מאות השתתפו בשבת (ה-2 באוקטובר) ביום אירועים יהודי-ערבי לציון עשור לאירועי אוקטובר, שהסתיים בעצרת בעיר נצרת. אירוע הזיכרון והמחאה אורגן על ידי פעילים ממגוון רחב של ארגונים, בחסות עיריית נצרת ובהשתתפות ח"כ מוחמד ברכה, ח"כ ד"ר דב חנין, ח"כ עפו אגברייה וחברי הכנסת לשעבר מוסי רז ותמר גוז'נסקי. משעות הבוקר השתתפו מאות פעילים ואנשי ציבור בביקורים אצל 13 המשפחות השכולות מאירועי אוקטובר 2000, בסיורים בעקבות מאבקים משותפים יהודים וערביים בחריש, בנצרת ובטייבה ובמגוון סדנאות שדנו במתקפות על המרחב הדמוקרטי בישראל.

בעצרת הראשית, שנערכה תחת הסיסמא "יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים", השתתפו ראש עיריית נצרת, ראמז ג'רייסי, מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח חגי אלעד, העיתונאית ענת סרגוסטי, השחקן והיוצר מוחמד בכרי, הזמרת אמאל מורקוס, הזמר נועם רותם, אנשי ציבור ופעילים יהודים וערבים נוספים.

ח"כ ד"ר דב חנין אמר באירוע: "המוני היהודים והערבים שבחרו לציין את העשור לאירועי אוקטובר באירועים משותפים מסמנים דרך של תקווה לשני העמים בארץ. אירועי אוקטובר 2000 פתחו עשור נורא בהיסטוריה של היחסים בין שני העמים. את העשור הבא אפשר לעשות טוב הרבה יותר – בהתגייסות של יהודים וערבים לעשייה פוליטית משותפת.

"מה שהחל כמתקפה על האוכלוסייה הערבית התרחב במהירות למתקפה על המרחב הדמוקרטי ועל כל מי שחושב אחרת. מול הגל העכור נדרשת היום, יותר מתמיד, עמידה משותפת יהודית ערבית. יש בארץ הזאת קול אחר, שפוי ודמוקרטי שנלחם למען עתיד של שלום וצדק לשני העמים".

לקראת האירוע חתמו מאות אנשים על עצומה נגד הגזענות לציון עשור לאירועי אוקטובר 2000. בין החותמים: שרים לשעבר, חברי הכנסת בהווה ובעבר, אמנים ובמאים ומאות מרצים במכל המוסדות להשכלה גובהה.

בעצומה נכתב: "עשר שנים הגזענות, השנאה והפחד השתלטו על הארץ. בעשרת הימים הראשונים של אוקטובר 2000 סומן קו הפרדה גס בתוך החברה בישראל: יהודים וערבים הוצבו בעל-כורחם, כיריבים נצחיים במשחק שיש בו רק מפסידים. מאז, מממשלה לממשלה, הפוליטיקה של השנאה רק מתגברת: ניסיונות לשלילת אזרחות, הגבלת חופש הביטוי, דה-לגיטימציה של הנהגת הציבור הערבי, הריסות בתים ונישול מקרקעות – כל אלו מגמות שהולכות ומחריפות. מאז, שלושה-עשר המפגינים שנורו למוות באוקטובר 2000 האלימות של רשויות המדינה וכוחות הביטחון כלפי האוכלוסייה הערבית כבר גבתה הרוגים רבים נוספים. מסע ההפחדה והשנאה שהופנה תחילה כלפי האוכלוסייה הערבית מתפשט אל חלקים נרחבים של החברה בישראל. אנו עדים להתקפה על חופש הביטוי והמחאה ועל החופש האקדמי. על אלה נוספים גזענות בחסות הממסד ואפליה בחלוקת משאבים. דמוקרטיה וזכויות דמוקרטיות אינן ניתנות ליישום סלקטיבי. עליהן להתקיים עבור כולם או שלא יוכלו להתקיים כלל. ישראל של השנים האחרונות נסחפת לסחרור אנטי-דמוקרטי מסוכן, שלמרבה האימה מנצחים עליו כמה מראשיה.

ו"יום העשור לאירועי אוקטובר הוא יום של כאב על ההרוגים; של מחאה על גניזת תיקי החקירה; ושל דרישה ליישום המתווה המוצע בועדת אור לתיקון האפליה נגד האוכלוסייה הערבית. יום העשור הוא גם יום של הזדמנות, ממנו נוכל לצאת במחויבות יהודית-ערבית משותפת לעיצוב עשר השנים הבאות – לבניית חברה ראויה וצודקת, להבטחת שוויון אזרחי ולאומי למיעוט הלאומי הערבי בארץ, ושלום צודק ובר קיימא עם העם הפלסטיני את הקו המפריד נשרטט מחדש. הפעם לא בין יהודים לערבים, אלא בין שוויון ותקווה לבין גזענות ושנאה. מיום העשור לאירועי אוקטובר 2000 אנחנו יוצאים לעשור הבא מאוחדים במאבק על העתיד ועל השוויון כאן בארץ. במאבק הבוער המשותף על הדמוקרטיה – סופנו לנצח: אנחנו – ערביות ויהודיות, יהודים וערבים – מסרבות להיות אויבות, מסרבים להיות אויבים!".

