בעקבות ההשתלטות הקטלנית על משט הסיוע לעזה בלב ים, החליטה ממשלת וייטנאם לבטל ביקורו של הנשיא פרס במדינה. הנשיא אמור לצאת ביום שני (ה-7 ביוני) לקוריאה הדרומית, ומשם לביקור שהוגדר על ידי משרד החוץ כ"היסטורי" בווייטנאם. שלטונות וייטנאם פנו ליועצו הבכיר של הנשיא, עידו שריר, שהגיע להנוי להכין את הביקור והודיעו כי הם מבקשים לדחות אותו. הביקור בקוריאה הדרומית צפוי להתקיים כמתוכנן.
יצוין שממשלת ניקרגואה הודיעה ביום רביעי האחרון על החלטתה לנתק את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל, זאת בעקבות ההרג בלב ים של פעילי המשט לשבירת המצור על עזה. רוסאריו מוריליו, רעייתו של נשיא ניקרגואה דניאל אורטגה, המשמשת גם כדוברת הממשלה במנגואה, מסרה בהודעה קצרה כי "ניקרגואה החליטה להשעות מהיום את יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל". בהודעה נכתב עוד כי "ממשלת ניקרגואה סבורה שההשתלטות על ספינות המשט מהווה התקפה בלתי חוקית והפרה בוטה של החוק הבינלאומי".
ממשלת ניקרגואה הביעה גם תמיכה בלתי מסוייגת בעם הפלסטיני וקראה להפסקה מיידית של המצור על הרצועה. הדברים מצטרפים להחלטה שהתקבלה ביום שלישי בבוקר באו"ם, לפיה מועצת הביטחון מגנה את ישראל על פעולותיה נגד המשט, שהביאו למותם של תשעה אזרחים. בהמשך להחלטה קראה מועצת הביטחון לקיים חקירה "מיידית, בלתי תלויה, אמינה ושקופה", של האירועים.
גם נשיא אקואדור, רפאל קוראה, הודיע באותו יום כי השיב את שגריר המדינה בישראל להתייעצויות בקיטו, בעקבות פעולות ישראל נגד משתתפי משט השלום לרצועת עזה. בהודעה שפרסם משרד החוץ בקיטו נמסר כי השגריר יעזוב את תל אביב מיד, "בצעד מחאה נגד ההתקפה שבה נהרגו ונפצעו אזרחים".
כ-20 אלף איש נכחו בשבת (ה-5 ביוני) בתהלוכת השמאל בת"א נגד המדיניות המסוכנת של ממשלת ביבי-ברק-ליברמן, באחת מההפגנות הגדולות ביותר שנראו בשנים האחרונות. ההפגנה – שהתחילה בצעדה מכיכר רבין והסתיימה בעצרת ברחבת מוזיאון ת"א – נערכה ביוזמת חד"ש, מרצ, שלום עכשיו, רופאים לזכויות אדם וארגוני שלום נוספים במחאה על ההשתלטות האלימה של צה"ל על משט הסיוע לעזה ולציון 43 שנים לכיבוש, וקראה לציבור לחזור לשפיות ולהציל את החברה הישראלית. בין משתתפי העצרת: יו"ר חד"ש ח"כ מוחמד ברכה, ח"כ דב חנין (חד"ש), ח"כ חיים אורון, ח"כ ניצן הורוביץ, ח"כ אילן גילאון (מר"צ), ח"כ לשעבר תמר גוז'נסקי, מזכ"ל שלום עכשיו, יריב אופנהיימר וסגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב בדימוס, השופטת סבניוה רוטלוי.
כ-100 פעילי ימין התגודדו מול ההפגנה ורשמו כמה ניסיונות אלימים לפרוץ לתהלוכה. באחת מהתקריות זרקו אנשי הימין רימון עשן אל עבר המפגינים. מזכיר סניף חד"ש בתל אביב, יואב גולדרינג, אמר בתגובה כי "גם רימוני עשן לא יעצרו אותנו". כמו כן, לאחר ההפגנה תקפו מספר פעילי ימין את אורי אבנרי, שבהתערבות המשטרה יצא ללא פגיעה.
