בתגובה לעתירה שהוגשה לבג"ץ הודיע השבוע משרד הבריאות על פתיחה מחדש של שתיים מתוך שלוש מרפאות אם וילד בכפרים הערבים הבדואים אבו תלול (אלאעסם), וואדי אלנעם, וקסר אלסר (אלהואשלה) בנגב, שנסגרו באוקטובר בשנה שעברה בטענה כי לא נמצאו אחיות ורופאים המוכנים להפעיל אותן. את העתירה הגישה עו"ד סאוסן זהר מעדאלה בשמם של 11 נשים ערביות מהנגב, יו"ר הוועד המקומי בכפר קסר אלסר, עמותת רופאים לזכויות אדם, עמותת יסמין אלנגב לבריאות ואגודת הגליל.

בתגובה שהוגשה לבג"ץ ציין משרד הבריאות כי שתי המרפאות יפעלו באופן חלקי בלבד: המרפאה באלאעסם תפעל שלושה ימים בשבוע, ובאלהואשלה ביומיים האחרים. לדברי משרד הבריאות, המרפאה בוואדי אלנעם לא תיפתח בינתיים בגלל הקשיים בגיוס כח אדם.

במהלך חודש אוקטובר 2009 הורה משרד הבריאות על סגירת מרפאות אם וילד בשלושת הכפרים הנ"ל וכתוצאה מכך נחסמה גישתן של תושבות הכפרים וילדיהן מקבלת שירות רפואי בסיסי וחיוני. מאז פתיחתן סיפקו מרפאות אלו שירות עבור כ-18,000 תושבים, לרבות נשים וילדים. יצוין כי שני הכפרים, אבו תלול וקסר אלסר, הוכרו ע"י ממשלת ישראל במהלך שנת 2005 אך הליכי התכנון בהם טרם הושלמו. הכפר וואדי אלנעם הינו כפר לא מוכר. משרד הבריאות טען בהתכתבויות שקדמו לעתירה, כי "בשל מחסור באחיות, החלטנו להפסיק קבלת קהל בתחנות קטנות ולהפנות את קהל המטופלים לתחנות גדולות וזה על מנת לעשות איגום משאבי כוח אדם הסיעודי מהמעט שעומד לרשותנו…".

המרפאות נסגרו חרף מצב הבריאות החמור והירוד בכפרים הערבים הבדואים, במיוחד בקרב נשים וילדים: תמותת תינוקות הינה מהגבוהה בארץ; משקל התינוקות הינו מהנמוכים בארץ; ילדים רבים אינם מחוסנים; תוחלת החיים נמוכה; אחוז המחלות הינו מהגבוהים בארץ ועוד.

לדברי וסים עבאס, מנהל מחלקת כפרים לא מוכרים בעמותת רופאים לזכויות אדם: "הודעת משרד הבריאות כי יפתח שתי מרפאות שסגר בעבר הינה צעד מבורך, אך חלקי: בכפרים הערבים הבדואים בנגב קיים מחסור אדיר בשירותי הרפואה המונעת, העומד בניגוד מוחלט לצרכים הרפואיים הרבים בקרב תושביהם. לכן, אנו מצפים ממשרד הבריאות לא רק לספק שירותים רפואיים שוויוניים מבחינת זמינותם ונגישותם, אלא גם להשקעת משאבים גדולה יותר".

בעקבות פתיחת העיצומים של ארגון עובדי המרכזים לחלוקת תחליף סם, קרא יושב ראש הוועדה למאבק בנגע הסמים, ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש) להנהלת משרד הבריאות, לפתוח בהדברות עם נציגי העובדים. עוד מסר ח"כ ברכה שתביעות העובדים צודקות ושיש לסכל הפרטת המרכזים.

ח"כ ברכה, אשר במסגרת תפקידו כיו"ר הוועדה למאבק בנגע הסמים בוחן מקרוב את הטיפול בנפגעי סמים ואת הליך היציאה למכרז להפעלת המרכזים לחלוקת תחליף סם, סבור כי על משרד הבריאות להקשיב לטענות העובדים במרכזים ולתת דעתו לטענותיהם בדבר בעיות בתמחור המכרז, ומתן האפשרות להכנסת גורמים למטרות רווח לתחום.

