רק שתי סיעות הצביעו במלואן בכנסת בעד העלאת שכר המינימום: חד"ש ומרצ. שלושה ימים לאחר שהממשלה דחתה את הצעתו של ח"כ עמיר פרץ (העבודה) להעלות את שכר המינימום ל-4,600 שקלים, דחתה ביום רביעי, ה-7 ביולי, גם מליאת הכנסת את ההצעה ברוב של 59 מתנגדים מול 39 תומכים. פרץ נשא דברים במליאה ותקף בחריפות את שר האוצר יובל שטייניץ. הוא הפנה ביקורת גם כלפי חבריו לעבודה שהצביעו נגד הצעתו.

שרי מפלגת העבודה, אהוד ברק, בנימין בן-אליעזר, יצחק (בוז'י) הרצוג, שלום שמחון ואבישי ברוורמן הצביעו נגד הצעת החוק ואילו ארבעה מחברי סיעת העבודה, שלי יחימוביץ', איתן כבל, דניאל בן-סימון ויוזם החוק עצמו עמיר פרץ הצביעו בעד. ח"כ חיים כץ היה היחיד מסיעת הליכוד שתמך בהעלאת שכר המינימום. להלן הרשימה שמית של חברי הכנסת וכיצד הצביעו בנושא שכר המינימום. התוצאה 59 נגד ו-39 בעד.