הסופר ניר ברעם אמר בעצרת הסיום: "באנו הנה הערב ערבים ויהודים כי החלטנו להפסיק לפחד. אנחנו רוצים מדינה דמוקרטית, חופשית, שבה ערך השוויון של כל אזרחיה עומד מעל לכל עיקרון אחר. וכן, אנחנו כאן כי אנחנו קשורים למקום הזה בכל נפשנו, ומוכנים לעשות הכול כדי להפוך את ישראל לדמוקרטיית אמת, חופשית, ובעיקר חסרת פחד. מדינה שהיא בית לכולנו".
אלישבע מיליקובסקי (פעילת שמאל ומפעילי מאבק שייח' ג'ראח) קראה מעל הבמה לעמידה משותפת יהודית-ערבית, של גברים ונשים מול הימין: "העמידה המשותפת הזאת מתרחשת גם כאן היום בתל אביב, והיא צריכה להמשיך, להתרחב ולצמוח בכל רחבי הארץ, בכל מקום בו הימין מדכא, מפריד, מחליש ופוגע. הימין מנסה להפריד ולבודד אותנו. אנחנו ממשיכים להתעקש לעמוד ביחד!".
אמג'ד שביטה (מראשי חד"ש ומזכיר ברית הנוער הקומוניסטי) אמר מעל הבמה: "יש כאן בקהל מגוון גדול מאוד של דעות, אמונות, וסיפורי חיים. אבל כולנו הגענו לכאן הערב כדי להגיד שמעכשיו אנחנו כותבים את הסיפור שלנו ביחד. לא עוד מלחמה, אלא מאבק משותף על האינטרס המשותף לכולנו, האינטרס המשותף לכולנו בשלום, האינטרס המשותף לכולנו בפינוי כל ההתנחלויות, האינטרס המשותף לכולנו בהסרת המצור על עזה, האינטרס המשותף לכולנו בשחרור האסירים הפוליטיים וגלעד שליט, האינטרס המשותף לכולנו בישראל דמוקרטית המכבדת את זכויות המיעוט הערבי. האינטרס המשותף של כולנו בחיים".
צלי רשף (ממיסדי שלום עכשיו) אמר מעל הבמה: "צריך לומר לממשלה: העולם כולו אינו נגדנו. העולם כולו הוא נגד המדיניות שלכם. נגד מדיניות הכוח והטפשות. אנחנו מאמינים שיש דרך אחרת. אנחנו מאמינים שיש פיתרון של שלום, כבוד הדדי, שויון בין אדם לאדם, בין יהודים לערבים, פתרון של שתי מדינות לשני עמים, פיתרון בירושלים בירת שתי המדינות ושני העמים".
המארגנים הופתעו מעוצמת ההתגייסות להפגנה: "ההתייצבות של המוני המפגינים הערב משקפת שינוי כיוון שמתרחש בחברה הישראלית. הציבור מבין שהממשלה הנוכחית מובילה אותנו בדרך ללא מוצא ורבים חשים צורך לצאת לרחובות לפני שיהיה מאוחר מידי."
ח"כ מוחמד ברכה, יו"ר חד"ש, אמר: "הביקורת על הקיפאון המדיני, על העמקת הכיבוש ועל ההכנות למלחמה מתרחבת בישראל אל מעגלים הולכים וגדלים שמאסו בדרכם של ברק, ליברמן ונתניהו. למול הסכנה הפאשיסטית המאיימת על החברה הישראלית אנחנו הולכים להפגנה הזו בראש מורם. אנחנו לא ניתן לימין המטורף לדחוק את השמאל ואת האוכלוסיה הערבית לבידוד פוליטי. המאבק היהודי-ערבי נגד הכיבוש, הדיכוי והמצור ינצח. יחי המאבק המשותף למען השלום".
ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש): "ישראל נמצאת על פרשת דרכים. ממשלת נתניהו – ברק מסרבת להעלות על דרך השלום ומובילה להתדרדרות מסוכנת. אותם אנשים ששלחו חיילים להשתלט על הספינות באמצע הלילה הם העלולים לשלוח את ישראל ל מלחמה חדשה ונוראה. מול מדיניות הסירוב וההתנחלויות, מול הגל העכור המאיים על המרחב הדמוקרטי, אנחנו חייבים להתייצב מאוחדים, יהודים וערבים. צריך להקים חזית רחבה להצלת החברה הישראלית והאזור כולו מהסכנות הקשות. ההפגנה הערב היא צעד חשוב בכיוון הקמתה של חזית כזו".