בין החותמים: השרה לשעבר שולמית אלוני, ח"כ לשעבר תמר ג'וזנסקי, השר לשעבר יוסי שריד, חברי הכנסת לשעבר זהבה גלאון ומוסי, ח"כ דב חנין (חד"ש), יו"ר מרצ, ח"כ חיים אורון (ג'ומס), ח"כ אילן גילאון (מרצ); יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה, ח"כ חנא סוייד (חד"ש), ח"כ עפו אגבריה (חד"ש), הסופר דוד גרוסמן, יו"ר הכנסת לשעבר, אברהם בורג, הסופרים סמי מיכאל ושמעון בלס, האמן דויד ריב, הבמאי ג'אד נאמן, פרופ' אריאל הירשפלד (האונ' העברית), פרופ' יוסי יונה (אונ' בן-גוריון), פרופ' אורי רם (אונ' בן-גוריון), פרופ' יהודה שנהב (אונ' בן-גוריון), פרופ' שפרה שגיא (אונ' בן-גוריון), פרופ' חנן חבר (האוניברסיטה העברית) פרופ' גדי אלגזי (אוניברסיטת ת"א), פרופ' ענת בילצקי (אוניברסיטת ת"א), פרופ' חנה הרצוג )אוניברסיטת ת"א), פרופ' דניאל בר-טל (אוניברסיטת ת"א), פרופ' אבנר בן עמוס (אוניברסיטת ת"א), פרופ' זאב הרצוג (אוניברסיטת ת"א), פרופ' חוה יבלונקה (אוניברסיטת ת"א), פרופ' גילה בלס (אוניברסיטת ת"א), המשורר והמתרגם אהרון שבתאי, הסופרים אילנה בורשטיין ניר ברעם, המוזיקאית רונה קינן, השחקנית והזמרת מירה עוואד, פרופ' משה צוקרמן (אוניברסיטת ת"א), פרופ דני רבינוביץ' (אונ' תל-אביב), הזמרת אמל מורכוס, העיתונאי והסופר סייד קשוע; חתן פרס ישראל לחינוך, פרופ' גבי סלומון; פרופ' מירי אליאב-פלדון (אוניברסיטת ת"א), פרופ' בנימין ארבל (אונ' תל-אביב), פרופ' רון ברקאי (אונ' תל-אביב), ד"ר אפרים דוידי (אונ' תל-אביב), האדריכל הלל שוקן (אונ' תל-אביב), פרופ' בן-ציון מוניץ (אונ' תל-אביב), ד"ר עופר כסיף (מכללת ספיר), ד"ר ענת מטר (אונ' תל-אביב), פרופ' יוסף נוימן (אונ' תל-אביב), פרופ' עודד גולדרייך (מכון ויצמן), פרופ' ליאו קורי (אונ' תל-אביב), פרופ' דנה רון (אונ' תל-אביב), ד"ר דנה אולמרט (בצלאל), פרופ' פרדי רוקם (אונ' תל-אביב), פרופ' אלחנן ריינר (אונ' תל-אביב), פרופ' צח אדם (האוניברסיטה העברית), פרופ' רות בטלר (האונ' העברית); יו"ר רופאים לזכויות אדם, הבמאי סכנדר קובטי, פרופ' צבי בנטואיץ' (האונ' העברית), פרופ' עמירם גולדבלום (האוניברסיטה העברית), פרופ' אלון הראל (האונ' העברית), פרופ' אהוד הרושובסקי (האונ' העברית), ד"ר איימן אגבריה (אונ' חיפה), פרופ' גלית חזן-רוקם (האונ' העברית ), הבמאית איבתיסאם מראענה, פרופ' יורי פינס (האונ' העברית), פרופ' אהוד פרידגוט (האונ' העברית), ד"ר שרה הלמן (אונ' בן-גוריון), פרופ' מיכאל קרן (האונ' העברית), ד"ר יובל יונאי (אונ' חיפה), פרופ' תמר רפפורט (האונ' העברית), פרופ' ניב גורדון (אונ' בן-גוריון), ד"ר איריס אגמון (אונ' בן גוריון), פרופ' ברק וייס (אונ' בן-גוריון), פרופ' אריה ארנון (אונ' בן-גוריון), פרופ' יצחק חן (אונ' בן-גוריון), פרופ' אורן יפתחאל (אונ' בן-גוריון), פרופ' חנן פלום (אונ' בן-גוריון), פרופ' תמר כתריאל (אונ' בן-גוריון), פרופ' קובי פתר (אונ' חיפה), פרופ' ורד קראוס (אונ' חיפה), ד"ר סנאית גיסיס (אונ' תל-אביב), פרופ' קלמן אלטמן (הטכניון), פרופ' יעקב כתריאל (הטכניון), פרופ' אסמעיל אבו סעד (אונ' בן-גוריון), פרופ' נורית יערי (אונ' ת"א), פרופ' גד קינר (אונ' תל-אביב), ד"ר אריאלה אזולאי (אונ' בר אילן), ד"ר אורנה ששון-לוי (אונ' בר אילן), ד"ר עופרה גולדשטיין-גדעוני (אונ' תל-אביב),פרופ' גליה גולן (המרכז הבינתחומי הרצלייה), הבמאי ברק הימן, ד"ר אלה שאינסקיה (מכון ויצמן); מנכ"ל הוועד נגד עינויים, ד"ר ישי מנוחין (אונ' בן-גוריון), ד"ר ג'וליה צ'ייטין (מכללת ספיר), מאייר איציק רנרט (ראש המחלקה לתקשורת), ד"ר מונדר חכים, חבר מועצת העיר – נצרת; ד"ר דניאלה טלמון-הלר (אונ' בן-גוריון), ד"ר צבי טריגר (המכללה למינהל – המסלול האקדמי), ד"ר מחמוד יזבק (אונ' חיפה), ד"ר עתי ציטרון (אונ' חיפה), מנכ"ל פעולה ירוקה, אבי לוי; המשורר מתי שמואלוף, ד"ר יוני אשר (אונ' חיפה), עו"ד תאופיק ג'בארין, פרופ' דפנה כרמלי (אונ' חיפה), חבר מועצת העיר נצרת עלית, ד"ר גטאס ראיד; פרופ' דניאל סטטמן (אונ' חיפה), פרופ' איריס פורש (אונ' בן-גוריון), הסופר איימן סיכסק, פרופ' יצחק שנל (אונ' תל-אביב), פרופ' אריאלה פרידמן (המכללה האקדמית צפת), העיתונאית והסופרת ארנה קזין, ד"ר חנה ספרן (אונ' חיפה), ד"ר שרה חזן (אונ' בר אילן), פרופ' אווה אילוז (האונ' העברית), ד"ר ישי רוזן-צבי (אונ' תל-אביב), רמי אלחנן, חבר פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני; ד"ר אסף קידר (האונ' העברית), ד"ר אורלי לובין (אונ' תל-אביב), ד"ר דני מוידובניק (האוניברסיטה העברית), הסופרת אורלי קסטל בלום, ד"ר הלאה אספניולי, האמנית שרה כץ, ד"ר לין שלר (אונ' בן-גוריון), הישאם עבדו, חבר מועצת עריית חיפה, ארנת טורין, פעילה פמיניסטית; העיתונאי רג'א זעאתרה, ד"ר ינינה אלטמן (הטכניון), ד"ר גילה שטופלר (המרכז האקדמי למשפט ועסקים – ר"ג).