ח"כ ברכה מוסיף כי לא ברור מדוע משרד הבריאות אינו מסדיר את העברת האחריות על הטיפול בנפגעי סמים, שכלול במערך בריאות הנפש לקופות החולים במסגרת הרפורמה בבריאות הנפש ובוחר דווקא בהפרדה של הטיפול בנפגעי סמים. לדברי ח"כ ברכה, כשם שלא יעלה על הדעת להעביר לגורם פרטי למטרות רווח ובמכרז את הטיפול בחולי לב או בסובלים מסרטן לא ניתן להוציא מאחריות הגורמים האמונים על מתן טיפול רפואי בישראל קרי קופות החולים ובתי החולים הממשלתיים דווקא את הטיפול הרפואי בנפגעי הסמים.

יצוין שבסוף השבוע עתרו מטופלים במרכזי המתדון שהקים משרד הבריאות, יחד עם האגודה לזכויות האזרח ועמותת רופאים לזכויות אדם, לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, בדרישה לבטל את המכרז המאפשר לחברות פרטיות למטרות רווח להתמודד על הפעלת מרכזי המתדון. בעתירה מפורטת רשימה ארוכה של ליקויים במכרז, באופן שמעורר חשש ממשי לפגיעה קשה במטופלים. בין הליקויים שנמצאו:

- שיטת התגמול של הזכיינים מעודדת אותם לחסוך בטיפול, היות שהם מתוגמלים בתשלום קבוע עבור כל מטופל, ללא קשר לעלות הטיפול הדרושה לו, ואין הגדרה ברורה של השירותים הפסיכו-סוציאליים שעל הזכיין לספק. בנסיבות אלו, האמצעי הזול ביותר הוא אספקת תחליפי הסם עם תמיכה סוציאלית אפסית. העותרים טוענים, חלקם מניסיון אישי, כי זהו מתכון בטוח להפיכת המרכזים הללו למעין "תחנות סמים חוקיות".

- לא נדרש אישור משרד הבריאות לצורך קבלת מטופלים חדשים, אין דרישות סף מוגדרות: מכורים רבים מעוניינים להיכנס לטיפול במרכזי המתדון, אך לא כולם מתאימים לטיפול הזה. רבים מהם מבקשים לצרוך את החומר בצורה מסוכנת או אף לסחור בו; אלא שכאשר הזכיין מתומרץ על פי מספר המטופלים, אין לו שום סיבה להערים קשיים בפני מכורים שיבקשו לקבל אספקה שוטפת של החומר. באופן דומה, משרד הבריאות אינו מציב לקבלנים תנאים המחייבים הפסקה של הטיפול, במקרים של שימוש לא תקין בחומר.

- אין לזכיין תמריץ לעודד את המטופלים להיגמל מהמתדון; עבור הזכיין, גמילה של המטופלים מצריכת תחליף הסם, משמעה ויתור על הכספים שמעביר משרד הבריאות עבור המטופל.

- התמחור לוקח בחסר ומכתיב בהכרח פגיעה בתנאי העסקה של העובדים – פגיעה שעשויה להיתרגם לפגיעה במטופלים, ועומדת בסתירה להערכות התקציביות שהציגה הרשות למלחמה בסמים;

- מנגנוני הפיקוח על הזכיינים לקויים המכרז אמנם מתייחס לצורך בפיקוח, אך אינו מפרט כיצד הדבר יתבצע או איזה סוג של מידע יחויב הקבלן למסור לגורמים המפקחים. כלל לא ברור אם ישנה כוונה או תקצוב לצורך יצירת מערך הפיקוח הדרוש למרכזי חלוקת המתדון. יתרה מכך, כבר כיום דרושה תוספת כוח אדם למערך הפיקוח, שכן כיום מועסקים במשרד הבריאות רק שישה מפקחים האחראים על כל המסגרות לטיפול בהתמכרויות בישראל.

