עשרות פעילי חד"ש הפגינו ביום רביעי, ה-10 במרץ, בפתח בית משפט השלום בתל-אביב, עם פתיחת משפטו של יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה. בהפגנה השתתפו חברי סיעת חד"ש בכנסת – ח"כ חנא סוויד, ח"כ דב חנין וח"כ עפו אגברייה – ח"כים לשעבר, מזכ"ל מק"י מוחמד נפאע, נציגי הארגונים עדאלה, מוסאווה והאגודה לזכויות האזרח, נציג ארגון הפרלמנטים האירופי, חברי ועדת המעקב העליונה לציבור הערבי בישראל, פעילי חד"ש ואישי ציבור ואקדמיה. בחד"ש התייחסו לאישומים נגד ברכה ואמרו: "המשפט המבוים נגד ח"כ מוחמד ברכה, יו"ר תנועת חד"ש, הוא צעד חמור נוסף של הממשלה ושלוחיה נגד חופש הביטוי וחופש ההפגנה. ה'אישומים' נגד ח"כ ברכה, המעוותים את התנהגותו בהפגנות פוליטיות, נועדו להעניק לגיטימציה לאלימות נגד אישים ופעילי שלום".

בהפגנה הפיצו פעילי חד"ש פלייר, בו נכתב: "ביום המשפט נגד ח"כ ברכה, כמו המסע לדה-לגיטימציה של הקרן החדשה לישראל ושל פרופ' נעמי חזן, הם הוכחה נוספת, כי דיכוי חופש הביטוי חוצה גדרות הפרדה ומשתלט גם על המרחב הציבורי בישראל עצמה. המשטרה, כזרוע השלטון, משלימה את מסע הימין הקיצוני לביטול הלגיטימיות של השמאל הישראלי בזירה הפוליטית הישראלית.

"מאבק משותף יהודי-ערבי רחב להגנת הדמוקרטיה הוא צורך השעה. מאבק כזה הוא בעל חשיבות מיוחדת להבטחת שלומה ועתידה של האוכלוסייה הערבית בישראל, הסובלת מאז קום המדינה מאפליה, מאלימות המשטרה וממסע של החשדה. המאבק להגנת הדמוקרטיה הוא מרכיב חשוב במערכה הכוללת למען ישראל שוחרת שלום ושוויונית".

כתב האישום נגד ברכה כולל ארבעה סעיפים: תקיפת שוטר משמר הגבול בהפגנה נגד חומת ההפרדה בכפר בלעין באפריל 2005; העלבת עובד ציבור בהפגנה נגד מלחמת לבנון השנייה בתל אביב באוגוסט 2006; תקיפת פעיל ימין בהפגנה נגד מלחמת לבנון בתל אביב ביולי 2006 והכשלת שוטר במילוי תפקידו בהפגנה העת כינוס מפלגת העבודה בנצרת ביולי 2007.

ח"כ ברכה אמר הבוקר: "אני מתכוון להפריך את כתב האישום בבית המשפט, מי שמפעיל אלימות בהפגנות ומתנכל לחופש ההפגנה והביטוי אלו המשטרה וזרועות הביטחון. לראיה, רק בשבוע שעבר בג"צ נאלץ להתערב כדי להבטיח את זכות ההפגנה בשייח ג'ראח. מכתב האישום נודף ריח פוליטי חריף, אין מדובר במשפט אישי וזה ניסיון להטיל פחד והרתעה על כל מי שמבקש לממש את הזכות הדמוקרטית להתנגד למדיניות הממשלה".

ח"כ דב חנין אמר: "הגשת כתב האישום כנגד ח"כ ברכה בגין התנהגותו בהפגנות פוליטיות הוא צעד חמור נגד חופש ההפגנה חופש הביטוי. זוהי חוליה נוספת בתהליך מדאיג ומסוכן של צמצום המרחב הדמוקרטי. מה שהחל בחברי הכנסת הערבים, מתרחב לארגוני זכויות האדם ופעילי שלום. זה הזמן להקמתה של חזית רחבה להגנת הדמוקרטיה".

