כפי שפורסם בסוף השבוע באתרי מק"י בעברית, ובאתרי חד"ש בעברית ובערבית, גוברת בעולם המחאה בעקבות מעצרו החשאי של הפעיל הערבי, תושב חיפה, אמיר מח'ול.

מח'ול נעצר ביום חמישי לפנות בוקר בפשיטה על ביתו בחיפה. מחשבו האישי, כמו גם המחשבים רעייתו ובנותיו הקטינות, הוחרמו. כמו כן, נערכה פשיטה על משרד ארגון הגג של העמותות הערביות בישראל, בראשו עומד מח'ול, וכל מחשבי הארגון הוחרמו.

לדברי רעייתו של ג'נאן מח'ול, רעייתו, 16 אנשי משטרה ושב"כ פשטו על ביתם בשעת הבוקר המוקדמת וביצעו בו חיפוש נרחב תוך שהם מונעים ממנה באלימות לצפות בחיפוש המתנהל. מן הבית נלקחו מחשביהם של בני הזוג ושל בנותיהם הינד (17) והודא (12). כמו כן נלקחו מן הבית מסמכים רבים, מפות, הטלפונים הניידים של בני הבית וכן קלטות בהן אוספת מח'ול הקלטות של היסטוריה פלסטינית שבעל פה לצורך עבודתה.

מח'ול סיפרה עוד לכתבי העיתון "אל אתיחאד" כי השוטרים שביצעו את החיפוש והמעצר סירבו להזדהות, על אף שהחוק מחייבת לעשות כן. את צו המעצר – המציין כי המעצר מבוצע בשל סיבות ביטחוניות לא מנומקות – הראו לה רק לאחר שחזרה והתעקשה מספר רב של פעמים. לדבריה, צו המעצר נחתם ב-23 באפריל, מה שמעלה את התהייה: אם הצורך הביטחוני היה כה בלתי דוחק עד שכוחות הביטחון יכלו להמתין כמעט שבועיים מיום חתימת הצו עד ביצועו, מדוע היו החיפוש והמעצר חייבים להתבצע דווקא בשלוש לפנות בוקר, באלימות ולעיני הילדות.

לדברי מח'ול, לבעלה לא הותר להיפגש עם עורך דין לאחר מעצרו. במקביל למעצר פשטו שוטרים על משרדי ארגון איתיג'אה והחרימו גם משם מסמכים וכונני מחשב. יצוין שב-21 באפריל הוציא שר הפנים, אלי ישי, צו מנהלי שאסר על מח'ול לצאת מן הארץ. מח'ול היה אמור לצאת לירדן כדי להיפגש עם בכירים מארגונים למעמד האשה ולקידום הדמוקרטיה בירדן. בצו, שהסתמך על סעיף 6 לתקנות שעת חירום מימי המנדט הבריטי (תקנות שהוצאו בכדי להילחם במחתרות העבריות ושראש הממשלה לשעבר מנחם בגין הגדיר כגרועות מחוקי הנאצים), ציין ישי כי על פי מידע סודי שנמסר לו מן השב"כ, שוכנע כי קיימת סכנה לביטחון המדינה אם ייצא מר מח'ול לחו"ל. לא לגמרי ברור איזו סכנה יכול מח'ול להוות למדינה דווקא עם צאתו ממנה, והיות שהרשויות מסרבות להודות שעצרו את האיש נראה כי אינן מתכוונות לנמק את הטענה גם כעת.

גם השבוע תתקיים המחאה נגד ההתנחלות בשכונת שייח ג'ראח אשר במזרח ירושלים (לעמוד האירוע בפייסבוק). במשמרת המחאה שנערכה בשבוע שעבר עצרה המשטרה ארבעה פעילי שלום.

ההפגנה תתקיים ביום שישי, ה-16 באפריל, בשעה 16:00. נפגשים בגן הציבורי ברחוב דרך שכם, סמוך למלון אמריקן קולוני. להרשמה להסעות מתל אביב שיצאו ממסוף אל על ב-14:30 שלחו סמ"ס ל-0522449687.

