משטרת ישראל פשטה ביום שלישי (ה-27 ביולי) לפנות בוקר על הכפר הבלתי מוכר אל-עראקיב שבנגב, הרסה את כל 40 בתי הכפר, ופינתה יותר מ-300 תושבים שהתגוררו בהם. התושבים, מרביתם ילדים, נותרו ללא קורת גג. הפשיטה חסרת התקדים החלה סמוך לשעה 4:30 לפנות בוקר, והתושבים הופתעו להתעורר כשהם מוקפים בכוח ענק בן 1,500 שוטרים חמושים בנשק חם, רימוני הלם, קסדות ומגינים, בהם מאות אנשי יס"מ, פרשים רכובים על סוסים, מסוק ובולדוזרים.
התושבים הזעיקו למקום עשרות פעילי שמאל ומתנדבים מרחבי הארץ, ביניהם פעילי מק"י וחד"ש, שסייעו להם בהתנגדות לא אלימה. כמה מהתושבים נחבלו והוכו בידי השוטרים, אך לא נזקקו לטיפול רפואי. המשטרה עצרה מפגינה אחת. השוטרים פינו את רכושם של התושבים למכולות שהוכנו מראש, ובולדוזרים הרסו את מבני המגורים והצאן והשמידו אל מטעי הפירות וחלקות עצי הזית של התושבים. תושבי הכפר, מרביתם ילדים וזקנים, נותרו פגועים והמומים במתחם בקרבת הכפר, בחוסר כל, ללא קורת גג, מים ומזון תחת השמש הקופחת.
הריסת הכפר בוצעה למרות שהבעלות על קרקעותיו נתונה במחלוקת משפטית, וטרם הוכרעה. תושבי אל-עראקיב אינם פולשים: כפרם קיים במקום עוד שנים רבות לפני הקמת המדינה ב-1948. התושבים פונו בידי המדינה ב-1951, אך שבו לאדמתם, שעליה הם חיים ואותה הם מעבדים. הבעלות על הקרקע נדונה כעת במשפט המתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, וחוקרי אקדמיה כבר העידו בזכות בעלותם של התושבים על הקרקע
ד"ר עוואד אבו-פרח, תושב הכפר אל-ערקיב, מסר: "הריסת הבתים מעידה על המדיניות הגזענית והאלימה של הממשלה. הרגשנו על בשרנו את האלימות שפרצה תוך כדי הריסת עשרות בתים. התשובה שלנו היא לבנות מחדש, והבדואים יחיו פה למרות המדיניות הגזענית".
זעם רב בארגונים החברתיים נוכח תמיכתו של השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ' (ישראל ביתנו), ביוזמה להעניק חנינה לשוטר שחר מזרחי שרצח גנב מכוניות. זאת בעיקר לאחר שאהרונוביץ' הודיע כי יוביל את הליך החנינה של השוטר, שירה "מטווח אפס" אל אדם שניסה לפרוץ למכונית בחדרה.
במרכז מוסאוא אמרו כי מדובר בהחלטה גזענית, הנובעת מכך שהאזרח שמזרחי הרג, מוחמד גנאים, הוא ערבי ולא יהודי. "על הציבור הישראלי להבין כי הפשיסטים והגזענים לא עוצרים אצל ערבים, והם יכבו ואף יהרגו כל ניצוץ של דמוקרטיה וצדק במדינה", אמר עו"ד נדאל עות'מאן ממרכז מוסאוא. "הנה שר לביטחון פנים, ביטחון פנים ליהודים בלבד, וגם לא כל היהודים. מעניין איך היה מתנהג השר מבית היוצר של ישראל ביתנו אם ההרוג היה יהודי ולא ערבי".
גם באגודה לזכויות האזרח גינו בזעם את היוזמה וכן את התמיכה שהעניק לשוטר הרוצח מפכ"ל המשטרה, רב ניצב דוד כהן. "הסמכויות המיוחדות שניתנו לשוטרים כמי שמופקדים על ביטחון הציבור, מחייבות גישה של אפס סובלנות כלפי מקרים של אצבע קלה על ההדק", אמרה ראש תחום זכויות בפלילים באגודה, עו"ד לילה מרגלית.
