עמותת "ילדים ישראלים" מזמינה לעצרת הרשמית למניעת גירוש ולמען הענקת מעמד קבע ל-1,200 ילדי מהגרי עבודה אשר נולדו, גדלו והתחנכו בישראל. העצרת תתקיים ביום שלישי, ה-25 במאי, בשעה 19:30 ברחבת מוזיאון תל-אביב, רחוב שאול המלך. לעמוד האירוע בפייסבוק.

העצרת בהנחיית העיתונאים אורלי וילנאי וגיא מרוז ובהשתתפות מירי מסיקה, שלמה גרוניך, קרן פלס, דודו טסה, מאיה רוטמן, סגיב כהן, קוואמי ואומנים נוספים. ח"כ דב חנין (חד"ש) ישתתף וינאם בעצרת, שתתקיים גם בשיתוף התאחדות הסטודנטים בישראל ויוניס"ף ישראל. מארגני העצרת זקוקים לסיוע במתנדבים ובמשאבים לקידום המחאה. רוצים לעזור? הפרטים כאן.

האסקואליטה, ארגון קהילתי ללא מטרות רווח העובד עם ילדי מהגרי העבודה מדרום אמריקה, עורך מסיבת הצלה. לפני עשר שנים הקימו מהגרי עבודה מאמריקה הלטינית החיים בתל אביב את האֵסקוּאֵליטַה, ארגון קהילתי ששם לו למטרה לשמר את זהותם הלטינית של ילדי הקהילה באמצעות לימוד השפה הספרדית, ההיסטוריה והתרבות של אמריקה הלטינית. מאז הרחיבה האסקואליטה את פעילותה והציעה שיעורי עזר, שיעורי עברית וסדנאות למבוגרים, ושימשה מרכז לפעילות חברתית להגנת זכויותיהם של המהגרים הלטינים ועוד. מאז ומתמיד נעשה הרוב הגדול של העבודה בידי מתנדבים.

בשנה האחרונה, בה נפלה אימת הגירוש על משפחות הקהילה, נקלעה האסקואליטה לקשיים רבים. הארגון נאלץ לעזוב את משכנו הקודם בקרבת התחנה המרכזית החדשה, והוציא סכומים גדולים על שכירות במעונו החדש בבית הספר "מנשר", הנמצא הרחק ממקום מגוריהם של רוב הילדים. דובר הפעילים העומדים מאחורי היוזמה מסר: "בשנה הבאה אנו מקווים שנמצא פיתרון קבוע – אך כדי לסיים את שנת הלימודים הנוכחית, עלינו לגייס בהקדם כ-15,000 שקלים. התרבות הלטינית שלנו היא תרבות של עזרה עצמית וגיוס משאבים מהקהילה, תוך כדי חגיגת המורשת שלנו. בואו לחגוג עמנו ולעזור לנו להציל את האסקואליטה, למען הילדים ולמען החברה שבה כולנו חיים".

המסיבה להצלת האסקואליטיה תתקיים ביום שבת, ה-8 במאי, בין השעות 14:00 ל-18:00, שבט צופי שפירא, רח' דה מודינה, שכונת שפירא, תל אביב. אפשר לתרום לאסקואליטה גם דרך אתר האינטרנט. לפרטים נוספים: טל' 054-4982812.

ח"כ יעקב כץ (כצל'ה) מהאיחוד הלאומי חולל ביום שלישי (ה-23 במרץ) סערה לאחר שהציע בטור באתר המתנחלים ערוץ 7 פתרון "יצירתי" לפליטים מאפריקה – להקים עיר בדרום, שבה, ורק בה, יוכלו הפליטים לעבוד. במאמר שהופץ באינטרנט נכתב כי "בעמל של 100 שנה בנה כאן עם ישראל מדינה יהודית, ובעשר שנים יכולים המסתננים להוריד הכל לטמיון". הוא הסביר כי הקמת עיר במסגרתה יעבדו העובדים בעבודות פחות נוחות, "תבלום את הגל הפליטים המאיים להציף את ישראל".