עוד על המאבק בשייח ג'ראח

ארבעה פעילי שמאל נעצרו ביום שישי (ה-9 באפריל) לחקירה במהלך המחאה השבועית נגד ההתנחלות בשכונת שייח ג'ראח הפלסטינית שבמזרח ירושלים. לאחר כמה שעות שוחררו כל העצורים. כ-300 מפגינים הגיעו למקום וקראו, בין היתר, "אין קדושה בעיר כבושה". בין הפעילים שהגיעו למקום: הסופר דויד גרוסמן, הפרופסור זאב שטרנהל וחברי הכנסת לשעבר נעמי חזן, מוסי רז, זהבה גלאון, אברהם בורג ורן כהן. השוטרים הדפו את גרוסמן ובורג במהלך ההפגנה.

המעצרים החלו לאחר שכעשרים אישי ציבור קיימו משמרת מחאה מצומצמת במקום. אחת המפגינות סיפרה: "המשטרה ביקשה מהאנשים להתפזר. ברגע שהם יצאו מהמתחם, היא התבייתה על שניים ממארגני ההפגנות, ושלפה אותם מתוך הקהל לתוך הניידת. הם נהגו בצורה ברוטלית". גרוסמן קרא לפעילים להגיע שוב בשבוע הבא. "כאן מתקיים מאבק בעד העתיד שלנו בישראל, בעד הסיכוי לשלום ועתיד של חיים". הוא הוסיף: "ההתנחלויות הורסות את עתידה של המדינה".

עוד על המאבק בשייח ג'ראח

ביום שישי, ה-2 באפריל, יפגינו פעילי שלום בשכונת שייח' ג'ראח נגד המשך ההתנחלות ונגד גירוש האוכלוסייה הערבית מהעיר. ההפגנה תתקיים בשעה 16:00 בשכונה. בשבוע שעבר נרשם שלב חדש בדיכוי המשטרתי של מפגיני שייח' ג'ראח כאשר שוטרים עצרו בליל שבת את מיכאל סוסברי, אחד הפעילים במאבק, בעוד הוא שוהה בבית הוריו. הוא שוחרר לקראת חצות בערבות, והובא בפני שופט במוצ"ש. הוא הואשם ב"הפרת הסדר הציבורי".

סוסברי, בשנות ה-20 לחייו, הוא מהפעילים המרכזיים במחאה הנמשכת זה למעלה מחצי שנה נגד פינוי המשפחות הפלסטיניות מבתיהן וכניסת משפחות מתנחלים. קבוצה של עשרות מפגינים מחתה בשבוע שעבר גם מול מלון שפרד נגד תוכניות הבנייה שמיועדות להפוך את המלון להתנחלות נוספת בשכונה. עד היום נעצרו כמאה פעילים שלום, ביניהם פעילי חד"ש ומק"י, במהלך ההפגנות בשיח ג'ראח, רובם שוחררו על ידי שופטים שמתחו ביקורת קשה על התנהלות המשטרה.

עוד על המאבק בשייח ג'ראח

ביקורת נוספת על דרך טיפולה של משטרת ירושלים במאבק פעילי השלום נגד ההתנחלות בשייח' ג'ראח: בית משפט השלום בירושלים שחרר במוצ"ש ממעצר את מיכאל סוסברי, אחד הפעילים המרכזיים במטה המאבק, ודחה את בקשת המשטרה להרחיקו מהשכונה לשישים יום, תוך מתיחת ביקורת על התנהלות המשטרה.

בערב שבת, ה-26 במרץ, הגיעו שוטרים לבית הוריו של סוסברי, ועצרו אותו בחשד "להפרת סדר". בהתערבות עורכת דינו, לאה צמל, שחררה אותו המשטרה, בתנאי שיתייצב במוצ"ש לדיון בבקשה להרחיקו מהשכונה. בפתח הדיון חיכו עשרות מפגינים ממטה המאבק, ביניהם פעילי חד"ש ומק"י. "המעצר הוא שלב מדאיג בניסיונות הדיכוי הפוליטי של משטרת ישראל וברדיפתה את הפעילים במאבק", אמרו הפעילים בהודעה שפרסמו אתמול.

