אלפי בני אדם צעדו במוצ"ש, ה-14 באוגוסט בתל אביב במחאה על הכוונה לגרש 400 ילדי מהגרי העבודה במסגרת אישור הצעת ההחלטה של שר המשפטים, יעקב נאמן. רותם אילן, שעומדת בראש ארגון ילדים ישראלים שארגן את ההפגנה, אמרה בעצרת שנערכה בגן מאיר בתום המצעד: "כמות האנשים שהגיעה מוכיחה שרוב הציבור השפוי והמוסרי מתנגד לגירוש הילדים. באותה הישיבה שבה התקבלה ההחלטה הלא אנושית והאכזרית, הוחלט על הבאת 400 עובדים זרים. אין ניסיון אמיתי לפתור את בעיית ההגירה. הגיע הזמן שהממשלה תבין – גירוש ילדים חפים מפשע לא יפתור שום בעיה".

ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר כי "את הגזענות אצלנו כלפי הילדים והפליטים מטפטפים מלמעלה, לא הצליחו ליצור גל גזעני מלמטה". לדבריו, "הגל מלמטה הוא גל של חברה מתקדמת, דמוקרטית, הומאנית ויהודית". עוד הדגיש ח"כ חנין כי "לממשלה יש מדיניות. בשתי מילים: דלת מסתובבת. באותה ישיבה בה החליטו לגרש 400 הילדים החליטו על יבוא 300 עובדים זרים חדשים. בין שני צדדי הדלת המסתובבת יש קשר: מייבאים עובדים זרים כי הם זולים וחסרי הגנה אבל כשהם לומדים להגן על זכויותיהם מגרשים אותם ומייבאים חדשים במקומם וחברות כח האדם מרוויחות מהיבוא הזה. הגענו לרגעי ההכרעה במאבק. עכשיו אסור לגמגם ולזגזג – צריך להמשיך בלחץ הציבורי למנוע גירוש הילדים".

לדברי ח"כ חנין "בשנה של המאבק למדנו הרבה על החברה הישראלית. ראינו שהכוחות הגזעניים הם חזקים. הבנו שלגזענות אין גבולות היא פוגעת בערבים, בפליטים וגם בילדים. אבל גם למדנו שהגזענות ביחס לעובדים הזרים ולפליטים לא צומחת מלמטה אלא מטופטפת מלמעלה – מהמנהיגים הימניים. בכנסת יש להם רוב עצום: ראו את תוצאות ההצבעה על חוק ההסתננות הגזעני נגד הפליטים ונגד כל מי שמסייע להם. אבל בחברה הישראלית – יחסי הכוחות אינם זהים. כי בתוכה ראינו התגייסות עצומה של אנשי מצפון, צעירים ומבוגרים, אמנים, אנשי רוח. התגייסות זו תרמה למשיכת חוק ההסתננות. אבל אסור לטעות: נצחנו נקודתית והממשלה לא ויתרה על עצם הרעיון. לכן חיוני להמשיך את ההתגייסות שכאן בכל מאבקי העתיד הקשים נגד הגזענות בישראל".

ח"כ אילן גילאון (מרצ) שהגיע גם הוא לאירוע אמר כי "אני בתוך ביתי מתחת לגג אקבל, כמו תמיד, כל ילד במצוקה גם אם יירדף על ידי שלטונות ההגירה".

במוצ"ש, ה-14 באוגוסט, תתקיים הפגנה בתל-אביב נגד גירוש ילדי העובדים הזרים. בין משתתפי ההפגנה: ח"כ דב חנין (חד"ש), ממובילי המאבק. דוברת ארגון ילדים ישראלים מסרה: "אנחנו הולכים להציף את שדרות רוטשילד במרכז תל-אביב. בצעדה האחרונה שלנו השתתפו למעלה מ-8,000 איש. אין שום סיבה שבצעדה הקרובה ישתתפו פחות. אנחנו יוצאים משדרות רוטשילד פינת רחוב מזא”ה בשעה 19:00 ונסיים את הצעדה בגן מאיר. אפשר לעצור את הגירוש הזה".