עוד חתמו על העצומה: הרב יחיאל גריינימן, שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם, פרופ' עובדיה עזרא (אונ' תל-אביב), ד"ר רוחמה מרטון, נשיאה ומייסדת של רופאים לזכויות אדם; הרב בני פרל (הישיבה לאומנויות ומדעים בר אילן), ד"ר הללי פינסון (אוניברסיטת בן גוריון), ד"ר דני פילק (אונ' בן-גוריון), פרופ' רפי ולדן, רופאים לזכויות אדם, פרופ' דוד אנוך (האונ' העברית), ד"ר עדנה לומסקי פדר (האוניברסיטה העברית), הסופרת כליל זיסאפל, ד"ר יוסי דהאן (המרכז האקדמי למשפט ועסקים – ר"ג), ד"ר רז חן-מוריס (אונ' בר אילן), הסופר דרור בורשטיין, עו"ד חסן ג'אברין, מנכ"ל ומייסד עדאלה; מנהל קרן אברהם, אמנון בארי סולוציאנו, ד"ר אדם ליפשטיין (אונ' בן גוריון), השחקנית עינת ויצמן, ד"ר אמיר פז-פוקס (הקריה האקדמית אונו), איתן מיכאלי, פעיל חברתי, אשת יחסי ציבור עופרה ישועה-ליית, ד"ר גולי נאמן ערד (אונ' בן גוריון), הבמאי תאופיק אבו-וואל, העיתונאי גל אוחובסקי, פרופ' יהודית הראל (אונ' חיפה), ד"ר צבי בקרמן (האונ' העברית), ד"ר תמי קציר (אונ' חיפה), ד"ר דניאל דה מלאך (מכללת ספיר), ד"ר גלי לוי (האונ' הפתוחה), ד"ר חיים יעקובי (אונ' בן גוריון), ד"ר אבי רובין (אונ' בן גוריון), פרופ' יצחק (יאני) נבו (אונ' בן גוריון), ד"ר דבורה קלקין-פישמן (אונ' חיפה), פרופ' רמזי סולימאן (אונ' חיפה), פרופ' זוהר אביתר (אונ' חיפה), ד"ר נסים מזרחי (אונ' תל-אביב), חברת מועצת העיר חיפה עדנה זרצקי טולדנו, פרופ' ריאד אגבאריה (אונ' בן גוריון), עו"ד מיכאל ספרד, עו"ד נקד נקד, ד"ר חאלד עראר (המכללה האקדמית בית ברל), ד"ר ג'יהאד אל-סאנע (אונ' בן גוריון), ד"ר יוסי אמיתי (אונ' בן גוריון), פרופ' משה צוקרמן (אונ' תל-אביב) ופרופ' דפנה ארדינסט-וולקן (אונ' חיפה).