רוחמה אברהם – אינה נוכחת,

עפו אגבאריה – בעד

רחל אדטו – אינה נוכחת

יולי יואל אדלשטיין – נגד

יעקב אדרי – אינו נוכח

יצחק אהרונוביץ' – נגד

אורי אורבך – נגד

חיים אורון – בעד

זבולון אורלב – אינו נוכח

דוד אזולאי – נגד

אריאל אטיאס – אינו נוכח

דניאל אילון – נגד

רוברט אילטוב – נגד

דליה איציק – בעד

מיכאל איתן – נגד

אריה אלדד – בעד

טלב אלסאנע – אינו נוכח

זאב אלקין – נגד

חיים אמסלם – נגד

אלי אפללו – אינו נוכח

אופיר אקוניס – נגד

גלעד ארדן – נגד

אורי אריאל – אינו נוכח

זאב בנימין בגין – נגד

זאב בוים – בעד

אריה ביבי – אינו נוכח

זאב בילסקי – בעד

בנימין בן-אליעזר – נגד

מיכאל בן-ארי – בעד

דניאל בן-סימון – בעד

רוני בר-און – אינו נוכח

אבישי ברוורמן – נגד

מוחמד ברכה – בעד

אהוד ברק – נגד

אילן גילאון – בעד

גילה גמליאל – נגד

מסעוד גנאים – בעד

משה גפני – נגד

אברהם דיכטר – בעד

דני דנון – נגד

ניצן הורוביץ – בעד

צחי הנגבי – אינו נוכח

יצחק הרצוג – נגד

דניאל הרשקוביץ – נגד

מגלי והבה – בעד

מתן וילנאי – נגד

עינת וילף – אינה נוכחת

יצחק וקנין – נגד

נסים זאב – נגד

אורית זוארץ – בעד

חנין זועבי – בעד

ג'מאל זחאלקה – בעד

ציפי חוטובלי – נגד

דב חנין – בעד

יואל חסון – בעד

ישראל חסון – בעד

שי חרמש – אינו נוכח

אחמד טיבי – אינו נוכח

רוברט טיבייב – בעד

שלי יחימוביץ – בעד

משה יעלון – נגד

אליהו ישי – אינו נוכח

איתן כבל – בעד

אמנון כהן – נגד

יצחק כהן – נגד

משה כחלון – אינו נוכח

חיים כץ – אינו נוכח

יעקב כץ – אינו נוכח

ישראל כץ – נגד

ציפי לבני – בעד

לימור לבנת – נגד

אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת

יריב לוין – נגד

אביגדור ליברמן – אינו נוכח

יעקב ליצמן – נגד

עוזי לנדאו – נגד

סופה לנדבר – נגד

גאלב מג'אדלה – אינו נוכח

מנחם אליעזר מוזס – נגד

שלמה מולה – בעד

שאול מופז – בעד

משה (מוץ) מטלון – נגד

אברהם מיכאלי – נגד

אנסטסיה מיכאלי – נגד

אלכס מילר – נגד

סטס מיסז'ניקוב – נגד

אורי מקלב – נגד

יעקב מרגי – נגד

דן מרידור – נגד

משולם נהרי – נגד

אורית נוקד – נגד

לאה נס – אינה נוכחת

סעיד נפאע – אינו נוכח

בנימין נתניהו – אינו נוכח

חנא סוייד – בעד

מרינה סולודקין – בעד

גדעון סער – נגד

גדעון עזרא – אינו נוכח

חמד עמאר – נגד

ציון פיניאן – נגד

יוסי פלד – נגד

יוחנן פלסנר – בעד

מאיר פרוש – אינו נוכח

עמיר פרץ – בעד

אברהים צרצור – בעד

פניה קירשנבאום – נגד

איוב קרא – נגד

מירי רגב – נגד

דוד רותם – נגד

ראובן ריבלין – נגד

כרמל שאמה – אינו נוכח

יובל שטייניץ – נגד

מאיר שטרית – בעד

נחמן שי – בעד

סילבן שלום – נגד

יוליה שמאלוב-ברקוביץ – בעד

שלום שמחון – נגד

ליה שמטוב – אינה נוכחת

עתניאל שנלר – בעד

רונית תירוש – בעד

"מרצ נחלה כישלון חרוץ ומהדהד בתמיכתה האוטומטית בהחלטה לצאת למלחמה בעזה". הנה חלק ממאמר המערכת של ה"ארץ" שפורסם אתמול (חמישי, 5 בינואר). לקריאת המקור לחצו כאן.

"'התנועה החדשה מרצ' קמה לקראת הבחירות לכנסת ה-18 מתוך שאיפה למלא את החלל שנוצר בפוליטיקה הישראלית מהמרכז ושמאלה; אך ככל שיום הבחירות מתקרב, גוברים הספקות בקשר ליכולתה של ההתארגנות הזאת למלא את ייעודה.

"ראשי התנועה הרבו לתקוף את מפלגת העבודה ואת העומד בראשה, אהוד ברק, והציגו את עצמם כאלטרנטיווה שפויה, צודקת והומניסטית. האומנם כך?

"מרצ נחלה כישלון חרוץ ומהדהד בתמיכתה האוטומטית בהחלטה לצאת למלחמה בעזה. תומכי המלחמה, בתחילתה ובהמשכה, היו לנו די והותר: נציגי העבודה וקדימה הוליכו את המלחמה הזאת בממשלה. מרצ לא היתה אלטרנטיווה, ובכל אופן בוודאי לא אלטרנטיווה הומניסטית.

"זה בדיוק מה שקרה למרצ גם לפני שנתיים, במלחמת לבנון השנייה. תמיכה במלחמה מוטעית אחת היתה יכולה ללמד על תמימות; תמיכה בשתי מלחמות מוטעות מלמדת על רשלנות.

"זכות הקיום היחידה למפלגה כמו מרצ היא בהיותה חלופה אמיצה ואמיתית, המשמיעה עמדות ברורות וחדות. כשהקול הזה מטושטש ונהפך ללא יותר מאשר הד קלוש לעמדות של המפלגות הגדולות, במרכז ושמאל, תפקידה מתייתר.

"לבוחרי השמאל אין אפוא שום סיבה לתמוך במפלגה שעמדותיה רופסות. במלחמה כמו המלחמה בעזה אין די בביקורת המושמעת בדיעבד, כמו זו שראשי מרצ משמיעים עכשיו. מבחנם היה בשבוע הראשון של המלחמה, ובמבחן הזה הם כשלו. גם תוספת הכוח בדמות התנועה החדשה, על שלל אנשי הרוח שלה, לא מנעה את הכישלון. למרות כל ההצטדקויות וההתפתלויות של ראשיה, קול למרצ אינו שונה מקול למפלגת העבודה, בוודאי לא בתכונת המבחן העליונה של כל פוליטיקאי – שיקול הדעת (…)".

מתוך מאמר המערכת של "הארץ" שפורסם אתמול (חמישי, 5 בינואר). לקריאת המקור לחצו כאן.