מרגלית הוסיפה: "הסמכויות המיוחדות שניתנו לשוטרים כמי שמופקדים על ביטחון הציבור, מחייבות גישה של אפס סובלנות כלפי מקרים של אצבע קלה על ההדק. על המפכ"ל להבהיר באופן חד-משמעי, כי התנהלות מסוג זה אינה מקובלת במשטרת ישראל, וכי שוטר שכך נהג אינו יכול להמשיך ולשרת במשטרה. אין ספק ששוטרים בשטח מתמודדים עם סיטואציות מורכבות ורגישות, אולם דווקא בשל כך קיימת חשיבות מיוחדת לשמירה קפדנית על הכללים".
יצוין שאמש הודיע אהרונוביץ' כי הוא פנה לשר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, כדי לקדם את הליך החנינה של מזרחי. "אני לא אתמוך ביוזמה של חנינה – אלא אוביל אותה", אמר אהרונוביץ'. "מעתה היוזמה היא כבר לא של אזרחים מהשורה, אלא של השר לביטחון פנים".
ארבעה פעילי שמאל נעצרו ביום שישי (ה-9 באפריל) לחקירה במהלך המחאה השבועית נגד ההתנחלות בשכונת שייח ג'ראח הפלסטינית שבמזרח ירושלים. לאחר כמה שעות שוחררו כל העצורים. כ-300 מפגינים הגיעו למקום וקראו, בין היתר, "אין קדושה בעיר כבושה". בין הפעילים שהגיעו למקום: הסופר דויד גרוסמן, הפרופסור זאב שטרנהל וחברי הכנסת לשעבר נעמי חזן, מוסי רז, זהבה גלאון, אברהם בורג ורן כהן. השוטרים הדפו את גרוסמן ובורג במהלך ההפגנה.
המעצרים החלו לאחר שכעשרים אישי ציבור קיימו משמרת מחאה מצומצמת במקום. אחת המפגינות סיפרה: "המשטרה ביקשה מהאנשים להתפזר. ברגע שהם יצאו מהמתחם, היא התבייתה על שניים ממארגני ההפגנות, ושלפה אותם מתוך הקהל לתוך הניידת. הם נהגו בצורה ברוטלית". גרוסמן קרא לפעילים להגיע שוב בשבוע הבא. "כאן מתקיים מאבק בעד העתיד שלנו בישראל, בעד הסיכוי לשלום ועתיד של חיים". הוא הוסיף: "ההתנחלויות הורסות את עתידה של המדינה".
ביום שישי נערכה הפגנה סמוך לגדר ההפרדה בכפר אום סלמונה שדרומית לבית לחם. מאות מפגינים פלסטיניים ופעילי שלום מישראל ומחו"ל הפגינו במקום. צה"ל הכריז על האזור כשטח צבאי סגור. פעיל שלום זר נעצר במקום "בחשד לתקיפת חייל".
הפגנות נוספות נערכו באותה שעה זו סמוך לגדר אפרטהייד ליד הכפרים בלעין ונעלין. סמוך לנעלין הפגינו 200 פלסטינים, אזרחים ישראלים ופעילים בינלאומיים. סמוך לבלעין נרשמו מאות מפגינים – ביניהם משלחת סולידרית של 25 אנשי שמאל מספרד. יצוין שההפגנות בשני הכפרים נמשכות חרף הצו שפרסם לפני מספר שבועות אלוף הפיקוד ושהגדיר את האזור כ"שטח צבאי סגור" בימי ששי בשעות היום – שעות המחאות הנערכות במקום מזה שנים.
מאות פעילי שלום ישראלים ותושבים פלסטינים הפגינו בשכונת שייח' ג'ראח שבמזרח ירושלים נגד המשך ההתנחלות ונגד גירוש האוכלוסייה הערבית מהעיר.
ביום שישי, ה-2 באפריל, יפגינו פעילי שלום בשכונת שייח' ג'ראח נגד המשך ההתנחלות ונגד גירוש האוכלוסייה הערבית מהעיר. ההפגנה תתקיים בשעה 16:00 בשכונה. בשבוע שעבר נרשם שלב חדש בדיכוי המשטרתי של מפגיני שייח' ג'ראח כאשר שוטרים עצרו בליל שבת את מיכאל סוסברי, אחד הפעילים במאבק, בעוד הוא שוהה בבית הוריו. הוא שוחרר לקראת חצות בערבות, והובא בפני שופט במוצ"ש. הוא הואשם ב"הפרת הסדר הציבורי".