ממשלת ניקרגואה הודיעה ביום רביעי (ה-2 ביוני) על ניתוק את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל, בעקבות ההרג בלב ים של פעילי המשט לשבירת המצור על עזה. רוסאריו מוריליו, רעייתו של נשיא ניקרגואה דניאל אורטגה, המשמשת גם כדוברת הממשלה במנגואה, מסרה בהודעה קצרה כי "ניקרגואה החליטה להשעות מהיום את יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל". בהודעה נכתב עוד כי "ממשלת ניקרגואה סבורה שההשתלטות על ספינות המשט מהווה התקפה בלתי חוקית והפרה בוטה של החוק הבינלאומי".
ממשלת ניקרגואה הביעה גם תמיכה בלתי מסוייגת בעם הפלסטיני וקראה להפסקה מיידית של המצור על הרצועה. הדברים מצטרפים להחלטה שהתקבלה ביום שלישי בבוקר באו"ם, לפיה מועצת הביטחון מגנה את ישראל על פעולותיה נגד המשט, שהביאו למותם של תשעה אזרחים. בהמשך להחלטה קראה מועצת הביטחון לקיים חקירה "מיידית, בלתי תלויה, אמינה ושקופה", של האירועים.
נשיא אקואדור, רפאל קוראה, הודיע ביום חמישי (ה-3 ביוני) כי השיב את שגריר המדינה בישראל להתייעצויות בקיטו, בעקבות פעולות ישראל נגד משתתפי משט השלום לרצועת עזה. בהודעה שפרסם משרד החוץ בקיטו נמסר כי השגריר יעזוב את תל אביב מיד, "בצעד מחאה נגד ההתקפה שבה נהרגו ונפצעו אזרחים".
עימות חריף פרץ ביום רביעי (ה-2 ביוני) במליאת הכנסת בין חלק מחברי הכנסת מהימין לבין חה"כ חנין זועבי (בל"ד), על רקע המשט השלום לרצועת עזה בו היא השתתפה. ח"כ מירי רגב (ליכוד) פנתה אל זועבי ואמרה לה כי היא "שותפה לפשע כפול: הצטרפות לטרוריסטים ופשע מוסרי כלפי מדינת ישראל", והפטירה כלפיה בערבית: "רוחי לעזה יא חאינה" (בערבית: לכי לעזה בוגדת).
ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש) קרא בדיון לממשלת ישראל "כנופיית פיראטים", והוסיף כי "אתם משתגעים, שוחים נגד על העולם ופוגעים בעם שלכם, מדרדרים אותו לתהום". הוא הוסיף: "תתעוררו, זה הזיות".
"שני האחראים על הפשע ברחו מהאולם", הוסיף ברכה בהתייחס לנתניהו ולברק, "אנחנו עומדים מאחורי חברינו מוחמד זיידן יו"ר ועדת המעקב, וכמובן חברתנו ח"כ חנין זועבי, אנו רואים במעשיהם מעשה אצילי מאין כמותו", אמר ובתגובה ח"כ רגב צעקה לעברו: "צבוע, בוגד". ח"כ הכהניסט מיכאל בן ארי (איחוד לאומי) צעק לברכה: "חתיכת אויב, יומך יבוא".
יצוין שח"כ חנא סוויד (חד"ש) ביקש לכנס דיון מהיר בוועדת החינוך של הכנסת בעקבות הכנסת כוחות משטרה ויס"מ לאוניברסיטאות במהלך הפגנות שהתקיימו נגד ההשתלטות האלימה על המשט. לדבריו, הכנסת כוחות הביטחון למתחמים אקדמיים מגבירה את המתח ומובילה לעימותים אלימים ומיותרים. "לאורך השנים נהגו האוניברסיטאות לאבטח בעצמן את הפעילות, אך היום הן ממהרות להזמין את יחידות היס"מ".
ספינה על שם רייצ'ל קורי עושה את דרכה לרצועת עזה. מארגני המשט נגד המצור בעזה מסרו ביום רביעי (ה-2 ביוני) כי הספינה, ועליה סיוע הומניטארי, תתקרב לחופי הרצועה ביום שישי בערב או בשבת בבוקר.
על הספינה 15 פעילות, פעילים ועיתונאים. אחד מהפעילים של הספינה, דרק גרהאם, מסר: "ערכנו ישיבה אחרי מה שקרה ביום שני, ואנחנו יותר מנחושים מבעבר להמשיך במשימה שלנו". לדבריו, בכוונתו להודיע לרשויות בישראל על המיקום המדויק של הספינה ולהצהיר כי למשתתפי המשט כוונות שלום. גרהאם הדגיש: "אני אייעץ לנוסעים ולצוות לשבת בשקט ולהראות את ידיהם, כדי שלא יטענו כמו ביום שני – שתקפו את החיילים. אנחנו במשימת שלום". הוא הוסיף כי בספינה – בבעלות אירית – ציוד רפואי, ציוד לתלמידים בבתי הספר וגם מלט.