- אין הגדרה מסודרת של מדיניות הטיפול; אף כי לאורך המכרז ישנו אזכור ל"מסמך המדיניות" לפיו אמורים המתמודדים להעניק את הטיפול, במשך זמן רב כלל לא היה מסמך שכזה בנמצא. לאחר פניות חוזרות ונשנות, גובש במשרד הבריאות מסמך חלקי ביותר.

לדברי עו"ד משכית בנדל מהאגודה לזכויות האזרח, אשר כתבה את העתירה: "בשנות התשעים היה ניסיון להעביר מרכזים לטיפול במתדון לידי גורמים פרטיים, שהסתיים בכישלון חרוץ. המרכזים הפכו למעין "תחנות סמים" חוקיות, ולאחר מספר מקרי מוות כתוצאה משימוש לא מבוקר בתחליפי סם, הוחלט לסגור אותם. אוכלוסיית נפגעי הסמים היא אחת האוכלוסיות המוחלשות והמנודות בישראל, וכדי להגן על זכויותיהם יש להעניק להם טיפול בתנאים ראויים, על ידי הגורמים הציבוריים המתאימים, ובוודאי שאסור להפקיר את הטיפול בנגמלים בידי חברות פרטיות למטרות רווח."

תושבי ערד הגישו באחרונה עתירה נגד הקמת מכרה הפוספטים בשדה בריר. בעתירתם טוענים התושבים, כי המכרה צפוי להביא למותם של שבעה תושבים מדי שנה ולפגיעה בבריאותם של רבים נוספים, ולמרות זאת המליץ המשרד להגנת הסביבה להפעיל את המקום לתקופת ניסיון בת שנה.

ביום שלישי, ה-9 במרץ, תקיים הוועדה המשותפת לסביבה ובריאות בראשות ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש) דיון בנושא. הדיון יתקיים בשעה 14:30 באולם וועדת הפנים והגנת הסביבה, שבכנסת. לדיון הוזמנו חברי כנסת, נציגי משרדי הממשלה הרלבנטיים, נציגי מטה המאבק, אנשי אקדמיה ונציגי התנועה הסביבתית בישראל.

יצוין שזה זמן רב שנאבקים התושבים נגד הקמת המכרה בשטח המיועד בשל החשש מסכנות בריאותיות, גם עיריית ערד וגורמים במשרד הבריאות מתנגדים בתוקף להקמת המכרה. הנושא נבחן במספר דוחות, אך בכל פעם התקבלו תוצאות שונות. תושבי ערד חוששים מהרעש, מהאבק, מגז הראדון שישתחרר ממעבה האדמה.

עוד על המאבק נגד המכרה.

"השיקול היחיד שנשקל היה החיסכון הכספי הצפוי", כך מתאר מבקר המדינה את המהלך הכולל שהוביל משרד האוצר להעברת שירותי בריאות התלמיד מאחריות המדינה לאחריות פרטית של "האגודה למען שירותי בריאות הציבור".

במקום תפישה כוללת, הערכות ועבודת מטה הוצב שיקול יחיד: החיסכון הכספי. אבל עכשיו מגלה לנו דו"ח מבקר המדינה שאפילו המטרה הזו לא הושגה – בפועל נגרמה הוצאה נוספת על המתוכנן של כ-20 מיליון שקל לשנה!

חשיבות הימצאותו של איש רפואה, אח או אחות, בבתי הספר גבוהה בהרבה מהתועלת הרפואית שבו. בכיתות א' עד ט', גיל בו מעצבים ילדים את אישיותם, תפקיד האחות בבית הספר הוא קריטי. מספיק להזכיר את מקרי האלימות וההתעללות בילדים שנחשפו לאחרונה כדי להבין שהימצאותה של אחות בבית הספר יכולה לספק במקרים מסוימים מידע מוקדם על חלק מהאירועים. האחות בעיני התלמידים היא דמות מקצועית מטפלת אך גם זו שבאוזניה ניתן להמתיק סוד ובפניה אפשר להתוודות.