סוסברי, בשנות ה-20 לחייו, הוא מהפעילים המרכזיים במחאה הנמשכת זה למעלה מחצי שנה נגד פינוי המשפחות הפלסטיניות מבתיהן וכניסת משפחות מתנחלים. קבוצה של עשרות מפגינים מחתה בשבוע שעבר גם מול מלון שפרד נגד תוכניות הבנייה שמיועדות להפוך את המלון להתנחלות נוספת בשכונה. עד היום נעצרו כמאה פעילים שלום, ביניהם פעילי חד"ש ומק"י, במהלך ההפגנות בשיח ג'ראח, רובם שוחררו על ידי שופטים שמתחו ביקורת קשה על התנהלות המשטרה.
ביקורת נוספת על דרך טיפולה של משטרת ירושלים במאבק פעילי השלום נגד ההתנחלות בשייח' ג'ראח: בית משפט השלום בירושלים שחרר במוצ"ש ממעצר את מיכאל סוסברי, אחד הפעילים המרכזיים במטה המאבק, ודחה את בקשת המשטרה להרחיקו מהשכונה לשישים יום, תוך מתיחת ביקורת על התנהלות המשטרה.
בערב שבת, ה-26 במרץ, הגיעו שוטרים לבית הוריו של סוסברי, ועצרו אותו בחשד "להפרת סדר". בהתערבות עורכת דינו, לאה צמל, שחררה אותו המשטרה, בתנאי שיתייצב במוצ"ש לדיון בבקשה להרחיקו מהשכונה. בפתח הדיון חיכו עשרות מפגינים ממטה המאבק, ביניהם פעילי חד"ש ומק"י. "המעצר הוא שלב מדאיג בניסיונות הדיכוי הפוליטי של משטרת ישראל וברדיפתה את הפעילים במאבק", אמרו הפעילים בהודעה שפרסמו אתמול.
הפעילים הוסיפו: "המשטרה פשוט מאבדת עשתונות, ואינה מסוגלת להפנים שתפקידה הוא לאפשר מחאה פוליטית דמוקרטית ולהגן על המשתתפים, ולא להחיל עליה מגבלות פוליטיות. הנוכחות שלנו במתחם המשפחות המפונות היה חוקי לחלוטין, והתנהל בשלווה וללא אלימות. הם חושבים שהם צבא ושהם יכולים להפוך שכונת מגורים בלב ירושלים לשטח צבאי סגור. הם טועים. אנחנו נמשיך להיאבק בכל הדרכים הלא אלימות נגד התנחלות הכהניסטים בשכונה".
בדיון טענה המשטרה בפני השופט יחזקאל ברקלי כי סוסברי הפר את הסדר, לאחר שהוביל צעדה לא חוקית בתוך שכונת שייח' ג'ראח. אחרי שצפה בסרט וידאו שצילמו חבריו של סוסברי וקרא תצהירים שסותרים את עמדת המשטרה, דחה השופט ברקלי את הבקשה להרחיק את סולסברי לשישים יום מהשכונה, והורה לשחררו מיד ללא כל תנאי. "בנסיבות אלו, לא שוכנעתי שיש מקום להיענות לבקשה", אמר. השופט ברקלי אף הטיח ביקורת במשטרה, על שלא המתינה ליום ראשון כדי לדון בבקשה על הרחקתו של פעיל השמאל מתחומי שייח' ג'ראח.
"קשה להשתחרר מטענותיה של הסניגורית המלומדת, שרואים בהילות מה בהתנהלות המשטרה בעמידה על כך שהדיון יתקיים במוצאי שבת", אמר השופט. "זוהי תורנות המזעיקה עובדים רבים, לדון בשאלה של אנשים עצורים. משהשכילה המשטרה לשחרר את המשיב אתמול בתנאי שחרור, לא הייתה כל סיבה לקבוע את הדיון להיום".
משטרת ישראל עצרה את מיכאל סוסברי, אחד מהפעילים המרכזיים במאבק שייח ג'ראח, כאשר הוא שוהה בבית הוריו בליל שבת. סוסברי שוחרר לקראת חצות בערבות, ויובא בפני שופט הערב, מוצ"ש. הוא מואשם ב"הפרת הסדר הציבורי". יעו"ד לאה צמל, המלווה את המפגינים, הגיעה לתחנת המשטרה ושם נאמר לה שהוא מעוכב בחשד להתפרעות. "שאלתי אם הם לא מצאו זמן אחר חוץ משישי בערב, מה כל כך בער להם?", סיפרה צמל.