במוצ"ש, ה-14 באוגוסט, תתקיים בתל אביב צעדה נגד גירוש 400 ילדי העובדים הזרים. ארגון ילדים ישראלים מסר בהזמנה: "במוצאי שבת נצעד בתל אביב כדי להשמיע את קולם של 400 הילדים שעדיין מועמדים לגירוש מישראל. נצא בשעה 19:00 משדרות רוטשילד פינת רחוב מזא"ה ונצעד דרך שדרות בן ציון. בסיום הצעדה תיערך הפגנה בגן מאיר בהשתתפות חברי כנסת.

"מדינה שמגרשת ילדים היא מדינה ללא ערכים. מדינה נאורה פותחת את ליבה ומעניקה לכל הילדים מעמד חוקי, תוך גיבוש מדיניות הגירה ברורה ואנושית מכאן ואילך. הסדרת מעמדם של הילדים לא תפגע בצביונה של מדינת ישראל. הדבר רק יחזק את ייחודה של מדינת ישראל כמדינה אנושית ומוסרית".

ח"כ דב חנין (חד"ש) צפוי להשתתף בצעדה. 

שישה ארגוני זכויות אדם עתרו ביום ראשון, ה-8 באוגוסט, לבג"ץ נגד החלטת הממשלה להקציב 21 יום בלבד לילדי מהגרי עבודה כדי להסדיר את מעמדם החוקי בישראל. הארגונים דורשים להאריך את הזמן שהוקצב ל-90 יום, כדי שלא ייפסלו ילדים זכאים בשל מכשול בירוקרטי.

הארגונים – ילדים ישראלים, מוקד סיוע לעובדים זרים, האגודה לזכויות האזרח בישראל, רופאים לזכויות אדם, המרכז לפלורליזם יהודי וקו לעובד – טוענים בעתירתם כי "בעוד שהחלטת הממשלה מביאה לידי ביטוי בידה האחת, לפחות בכל הקשור לחלק מילדי המהגרים, את עקרון טובת הילד ואת הכלל לפיו אין מענישים ילדים על חטאי הוריהם, ההחלטה מסכלת בידה השנייה את אותם העקרונות עצמם. זאת באמצעות הצבתם של מכשולים פרוצדוראליים, אשר יהפכו את מימוש זכותם של הזכאים לקבלת מעמד לבלתי אפשרית בחלק ניכר מן המקרים".

היום החל למעשה מרוץ נגד הזמן להגשת בקשות תוך 21 יום, כאשר על פי ההחלטה הפקיד המקבל את הבקשות רשאי להעניק אורכה של 21 ימים נוספים להגשת מסמכים נוספים – וזאת רק אם הוגשו עיקרי המסמכים הדרושים. לטענת העותרים, המשמעות היא שרבים מבין כ-800 הילדים הזכאים למעמד, אם לא רובם, לא יוכלו להגיש בפועל את בקשותיהם ולממש את הזכויות, או שבקשתם תידחה על הסף ללא דיון בה לגופה – "כל זאת בשל העדר יכולת להציג את המסמכים הנדרשים במועד שנקבע".

הארגונים טוענים כי ילדים רבים, יחד עם הוריהם, יצטרכו לפעול להשגת אישורי לימודים מבתי הספר בתקופת חופשת הקיץ; לפנות לצורך הנפקת דרכונים ותעודות לידה אל השגרירויות הזרות, אשר אינן מנפיקות מסמכים בתוך פרק זמן כה קצר; לפנות אל משרד הפנים בישראל לצורך הנפקת אישורים על לידה או הודעות לידת חי; לפעול לתיקון רישומם של אבות בהודעות על לידת חי ועוד. "הדרישה כי מסמכים אלה יוצגו בתוך 21 ימים, ואפילו כאשר לפקיד המקבל את הבקשות סמכות להאריך את המועד ב-21 ימים נוספים, ואף זאת רק אם הוצגו עיקרי המסמכים, אינה סבירה בעליל", נכתב בעתירה.

עוד נכתב, כי "נוכח העובדה, כי מדובר בהסדר לשעה, הזדמנות חד-פעמית לילדים חסרי מעמד שמרכז חייהם בישראל להסדיר את מעמדם, משמעותם של המחסומים הביורוקרטיים היא הרת גורל עבור הילדים הזכאים למעמד על פיה – מחסומים אלה עשויים להותיר ילדים, שהממשלה החליטה כי ראוי ליתן להם רישיון לישיבת קבע בישראל, ללא מעמד כלשהו, נעדרי זכויות סוציאליות, בתחושת חוסר ביטחון מתמדת, כשחרב המעצר והגירוש מוסיפה ומתנופפת מעל ראשם".