בעקבות החלטת היועץ המשפטי לממשלה להעמיד את ח"כ ברכה לדין פרסם ארגון עדאלה את התגובה הבאה: "כתב האישום מתבסס על ראיות שקריות, שאותן הכחיש ח"כ ברכה מכל וכל. בידי מרכז עדאלה ראיות המעידות כי בהפגנה נגד חומת ההפרדה, שהיא האירוע המרכזי בכתב האישום, אנשי המשטרה והמסתערבים הם דווקא אלו שפגעו במפגינים, וביניהם ח"כ ברכה, תוך שימוש בגז מדמיע ובפצצות הלם. בעקבות אירוע זה הגיש עדאלה באופן מיידי, בשמו של ח"כ ברכה, תלונה למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). תלונה זאת מעולם לא נבדקה.

"לגבי האירוע מ-22 ביולי 2005, שבו מיוחסת לח"כ ברכה תקיפה שלא כדין, אנשי ציבור יהודים וערבים העידו כי בהפגנה שנערכה בתל אביב נגד מלחמת לבנון, פעילי הימין הקיצוני הם אלו שתקפו את המפגינים ופגעו בהם ובין השאר בח"כ ברכה. היועץ המשפטי לממשלה מעולם לא חקר את האירוע.

"לכן מדובר בכתב אישום פוליטי חסר ראיות מרשיעות כלשהן, המבקש להפליל אירועים פוליטיים מובהקים ולגיטימיים נגד חומת ההפרדה ונגד המלחמה ולפגוע בשמו הטוב של מנהיג ציבור ערבי ובמעמדו.

"המחדל של מח"ש ושל היועץ המשפטי בבדיקת התלונה שהגיש ח"כ ברכה לגבי האירועים שאליהם מתייחס כתב האישום מעיד על חוסר תום לב ועל שיקולים זרים בהגשת כתב האישום".

ערב פתיחת המשפט, פורסם כי ארגון הפרלמנטים האירופי (IPU) ילווה את ההליך המשפטי נגד ח"כ מוחמד ברכה. הארגון מאגד בתוכו עשרות פרלמנטים אירופאים, וגם ח"כים מישראל, וחלק מתפקידו הוא הגנה על זכויותיהם הפוליטיות של חברי פרלמנט.

הוועדה למאבק בנגע הסמים של הכנסת, בראשות ח”כ מוחמד ברכה (חד"ש), תסייר ביום חמישי (ה-10 במרץ) בערים תל-אביב ויפו. הסיור יתחיל בשעות הבוקר במרכז לטיפול בנפגעי סמים, שברחוב יפת 74, ביפו. לאחר מכן, הוועדה תקיים ישיבת עבודה במרכז יום לטיפול סמים ברוטשילד 2, תל-אביב – הכוללת שיחות עם מטופלים.

בשעות הצהריים הוועד תסייר ב"מרכז אביב", המרכז המשולב לטיפול בתחליפי סם שבקרבת התחנה המרכזית ובתום הביקור תתקיים ישיבת עבודה וסיכום בהשתתפות מנהלת האגף לשירותים חברתיים בת"א-יפו, דורית אלטושלר, ברחוב גולומב 52.

ביום רביעי, ה-10 במרץ, יפתח בתל-אביב משפטו של יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה. לקראת משפטו הפיצו פעילי חד"ש מנשר בו נאמר "מול האיום על המרחב הדמוקרטי והייאוש אשר מטפחת הממשלה הימנית, נתייצב משולבי זרוע, יהודים וערבים, נשים גברים, עובדים וסטודנטים, ארגוני ותנועות שלום, שוויון וצדק חברתי. יחד נקרא: הייאוש והדיכוי לא יעברו!".

כתב האישום נגד ברכה כולל ארבעה סעיפים: תקיפת שוטר משמר הגבול בהפגנה נגד חומת ההפרדה בכפר בלעין באפריל 2005; העלבת עובד ציבור בהפגנה נגד מלחמת לבנון השנייה בתל אביב באוגוסט 2006; תקיפת פעיל ימין בהפגנה נגד מלחמת לבנון בתל אביב ביולי 2006 והכשלת שוטר במילוי תפקידו בהפגנה העת כינוס מפלגת העבודה בנצרת ביולי 2007.

