במהלך כהונת הכנסת הנוכחית. במטה המאבק בגזענות, שפרסם את הדו"ח, שותפים ארגונים כמו מרכז תמורה, מרכז מוסאוא, מרכז סיכוי, תנועת אחותי, פורום הכרה, רופאים לזכויות אדם, הקשת הדמוקרטית המזרחית, קו לעובד, קואליציית נשים לשלום, אג’נדה, מעגלים חלקאת, ועוד עשרות פעילים ופעילות חברתיים.

"מעולם לא נראתה כנסת כה פעילה בהצעות מפלות וגזעניות נגד אזרחי המדינה הערבים", קבעו מחברי הדו"ח, ליזי שגיא ועו"ד נידאל עותמאן. המטה דורש מוועדת השרים לענייני חקיקה ומשר המשפטים וראש הממשלה לפעול באופן מיידי נגד הגשת הצעות חוק מפלות וגזעניות ואף הביע פליאה על "שתיקת היועץ המשפטי ונשיאות הכנסת".

המטה העביר את הדוח ליו"ר הכנסת רובי ריבלין ודרש ממנו לפעול נגד החקיקה הגזענית. מהדו"ח עולה כי הכנסת ה-18 משופעת בנבחרי ציבור הפועלים בגלוי כדי לפגוע בזכויות האזרחים הערבים, על ידי קידום חקיקה מפלה וגזענית ודברי הסתה, וממצבים את אזרחי המדינה הערבים כאיום דמוגרפי, ביטחוני וקיומי. בשנת 2008 הוגשו 11 הצעות חוק המוגדרות על ידי המטה גזעניות ומפלות, בשנת 2009 עלה מספרן ל-12 ואילו בשנת 2010 הוא קפץ ל- 21.

"השנה היינו עדים לעלייה של 75% בהגשת הצעות חוק מפלות וגזעניות", אמרו מחברי הדו"ח. "רוב ההצעות מבקשות להחליש את מעמדו של האזרח הערבי ולצמצם את זכויותיו, תוך איום בלתי פוסק על הלגיטימציה של אזרחותו".

הדו"ח מונה שורה ארוכה של הצעות חוק ובהן מאסר של שנה לשולל קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית (ח"כ זבולון אורלב, הבית היהודי); השתתפות בשכר הלימוד במוסד אקדמי למשרתים כלוחמים (ח"כ רוברט טבייב, קדימה, וח"כ אריה אלדד האיחוד הלאומי); תיקון לחוק ירושלים הקובע כי ירושלים היא בירת העם היהודי (ח"כ זבולון אורלב, הבית היהודי, וח"כ אריה אלדד, האיחוד הלאומי); תיקון לחוק האזרחות הקובע כי אדם שעשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל, רשאי שר הפנים לשלול את אזרחותו (ח"כ דוד אזולאי ואברהם מיכאלי, ש"ס); חוק הנכבה (ח"כ אלכס מילר, ישראל ביתנו); חוק ועדת קבלה לישובים קהילתיים (ח"כ ישראל חסון, קדימה); וחוק הנאמנות (ח"כ דוד רותם, ישראל ביתנו).

ביום שלישי (ה-16 במרץ) עברה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת הצעת החוק של ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) הקובעת קריטריונים פוליטיים ביחס לתקצוב ארגונים ומוסדות (הצעה הידועה בשם "חוק הנכבה המרוכך").

ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש) אמר על קבלת החוק: "קבלת החוק בימים האחרונים של כנס החורף של הכנסת מסמלת יותר מכל את פניה של הכנסת הנוכחית. כנסת ימנית בכל תחום שבוחרת שוב ושוב להצר את רגליהם של כל מי שחושב אחרת, כל מי שאינו מתיישר עם העמדות הימניות שלה. מכשירים כלכליים לצמצום המרחב הדמוקרטי הם סכנה לחברה הישראלית. הציבור הדמוקרטי בישראל צריך להתעורר לפעולה מול יוזמות חקיקה כאלה. אם לא נדע להגן על הדמוקרטיה – לא תישאר דמוקרטיה שתגן עלינו".