הפעילים הוסיפו: "המשטרה פשוט מאבדת עשתונות, ואינה מסוגלת להפנים שתפקידה הוא לאפשר מחאה פוליטית דמוקרטית ולהגן על המשתתפים, ולא להחיל עליה מגבלות פוליטיות. הנוכחות שלנו במתחם המשפחות המפונות היה חוקי לחלוטין, והתנהל בשלווה וללא אלימות. הם חושבים שהם צבא ושהם יכולים להפוך שכונת מגורים בלב ירושלים לשטח צבאי סגור. הם טועים. אנחנו נמשיך להיאבק בכל הדרכים הלא אלימות נגד התנחלות הכהניסטים בשכונה".

בדיון טענה המשטרה בפני השופט יחזקאל ברקלי כי סוסברי הפר את הסדר, לאחר שהוביל צעדה לא חוקית בתוך שכונת שייח' ג'ראח. אחרי שצפה בסרט וידאו שצילמו חבריו של סוסברי וקרא תצהירים שסותרים את עמדת המשטרה, דחה השופט ברקלי את הבקשה להרחיק את סולסברי לשישים יום מהשכונה, והורה לשחררו מיד ללא כל תנאי. "בנסיבות אלו, לא שוכנעתי שיש מקום להיענות לבקשה", אמר. השופט ברקלי אף הטיח ביקורת במשטרה, על שלא המתינה ליום ראשון כדי לדון בבקשה על הרחקתו של פעיל השמאל מתחומי שייח' ג'ראח.

"קשה להשתחרר מטענותיה של הסניגורית המלומדת, שרואים בהילות מה בהתנהלות המשטרה בעמידה על כך שהדיון יתקיים במוצאי שבת", אמר השופט. "זוהי תורנות המזעיקה עובדים רבים, לדון בשאלה של אנשים עצורים. משהשכילה המשטרה לשחרר את המשיב אתמול בתנאי שחרור, לא הייתה כל סיבה לקבוע את הדיון להיום".

עוד על המאבק בשייח ג'ראח

משטרת ישראל עצרה את מיכאל סוסברי, אחד מהפעילים המרכזיים במאבק שייח ג'ראח, כאשר הוא שוהה בבית הוריו בליל שבת. סוסברי שוחרר לקראת חצות בערבות, ויובא בפני שופט הערב, מוצ"ש. הוא מואשם ב"הפרת הסדר הציבורי". יעו"ד לאה צמל, המלווה את המפגינים, הגיעה לתחנת המשטרה ושם נאמר לה שהוא מעוכב בחשד להתפרעות. "שאלתי אם הם לא מצאו זמן אחר חוץ משישי בערב, מה כל כך בער להם?", סיפרה צמל.

האגודה לזכויות האזרח פירסמה הודעה ובה גינתה את מעצרו של סולסברי: "המעצר החריג מהווה הסלמה מדאיגה בניסיונותיה של המשטרה לדכא את חופש המחאה בשייח ג'ראח.מ שמרות המחאה בשייח ג'ראח מתקיימות כחוק, כפי שבתי המשפט כבר פסקו פעם אחר פעם. כפי שלא הייתה עילה לפיזור משמרות המחאה בכוח ולמעצרי שווא קודמים על ידי כוחות משטרת מחוז ירושלים, כך לא הייתה כל סיבה לעצור את מר סוסברי בביתו בליל שבת. תפקיד המשטרה הוא להגן על המבקשים למחות ולשמור על חופש הביטוי. בפועל, בכל הנוגע למחאה בשייח ג'ראח, משטרת ירושלים נכשלת פעם אחר פעם במילוי משימותיה כחוק. מעצרו של מר סולסברי קובע רף חמור נוסף בהתדרדרות זו בתפקוד המשטרה ובמעילתה בתפקידה".