לרשימת החותמים המלאה ולחתימה על העצומה

בשבת ה-2 באוקטובר יתקיים יום אירועים יהודי-ערבי לציון עשור לאירועי אוקטובר ולהריגתם של 13 פלסטינים, שיסתיים בעצרת גדולה בנצרת. האירוע, שמתקיים בשיתוף עם עיריית נצרת, מתקיים במחאה על החרפת ההתקפה על האוכלוסייה הערבית ועל המרחב הדמוקרטי בישראל, ומתוך מחויבות יהודית-ערבית משותפת לעיצוב עשר השנים הבאות – לבניית חברה ראויה וצודקת, להבטחת שוויון אזרחי ולאומי למיעוט הלאומי הערבי בארץ, ולהשגת שלום צודק ובר קיימא עם העם הפלסטיני. באירוע, שיתקיים בשעות אחה"צ, יתקיימו סדנאות, מעגלי דיון, עבודה משותפת וסיורים בעיר נצרת. בסופו של האירוע תתקיים עצרת.

לאתר לציון עשור למאורעות 2000, הכולל עצומה לשותפות יהודית-ערבית ופרטים על האירוע הגדול בנצרת ב-2 באוקטובר – לחצו כאן.

לעמוד האירוע בפייסבוק – לחצו כאן

מה בתוכנית (רוב הפעילויות יתקיימו במקביל):
סיורים: בוואדי ערה ובנצרת – מאבקים אזרחיים והיסטוריה פוליטית; שיחות ודיונים: מאבקים משותפים בשטח (בהשתתפות נציגות מהמאבקים השונים) – שייח ג'ראח, אל-ערקיב, חריש; ועדות-קבלה ליישובים בגליל; פעילות יהודית-ערבית באוניברסיטאות; צמצום המרחב הדמוקרטי; עבודה משותפת (מתאימה גם לילדים); הקרנת הסרט "באוקטובר רעדה הארץ"; מוסיקה ועצרת מרכזית. כמו-כן, בצהריים ייצאו קבוצות לביקורים קצרים אצל משפחות שכולות מאירועי אוקטובר, ומשם ימשיכו לנצרת. להצטרפות לביקורים: October.2000.2010@gmail.com

מה, מתי ואיך:
14:00-16:00 סיורים להכרת מאבקים אזרחיים בוואדי ערה ובטייבה. פרטי הרשמה להסעות – למטה.
16:00-18:00 פעילויות בכיכר המעיין בנצרת (ראו מפה)
18:00-18:30 זמן ארוחת-ערב (להביא מהבית או לקנות בנצרת)
18:30-19:30 עצרת מרכזית

הסעות:
לסיורים לוואדי ערה ולטייבה (ממשיכים לנצרת):
מת"א: 12:30, ממסוף אל-על בתחנת רכבת סבידור (רכבת מרכז). להרשמה: אלמה, 0542292474.
מירושלים: 12:30, מחניון גן-הפעמון. להרשמה: דניאל, 0546236609.

ישירות לנצרת:
ת"א: 14:00 ממסוף אל-על בתחנת רכבת סבידור (רכבת מרכז). להרשמה: עופר, 0525418645. מירושלים: 14:00 מחניון גן הפעמון. להרשמה: צבי, 0524718490.
מחיפה: 14:30 מסולל-בונה, מגדל הנביאים. להרשמה: גל, 0542014143.

לעמוד האירוע בפייסבוק.

ליצירת קשר בנוגע לסיוע בהפקת האירוע:
october.2000.2010@gmail.com

לאחר ניסיונות רבים להגיע, בהידברות עם משרדי הפנים והאוצר, לפתרונות יסודיים למשבר הכלכלי החמור הפוקד את הרשויות המקומיות הערביות – הגורם לשיתוק ואף לחוסר יכולת של חלקן לשלם משכורות – מקיימות היום הרשויות שביתה כללית בת יום אחד, והפגנת מחאה מול משרד ראש הממשלה בירושלים. זהו צעד נוסף במאבק שמטרתו לגרום למשרדי הממשלה להתייחס באופן יסודי לבעיות ולשורשיהן – בטרם יגיעו רשויות נוספות למצב של קריסה כלכלית, פיזור ומינוי ועדות קרואות וראשי רשויות ממונים.