חבר הכנסת דב חנין (חד"ש) הגדיר את הצעתו של כץ הצעת אחיתופל ומזעזעת. לדבריו, "אנחנו מתקרבים לפסח, בו אנו מזכירים את הציווי לזכור כי גרים היינו בארץ מצרים, אותו שכח כץ כמו גם את הציווי ואהבת את הגר אשר בשערך, המופיע הכי הרבה פעמים בתורה. לא פחות חמור מכך הוא שכץ שכח את ההיסטוריה היהודית ואת העם היהודי אשר נס על נפשו, שעה ששערי ארצות רבות נסגרו בפנינו. עד היום אנו כועסים על אלה שעשו זאת לנו, ומה ששנוא עלייך אל תעשה לאחר". ח"כ חנין הדגיש כי ישראל מחויבת לפעול על בסיס נורמות אנושיות, יהודיות ומשפטיות, מאחר שהיא חתומה על אמנת זכויות הפליט.

גם אלישבע מיליקובסקי, מארגון הסיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל, מסרה בתגובה כי הם מזועזעים ממכתבו של חבר הכנסת. "זה די מדהים שבערב חג הפסח בו אנו מצווים לאהוב את הגר, כצל'ה יכול להתבטא כך כלפי פליטים הנאבקים על חייהם. זו התנהלות לא מוסרית, גזענית ואטומה. הוא הזמין בעצמו דו"ח שדחה את המספרים שהוא מציין, ומראה רק על כמה עשרות אלפים המעוניינים להגיע לישראל, אך הוא ממשיך בקמפיין השקרי שלו שנועד להטעות את הציבור ולהביא לדעת קהל שלילית כלפי הפליטים".

מאות הפגינו בשבת (ה-20 במרץ) בגן לוינסקי שבדרום תל אביב נגד גרוש 1,200 ילדי מהגרי העבודה הלומדים במערכת החינוך בישראל. המפגינים החזיקו שלטים בהם נכתב "ילדים ישראלים – אזרחות ישראלית" ו"אני רוצה להישאר" וקראו: "אין ילדים לא חוקיים", "לא לגירוש".

ההפגנה אורגנה על ידי ילדים ישראלים ופורום המאבק נגד גרוש ילדי מהגרי העבודה. היא נערכה זמן קצר לפני הכרעת ועדה בינמשרדית שהקים ראש הממשלה, שאמורה לקבוע את עתיד הילדים עם תום שנת הלימודים הנוכחית. ח"כ דב חנין בהפגנה: "עוד עשרה ימים נציין את פסח וזה בדיוק החג בו אנו אמורים לזכור כי 'גרים היינו בארץ מצרים'. השאלה היא מה קרה לנו מאז ואיך הספקנו לשכוח".

ח"כ חנין הוסיף עוד כי "המחאה הזו היא בעצם השלב האחרון לפני הכרעה שתקבע את גורלם של הילדים ואם מישהו חושב שנרדמנו או שהתעייפנו, אז לא כך – אנו מתכוונים לפעול, לא ננוח ולא נפסיק להיאבק ולומר בקול שהגיע הזמן להחליט ולהפסיק את האיום הנמשך על הילדים". לדברי ח"כ חנין, אם יוחלט על גרוש הילדים, "צפוי מאבק קשה לפחות בתל אביב, שם רובם גרים ונוצרה תנועה אזרחית רחבה, מגוונת וחזקה שלא תשלים עם החלטה כזו".

ביום ראשון, ה-21 בפברואר, בשעה 19:30, יתקיים ברחוב השקמה 3 ביפו מפגש של פעילות קהילתית כבסיס למאבק פוליטי – בנושא המאבק נגד גירוש מהגרי העבודה.

במפגש הפתיחה נקיים דיון בנושא המשמעות הפוליטית של עבודה קהילתית ארוכת טווח וננסה ללמוד על חשיבות העבודה הקהילתית במאבקים חברתיים שונים באמצעות המאבק המתמשך נגד גירוש מהגרי העבודה והפליטים.