האגודה לזכויות האזרח פירסמה הודעה ובה גינתה את מעצרו של סולסברי: "המעצר החריג מהווה הסלמה מדאיגה בניסיונותיה של המשטרה לדכא את חופש המחאה בשייח ג'ראח.מ שמרות המחאה בשייח ג'ראח מתקיימות כחוק, כפי שבתי המשפט כבר פסקו פעם אחר פעם. כפי שלא הייתה עילה לפיזור משמרות המחאה בכוח ולמעצרי שווא קודמים על ידי כוחות משטרת מחוז ירושלים, כך לא הייתה כל סיבה לעצור את מר סוסברי בביתו בליל שבת. תפקיד המשטרה הוא להגן על המבקשים למחות ולשמור על חופש הביטוי. בפועל, בכל הנוגע למחאה בשייח ג'ראח, משטרת ירושלים נכשלת פעם אחר פעם במילוי משימותיה כחוק. מעצרו של מר סולסברי קובע רף חמור נוסף בהתדרדרות זו בתפקוד המשטרה ובמעילתה בתפקידה".
סולסברי, בשנות ה-20 לחייו, הוא מהפעילים המרכזיים במחאה הנמשכת זה למעלה מחצי שנה נגד פינוי המשפחות הפלסטיניות מבתיהן וכניסת משפחות מתנחלים. המפגינים מחו ביום שישי מול מלון שפרד על תוכניות הבנייה שמיועדות להפוך את המלון להתנחלות נוספת בשכונה. עד היום נעצרו כמאה פעילי שלום, ביניהם פעילי חד"ש ומק"י, במהלך ההפגנות בשיח ג'ראח – רובם שוחררו על ידי שופטים שמתחו ביקורת קשה על התנהלות המשטרה.
ביום שבת (ה-27 במרץ) בשעה 20:30 יובא סולסברי להארכת מעצר בבית משפט השלום במגרש הרוסים בי-ם. עשרות פעילים צפויים להגיע ולהפגין מול בית המשפט.
יותר מ-5,000 פעילי שמאל וזכויות אדם, יהודים וערבים, הפגינו במוצ"ש (ה-6 במרץ) בעצרת ענק בשכונת שייח ג'ראח במזרח ירושלים נגד פינוי משפחות פלסטיניות מבתיהן וההתנחלויות היהודיות במזרח העיר. המפגינים החזיקו דגלים אדומים, דגלי ישראל ופלסטין, וקראו "יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים" ו"אין קדושה בעיר כבושה". תחילה התכנסה ההפגנה במגרש הכדורגל בשכונה, ולאחר מכן צעדו מפגינים למרכז השכונה. בין המפגינים נכחו מאות פעילי חד"ש.
ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש) אמר בהפגנה: "באנו לכאן כדי להגיד בקול ברור שהכיבוש מסכן את הדמוקרטיה והורס את החברה. לא ויתרנו ולא נוותר על החלום של שני עמים החיים בחופש בארץ הזו. לא נוותר על החלום של שתי מדינות לשני עמים ושתי בירות בירושלים. באנו לומר שאיננו מתכוונים להפסיק להיאבק. נאבק על הארץ הזאת, נאבק על השלום, נאבק על הדמוקרטיה ואנחנו גם ננצח".
מוסי רז, לשעבר ח"כ מטעם מרצ, אמר: "זאת ההפגנה המשותפת הכי גדולה שהייתה בעשור האחרון של יהודים ופלסטינים יחד. באנו להגיד לכל המשפחות הפלסטיניות שנזרקו מבתיהו לא לדאוג, אנו נמשיך להפגין עד שתחזרו לבתיכן". בקרבת מקום התכנסו כמאה חרדים ופעילי ימין, בינהם חברי הכנסת של סיעת "האיחוד הלאומי".