כתוצאה מהמשבר, פוזרו עד היום 16 מועצות ופוטרו 13 ראשי רשויות – רבע מכלל הרשויות המקומיות הערביות. עבור קופת המדינה, עלות הבראת רשות מקומית לאחר קריסתה גבוהה לאין שיעור מעלות התמיכה בה והבראתה בטרם תקרוס.

רשימת הבעיות שעמן אנו מתמודדים היא ארוכה. הראשונה היא תוכניות ההבראה: ביולי שעבר, כחצי שנה לאחר הבחירות, סוכם בין ועד ראשי הרשויות למשרד הפנים להתחיל מיד בהכנת התוכניות לרשויות במשבר – אך עד עצם היום הזה, אף תוכנית לא אושרה.

רוב ראשי הרשויות הערביות הם חדשים. הם ירשו מצב משברי קשה וגירעונות מצטברים גדולים, חלקם ברשויות שאוחדו בעבר ולאחר מכן בוטל איחודן – מבלי שתהיה התייחסות ראויה להשלכות של חזרתן לפעול כעצמאיות. יתרה מכך, רשויות שאושרו להן תוכניות לפני הבחירות אינן מצליחות לקבל הלוואות בנקים לכיסוי חלק מהגירעון המצטבר בשל חולשתן הכלכלית. בעבר אישר משרד האוצר מענק מיוחד במקרים אלה ("חלף אשראי"), אך הוא הפסיק לעשות זאת, והגירעונות ממשיכים לתפוח.

בעיה נוספת טמונה בסעיף מענקי האיזון בתקציב המדינה. אנו דורשים להשיבו לרמה שלפני הקיצוצים העמוקים, כך שיועמד על 2.8 מיליארד שקל בשנת 2011, ו-3 מיליארד ב-2012. זוהי תביעת מרכז השלטון המקומי כולו. ועדת שיינין, שהוקמה על ידי הממשלה כדי לפתור את בעיית העיוותים המובנים במענקי האיזון, סיימה את עבודתה – אך נמנע ממנה להגיש את המלצותיה.

נושא נוסף המכביד מאוד על תקציבי הרשויות החלשות הוא "המענק המותנה", שלמעשה מהווה עונש ולא תמריץ, שכן הוא מקשה על יכולת הרשויות לשפר את אחוזי הגבייה – התנאי לקבלת המענק. קיימים כלים חוקיים חלופיים בידי משרד הפנים לפעול ברשות שאחוז הגבייה בה נמוך מהרצוי – אך בפועל, ננקטה אותה דרך כמעט בכולן: מינוי חשב גובה מלווה, שהועברו אליו על סמכויות הגבייה של ראש הרשות – וכך נפגע תקציב הרשות עוד יותר.

ניתן לדמות את העניין לעונש שיטיל משרד החינוך, למשל, על רשויות שאחוז ההצלחה בבגרות בהן נמוך מסף מסוים, בכך שיקצץ בתקציבים המועברים אליהן. אלא שהתוצאה בפועל תהיה פגיעה עוד יותר חמורה בהישגים. אין זה אלא עונש קולקטיבי.

גורם נוסף המכביד על תקציבי הרשויות הוא אי קיום התחייבות ממשלתית להעביר יתרות הלוואות אוצריות מהרשויות לתאגידי מים וביוב, שהקמתם נכפתה על הרשויות בחקיקה. משרד האוצר מסרב לחתום על מסמך הסבת המלוות מהרשויות לתאגידים, ועיריית נצרת נאלצה – לאחר מיצוי כל דרך אפשרית – לעתור לבג"ץ בעניין. דרישתנו ממשרדי התשתיות והאוצר היא לאשר את ההסבה ללא דיחוי, ולהבטיח מקור מימון לשיפוי הרשויות בגין הפרעונות, ממועד הקמת התאגיד ועד מועד הסבת יתרת ההלוואות בפועל. עמדה זו נתמכת על ידי משרד הפנים, אך משרד האוצר עומד בסירובו.

נושא נוסף הוא תקציב פיתוח ממשרד הפנים, שהיוו בעבר מקור עיקרי למימון עבודות פיתוח ואחזקה בסיסיות, לנוכח העדר תקציבי פיתוח ממשרדים אחרים. תקציבים אלה קוצצו באופן דרסטי. הממשלה אמנם אישרה באחרונה תקציב מיוחד לפיתוח כלכלי ב-13 יישובים ערביים, בגובה 800 מיליון שקל – ואנו מברכים על כך – אך נדרשת הגדלה משמעותית יותר.

