מבט על מערכת החינוך בישראל חושף את הפערים החברתיים ואי-השוויון בחברה שבה אנו חיים: תהליך ההפרטה יצר מערכת חינוך אחת לבני עשירים ואחרת לבני עניים; אחוז הזכאים לתעודת בגרות בקרב יהודים כפול מזה שבקרב ערבים; אחוז האשכנזים שהחלו ללמוד באוניברסיטאות ומכללות עדיין גדול משמעותית מאחוז המזרחיים (נתוני מרכז אדוה).

מערכת החינוך היא המקום שבו צומח הדור הבא של החברה הישראלית. כששוררים בה אפליה, אי-שוויון ואלימות, היא מולידה חברה עם פערים חברתיים וחוסר צדק. בתי הספר הם אחד מהמקומות החשובים ביותר למאבק נגד הפערים החברתיים והאפליה. הם גם המקום שממנו צריך להתחיל המאבק נגד הומופוביה, לסבופוביה, טרנספוביה וביפוביה.

כולנו מכירות ומכירים את הבעיות של תלמידים להט"ב (לסביות, הומואים, טרנס ובי). את האלימות, את האפליה, את הארון הכפוי. כולנו מכירים את הדעות הקדומות הנפוצות בקרב מורים ותלמידים, את הבורות בנושא הלהט"בי בקרב אנשי מקצוע כמו יועצים ופסיכולוגים, את האלימות המילולית והפיזית בבתי הספר. לאור זאת, אין פליאה על כך שקיימת תופעת נשירה מלימודים של בני ובנות נוער מהקהילה.

המאבק שלנו
מאז הפיגוע ההומופובי בברנוער אשתקד, רבים בקהילה יצאו ממעגל האדישות אל מעגל הפעילות. הטראומה הקהילתית הביאה רבים לחפש את תחושת היחד, ולאחר תחושת היחד, את העשייה. אל התהליך המשמעותי הזה התלוו ויכוחים רבים, לעיתים נוקבים, בדבר האג'נדה הרצויה למאבק של הקהילה הגאה.

נראה, כי על המאבק לשוויון בחינוך להוות חלק אינטגרלי מסדר היום הקהילתי. הזכות לחינוך היא זכות יסוד הכרחית לשם קיומו של משטר דמוקרטי. המאבק למען חברה שוויונית וצודקת, ללא גזענות וללא הומופוביה, מתחיל במאבק נגד ההפרטה והאפליה במערכת החינוך.

ביום ראשון, ה-30 במאי, אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת תיקון לחוק זכויות התלמיד, האוסרת על אפליית תלמידים על רקע נטייתם המינית וזהותם המגדרית, נוסף על איסורי האפליה האחרים שבחוק (עדה, מצב סוציו-אקונומי, השקפות פוליטיות של ההורים וכו'…). תיקון החוק, שאותו יזם פורום אדום-ורוד של חד"ש והעלה על שולחן הכנסת ח"כ דב חנין (חד"ש), נועד להיות כלי במאבק נגד ההומופוביה ובעד שוויון מלא במערכת החינוך.

המאבק הזה לא יוכרע ללא התגייסות שלנו אליו. יש צורך במאבק רחב ועקבי למען הפיכתה של מערכת החינוך בישראל לשוויונית, סובלנית ומקבלת את השונה. זהו המאבק של כולנו.

עלינו להיאבק נגד הפרטת מערכת החינוך, משום שהיא עומדת בסתירה לתפיסה של צדק חברתי. עלינו להיאבק נגד אפליית תלמידים ערבים ומזרחיים, משום שהגזענות היא סכנה לכולנו. עלינו להיאבק בעד מערכת חינוך שמחנכת לערכים של פלורליזם ושמירה על זכויות אדם, משום שהערכים הללו הם הבסיס לדמוקרטיה. עלינו להיאבק בעד מערכת חינוך המחנכת לסובלנות כלפי הקהילה הגאה, כדי שניר כץ וליז טרובישי ז"ל יהיו הקורבנות האחרונים של האלימות ההומופובית בישראל.