עוד בנושא:
* חד"ש מתחזקת בסקרים – עולה ל-5 מנדטים
* גל"צ: ראיון עם עורך "טיים אאוט תל אביב" על טרנד ההצבעה הצעיר לחד"ש

* "בימים בהם האש משתוללת" – הסרטון החדש

דברים שאמר היום דב חנין:

"המלחמה בעזה מסתיימת. אנחנו מתחילים לראות את התמונות, והן תמונות נוראות. תמונות של בתים הרוסים, של ילדים שמתרוצצים בין ההריסות. של ילדים שקבורים בתוך ההריסות. המלחמה בעזה היתה אסון. אסון אנושי, אסון מדיני והיא בסופו של דבר גם אסון ביטחוני.

"התמונות מעזה הן תמונות מזעזעות, אבל הן לא תמונות מפתיעות. כי ברור לגמרי שכשמפציצים ומפגיזים בצורה כל כך מאסיבית את המקום הצפוף ביותר באוכלוסייה אזרחית בעולם, אלה תהיינה התוצאות ואלה תהיינה התמונות.

"אמרתי שהמלחמה הזו היתה אסון מדיני ובסופו של דבר גם בטחוני, כי כפי שאנחנו רואים, המלחמה הזו רק מעמיקה את השנאה בין שני העמים, רק מחזקת את הכעס, רק יוצרת מוטיבציות נוספות לעוד מעגל של דם ועוד מעגל של דם ועוד מעגל של דם.

"אנחנו אמרנו ואנחנו אומרים גם היום שישנה דרך אחרת. את מעגל הדם הזה אפשר וצריך לפרוץ, אבל לא באמצעות סיבוב כוחני נוסף, אלא רק בהליכה בדרך הפוכה בתכלית, באמצעות שימוש ברגיעה שאנחנו מקווים שנוצרת בעזה לצורך מהלך מדיני אמיתי, מול העם הפלסטיני ומול העולם הערבי. מהלך מדיני כזה עדיין אפשרי. מהלך מדיני כזה הוא התקווה של ישראל ושל העם הפלסטיני לעתיד של חיים תקווה ושלום.

"מחנה השלום בישראל עבר במלחמה הזו מבחן קשה. כבר ביום הראשון של המלחמה, במוצאי שבת, היינו אלפיים איש מול משרד הביטחון, בהפגנה זועמת, כועסת, אבל גם מאוד מדוייקת במסרים שלה. מעגל ההתנגדות למלחמה הלך והתרחב, והמשיך בהפגנות של אלפים רבים, יהודים וערבים, בחוצות תל אביב, במוצאי השבתות האחרונות.

"צריך לומר בצער שלא כולם הצליחו לעמוד במבחן הזה. כמה מהמנהיגים היוניים הבולטים, מנהיגי מרצ למשל, נכשלו במבחן כאשר הם תמכו במלחמה בתחילתה, וסירבו להתייצב נגדה באופן ברור חד גם כשהתברר לאן היא מובילה ולמה היא גורמת.

"הכישלון הזה הוא כישלון מצער, הכישלון הזה הוא כישלון שמראה עוד יותר כמה חיוני ודחוף לבנות שמאל חדש בחברה הישראלית. אנחנו בחד"ש התחלנו בדרך הזו. אנחנו התחלנו בדרך של בניית שמאל חדש שישלב עמדה מדינית אמיצה וברורה, עם מסר סוציאליסטי, עם חשיבה סביבתית מתקדמת, עם שותפות יהודית-ערבית. אנחנו מציעים לכם ולכן להצטרף אלינו למסע הזה. המסע הזה לא ייגמר בבחירות האלה כמובן, אבל הבחירות האלה הן נקודת מוצא חשובה, וצעד מאוד משמעותי בדרך לבניית שמאל חדש כזה.

"שמאל חדש הוא לא רק חיוני בחברה הישראלית, אלא גם מאוד אפשרי. אנחנו רואים בציבור הצעיר שהתגייס ומתגייס לפעילות הפוליטית, החל מהבחירות המקומיות של לפני כמה חודשים ועד מערכת ההתנגדות למלחמה האחרונות, כמה האפשרויות בחברה הישראלית גדולות וממשיות. עם הצעירים האלה אנחנו יכולים לעשות עתיד אחר. אנחנו יכולים לבנות תקווה חדשה וטובה יותר לחברה הישראלית".