סולסברי, בשנות ה-20 לחייו, הוא מהפעילים המרכזיים במחאה הנמשכת זה למעלה מחצי שנה נגד פינוי המשפחות הפלסטיניות מבתיהן וכניסת משפחות מתנחלים. המפגינים מחו ביום שישי מול מלון שפרד על תוכניות הבנייה שמיועדות להפוך את המלון להתנחלות נוספת בשכונה. עד היום נעצרו כמאה פעילי שלום, ביניהם פעילי חד"ש ומק"י, במהלך ההפגנות בשיח ג'ראח – רובם שוחררו על ידי שופטים שמתחו ביקורת קשה על התנהלות המשטרה.

ביום שבת (ה-27 במרץ) בשעה 20:30 יובא סולסברי להארכת מעצר בבית משפט השלום במגרש הרוסים בי-ם. עשרות פעילים צפויים להגיע ולהפגין מול בית המשפט.

ח"כ דב חנין בשייח ג'ראח: נתניהו עושה הכל למנוע הסדר של שתי מדינות לשני עמים
עוד על המאבק בשייח ג'ראח

סאלח דיאב, תושב שייח' ג'ראח ופעיל נגד ההתנחלות בשכונה הפלסטינית, שוחרר ביום ראשון (ה-22 במרץ) ממעצר בחשד לתקיפה לאחר תשעה ימים. שופט בית משפט השלום בירושלים, כרמי מוסק, ביקר בחריפות את עבודת המשטרה, שלדבריו "ננעלה" על כך שדיאב ביצע תקיפה.

ֿהשופט מוסק הורה לשחרר ממעצר את דיאב תוך שהוא מותח ביקורת קשה על התנהלות החקירה. מהחלטת בית המשפט עולה כי המשטרה לא קיימה מסדר זיהוי כנדרש בחוק, ותחת זאת שלפה את תמונת דיאב בפני המתלונן והסתמכה על זיהוי זה.

מדובר באירוע שאירע לפני כשבועיים, במהלכו הותקפו תושבי השכונה הערבים על ידי המתנחלים בשכונה ובעקבותיה הוגשה למשטרה תלונה בגין תקיפה. בעדויות שנגבו טען המתנחל המתלונן כי הוא מכיר את התוקף בוודאות, ונקב בשם תושב אחר בשכונה. מאוחר יותר נסוג המתלונן מעדותו זו ומסר גרסאות סותרות לגבי זיהוי המתקיף, אותן פסל השופט בשל "הכרסום המשמעותי שחל בהן".

השופט קבע כי במקום לקיים מסדר זיהוי ככתוב בחוק, חוקרי המשטרה הציגו בפני המתלונן את תמונתו של סלאח דיאב אף שהמתלונן הצביע בעדותו על חשוד אחר ולמרות הקשיים בזיהוי, לא נבדק כלל האליבי שהציג דיאב בחקירתו. השופט מתח ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה, וכתב כי "מי שחקר את המקרה 'ננעל' על כך שהתוקף הוא דיאב, ואפילו צעד פשוט כמו חקירת המשיב לא נעשתה".

תושבי השכונה ופעילי המאבק מסרו בעקבות האירוע כי "בעקבות עצרת ההמונים שקיימו תושבי השכונה והפעילי שלום בשייח' ג'ראח לפני כשבועיים החלה משטרת ישראל במסע נקם נגד תושבי השכונה שכולל תפירת תיקים והאשמות שווא. מטרת המשטרה היא ללא ספק הפעלת לחץ על התושבים כדי שיחדלו מקיום מחאתם הציבורית בשיתוף פעילים ישראלים".

עוד על המאבק בשייח ג'ראח

ביום רביעי, ה-10 במרץ, יפתח בתל-אביב משפטו של יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה. לקראת משפטו הפיצו פעילי חד"ש מנשר בו נאמר "מול האיום על המרחב הדמוקרטי והייאוש אשר מטפחת הממשלה הימנית, נתייצב משולבי זרוע, יהודים וערבים, נשים גברים, עובדים וסטודנטים, ארגוני ותנועות שלום, שוויון וצדק חברתי. יחד נקרא: הייאוש והדיכוי לא יעברו!".