אור שי הוא רכז פורום אדום-ורוד של חד"ש – פעילות ופעילים בחד"ש למען זכויות להט"ב (לסביות, הומואים, טרנס ובי)

ביום ראשון הקרוב תעלה לדיון בועדת השרים הצעת חוק זכויות התלמיד שהגיש ח"כ דב חנין (חד"ש) יחד עם ח"כ חיים אורון (מרצ). על פי הצעת החוק, יתווסף בחוק זכויות התלמיד איסור אפליה על רקע נטייה מינית, זאת לצד איסורי האפליה שכבר קיימים בחוק כגון איסור אפליה על רקע מוצא, מין ומצב כלכלי. הצעת החוק מוגשת לועדת השרים עם תחילתו של חודש יוני, חודש הגאווה הבינלאומי ולאור התגברות מקרי ההומופוביה והאלימות על רקע נטייה מינית בישראל, והרצח ב"בר הנוער" באוגוסט האחרון בו נרצחו ניר כץ וליז טרובישי ז"ל. ארגון המורים העל יסודיים, מועצת התלמידים הארצית, אגודת ההומואים הלסביות והטרנסג'נדרים בישראל וארגון הנוער הגאה הביעו את תמיכתם בהצעת החוק.

התופעה של הומופוביה במערכת החינוך נפוצה ומסוכנת. מנתוני מחקר שערך ארגון הנוער הגאה, מתברר כי 65% מהתלמידים הלהט"בים (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים/ות וביסקסואלים/ות) נחשפו לאלימות מילולית הומופובית מצד "רוב התלמידים" או "חלק מהתלמידים". 55% ציינו כי המורים אינם מגיבים לאלימות מילולית הומופובית, ו-23% ציינו כי נחשפו להתבטאויות הומופוביות מצד המורים בעצמם. רק 5% מהתלמידים הלהט"בים מרגישים "מאוד נוח" לדבר עם מוריהם על נטייתם המינית או זהותם המגדרית. אחד מכל שלושה תלמידים להט"בים חווה הטרדה מינית בשל זהותו, ואחד מכל חמישה חווה אלימות פיזית. 36% ציינו שהם חשים חוסר ביטחון בבית הספר בשל זהותם.

ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש) אמר כי: "כדי למנוע אלימות הומופובית בחברה, חייבים למנוע אותה קודם כל במערכת החינוך. חשוב לשלוח מסר ברור לפיו תלמידים להט"בים הם שווים לחלוטין בזכויותיהם לכל תלמיד אחר. מסר זה חשוב הן כדי לבער את האלימות ההומופובית המילולית והפיזית ממוסדות החינוך, והן כדי להתמודד עם תופעת הנשירה של תלמידים אלו ממערכת החינוך. אני קורא לועדת השרים ולחברי הכנסת לצאת בהצהרה ברורה לפיה אפליה והומופוביה אין מקומן בישראל ובמערכת החינוך".

יו"ר ארגון המורים העל יסודיים, רן ארז, הביע את תמיכת הארגון בחוק במכתב ששלח לועדת השרים של הכנסת. לדבריו: "ארגון המורים העל יסודיים במהותו, הוא ארגון לא סקטוריאלי וחבריו, המורים, מייצגים את כל הקשת החברתית בישראל. מובן מאליו שאנו נגד כל אפליה, על רקע עדתי, דתי, כלכלי, מיני וכיו"ב, הן במישור העקרוני והן במישור המעשי, קרי, היחס, הטיפול ודרך ההתייחסות של המורים לתלמידיהם. אני מקווה מאד שההצעה תתקבל ואף תתורגם לרמת מעשה".