ארגון "ילדים ישראלים", יחד עם ארגוני הסיוע הנוספים, נערך כדי ליצור מערך מתנדבים שילווה את ההורים בתקופה הקצרה והבעייתית של הגשת הבקשות. המטרה היא ליידע את קהילת מהגרי עבודה במהירות על המסמכים אותם הם יצטרכו להשיג: "אנו נקים במוקדי הסיוע עמדות בהן נעזור למשפחות בתהליך של הגשת הבקשות למשרד הפנים. לשם כך נצטרך מתנדבים רבים ככל האפשר. שימו לב – מכיוון שהוקצבו רק 21 יום, ממועד מפרסום ההחלטה, לשם הגשת הבקשות, מדובר על התנדבות ממוקדת של שלושה שבועות".

ההתנדבות תתבצע במוקד סיוע לעובדים זרים ובארגון מסיל"ה בתל אביב. ההתנדבות תכלול עבודה פרטנית של מילוי הטפסים יחד עם ההורים, איסוף המסמכים ותיעוד הבקשה. תיערך הכשרה מרוכזת ומקיפה לכל המתנדבים.ההתנדבות היא יחד עם מתנדבים נוספים ועם נציגי ארגוני הסיוע. מתנדבים הדוברים שפות נוספות מלבד אנגלית ועברית או שהם עו"ד או משפטנים יסייעו רבות לתהליך. חשוב להפיץ את הבשורה גם למהגרים הגרים מחוץ לתל-אביב. לכן נצטרך אנשי קשר בערים נוספות כגון ירושלים, חיפה ובאר שבע.

פרטים נוספים בדוא"ל: israeli.children@gmail.com
לטופס ההתנדבות המקוון

1500 פעילים חברתיים ומשפחות מהגרי עבודה הפגינו במוצ"ש (ה-17 ביולי) בגן לוינסקי תל אביב בקריאה להרחיב את המלצות הוועדה המקצועית לבחינת שהיית 1,200 ילדי מהגרי עבודה בישראל, גם לילדים שעדיין לא רשומים לכיתה א'. הפעילים בירכו את הוועדה על המלצותיה, אך קראו להקל את הדרישות הביורוקרטיות המחמירות לפיהן יש להגיש מסמכים להסדרת מעמד בתוך 21 יום. המלצותיה של הוועדה הבין-משרדית שמינה ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושכללה נציגים ממשרד הפנים, הרווחה, האוצר, המשפטים והחינוך, יוגשו לאישור הממשלה ככל הנראה בתחילת השבוע הבא.

בהפגנה השתתפו נציגי ארגונים רבים, בהם עמותת ילדים ישראלים, מוקד סיוע לעובדים זרים, האגודה לזכויות האזרח, יוניסף ישראל, המרכז לפלורליזם יהודי ורופאים לזכויות אדם. במקום נכחו פעילי חד"ש ומק"י רבים.

מייסדת עמותת ילדים ישראלים, רותם אילן, ממובילות המאבק נגד גירוש ילדי המהגרים, אמרה בהפגנה: "אנו מוחים על כך שלפי המלצות הוועדה רק ילדים מכיתה א' יוכרו בעוד צעירים בגילאי הגן יגורשו. אנו גם מוחים על הגזרות הביורוקרטיות הבלתי אפשריות שהערימו על המשפחות בתהליך הסדרת המעמד. נתנו להם 21 יום להגשת המסמכים, פרק זמן בלתי אפשרי מבחינת המשפחות, בוודאי כאשר בתי הספר סגורים בשל חופשת הקיץ ולא ניתן לקבל מהם מסמכים. אם מישהו עומד בקריטריונים אך חסר לו אפילו מסמך אחד, הוא לא יוכל לערער ויגרשו אותו מהארץ. אני יכולה להבטיח שמעל מחצית מהילדים שעונים על הקריטריונים לא יעמדו בכך".