עוד נושא הוא המחסור החמור בתוכניות בנייה מפורטות ומאושרות ברוב היישובים הערביים – אחת הסיבות העיקריות לבנייה ללא היתר. אנו דורשים להקצות תקציבים ראויים לצורך זה לכל היישובים הערביים, ולא רק ל-13 היישובים הכלולים בתוכנית.

לבסוף, ישנה בעיית ה"מצ'ינג הדיפרנציאלי": חלק ממשרדי הממשלה מתנים הקצאת תקציבים, הן שוטפים והן לפיתוח, באחוז שהרשות תממן בעצמה. חלק מהרשויות, בגלל מצבן הכלכלי הקשה, אינן מצליחות למצוא מקור עצמאי, ובשל כך מפסידות תקציבי פיתוח. בחלק ממשרדי הממשלה הדרישה בוטלה, אך אנו דורשים ביטול מוחלט שלה בכולם.

ראמז ג'ראיסי הוא ראש עיריית נצרת, יו"ר ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות ומראשי חד"ש

כאלפיים אנשים הפגינו הערב (שני, ה-31 במאי) מול הקריה בתל אביב נגד ממשלת הפירומנים שמבעירה את האזור. אלפי מפגינים השתתפו בהפגנות מחאה שהתקיימו בכל רחבי הארץ: ת"א-יפו, ירושלים, חיפה, אום אל פאחם, נצרת וערים נוספות ברחבי הארץ. השמאל הישראלי מוחה על טירוף המלחמה של הממשלה ואסון ההשתלטות על ספינות המשט לעזה.

בהודעה שפרסמו יוזמי האירועים נאמר:
כשאין הידברות – יש הסלמה.
כשיש הסלמה – יש מצור.
כשיש מצור – יש מחאה.
כשיש מחאה – יש דיכוי.
כשיש דיכוי – יש אסון!

הפגנה מול הקריה בת"א

צילומים: יונתן ליבנה, עמית צינמן

ח"כ מוחמד ברכה, יו"ר חד"ש, אמר היום כי: "פשעיה של ממשלת הפיראטים בהרג כמה משתתפים במשט, מציבים את הממשלה מחוץ לקו הבינלאומי והאנושי. רודנים כמו ביבי וברק יימצאו את עצמם במקום הראוי להם במזבלת ההיסטוריה".

ח"כ דב חנין (חד"ש), אמר כי: "ההשתלטות האלימה על המשט מבטאת אובדן דרך מוחלט של ממשלת נתניהו ברק. המדיניות הימנית וההרפתקנות של הממשלה עלולה להצית תבערה באזור כולו".

כתבת וידאו של הטלוויזיה החברתית מההפגנה מול משרד הביטחון בת"א:

בחד"ש קוראים לפעילי מחנה השלום להתייצב בהמוניו להפגנת המחאה במוצאי שבת, ה-5 ביוני, בתל אביב תחת הסיסמאות: לא לממשלת הפירומנים המציתה את האזור! לא למלחמה הבאה! כן להידברות ולפתרון: שתי ירושלים – שלום אחד!

ועידת חד"ש הארצית השמינית תיערך בסוף השבוע הקרוב, בימי שישי ושבת, ה-21 וה-22 במאי בנצרת. בשישי, החל מהשעה 19:00 יתקיים ערב פתיחה חגיגי ברחבת בית הידידות במרכז נצרת, רחוב פאולוס השישי, ליד המעיין. למחרות יתקיימו הדיונים באולם בעיר.

תמונות מפתיחת הוועידה:

הוועידה תוקדש לדיונים פוליטיים ולבחינת מאבקיה של חד"ש נגד הכיבוש, ובמיוחד – נגד ההסלמה בירושלים המזרחית; לאחדות דמוקרטית במערכה מול תהליכי הפאשיזציה והחקיקה הגזענית, לרבות המשפט נגד ח"כ מוחמד ברכה, יו"ר חד"ש; נגד המדיניות הכלכלית הניאו-ליברלית ולתמיכה במאבקי העובדים; נגד גל האלימות; ולמען חינוך דמוקרטי ולפתרון המצוקות של מערכת החינוך הערבית.

לקראת הוועידה הוכנו דפי עמדה בנושאים השונים. בפרק העוסק בהחרפת האיומים על הדמוקרטיה וסכנת הפאשיזם, נכתב, בין היתר: "מול התהליכים המדאיגים, קיים בישראל ציבור הולך וגדל, המתחיל להפנים את האיום האמיתי בדמותו של הפונדמנטליזם הימני, אשר משתלט עלינו – פונדמנטליזם של ימין לאומני ושל ימין כלכלי – תערובת שבמקומות אחרים התגלגלה לפאשיזם של ממש… עדות להתעוררות השמאלית הזאת הוא ריבוי הפגנות ה-1 במאי המוצלחות שקיימנו השנה – בת"א-יפו, בירושלים, בחיפה ובבאר שבע, בצד ההפגנות המסורתיות שלנו בנצרת, בכפר יאסיף ובעראבה".