מכתבי האיומים שקיבל מנהל גימנסיה הרצליה, ד"ר זאב דגני, ממחישים מדוע פעל נכון כשסירב להכניס קציני צה"ל לבית ספרו. מורים ומחנכים בישראל נתונים דרך קבע לביקורת בכל הקשור, באופן ישיר או עקיף, לעבודתם החינוכית. אך הביקורת שהפנה הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, אל ד"ר דגני, איש חינוך מוערך, לא נגעה כלל לאיכות עבודתו הפדגוגית. הרמטכ"ל גינה את סירובו של המחנך דגני לאפשר לקציני צה"ל להיכנס לבית הספר שהוא מנהל במסגרת פרויקט לעידוד המוטיבציה. האיומים ומכתבי הנאצה שקיבל דגני בעקבות עליית הפרשה לכותרות יכולים לשמש לרמטכ"ל חומר למחשבה על הנחיצות של ערכים דמוקרטיים מבוססים בישראל.

הפרויקט שדגני סירב לשתף פעולה בו הוא נדבך נוסף בצעדים שננקטו בתקופה האחרונה במערכת החינוך לעידוד "גיוס משמעותי" לצה"ל. מלבד מפגשי קצינים ומורים משרד החינוך מקיים כנסים למנהלים, יוזם הפקת חומרים חינוכיים ואף פועל לאיסוף מידע על תלמידים "בעייתיים" במטרה לטפל בהם נקודתית. התרבות המיליטריסטית נוכחת בציבוריות הישראלית, ובתוך כך במערכת החינוך, למן קום המדינה. היא נוכחת, גלויה וסמויה, בתוכנית הלימודים, בחגים, בטקסים, בסמלים, וגם בנוכחות פיסית של אנשי צבא בכיתות. ובכל זאת, הגל האחרון של יוזמות משרד החינוך הוא בבחינת עליית מדרגה משמעותית בחיזוק הערכים המיליטריסטיים בבתי ספר ובקרב בני הנוער. וזה קורה בלי דיון ציבורי מעמיק על מהות הפרויקטים, מטרותיהם והשלכותיהם על החינוך, החברה והדמוקרטיה בישראל.

ערכים מיליטריסטיים כוללים במהותם פתרונות כוחניים לקונפליקטים, דמוניזציה של האויב, אמונה עיוורת בצדקת הדרך, צייתנות, היררכיה נוקשה, אחידות. ערכים אלה נחוצים כנראה לצורך חינוך חיילים חדורי מוטיבציה, אבל הם שונים מאוד מערכים דמוקרטיים. אם יינתן להם להשתלט על המרחב והשיח הציבורי, הם עלולים להיות הרסניים למרחב הדמוקרטי במדינה, שגם כיום הוא צר מדי.

במדינה דמוקרטית מערכת החינוך צריכה לחנך לסובלנות, לנכונות לדיאלוג עם מי שמבטאים עמדות שונות, לפלורליזם, לחשיבה ביקורתית, להכרה בערכים של שוויון וחירות כדי להוציא מתוכה בוגרים חושבים, אכפתיים ומחויבים לזכויות אדם ולדמוקרטיה. לא פחות מבעיית הגיוס לצה"ל ראוי ששר החינוך יוטרד מהפופולריות הגואה של גזענות, אלימות ושיח חסר סובלנות בקרב בני הנוער. התפישות הללו מסוכנות לא פחות מכל איום אחר, וחובת משרד החינוך לתגבר את החינוך לזכויות אדם ודמוקרטיה.

האיומים והנאצות שספג ד"ר דגני הם תזכורת כאובה לפירות הבאושים של השחיקה בערכים הדמוקרטיים. מי שאינם מכירים בחשיבות של חופש הביטוי והפלורליזם, סופם שיפעילו אמצעים כוחניים, ובכלל זה אלימות, לסתימת פיות.

צה"ל יכול לפעול להכנת צעירים לצבא ולהכשרת חיילים באמצעות מסגרות רבות אחרות, הקיימות מחוץ למערכת החינוך. מערכת החינוך שלנו צריכה להוציא מתוכה בראש ובראשונה בוגרים חושבים, שיהיו אזרחים טובים.