על מעורבותם בקהילות מהגרי העבודה ובמאבק נגד הגירוש יספרו אלעד זמיר, מרסלו וקסלר ונטליה לייבר, מנהלת "לה אסקואליטה", מסגרת קהילתית של מהגרי העבודה הלטיניים.

העיתונאי גיא מרוז והזמר עברי לידר חברו יחדיו לפרויקט ייחודי במסגרתו יפיקו השניים שיר בשם "הבית שלי הבית שלך" אותו יקליטו ויבצעו שורה ארוכה של פוליטיקאים, עיתונאים ופעילים חברתיים.

בהודעה לעיתונות שפורסמו המארגנים נאמר כי "בהקלטת השיר והקליפ ייקחו חלק שר החינוך גדעון סער, העיתונאי חיים יבין, השר לענייני מיעוטים אבישי ברוורמן, יעל דיין, ח"כ ניצן הורוביץ, ח"כ כרמל שאמה, יולי תמיר, ח"כ איתן כבל, ח"כ אילן גילאון, ח"כ דב חנין, ח"כ שלמה מולה, ח"כ זבולון אורלב, העיתונאי מוטי קירשנבאום, רן כהן, יוסי שריד, אופיר פינס, אורנה בן דור, דרור פויר, אלון גל, בילי מוסקונה לרמן, גדעון לוי, מיה בנגל, איילה חסון, עמנואל רוזן, אורלי וילנאי ורותם אילן – יו"ר ארגון 'ילדי ישראל'. אליהם יחברו 30 זמרי מקהלת בית הספר ביאליק רוגוזין, בו לומדים הילדים, בדרום תל אביב".

יצוין שאנשי הימין מסויגים מהיוזמה. יועצו של השר סער מסר שאינו מאשר את השתתפות שר החינוך באירוע. מלשכתו של יו"ר ועדת החינוך, ח"כ אורלב, נמסר כי "הוא אינו יודע במה מדובר ואולי הוא הוזמן לאירוע, אך לא אישר את השתתפותו".

מרוז, כאמור ממפיקי האירוע, הסביר את חשיבות הפרויקט: "השיר, שנכתב על ידי יובל אלבשן, נכתב מתוך הרצון לקחת חלק במאבק הפעיל כנגד גירוש הילדים שעומד להתרחש ככל הנראה בסוף שנת הלימודים הנוכחית. בסוף החופש הגדול עסקה התקשורת באינטנסיביות בגירוש ילדי העובדים הזרים, אך שנת הלימודים החלה, המחברות והספרים נפתחו, הסערה שכחה אך עננת החשש מהגירוש מעל ראשם של הילדים בדרום תל אביב טרם חלפה. בדרך כלל, פרויקטים מסוג זה נעשים בעולם על ידי זמרים, אולם עקב הנסיבות, חשבתי לנכון שפעם אחת עיתונאים ופוליטיקאים צריכים לנקוט עמדה ולשתף פעולה".

מילות השיר " הבָּית שֶלי, הבית שֶלךָ" שאותו כתב יובל אלבשן והלחין גיא מרוז:

בסוף הכיכר, תחת שלט גדול

מתקבצים לאיטם ילדי האתמול

סיני קטן, וילדה תורכייה

ניגרי סָמוּק ומולדבית יפה

הם קצת משחקים, כמו ילדי השכונה

בגוּמִי, תוֹפֵסֶת, רוֹפֵא וְחוֹלָה

בלי כסף, בלי תואר, בלי כבוד, בלי הדר

נבוכים למראה, חרדים למחר

סיני קטן וילדה תורכייה

ניגרי סָמוּק ומולדבית יפה

לאט מצטרפת גם נֶפַּאלית רזה

שחולמת רק איך תשרת בצבא

ההורים לא דוברים את אותה השפה

אך כולם כואבים את אותה השפלה

הם היו זועקים, אם היה להם כוח

הם היו נמלטים, לו היה לאן לברוח

סיני קטן וילדה תורכייה

ניגרי סָמוּק ומולדבית יפה

ולאט מצטרפת גם נֶפַּאלית רזה

שחולמת רק איך תשרת בצבא

סיני קטן וילדה תורכייה

ניגרי סמוק ומולדבית יפה

ותאילנדי אחד שזרע כאן חיטה

עם שאר הילדים של בוני המדינה.