הפרק, המוקדש למתקפה על העובדים ועל השכבות העממיות, מציין, כי הצמיחה הכלכלית בישראל מבטאת צמיחה מהירה במיוחד של המגזר הפיננסי, של ענפי ההיי-טק ושל התאגידים הגדולים. תוצאתה – גידול מהיר בהכנסות של המאיון העליון, בעוד שמצבם הכלכלי של רוב האזרחים הדרדר בשל הגידול המהיר בפערים הכלכליים העצומים, בשל ההוצאות הגדלות של המשפחות על בריאות, חינוך וסיעוד, בשל ההתייקרות של הדיור, ובמיוחד – בשל האבטלה המלאה והחלקית.

אחת ממטרותיו של הממסד היא להפחיד את הציבור הערבי, לבודד אותו ולהציגו כאיום דמוגראפי או ביטחוני – נאמר בפרק הדן במצב האוכלוסייה הערבית. בהמשך מודגש, כי העמדות והעשייה הייחודיות של חד"ש מבוססות על שותפות מאבק ערבית-יהודית. הלקח של ההתפתחות בשנים האחרונות הוא, נאמר בהמשך, שצעדים פאשיסטיים מתחילים במיעוט הלאומי, אך במהרה ממוטטים את יסודות הדמוקרטיה ורומסים את כלל החירויות הפוליטיות. דמוקרטיה אמיתית אינה יכולה להתקיים, כאשר לא מכבדים את זכויותיו של המיעוט.

חד"ש מייחדת מקום בחומר הוועידה למערכה נגד הפרטת קרקעות המדינה ונגד רפורמת פירוק מערכות התכנון, שנועדו לאפשר לאינטרסנטים נדל"ניסטיים לבנות על בסיס שיקולים כלכליים במהירות ותוך רמיסתם של שיקולים חברתיים, בריאותיים או סביבתיים.

פניה של וועידת חד"ש מופנות לעבר הצעירים והנשים, במטרה להגדיל את משקלם בשורותיה. הניסיון של מערכות הבחירות האחרונות, בהן זכתה חד"ש, מלמד, כי התגייסות נרחבת של צעירים ונשים היא תנאי לפריצת דרך בהרחבת השפעת חד"ש בקרב הציבור היהודי והערבי.

למידע נוסף ולפרטים על הסעות: טל' 054-6634443 או באמצעות הדוא"ל

אלפים רבים צעדו בשבת, ה-1 במאי, בתהלוכת יום העובד הבינלאומיהמרכזית של חד"ש ומק"י שנערכה ברחוב פאולוס הששי שבמרכז נצרת. אלפים נוספים השתתפו אתמול, בתהלוכות שנערכו במקביל בתל-אביב, ירושלים, חיפה ובאר-שבע ובכפר יאסיף שבגליל המערבי.

המפגינים בהפגנה בנצרת הגיעו מכל קצוות הארץ בעשרות אוטובוסים, וביניהם בלטו צעירים וחניכי ברית הנוער הקומוניסטי (בנק"י). על פי הערכות המארגנים, ובהתאם למגמה שנרשמה אתמול בהפגנות שנערכו בערים האחרות, נרשמה השנה עליה במספר הצועדים. בתום ההפגנה נערכה אסיפה המונית בחצר בית המפלגה שבמרכז העיר בהשתתפות מזכ"ל המפלגה, מוחמד נפאע; מזכיר בנק"י, אמג'ד שביטה; יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה; ראש העיר נצרת, ראמז ג'רייסי; חבר הוועד המרכזי של מק"י, ד"ר עופר כסיף; ויו"ר סיעת חד"ש בהסתדרות, ג'יאהד עקל.

למידע נוסף על ההפגנות שנערכו ברחבי הארץ, ולצפייה בתמונות

בנצרת תתקיים ב-1 במאי (יום שבת) תהלוכת ענק לציון יום הסולידריות הבינלאומי של העובדות והעובדים. לעמוד האירוע בפייסבוק.

בהזמנה נכתב: "בנצרת נצעד ביחד, עשרות אלפי מגינים יהודים וערבים, פועלים, מובטלים ומהגרי עבודה, גברים ונשים.. ונרים את זעקתנו נגד השיטה הקפיטליסטית, נגד ההפרטה והפגיעה בעובדים ובזכויותיהם להתאגד. בהפגנת האחד במאי, מתגלם המאבק הערבי היהודי המשותף למען עתיד שני העמים בארץ הזו. על כן, השתתפותכם היא חשובה מאוד ומומלצת בחום".