בעקבות החלטת היועץ המשפטי לממשלה להעמיד את ח"כ ברכה לדין פרסם ארגון עדאלה את התגובה הבאה:"כתב האישום מתבסס על ראיות שקריות, שאותן הכחיש ח"כ ברכה מכל וכל. בידי מרכז עדאלה ראיות המעידות כי בהפגנה נגד חומת ההפרדה, שהיא האירוע המרכזי בכתב האישום, אנשי המשטרה והמסתערבים הם דווקא אלו שפגעו במפגינים, וביניהם ח"כ ברכה, תוך שימוש בגז מדמיע ובפצצות הלם. בעקבות אירוע זה הגיש עדאלה באופן מיידי, בשמו של ח"כ ברכה, תלונה למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). תלונה זאת מעולם לא נבדקה.

"לגבי האירוע מ-22 ביולי 2005, שבו מיוחסת לח"כ ברכה תקיפה שלא כדין, אנשי ציבור יהודים וערבים העידו כי בהפגנה שנערכה בתל אביב נגד מלחמת לבנון, פעילי הימין הקיצוני הם אלו שתקפו את המפגינים ופגעו בהם ובין השאר בח"כ ברכה. היועץ המשפטי לממשלה מעולם לא חקר את האירוע.

"לכן מדובר בכתב אישום פוליטי חסר ראיות מרשיעות כלשהן, המבקש להפליל אירועים פוליטיים מובהקים ולגיטימיים נגד חומת ההפרדה ונגד המלחמה ולפגוע בשמו הטוב של מנהיג ציבור ערבי ובמעמדו.

"המחדל של מח"ש ושל היועץ המשפטי בבדיקת התלונה שהגיש ח"כ ברכה לגבי האירועים שאליהם מתייחס כתב האישום מעיד על חוסר תום לב ועל שיקולים זרים בהגשת כתב האישום"

פעילי חד"ש יפגינו נגד הרדיפה הפוליטית ח"כ ברכה בעת תחילת משפטו ביום ד', ה-10 במרץ, בשעה 9:30 בפתח בית משפט השלום בתל-אביב, רחוב ויצמן 1. לפרטים נוספים ולהצטרפות למאבק – בדוא"ל כאן.

יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה ביקר ביום שלישי (ה-2 במרץ) בעכו להזדהות עם שביתת המחאה של האוכלוסייה הערבית בעקבות גל האלימות הפוקד את העיר. עשרות בתי עסק ומסחר בניהם עסקים בבעלות של יהודים נענו להחלטת פורום נציגי הציבור הערבי והשביתו היום את עסקיהם. מוסדות החינוך הערבי, הבנקים והרוב המוחלט של בתי המסחר לא פעלו, כבר משעות הבוקר.

סמטאות העיר העתיקה והשוק, שבדרך כל הומים מאדם, עמדו היום שוממים. את השממה והשקט הפרו קבוצות של מארגני השביתה, נציגי הפורום ובהם חבר מועצת העיר מטעם חד"ש העיר אחמד עודה, שהפיצו מנשרים לתושבים. "באתי להזדהות עם תושבי העתיקה". אמר ח"כ ברכה, "אני מודאג מהאלימות הגואה בעיר ומפנה אצבע מאשימה למשטרה, לרשות העירונית ולדרג הבכיר במדינה שלא עושה מספיק למגר את הפשע מהעיר", אמר. הוא הוסיף "זה קורה כי לנוער ולצעירים אין מוקדי בילוי לשעות הפנאי. זו הזנחה פושעת ממש. הגשתי הצעה לדיון בועדת הפנים של הכנסת נגד האלימות הגואה בעיר העתיקה. אמשיך לפעול מול כל הגורמים לא נמתין עד שעוד חפים מפשע יפגעו".

ההחלטה על השביתה באה בעקבות רצף אירועי אלימות שאירעו לאחרונה בהם רצח לאור יום, ירי לעבר צעירים שישבו בבית קפה, וניסיון החיסול של תושב העיר במהלכו נפגע ילד בן 3.5 בדרכו לגן בשבוע שעבר.

ביום שלישי (ה-2 במרץ) תתקיים שביתה של האוכלוסייה הערבית בעכו, בתגובה על מקרה הירי שאירע בשבוע שעבר בעיר העתיקה, במהלכו נפצע קל-בינוני הילד סולימאן שלבי בן השלוש וחצי, לאחר שנקלע לזירת ניסיון חיסול כשהיה בדרכו לגן הילדים. המקרה זעזע את תושבי ונציגי הציבור הערבי, שטוענים כי המשטרה והעירייה לא עושים מספיק בכדי למגר את תופעת האלימות הולכת וגוברת, בייחוד בעיר העתיקה. על כך מוסר הבוקר העיתון "אל אתיחאד".