מתקבצים לאיטם … שאיש לא יֵדע,

שזהו ביתם, גם אם באו בגניבה

ואם לא תיגש ,ואם לא תביט

הם כולם יגורשו ואיתם – הֶעָתִיד

כי זה לא רק ביתם שקורס בפינה

זה הבָּית שֶלִי ושֶלךָ

סיני קטן, וילדה תורכייה

ניגרי סָמוּק ומולדבית יפה

נֶפַּאלית אחת שרוצה רק צבא

ותאילנדי שפוף מבוני המדינה

סיני קטן, וילדה תורכייה

ניגרי , תאילנדי, נפאלית רזה

ומולדבית אחת, מדברת עברית

ואחד מפרו, לא מבין ספרדית

סיני קטן, וילדה תורכייה

ניגרי , תאילנדי, נפאלית רזה

פיליפינית צוחקת, היא מלכת השכונה

וסרי לנקי צעיר, מאוהב בה נורא.

סיני קטן, וילדה תורכייה

ניגרי , תאילנדי, נפאלית רזה

מולדבית, סרי לנקי, ואחד מפרו

הם כולם משלנו, אם לא תתעלמו

ח"כ דב חנין אמר ביום רביעי (ה-4 בפברואר) בדיוני ועדת הפנים בנושא חוק ההסתננות כי "הצעת חוק ההסתננות הינה הצעת חוק מסוכנת, מרחיקת לכת וחשוכה. היום ברור לכולנו כי מדובר בהצעת חוק רשלנית, המבוססת על עיוות המציאות והפחדה של הציבור הישראלי בשיטת הצ'יזבטים".

לדברי ח"כ חנין "הבסיס העובדתי שמציגה ממשלת ישראל כהצדקה לחוק אינו מבוסס על עובדות כלל וכלל וחמור במיוחד כי זוהי אמירתה הראשונה של הממשלה בנושא הסדרת מדיניות הפליטים. אמירה זו היא חשוכה, מסוכנת ואנטי דמוקרטית. כולי תקווה שהכנסת תשכיל לעשות ותדחה את הצעת החוק על הסף".

בישיבת הוועדה נכח אוסקר, פליט מקונגו שהגיע לארץ בשנת 1994. מאותה התקופה ועד היום, מלבד ההגנה הקבוצתית שמעניקה המדינה לפליטים ממולדתו, הוא חי בישראל ללא כל מעמד רשמי וזכאותו לכזה טרם נבדקה. בתקופה שהותו כאן, הכיר את מי שהפכה במרוצת הזמן לאשתו, המוגדרת מועמדת לגירוש. לבני הזוג ילדה בת שש.הוא לא קיבל זכות לדבר בוועדה, אך בתום הישיבה אמר בשיחה עם כתב ynet כי הגיע כדי לנסות ולהסביר לחבריה עד כמה חמור מצבם.

"רוב הפליטים שאני מכיר וגרים בדרום תל אביב הם אכן פליטים שנמלטו מהסכנה", אמר והוסיף: "לא בחרנו להיות פליטים. יש כאן (בוועדה) הרבה ילדים של מי שעברו את השואה והיו במצב דומה לשלנו, לכן הם צריכים להבין אותנו". הוא הוסיף: "המעמד שלי בארץ לא ברור, כל אחד זורק את האחריות על השני ולאף אחד אין תשובות. בין אנשים שאני מכיר יש אנשים שנמלטו מסכנה אמיתית וחלק קטן מאוד הם מהגרי עבודה. מנסים להפוך את המציאות".

תמונה יומית מאת אלכס ליבק. לצפיה בגרסה מוגדלת, הקליקו על התמונה. לבלוג המלא הקליקו כאן