העובדה שבאוצר ראו לנגד עיניהם רק את חלופת ההפרטה כדי לשפר את מצב שירותי הבריאות לתלמיד אינה מפתיעה. הפרטה היא האובססיה של האוצר. כדי לקדם אותה מייבשים את השירות הציבורי ואז, כאשר הוא לא יכול עוד לספק את המיטב יש רק פתרון אחד, הפרטה. המחשבה על שיפור השירות הקיים, או רחמנא ליצלן, העמדת שיקולים אחרים לפני החיסכון הכספי, כגון סולידריות חברתית אינה נמצאת בלקסיקון האוצר.

הנתונים מצביעים על כך שעוד לפני מהלך ההפרטה עברו שירותי הבריאות לתלמיד דיאטה תקציבית רצחנית. במשך שנים חל כרסום ניכר בהקצאות הכספיות לבריאות התלמיד. בשנת 2001 הוקצו כ-79 מיליון שקל ואילו חמש שנים אחר כך, ב-2006 הוקצו כ-60 מיליון ש"ח בלבד, אף שבאותן שנים גדל מספר התלמידים בכ-10%. הקטנת התקציב הביאה לצמצום תקן האחיות והרופאים.

הפרטת השירות גרמה להרעה נוספת, דרמטית, במצב. בגיל הזה יש חשיבות רבה להסברה ומניעה. הדרכות על אורח חיים בריא, תזונה נכונה, הרגלי היגיינה ובריאות הפה והשן מונעות בהמשך סיבוכים רפואיים אצל ילדים בתהליך התבגרותם. נושא זה נזנח והופקר למען החיסכון הכספי ואלוהי ההפרטה.

הפתרון למצב הקיים נמצא מעבר לפינה. ביום ראשון הקרוב תעלה לדיון בוועדת השרים הצעת חוק שיזמתי בעניין יחד עם קבוצה גדולה של חברי כנסת ממפלגות שונות. מטרת ההצעה לתקן את העוול שנוצר עם העברת שירותי הבריאות לתלמיד לגורם פרטי ולהבטיח כי ילדי ישראל יזכו להגנה רפואית ונפשית טובה יותר.

הצעת החוק אמורה להבטיח שהתלמידים יזכו לקבל דברים בסיסיים שקיבלו בעבר, הראשון שבהם הוא נוכחות אחות בבית הספר לצורך מתן עזרה ראשונה וגם ייעוץ ושותפות בפעילויות בית הספר והקהילה בנושא קידום בריאות. את מהלך זה אפשר להבטיח עם החזרת האחריות על מתן השירותים למשרד הבריאות.

המבקר מסיים את הדו"ח בדרישה משר הבריאות, שר האוצר, שר החינוך וקופות החולים לבחון במשותף את האפשרות להכין "תכנית לאומית לבריאות התלמיד". אישור הצעת החוק היא צעד ראשון בתכנית זו.

פורסם במקור בגלובס, כולם צריכים אחות בית ספר / דב חנין

מבקר המדינה מותח ביקורת על הפרטת שירותי בריאות התלמיד; ח"כ חנין: לבטל ההפרטה

הפרטת שירותי בריאות התלמיד לא רק שלא חסכה למשרד הבריאות כסף, אלא שבסופו של דבר היא עלתה עוד מיליונים רבים. בנוסף, העברת השירות מידי משרד הבריאות נעשתה ללא עבודת מטה מסודרת, בהיערכות לא מספקת וללא ביקרות. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם ביום רביעי (ה-13 בינואר). באפריל 2007 העבירה המדינה את האחריות לאספקת שירותי בריאות וחיסונים למיליון תלמידי א' עד ט' בכ-3,500 בתי ספר. הגוף שלטובתו הופרטו את השירותים, "האגודה לבריאות הציבור", נבחר לאחר פטור ממכרז.

מבקר המדינה מתח ביקורת על עצם העברת השירות ממשרד הבריאות לגוף חיצוני. הוא ציין כי "בהכנות להעברה היו פגמים לא מעטים ובכלל זה היעדר עבדות מטה ראויה ובחינת חלופות והיערכות לא מספקת של המשרד לביצוע הבקרות והפיקוח על פעילות האגודה". עוד נכתב בדו"ח כי משרד הבריאות והאוצר לא שיתפו את משרד החינוך במהלך. המבקר ממליץ למשרד הבריאות ולקופות החולים להכין "תוכנית לאומית לבריאות התלמיד" ולבחון אפשרות להעביר את כל הטיפול בתלמידים לאחריות קופות החולים, כדי לשמור על הרצף הטיפולי.