אמש הודיע ראש הממשלה האירי, בריאן קאוון, כי ממשלתו הגישה לממשלת ישראל בקשה רשמית לאפשר לספינה "להשלים את מסעה ללא עיכובים ולפרוק את מטענה ההומניטרי בעזה". בתוך כך הודיעה קבוצת "המסע האירופי להסרת המצור על עזה" כי קיבלה מימון לשלוש ספינות נוספות שתצאנה במסגרת משט נוסף לרצועת עזה תחת השם "משט החירות 2".
עמותת "גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע" פנתה ביום רביעי, ה-2 ביוני, במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו בו ביקשה כי ינחה את גורמי הביטחון ליישם מדיניות של מעבר חופשי של סחורות אזרחיות לרצועת עזה בכפוף לבדיקה ביטחונית פרטנית.
גישה פנתה לראש הממשלה לאחר הצהרתו מיום שני האחרון בה טען שכל מה שישראל מבקשת ביחס להגבלות על מעבר סחורות הוא למנוע מעבר אמצעי לחימה לרצועת עזה. לפי ראש הממשלה: "כל סחורה, כל עזרה הומניטארית לעזה, יכולה להיכנס. מה שאנחנו רוצים למנוע זה את היכולת להכניס אמצעי לחימה." רה"מ אמר דברים אלה על רקע הדרישה לחקור את הטבח בלב ים בו נהרגו 9 אנשים במשט שביקש להעביר סחורות לרצועת עזה.
עמותת גישה "ברכה את ראש הממשלה על הצהרה זו אולם מצביעה על כך שדברים אלה אינם משקפים את מדיניות גורמי הביטחון הפועלים בשטח בעת שבפועל מוגבלת העברתם לרצועת עזה של מאות פריטים, שאינם בבחינת אמצעי לחימה, ביניהם מרווה, חומץ, ג'ינג'ר וצעצועי ילדים" (לרשימה לחצו כאן).
בנוסף, למרות עתירה אשר הגישה עמותת גישה לביהמ"ש, מסרבים גורמי הביטחון לחשוף את נוהליהם ואת הקריטריונים המנחים אותם בקובעם אילו סחורות מותר ואסור להעביר לרצועת עזה: "אם כדבריך, ניתן להכניס לרצועת עזה כל מוצר ובלבד שלא יהיה אמצעי לחימה, הרי שהגורמים הפועלים בשטח אינם מעודכנים במדיניות הממשלה או שאינם פועלים בהתאם לה", כתבה עו"ד תמר פלדמן מעמותת גישה.
גישה קראה היום לדרג המדיני להסדיר מנגנון שיקפיד על שקיפות להעברת סחורות אזרחיות אל רצועת עזה וממנה, אשר יאפשר מעבר חופשי של סחורות, לרבות חומרי גלם, מוצרי ייצוא וחומרי בנייה, בכפוף לבדיקות ביטחוניות פרטניות.
ארגון בצלם דורש כי תיערך לאלתר חקירה עצמאית ואפקטיבית לבירור נסיבות ההשתלטות הצבאית על משט הספינות לעזה, שהביאה להריגתם ופציעתם של עשרות ממשתתפיו. על החקירה להיערך על ידי גורמים מחוץ לצבא.
בין הנושאים שיש לחקור: האם השימוש שעשה הצבא בכוח היה מידתי, האם הכוחות שהשתלטו על הספינה אומנו להתמודדות עם אירועים מסוג זה, האם הם צוידו באמצעים המתאימים לכך, מה היו הוראות הפתיחה באש שניתנו לחיילים והאם נבחנו חלופות לפעולה.
מבצלם נמסר כי "דובר צה"ל טוען לאלימות קשה שהופעלה מצד הפעילים על הספינה. מידע זה מתבסס על דיווחי החיילים בלבד. אולם, לפני קביעת המסקנות, יש לבצע חקירה שתתבסס על עדויותיהם של כל עדי הראיה מן האירוע, כולל משתתפי המשט שנמצאים כעת במעצר בישראל".