עלה לאוויר אתר חדש לח"כ דב חנין (חד"ש). האתר כולל מאגר של תהליכי החקיקה אותם מקדם ח"כ חנין, הצעות חוק שנתקבלו במליאה ונכנסו לספר החוקים והצעות חוק בשלבי דיון והצבעה. בנוסף ישנו פירוט על הפעילות הציבורית בה משתתף ח"כ חנין, הסבר ורקע על מאבקים חברתיים וסביבתיים שהוא שותף להם וכן מאמרי דעה ועמדות ביחס לדמוקרטיה הישראלית.

"האינטרנט הוא כלי נהדר לשמירה על שקיפות ציבורית וליצירת קשר ישיר בין חברי הכנסת והציבור הרחב", אמר ח"כ חנין. "באתר האינטרנט החדש הדגשנו את הקשר בין העבודה בכנסת לבין הפעילות הציבורית העולה מן השטח ושיתוף הפעולה הפורה עם הארגונים החברתיים והסביבתיים".

בנוסף מפרסם היום ח"כ חנין את סיכום הפעילות לשנה הראשונה של הכנסת ה-18.

כחמש שנים לאחר השלמת תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה אישרה ביום שני (ה-25 בינואר) מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת "חוק החנינה" למתנגדי ההתנתקות. על פי החוק החדש, יופסקו הליכים משפטיים ויבוטלו רישומים פלילים נגד אזרחים ישראלים שהואשמו במחאה בלתי חוקית נגד פינוי ההתנחלויות. החוק החדש אושר לאחר דיון סוער, ברוב של 51 תומכים מול תשעה מתנגדים.

בסיעת חד"ש מתחו ביקורת חריפה על החוק החדש. ח"כ דב חנין (חד"ש) הדגיש כי החוק יעודד פעילי ימין להמשיך לפעול באלימות. "הפינוי של גוש קטיף לא יהיה הפינוי האחרון. אם הממשלה הזאת רוצה או לא רוצה, יהיו עוד פינויים של התנחלויות, ומן הסתם תהיה גם התנגדות לפינויים האלה", הסביר ח"כ חנין.

"המסר שאתם מעבירים למפגיני הימין היום הוא: תתנגדו, תשפכו שמן רותח, תזרקו אבנים ותתנהגו כפי שאתם חושבים לנכון, כי בסופו של דבר יהיו חברי כנסת שייתנו לכם הגנה ויתנו לכם פטור. תהיה לכם הגנה, ובלבד שתהיו בצד הימני של המפה הפוליטית", הוסיף חנין.

יצוין שלפני שנתיים הניחה סיעת חד"ש הצעה דומה משלה, אך זו אינה עוסקת במעורבים בהתנתקות. לפי הצעת חד"ש, יופסקו ההליכים הפליליים ויסגרו התיקים נגד כל מי שלקח חלק בהפגנות נגד גדר ההפרדה. "אין חולק על כך שהקמת גדר ההפרדה פוגעת בחיי היום-יום של העם הפלסטיני ופוגעת באפשרות להגיע להסדר מדיני, ואין חולק על כך שזכותם של אזרחים פלסטינים להתנגד לכל תוכנית שפוגעת במרקם חייהם, מחלקת את משפחותיהם ופוגעת בפרנסתם", נאמר בדברי ההסבר להצעת החוק.

ח"כ מחמד ברכה, יו"ר חד"ש וחבר הלשכה הפוליטית של המפלגה הקומוניסטית הישראלית, ישתתף השנה, בברכת הנהגות מק"י וחד"ש, במשלחת הפרלמנטארית מישראל לציון יום שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ בידי הצבא האדום. ההשתתפות הזו היא ביטוי מובהק של הקו הרעיוני והפוליטי של מק"י וחד"ש לאורך השנים:

יום שחרור אושוויץ על ידי הצבא האדום, ה- 27 בינואר, נקבע על ידי האו"ם כיום הזיכרון הבינלאומי של קורבנות הפאשיזם והשואה. לאורך כל המאה העשרים הקומוניסטים הובילו את המאבק נגד הפאשיזם והגזענות. זהו מאבק שאנחנו גאים זו ומחויבים לערכיו האנושיים בהווה ובעתיד.