בימים אלו מתארגנות ההסעות להפגנה בנצרת.
הסעות מת"א-יפו יצאו ב:
8:30 מיפו
8:45 מכיכר המושבות
9:00 מנמיר אלרולזרוב
החזרה – בשעות אחה"צ. לפרטים נוספים: אלון לי 0506230249.

הסעה מירושלים תצא ב-7:30 מהגבעה צרפתית–ארומה. ומבנייני האומה ב-7:45. לפרטים נוספים: יובל 0547982889
הסעה מחיפה תצא ב-9:00 מסולל בונה. לפרטים נוספים: סברין 0547395239
הסעה מעכו תצא ב-9:00 מול אגד. לפרטים נוספים: רים 0509104024

אלפים רבים בצעדות לציון ה-1 במאי ברחבי הארץ – סיכומים ותמונות

המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, שנוסד על ידי ח"כ חנא סויד (חד"ש), יקיים ביום רביעי (ה-14 באפריל) כנס בעיר נצרת, לדיון על השלכות הרפורמה הניאו-ליברלית של הקרקעות על פי החלטת הממשלה. הכנס, לציון 34 שנה ליום האדמה, יתחיל בשעה 9:30 במלון המעיין שבמרכז נצרת, והוא מתקיים בשיתוף הוועד הארצי לרשויות המקומיות הערביות בישראל ומרכז מוסאוא, ובתמיכת קרן רוזה לוקסמבורג של מפלגת השמאל בגרמניה.

במושבי הכנס ישתתפו חברי הכנסת סויד, דב חנין (חד"ש) וחנין זועבי (בל"ד), ראש העיר נצרת, ראמז ג'ראיסי, וכן אנשי מקצוע – חוקרי המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי. בדיון המסכם ישתתפו נציגי ארגוני האגודה לזכויות האזרח, עדאלה, סיכוי, מוסאוא ובמקום.

להזמנה המלאה ולוח זמנים של הכנס

אלפים השתתפו בשבת (ה-6 בפברואר) בהפגנה נגד רצח נשים שעברה ברחובה הראשי של נצרת. המשתתפות והמשתתפים הרבים שהשתתפו בצעדה לבשו שחור והניפו שלטים, שנשאו את שמותיהן של הנשים שנרצחו בשנים האחרונות ביישובים הערביים בארץ. בין המפגינים ראשי ועדת מעקב העליונה של האוכלוסייה הערבית וחברי כנסת – ביניהם חברי הכנסת של חד"ש. על כך מוסר הבוקר העיתון "אל אתיחאד".

על פי נתוני עמותת "נשים נגד אלימות", 116 נשים ערביות נרצחו מאז 1986. אשתקד נרצחו עשר נשים ערביות. משתתפי התהלוכה מחו כאמור נגד מתן לגיטימציה לרצח נשים, אולם הצועדים לא חסכו ביקורת גם מרשויות אכיפת החוק. עו"ד שירין בטשאן, רכזת המחלקה המשפטית בארגון הפמיניסטי "כיאן", מסרה כי "רשויות האכיפה בוחרות שלא לטפל במקרי רצח של נשים ערביות בחומרה הראויה לאירוע פלילי".

לדבריה, "רשויות האכיפה מתייחסות אל מקרי הרצח במגזר הערבי כאל מעשים הנחשבים למנהג תרבותי, ואשר התערבותם של גורמים זרים, כביכול, צריכה להיות סלחנית. התנהגות הרשויות אחראית ליצירתה של מציאות מחרידה, בה לא ממצים כראוי את הדין עם הרוצחים, מה שנותן אור ירוק לרציחתן של נשים ערביות נוספות".

בארגוני הנשים במגזר הערבי מקווים, כי בעקבות ההפגנה תימשך הפעילות האינטנסיבית נגד רצח נשים כשהרוח הגבית מצד ההנהגה הפוליטית והדתית תסייע בהורדת רף האלימות בכלל ונגד נשים בפרט.

לידיעה שפורסמה הבוקר ב"אל אתיחאד" (בערבית)

מרכז מוסאוא ובית התרבות והאמנות בנצרת חנכו במוצ"ש האחרון תערוכת העבודות המשתתפות בתחרות "אמנות בפני מלחמה". התערוכה תוצג גלריית בית התרבות והאמנות בנצרת, חצר הארכיבישוף (אל-מוטראן), שבקרבת כיכר המעיין במרכז העיר.

התערוכה "אמנות בפני מלחמה" כוללת יצירות מהסדנה ותחרות לסטודנטים ערבים לאמנות, שעסקו בשאלת זכויות אדם בזמן סכסוכים מזוינים, מלחמות וכיבוש, מתוך ניסיון ליצור שפה אסתטית שמקיימת דיאלוג עם מוסר ועם המציאות של המיעוט הערבי-פלסטיני בישראל. התערוכה פתוחה מדי יום (פרט לימי ראשון) בין השעות 17:00-10:00, מהשבוע ועד ל-20 במארס. פרטים נוספים: טל' 04-6576322.