במוצאי שבת, ה-6 במרץ, בשעה 19:00, תתקיים בשכונת שייח ג'ראח עצרת מחאה נגד גירוש משפחות פלסטיניות במזרח ירושלים, נגד ההתנחלויות וייהוד מזרח ירושלים, ונגד הדיכוי הפוליטי וחופש המחאה. העצרת הגדולה, תחת הכותרת "לא נעצרים!", מגיעה לאחר חודשים אינטסיביים של מחאות שבועיות בשכונת שייח ג'ראח, שהפכה לאחד מסמלי המאבק בכיבוש בתקופה האחרונה – ולאחר ניצחונות משפטיים ותודעתיים מול המשטרה, שניסתה להשתיק את המחאה באינספור מעצרי שווא, שהובילו אף להגברת המחאה. בג"ץ קיבל את עיקרי עתירת מפגיני שייח ג'ראח ומתח ביקורת על המשטרה
הסעות לעצרת:
תל אביב
איפה: מסוף אל-על
מתי: 18:00
אשת קשר: עדי 0544506641
באר שבע
איפה: מרכז מורים על רחוב רגר
מתי: 17:00
איש קשר: רן ran_tzorf@yahoo.com 0508571392
חיפה
איפה: ליד מגדל הנביאים, רח' חורי 2
מתי: 16:00
איש קשר: יוסף 052-2477689
נצרת
איפה: בית הידידות
מתי: 16:30
איש קשר: מנהאל 054-5498210
אזור המשולש
שכונת "אלקינה" בשעה 17:00
צומת אום אל פחם 17:10
צומת ערערה : 17:25
צומת כפר קרע : 17:35
איש קשר: וסים חוסרי 050-6233940
בנוסף יהיו גם הסעות מאזור טירה-טיבה-קלאנסווה. פרטים בהמשך
ביום ראשון (ה-29 במרץ) הוגשה עתירה לבג"ץ בשמם של 70 פלסטינים ופעילי שמאל, בדרישה שהמשטרה תאפשר לקיים עצרת מחאה בשכונת שייח' ג'ראח בשבת הקרובה. העותרים ביקשו כבר לפני שבועיים ממשטרת ירושלים לקיים את העצרת, במחאה על גירוש ארבע משפחות פלסטיניות מבתיהן. המשטרה אמנם אישרה את קיום העצרת, אך הגבילה את הרשיון בתנאי שהעצרת לא תתקיים בשייח' ג'ראח, סמוך לבתים שבמחלוקת, אלא במגרש ספורט מרוחק הממוקם בשולי השכונה.
בין העותרים כמה עשרות נציגים מתושבי השכונה וממשפחות המפונים, כמו גם יו"ר הכנסת לשעבר אברהם בורג, ח"כ לשעבר יוסי שריד (מרצ) ומזכ"ל חד"ש איימן עודה, המשתתפים בהפגנות בשכונה מדי שבוע. העותרים טוענים כי המשטרה מפלה אותם לרעה ביחס למתנחלים בשכונה, המקיימים באין-מפריע אירועים פוליטים ברחוב המריבה, מבלי לבקש אישור משטרתי מראש. אירועים אלה גולשים בדרך כלל לאלימות, כאשר מתנחלים ופעילי ימין משליכים אבנים ומכים פלסטינים המתגוררים באוהלי מחאה בסמוך לבתים שמהם גורשו.
אחד מיוזמי העתירה, אבנר ענבר, מסביר: "במשך חודשים אנחנו מנסים לקבל אישורים לתהלוכות מהמשטרה, ומקבלים בתמורה מעצרים ואלימות משטרתית. באותו הזמן הבתים שעליהם השתלטו המתנחלים לא משמשים למגורים, אלא כמרכזים פוליטים. על אחד מהם, שממנו גורשה משפחת ג'אווי, פרושים דגלי ישראל רבים, מעליהם מוצבת חנוכיה ענקית, וצמוד אליה שלט גדול עם המילים 'ושבו בנים לגבולם'. פעילי ימין רבים מגיעים למקום מדי יום, אבל רק משפחה אחת מתגוררת בבניין באופן קבוע".
בינתיים ממשיכים אירועי האלימות בשכונה. ביום רביעי הגיעו למקום פעילי ימין ל"סעודת חג", שהסתיימה בתקיפה של התושבים הפלסטינים. פעילי הימין גרמו לפציעתם של אשה מבוגרת וילד בן 10, שפונו על ידי הסהר האדום לקבלת טיפול רפואי. לדברי ענבר, נוכחותם של כמה פעילי שמאל במקום, כחלק ממשמרת קבועה שנועדה למנוע ולתעד מקרי אלימות, הביאה להרחקתם של פעילי הימין על ידי המשטרה ולהרגעת הרוחות.
עד כה לא התקבלה תשובת המשטרה לעתירה. המארגנים מוסרים שהעצרת תתקיים בכל מקרה, ומתוכננים להופיעה בה מוסיקאים יהודים וערבים, לצד נואמים מבין תושבי השכונה והפעילים.