ח"כ דב חנין (חד"ש) התייחס לדו"ח ואמר כי "המחדלים שמצא המבקר בהתנהלות משרד האוצר ו'האגודה למען שירותי בריאות הציבור', מחזקים את הצורך באישור תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כך שיכלול את חזרתן של האחיות לבתי הספר תחת אחריות משרד הבריאות". יצוין שביום ראשון צפויה ועדת השרים לענייני חקיקה להצביע על הצעת חוק של ח"כ חנין הקובעת כי רפואה מונעת תהיה באחריותה הישירה של המדינה.

עוד עולה מדו"ח המבקר בחמש השנים שקדמו להפרטת השירות חל קיצוץ של 19 מיליון שקל בתקציב המיועד לשירותי הבריאות לתלמיד: מ-79 מיליון שקל בשנת 2001 ל-60 מיליון שקל ב-2006, כאשר בתקופה זו דווקא גדל מספר התלמידים בעשרה אחוזים. במקביל, הצטמצם מספר האחיות, כך שאחות אחת טיפלה ב-2,840 תלמידים למרות שהתקן הרצוי לדעת המשרד הוא אחות אחת ל-1,500 תלמידים. לפי הדו"ח, "הדבר גרם לכרסום מתמשך בתפקוד האחות כגורם בריאות מרכזי בבית הספר ונפגעו תפקידים חשובים".

המבקר ציין כי הקיצוץ בתקציבים ובמשאבים גרם לתחושה שהשירות אינו מספק, והכשיר את הקרקע להפרטתו. עוד הוא כתב שהעברת השירותים נעשתה בשל הערכת האוצר שהדבר יחסוך 7 מיליון שקלים בשנה. "מפני שלא הוכנה תוכנית פעולה כללית ולא נעשתה בחינה כוללת של מרכיבי סל הבריאות לתלמיד ושל עלויותיהם, לא עלתה סוגיית מתן שירותי העזרה הראשונה וההערכה של משרד האוצר בדבר החיסכון הצפוי היתה לא מבוססת. בפועל נגרמה הוצאה נוספת של כ-20 מיליון שקל לשנה, משום שהיה צורך לחתום עם מד"א על הסכם לאספקת שירותי עזרה ראשונה לתלמידים. לפיכך, בסופו של דבר היתה ההוצאה על שירותי הבריאות לתלמיד, לאחר העברתם לאגודה גדולה מההוצאה לפני העברתם אליה". עוד כתב המבקר, כי בעקבות הביקורת על הליך קבלת ההחלטות וההיערכות להתקשרות עם גורם חיצוני – פרסם משרד הבריאות מכרז לאספקת השירותים. הזוכה אמור היה להתחיל את עבודתו החודש, אך סגירת המכרז נדחתה בכמה חודשים.

מוריה אשכנזי, יו"ר חטיבת אחיות בריאות הציבור בהסתדרות האחיות, אמרה: "מבקר המדינה קבע בדו"ח כי משרדי האוצר והבריאות נכשלו כישלון חרוץ בהפרטת שירותי בריאות התלמיד בבתי הספר והילדים אינם זוכים להגנה בריאותית מתאימה. משרד האוצר התעלם במשך שנים מהמלצות אנשי מקצוע וממסקנות ועדות מקצועיות שהתריעו כנגד הפרטת השירות והתוצאות העגומות כבר עולות מדו"ח המבקר. לא רק זאת, משרד האוצר נכשל גם בעובדה שהשירות המופרט לא רק שמסכן את בריאות ילדנו אלא שאפילו התקציב לשירות המופרט עלה ב- 33%, חיסכון תקציבי היה השיקול היחיד שנלקח בחשבון כשהוחלט על ההפרטה, וגם ליעד זה לא הצליחו להגיע".