כתב האישום נגד ברכה כולל ארבעה סעיפים: תקיפת שוטר משמר הגבול בהפגנה נגד חומת ההפרדה בכפר בלעין באפריל 2005; העלבת עובד ציבור בהפגנה נגד מלחמת לבנון השנייה בתל אביב באוגוסט 2006; תקיפת פעיל ימין בהפגנה נגד מלחמת לבנון בתל אביב ביולי 2006 והכשלת שוטר במילוי תפקידו בהפגנה העת כינוס מפלגת העבודה בנצרת ביולי 2007.

בעקבות החלטת היועץ המשפטי לממשלה להעמיד את ח"כ ברכה לדין פרסם ארגון עדאלה את התגובה הבאה:"כתב האישום מתבסס על ראיות שקריות, שאותן הכחיש ח"כ ברכה מכל וכל. בידי מרכז עדאלה ראיות המעידות כי בהפגנה נגד חומת ההפרדה, שהיא האירוע המרכזי בכתב האישום, אנשי המשטרה והמסתערבים הם דווקא אלו שפגעו במפגינים, וביניהם ח"כ ברכה, תוך שימוש בגז מדמיע ובפצצות הלם. בעקבות אירוע זה הגיש עדאלה באופן מיידי, בשמו של ח"כ ברכה, תלונה למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). תלונה זאת מעולם לא נבדקה.

"לגבי האירוע מ-22 ביולי 2005, שבו מיוחסת לח"כ ברכה תקיפה שלא כדין, אנשי ציבור יהודים וערבים העידו כי בהפגנה שנערכה בתל אביב נגד מלחמת לבנון, פעילי הימין הקיצוני הם אלו שתקפו את המפגינים ופגעו בהם ובין השאר בח"כ ברכה. היועץ המשפטי לממשלה מעולם לא חקר את האירוע.

"לכן מדובר בכתב אישום פוליטי חסר ראיות מרשיעות כלשהן, המבקש להפליל אירועים פוליטיים מובהקים ולגיטימיים נגד חומת ההפרדה ונגד המלחמה ולפגוע בשמו הטוב של מנהיג ציבור ערבי ובמעמדו.

"המחדל של מח"ש ושל היועץ המשפטי בבדיקת התלונה שהגיש ח"כ ברכה לגבי האירועים שאליהם מתייחס כתב האישום מעיד על חוסר תום לב ועל שיקולים זרים בהגשת כתב האישום"

פעילי חד"ש יפגינו נגד הרדיפה הפוליטית ח"כ ברכה בעת תחילת משפטו ביום ד', ה-10 במרץ, בשעה 9:30 בפתח בית משפט השלום בתל-אביב, רחוב ויצמן 1. לפרטים נוספים ולהצטרפות למאבק – בדוא"ל כאן.

יותר מ-5,000 פעילי שמאל וזכויות אדם, יהודים וערבים, הפגינו במוצ"ש (ה-6 במרץ) בעצרת ענק בשכונת שייח ג'ראח במזרח ירושלים נגד פינוי משפחות פלסטיניות מבתיהן וההתנחלויות היהודיות במזרח העיר. המפגינים החזיקו דגלים אדומים, דגלי ישראל ופלסטין, וקראו "יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים" ו"אין קדושה בעיר כבושה". תחילה התכנסה ההפגנה במגרש הכדורגל בשכונה, ולאחר מכן צעדו מפגינים למרכז השכונה. בין המפגינים נכחו מאות פעילי חד"ש.

ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש) אמר בהפגנה: "באנו לכאן כדי להגיד בקול ברור שהכיבוש מסכן את הדמוקרטיה והורס את החברה. לא ויתרנו ולא נוותר על החלום של שני עמים החיים בחופש בארץ הזו. לא נוותר על החלום של שתי מדינות לשני עמים ושתי בירות בירושלים. באנו לומר שאיננו מתכוונים להפסיק להיאבק. נאבק על הארץ הזאת, נאבק על השלום, נאבק על הדמוקרטיה ואנחנו גם ננצח".