פורום נציגי הציבור הערבי בעיר התכנס בסוף השבוע כדי לדון במקרה, והחליטו להשבית ביום שלישי את כל הפעילות של האוכלוסייה הערבית, בכללה בתי המסחר ומוסדות הציבור, זאת כאקט מחאה נגד הפשיעה בעיר העתיקה. עוד נמסר מהפורום כי חבר הכנסת מוחמד ברכה (חד"ש) הגיש הצעה לדיון בוועדת הפנים של הכנסת, לדון בריבוי מקרי האלימות בעכו.

ביום רביעי, ה-10 במרץ, יפתח בתל-אביב משפטו של יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה. לקראת משפטו הפיצו פעילי חד"ש מנשר בו נאמר "מול האיום על המרחב הדמוקרטי והייאוש אשר מטפחת הממשלה הימנית, נתייצב משולבי זרוע, יהודים וערבים, נשים גברים, עובדים וסטודנטים, ארגוני ותנועות שלום, שוויון וצדק חברתי. יחד נקרא: הייאוש והדיכוי לא יעברו!".

פעילי חד"ש יפגינו נגד הרדיפה הפוליטית ח"כ ברכה בעת תחילת משפטו ביום ד', ה-10 במרץ, בשעה 9:30 בפתח בית משפט השלום בתל-אביב, רחוב ויצמן 1. לפרטים נוספים ולהצטרפות למאבק: info@hadash.org.il

מאות הפגינו ביום חמישי (ה-25 בפברואר) בחברון במסגרת המחאות לציון 16 שנה לטבח שביצע ברוך גולדשטיין במערת המכפלה. כ-300 מפגינים, בהם ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש) ועשרות פעילי שלוחם ישראלים, צעדו בתהלוכה ממרכז העיר לכיוון ההתנחלות בחברון. המפגינים מחו על סגירת רחוב השוהאדה לתנועת פלסטינים מאז הטבח במערת המכפלה. הצבא פיזר את המפגינים באמצעות רימוני הלם.

בעת דיכוי ההפגנה נפגע יו"ר חד"ש, ח"כ ברכה, משאיפת גז, שלטענתו חיילים זרקו לעברו בהפגנה בחברון. הוא טופל במקום ע"י צוותים רפואיים ולא נזקק לטיפול נוסף. ברכה אמר בתגובה למעשה: "נתניהו מתמחה בהבערת אש ומחזיר את הגלגל לאחור. הוא חוזר על כל מה שעשה בקדנציה הראשונה שלו. ממשלת נתניהו-ברק דוחפת לפיצוץ כדי להכשיל כל סיכוי לפתרון באזור".

היום בבוקר סגרו מספר פעילי שלום את רחוב פלורנטין בתל אביב על מנת להמחיש לתושבי העיר כיצד חיים הפלסטינים בחברון. "לתושבי תל אביב אין סיבה לחשוש, חיילים חמושים לא ימנעו את תנועתם ו'רחוב השוהדה' שלהם לא יהיה סגור למשך שנים", אמרו הפעילים. "לא כך המצב של התושבים הפלסטינים של חברון. הגבלות התנועה הפלסטינית ברחוב השוהדה החלו לאחר הטבח שביצע גולדשטיין וממשיכות עד היום".

הפעילים סיפרו כי "כמו המחסום הזמני הזה קיימים בגדה מאות מחסומים, אלא שהם נשארים לתקופות ארוכות, לפעמים למשך עשרות שנים. יחד עם החומה, המעצרים והריסת הבתים, מחסומים אלו הם צלע אחת ממערך האפרטהייד הישראלי". לדברי הפעילים, "אותם תל אביבים שיתעכבו לזמן קצר בדרכם יכולים להשתמש בזמן לחשוב על המדיניות שבה יש להם חלק".

גם במספר מוקדים ברחבי העולם ציינו היום את יום המחאה נגד חסימת רחוב השוהדה: בדרום אפריקה יזמה תנועת "פתחו את רחוב השוהדה" שנוסדה בשנים האחרונות (בהובלת צעירים מהקהילה היהודית). סטודנטים באוניברסיטת קייפטאון ובאוניברסיטת נלסון מנדלה בפורט אליזבת' הפגינו לאות הזדהות עם המאמצים לפתיחת הרחוב.