שואת יהודי אירופה היא חלק בלתי נפרד ממהותו הגזענית והמפלצתית של הפאשיזם. לקח השואה הוא אוניברסאלי ואנושי. ההתייחסות אליו היא חובה אנושית וקומוניסטית כאחד. עבורנו, זהו גם לקח אקטואלי במיוחד. אף עם איננו חסין מסכנות הפאשיזם והגזענות. סכנות כאלה קיימות גם בחברה הישראלית והמאבק נגדן מחייב אותנו ליצירת חזית דמוקרטית רחבה של התנגדות ופעולה בתוך החברה הישראלית.

מק"י ערה לכך שבשנים האחרונות עושה הממסד הישראלי מאמץ גדול ל"נכס" את השואה לתועלת ההסברה הישראלית הרשמית. זהו חיבור כוזב. כמפלגה הקומוניסטית ישראלית זוהי חובתנו לתרום להתמודדות איתו. הדרך להתמודדות איננה עוברת בבריחה או בהתחמקות. היא איננה יכולה לעבור גם דרך הפקרת הציון האוניברסאלי של האירועים והטכסים בידי נציגי הממסד הישראלי.

קביעת יום שחרור אושוויץ על ידי הצבא האדום כיום הזיכרון הבינלאומי ולקורבנות השואה והפאשיזם הייתה הישג חשוב של המאבק הבינלאומי המתקדם נגד הניסיון להשכיח את חלקה המכריע של ברית המועצות בהבסת החיה הנאצית. בישראל, מק"י הייתה זו שבמשך כל השנים הובילה את ציון יום הניצחון על הנאצים – גם בימים בהם הממסד הישראלי בחר להתעלם לחלוטין מאירוע מכריע זה בתולדות האנושות.

השתתפותנו במשלחת פרלמנטארית היא נגזרת של בחירתנו ההיסטורית והאסטרטגית לקחת חלק בזירה הפרלמנטארית הישראלית. בחירה זו היא, מבחינתנו, חלק בלתי נפרד מהתמודדות על דעת הקהל בישראל בכדי להביא לשינוי פוליטי יסודי בארץ. אנחנו חלק מהכנסת. איננו מחרימים אותה ואת פעולותיה אלא מתייחסים אליהן כזירת מאבק בתוכה אנחנו לוחמים על עקרונותינו ועל ערכינו. משלחת פרלמנטארית איננה משלחת ממשלתית. במשלחת פרלמנטארית כל חבר מביע את עמדת מפלגתו ואת ערכיה.

לאורך כל השנים, מק"י התנגדה ומתנגדת למדיניותן ההרסנית והמסוכנת של ממשלות ישראל. אנחנו נאבקים נגדן בכל כוחנו ובכל הזירות הפוליטיות. במאבק הזה, אנחנו דוחים את הניסיון לזהות את ממשלת ישראל עם העם בישראל. את ממשלות ישראל אנחנו רוצים להחליף. את העם בישראל אנחנו רוצים לשכנע.

מעבר לחשיבות הרעיונית העקרונית של ההשתתפות בביקור באושוויץ, מק"י רואה בו גם חשיבות במערכה הפוליטית האקטואלית. נוכח סכנת הימין הקיצוני בישראל, מק"י וחד"ש הציבו כשאלת יסוד פוליטית את השאלה: מי יבודד את מי? האם יצליח הימין הישראלי לבודד את השמאל ואת האוכלוסייה הערבית או אנחנו נצליח לבודד אותם? בדיון סביב ביקור ח"כ ברכה באושוויץ אנחנו יכולים לראות דוגמא מצוינת של האופן שבו במציאות ניתן, סביב עניין מוצדק, לבודד את הימין הקיצוני בציבור הישראלי ואפילו בתוך הכנסת למרות הרכבה הפוליטי הבעייתי.

הלשכה הפוליטית של מק"י מברכת את ח"כ ברכה בנסיעתו וקוראת לחברי המפלגה ואוהדיה, לחברי חד"ש ותומכיה להשתמש בדיון הציבורי בנושא כהזדמנות לחידוד וחיזוק עמדותינו העקרוניות.

כחלק מהתנועה הקומוניסטית והמתקדמת בעולם, מק"י תמשיך לקחת חלק בהובלת ציון יום הניצחון על הפאשיזם ויום שחרור אושוויץ על ידי הצבא האדום גם בזירה הבינלאומית.