מוסי רז, לשעבר ח"כ מטעם מרצ, אמר: "‪זאת ההפגנה המשותפת הכי גדולה שהייתה בעשור האחרון של יהודים ופלסטינים יחד. באנו להגיד לכל המשפחות הפלסטיניות שנזרקו מבתיהו לא לדאוג, אנו נמשיך להפגין עד שתחזרו לבתי‬כן". בקרבת מקום התכנסו כמאה חרדים ופעילי ימין, בינהם חברי הכנסת של סיעת "האיחוד הלאומי".

העצרת התקיימה לאחר מספר חודשים של הפגנות שבועיות במקום, שהתאפיינו באלימות משטרתית ומעצרי שווא של המשטרה. ביום חמישי (ה-4 במרץ) קיבל בג"ץ עתירה של המפגינים נגד החלטת המשטרה לאסור עליהם להפגין במקום. נשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש, אף מתחה ביקורת חריפה על החלטת המשטרה.

לאתר המאבק בשייח ג'ראח

מאות מתושבי יפו, יחד עם פעילי חד"ש ומק"י רבים – יהודים וערבים – קיימו בשבת (ה-6 במרץ) בשעות הצהריים תהלוכת מחאה נגד אלימות המשטרה בעיר. התהלוכה באה בעקבות מעצרם של האחים קובטי – המשחקים בסרט "עג'מי". ההפגנה החלה בכיכר השעון, עברה ליד תחנת המשטרה הישנה והגיעה עד לרחוב סלמה, שם ממוקם מחוז תל אביב של המשטרה. במהלך התהלוכה הופצו עשרות גיליונות של העיתון "אל אתיחאד" ושל השבועון "זו הדרך".

בין המשתתפים בהפגנה היו ח"כ דב חנין (חד"ש) וחברי מועצת העיר ת"א-יפו, עומר סקסק (יאפא), יואב גולדרינג ויעל בן יפת (עיר לכולנו). גולדרינג הוא גם מזכיר סניף ת"א של חד"ש.

בהפגנה אמר ח"כ חנין: "זו אינה הפגנה נגד המשטרה – זוהי הפגנה נגד אלימות המשטרה. אותה המשטרה שצריכה לטפל בעבריינות, ולא באזרחים. תקרית האחים קובטי היא רק חוליה אחרונה במסכת התנכלויות לאוכלוסיה הערבית ביפו, ואנחנו באנו לכאן כדי לומר: זכויות האדם לא יכולות להיעצר בגבול יפו".

‫"‬גזענות היא מחלה מסוכנת. גזענות היא האויב גם של הערבים וגם של היהודים. כדי להתמודד, עלינו ליצור חזית משותפת ורחבה ככל האפשר להגנת הדמוקרטיה וזכויות האדם בישראל".

ביום רביעי (ה-3 במרץ) העלה דב הצעה לסדר היום בכנסת בנושא האלימות המשטרתית נגד תושבי יפו. בנאומו במליאה ח"כ חנין הציג בפירוט את עדותם של האחים קובטי, על מסכת האלימות וההשפלות שחוו מצד המשטרה. ח"כ חנין אמר כי האלימות הפיזית והמילולית המתוארת בעדותם של האחים קובטי היא "לא פחות מאשר מעוררת חלחלה".

על התנהלותה הכללית של המשטרה ביפו אמר ח"כ חנין כי: "כתושב תל אביב, כאשר אני מגיע ליפו אני מרגיש כאילו אני מגיע לכוכב אחר. ללא החוקים שאני מכיר, ללא הנורמות, ללא כללי ההתנהגות. השוטרים שם מתנהלים כאילו שהם נמצאים באיזשהו שטח כבוש, שאין לתושבים שם שום זכויות ושום מעמד, ומתנהלים אתם בצורה שהיא פשוט – אני אומר את זה בשפה מתונה ככל שאני יכול, בכדי לכבד את הבמה הזאת, בצורה שהיא פשוט פרועה ומופרעת."

בעקבות העלאת ההצעה לסדר היום על ידי ח"כ חנין התקבלה ההצעה להמשיך את הדיון בנושא בוועדת הפנים והגנת הסביבה. ההצעה התקבלה ללא מתנגדים או נמנעים.