שורה ארוכה של ארגונים ועמותות מזמינים להפגנה למען זכויות ילדי המהגרים, שתתקיים במוצ"ש (ה-17 ביולי) בשעה 19:30, בגינת לוינסקי בת"א . כותרת ההפגנה: "בילדים לא משחקים" (לעמוד האירוע בפייסבוק). בין הארגונים הקוראים להפגנה: מוקד סיוע לעובדים זרים, עמותת ילדים ישראלים, יוניסף ישראל, האגודה לזכויות האזרח בישראל, אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב, המרכז לפלורליזם יהודי- התנועה הרפורמית, רופאים לזכויות אדם וסמינר הקיבוצים.

דוברת ההתארגנות מסר ש"בשם קואליציה רחבה של ארגונים חברתיים, אנשי חינוך, רווחה, רפואה, פסיכולוגיה, משפט וזכויות אדם, הנאבקת למען ילדי מהגרי העבודה בישראל, אנו מברכים על עבודת הוועדה הבין משרדית ועל המלצתה להסדיר את מעמדם של הילדים, אך קוראים לממשלת ישראל: כן להמלצות ההומנטריות, לא לגזרות הבירוקרטיות!".

בארגון ילדים ישראלים שהוקם במטרה למנוע את גירוש 1,200 ילדי העובדים הזרים ולהעניק להם מעמד במדינה, בירכו על המלצות הוועדה הבין משרדית בעניינם, כפי שפורסם ביום שישי, ה-2 ביולי, בעיתון מעריב. "אנחנו מברכים על כך שהוועדה המקצועית הבין משרדית שהקימה הממשלה קוראת גם היא לעשות את מה שתומכי המאבק הבינו מזמן", אמרה רותם אילן, מייסדת הארגון.

אילן הוסיפה ואמרה כי לדעתה חובתה המוסרית של ישראל, כמדינה נאורה, היא להעניק מעמד לילדים ישראלים שגדלו וקיבלו חינוך במדינה. "אנו קוראים לשר הפנים, אלי ישי ולממשלת ישראל לקבל את המלצות הוועדה, ואף ללכת צעד מוסרי קדימה ולהעניק מעמד לכל הילדים. יש לסיים עם סוגיית 1,200 הילדים אחת ולתמיד, ולא להגיע למצב בו חלק מהילדים יקבלו מעמד, אך חלק יגורשו. לא מתקבל על הדעת שילדים חפים מפשע ישלמו את המחיר על היעדר מדיניות הגירה ברורה במדינה. מדובר בהחלטה מוסרית ונכונה להעניק מעמד לילדים ישראלים אלה, ואני פונה לממשלה בבקשה שתכליל את כל 1,200 הילדים בהסדר. גירוש ומעצר צריך להיות המוצא האחרון ביותר, ובוודאי כשמדובר בילדים".

בדו"ח הסופי של הוועדה הבין משרדית ממליצים חבריה לשר הפנים להעניק מעמד לכ-800 ילדי העובדים הזרים, שגילם חמש שנים ומעלה, והם עומדים בקריטריונים שונים. בין הקריטריונים: השתייכות למערכת החינוך בשנה החולפת, רישום לכיתה א' ומעלה לשנת הלימודים הבאה, דוברי השפה העברית שהוריהם נכנסו לישראל כחוק. מנגד, הוועדה ממליצה כי אם אחד מהוריהם של הילדים האלו כבר גורש מהארץ, לא תתאפשר כניסתו לישראל בשנית.

כמו כן, הוועדה ממליצה כי הממשלה תפרסם את החלטתה בשני עיתונים יומיים ובאתר האינטרנט של רשות האוכלוסין במשרד הפנים, ומרגע הפרסום יקבלו למשפחות הילדים 21 יום בלבד להגיש את הבקשות לקבלת מעמד להם ולילדיהם.

על פי ההמלצות, מי שיגיש את הבקשה לאחר המועד שתקבע הממשלה, צפוי להידחות ולעמוד בפני גירוש מהמדינה, כמו כ-400 הילדים מתח לגיל חמש ובני משפחותיהם, להם תינתן תקופה של שלושים יום מרגע פרסום ההחלטה לעזוב את ישראל מרצונם. חרף הסיפוק מרוב המלצות הוועדה, בארגוני הסיוע לעובדים הזרים וילדיהם הביעו חשש כי שר הפנים אלי ישי יבחר שלא לקבל את ההמלצות במלואן, ויפעל לגרש את מרבית הילדים מהארץ.

ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה ביום ראשון (ה-27 ביוני) לדחות את ההחלטה על הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי של ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש) ולהעלות אותה שוב לדיון חוזר בעוד כחצי שנה. על פי הצעת החוק, כל ילד הנמצא בארץ, ללא קשר למעמד החוקי של הוריו, יהיה זכאי ליהנות מביטוח בריאות ממלכתי, ללא אפליה לעומת ילדים תושבי הארץ.

ח"כ חנין הביע תקווה כי העבודה של ועדת השרים על החוק תושלם במהירות ואמר כי: "אי אפשר להמשיך את השערורייה על פיה ילדים קטינים נותרים ללא ביטוח רפואי וללא הגנה בריאותית מינימאלית. זהו מצב בלתי נסבל".

רופאים מתנדבים מעמותת רופאים לזכויות אדם השותפה לקידום הצעת החוק קראו לוועדת השרים: "יש לקבל החלטה מהירה בנושא ולעשות את הצעד המתחייב, להעניק לילדים ביטוח בריאות בסיסי כפי שנובע מהאמנות הבינלאומיות שישראל חתומה עליהן. לא ייתכן כי בריאות ילדים תתבסס על עבודת מתנדבים, לא נמשיך לתת לכך יד".

בישראל חיים אלפי ילדים של מהגרי עבודה ופליטים שהוריהם אינם בעלי מעמד של תושב ולפיכך אינם זכאים לביטוח בריאות ממלכתי. מאז שנת 2001, מובטחת זכותם לבריאות של קטינים אלו באמצעות הסדר ביטוח ייעודי במסגרת של ביטוח בריאות מעין פרטי, הסדר שעלותו עלולה להגיע עד מאות שקלים בחודש. כתוצאה, רבים מהילדים נותרים ללא ביטוח בריאות בסיסי וזוכים לטיפול רפואי רק במקרי חירום. הצעת החוק נועדה לאפשר לכל ילד השוהה בארץ ביטוח בריאות ממלכתי ללא קשר למעמד החוקי של הוריו וליכולתם הכלכלית, בדומה להסדרים הקיימים כיום בתחום החינוך.

אלפי בני אדם מילאו ביום שלישי (ה-26 במאי) את רחבת מוזיאון תל-אביב, והפגינו בקריאה לממשלה להימנע מגירושם של כ-1,200 ילדים של עובדים זרים השוהים בישראל. העצרת נערכה לקראת פרסום המלצותיה הסופיות של ועדה בין-משרדית שהוקמה לבחינת מעמדם של הילדים.

להערכת המארגנים, בעצרת השתתפו כ-8,000 בני אדם. בין הנואמים היו מובילת המאבק נגד גירוש הילדים הזרים ומייסדת עמותת "ילדים ישראלים", רותם אילן, יו"ר ארגון יוניצ"ף בישראל, עו"ד מוריאל מטלון, וכן חברי הכנסת דב חנין (חד"ש), שאול מופז (קדימה), ניצן הורוביץ (מרצ) והשר ללא תיק, אבישי ברוורמן. כן הופיעו אמנים רבים, בהם קרן פלס, שלמה גרוניך וקוואמי. בין הנוכחים היו גם מאות מהילדים המועמדים לגירוש ובני משפחותיהם, שנשאו שלטים בהם נכתב: "אני ילד ישראלי", "זבל מי שמנצל", "אל תגרשו אותנו" ו"הצילו את ילדי המהגרים".

ח"כ דב חנין (חד"ש) קרא בעצרת לממשלה להחליט מיד להשאיר בארץ את כל 1,200 הילדים שסכנת הגירוש מאיימת עליהם ועל הוריהם. "הצלחת המאבק בעניין הילדים צריכה לסמן את תחילתה של גישה אחרת למהגרי העבודה והפליטים – ברוח המתאימה למדינה דמוקרטית. המאבק הזה אינו רק מאבק להגנת הילדים הישראלים הנפלאים האלה, הוא בעצם מאבק על איזה בני אדם אנחנו רוצים להיות ובאיזו חברה היינו רוצים לחיות".