בפורים 1994 נכנס המתנחל ברוך גולדשטיין למערת המכפלה ופתח בירי לעבר המתפללים במקום. מהירי נהרגו 29 בני אדם ונפצעו 125. בעקבות תקלה בנשק לאר שהספיק לירות ארבע מחסניות הצליחו המתפללים להשתלט עליו ולהרגו. לאחר הטבח הוטל עוצר על הפלסטינים בעיר והוטלו עליהם מגבלות תנועה ברחוב השוהדה.

ב-10 במרץ יפתח בבית המשפט המחוזי בחיפה הדיון בתביעה האזרחית שהגישה משפחתה של רייצ'ל קורי נגד משרד הביטחון. רייצ'ל קורי, פעילת ארגון הסולידריות הבינלאומי, הייתה בת 24 כאשר נדרסה למוות על ידי בולדוזר צה"לי במרץ 2003, בעת שניסתה לחסום בגופה הריסת בתים ברפיח. יצוין שבאותו יום יפתח בתל-אביב משפט נוסף, של יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה, המואשם על ידי המשטרה ב-4 סעיפי תקיפה. חבריו של ברכה יפגינו מול בית המשפט המחוזי בשעה 9:30 ברחוב ויצמן 1, תל-אביב.

המשפט בעניינה של קורי יתקיים בין ה-10 ל-24 במרץ, ויתקיימו בו שמונה ימי דיונים. במהלך הזמן הזה ישהו הוריה, קרובי משפחתה, חברים ועדי התביעה בארץ, ויתקיימו פעילויות מחאה וזיכרון בארץ ובעולם.. ב-12 במרץ יוקרן הסרט "רייצ'ל" של סימון ביטון בסינמטק תל-אביב, שילווה בדיון בהשתתפות ההורים והבימאית (עמוד האירוע בפייסבוק).

דרושים פעילים שיוכלו לסייע בתרגום הדיונים בבית המשפט (שיתקיימו בעברית) עבור ההורים והעדים. התרגום דורש אנגלית ברמה גבוהה ויכולת לתרגם מונחים משפטיים, והוא הכרחי כדי לאפשר להורים ולחברים לעקוב אחר מהלך המשפט. לפרטים נוספים: 0528332430

רייצ'ל קורי בראיון, יומיים לפני מותה

"ישראל חסרת אונים מול מבריחי הסמים", כך אמר ביום שלישי (ה-9 בפברואר) ח"כ מוחמד ברכה בדיון על הברחות סמים לארץ. ח"כ ברכה עומד בראש ועדת הכנסת למלחמה בסמים. על פי הנתונים שנמסרו בדיון, בשנה האחרונה נרשמה עלייה משמעותית בתפיסת הברחות סמים לישראל לעומת שנים קודמות. עם זאת, לא ידוע כמה אחוז מכלל הברחות הסמים בישראל אכן נתפס.

ח"כ ברכה הגדיש בדיון כי "אם נצמצם את כמות הסמים בישראל ואת האפשרות של בני נוער שייפלו לרעל הזה, עשינו את העבודה. אנחנו לא יודעים כמה אחוז מהסמים נתפס. הגיע הזמן שהרשות למלחמה בסמים תבצע הערכה כדי לדעת מהו שוק הסמים וכדי לדעת כמה תופסים וכמה לא תופסים. לעולם לא נדע מה הצרכים שלנו במלחמה בהברחות, אם לא נדע מה ההיקף".

לעולם לא אשכח את ערימות הנעליים של הנספים שראיתי בצריפים של אושוויץ-בירקנאו, במיוחד לא את נעלי התינוקות והילדים. כל אחת מהנעליים הייתה פעם לרגלו של ילד קטן. כל נעל כזו נשגבת יותר מאשר כל אותם פושעים ושולחיהם.

הניצולים, שכמה מהם אני מכיר באופן אישי, הם הילדים של התקופה ההיא. ילדים לא שייכים לשום לאום. הילדים כולם, בכל מקום ובכל עת, שייכים ללאום של התום והטוהר המוחלט. עמדתי באושוויץ-בירקנאו מול חלון הראווה של הזוועה הנאצית, שמאחוריו נערמו ערימות הנעליים הקטנות, ותהיתי לאילו תהומות יכול להידרדר האדם. אבל הבנתי שבמקומות האלה, באושוויץ וגם בבירקנאו, נפגשו כמה תכונות של בני אדם: הנבזות והנפשעות, המצוקה, האומללות וחוסר האונים – וגם האצילות והגבורה.

הנבזות והנפשעות הם של הרוצחים, של החיה הנאצית שטבחה ב-50 מיליון בני אדם, שישה מיליון מהם יהודים. האומללות וחוסר האונים הם של הקורבנות שעוד התעקשו לחלום את חלום החירות והחיים, והאצילות והגבורה הם של הלוחמים – הפרטיזנים והמשחררים, ובראשם הצבא האדום הסובייטי, שהדבירו את החיה הנאצית.

האדם לא צריך לבחור בין תכונות אלה. האדם לא צריך ולא יכול לבחור להיות פושע או אומלל. אבל אם יש פשע ואם יש אומללות בעולמנו – חובתו של האדם להיות אציל ולוחם חופש. המסר הזה הדהד בראשי עוד לפני שנסעתי לפולין. אבל לאחר מכן הוא קיבל משמעות אחרת, אקוטית יותר ולוחצת יותר. לעמוד במחנות ההשמדה ולמשש את הזוועה במו עינייך ובמו ידייך, זה לא דומה לכל מה שקראתי ולא לכל מה ששמעתי. המחזות שראיתי והתחושות שחוויתי יישארו אצלי צרובים גם בתודעה וגם במאבק הפוליטי.

אני מעודד מאוד מההתייחסות של האוכלוסייה הערבית בישראל לנסיעתי לאושוויץ – שברובה הגדול גם חברי כנסת ואנשי ציבור וגם האוכלוסייה עצמה – תמכו בצעד שלי. היו גם אנשים שביקרו בהגינות את החלטתי ואני מכבד את הביקורת הזאת. אך מיעוט קטן של אנשים הטיחו בי האשמות קולניות תוך סילוף דברים שאמרתי למטרות פוליטיות נמוכות. אם יש משהו שמעודד אותי בתגובות שקיבלתי מהציבור היהודי והערבי כאחד, זה שהרוב תמך בנסיעתי ורק מיעוט קטן ביקר אותי בבוטות ובחוסר הגינות. למיעוט זה אני לא רוחש שום כבוד.

שואלים אותי תמיד על אנלוגיות היסטוריות, אבל אנלוגיות כאלה אינן מועילות ואינן נחוצות. הפשעים של הנאצים כלפי האנושות – אין דומה להן בהיסטוריה החדשה. בכל מקרה לרצוח זה פשע. אחרי הרצח הראשון כל אדם נוסף הוא עוד מספר ליד הפשע הקודם, ולכן לא צריך להקל ראש לא בפשעים גדולים ולא בפשעים קטנים. כשעמדתי במחנה אושוויץ עמדתי זקוף במלוא קומתי. אני מוחמד ברכה, בן העם הפלסטיני, אזרח מדינת ישראל, יושב ראש חד"ש שהתחנך במפלגה הקומוניסטית, עמדתי שם והרגשתי שיש לי הזכות המוסרית המיוחדת במינה לזעוק את זעקת הקורבנות שדיממו למוות על האדמה הארורה הזאת.

הכחשת השואה היא דבר בזוי ונחות, והיא מבטאת אך ורק ראש חולני שהוא המשך של אותה מחשבה שהובילה לפשעים הנוראים. מכחישי השואה, גם אם הם מתעטפים לפעמים בתמיכה בעניין הפלסטיני, שולחים למעשה חץ רעיל ללב לבה של השאיפה הפלסטינית הצודקת להקים מדינה לצד מדינת ישראל. לעומת זאת, אלה שהופכים את השואה למצרך לסחור בו כדי לתת לגיטימציה למדיניות נפסדת – למעשה יוצרים זילות של השואה ושל משמעותה העמוקה בתודעה האנושית. קברניטי ישראל והתנועה הציונית חוטאים בחטא הזה, כפי שעשה הנשיא פרס בנאומו בגרמניה.

מביקורי באושוויץ אני חוזר מחוזק יותר להמשיך במאבק שלנו, יהודים וערבים, במסגרת מפלגתי הקומוניסטית וחד"ש וגם מחוצה לה, למען מיגור הגזענות והשגת שלום הוגן שיאפשר לשני העמים לחיות כאן בני אדם ובכבוד הדדי.