ביום רביעי, ה-2 ביוני, בשעה 18:30 תתקיים הפגנה מול הכלא החדש בבאר שבע אליו נלקחו פעילי השלום שבאו להקל על המצור על עזה. מארגני ההפגנה מסרו: "המצור פוגע באוכלוסייה החלשה ביותר, מעלה את רגשות המרירות בקרב אוכלוסיית עזה, וכן, אף פוגעת באינטרסים של ישראל. הפעילים במשט ניסו להעיר את העולם ולפעול נגד מדיניות ארוכת שנים זו. הבחירה בפעולה צבאית הייתה הבחירה באלימות בכדי לשמור את הזכות לפעול באלימות. וכן, אף פגעה באינטרסים של ישראל. ועתה – הכנסת פעילי השלום לכלא: פעולה אלימה שבאה לוודא שפעילי שלום אלה לא יוכלו לנסות לשנות את המציאות האלימה של תושבי רצועת עזה. אנחנו נפגין מול הכלא ונדרוש את שחרורם לאלתר של פעילי השלום. נדרוש את הפסקת המצור על עזה".
הסעות ומידע: ירושלים, כיכר החתולות בשעה 15:00. אשת קשר: 7258849 052.
תל אביב, מסוף אל-על בשעה 16:15. איש קשר: 5733276 050.
באר שבע, נקודת איסוף בצומת שדרות דוד חכם ודרך חברון (צומת לכיוון מצפה רמון, מיד אחרי השוק, מדרום מערב לצומת), בשעה 17:40. למידע נוסף, טל': 7487005 054.
ארגון עדאלה, הוועד הציבורי נגד עינויים, ועמותת רופאים לזכויות אדם הגישו ביום שני (ה-31 ביוני) עתירה לבג"ץ (הביאס קורפוס), באמצעות עורכת הדין ארנה כהן מעדאלה בדרישה לחייב את שר הביטחון, הפרקליט הצבאי הראשי, שירות בתי הסוהר, משטרת ישראל ורשות ההגירה למסור הודעות למשפחות ההרוגים מבין משתתפי המשט החירות ולעדכן את משפחות הפצועים על מצבם ומצב פציעתם. כמו כן, דרשו הארגונים בעתירה להודיע להם ולמשפחות העצורים על מעמדו המשפטי של כל אחד מהעצורים ומקום החזקתו ולאפשר לעורכי הדין לפגוש אותם מייד.
פניות העותרים אל הפרקליט הצבאי הראשי, אל מנהלת מחלקת בג"צים בפרקליטות המדינה ואל בית הסוהר אלה בדרישה לקבל מידע על מקום החזקת העצורים ומעמדם ובדרישה לאפשר כניסת עורכי דין אליהם לא זכו למענה מהותי וזאת למרות חלוף שעות רבות מאז ההשתלטות על המשט.
בעתירה טענו העותרים כי סירובם של המשיבים להודיע להם על מקום החזקתם של נוסעי המשט מפר את זכותם של העצורים להיוועץ עם עורך דין, וזכותם לידע את משפחותיהם אודות מצבם הפיזי והבריאותי.
בעתירה נכתב: "סירוב המשיבים להודיע לעותרים על מקום החזקתם של נוסעי המשט מפר גם את חובתם החוקית להודיע על מקום הימצאו של עצור, כמתחייב מהוראת סעיף 33 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. חובה זו הינה מהכללים הבסיסיים ביותר של המשפט, היא נגזרת מהזכות לכבוד האדם ומהווה זכות יסוד חוקתית בהיותה חלק מהזכות לכבוד במוגנת על ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".
האגודה לזכויות האזרח הביעה זעזוע מתוצאות ההשתלטות הצבאית על משט הספינות לעזה, וקראה לחקירה עצמאית של האירוע: אסור היה שמשט שתכליתו המוצהרת העברת ציוד הומניטרי ומחאה נגד המצור המוטל ע"י ישראל על רצועת עזה, יסתיים בהריגתם ופציעתם של עשרות ממשתתפיו.
לדברי חגי אלעד, מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח, "אותה התנהלות כוחנית שכופה על מיליון וחצי תושבי עזה מצור מזה ארבע שנים, היא גם זו שהביאה לפעולה הצבאית שהסתיימה בפצועים והרוגים. בנסיבות אלו, יש הכרח לקיים חקירה מיידית על ידי גורם עצמאי של האירועים והשתלשלותם. הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח ניסיונות המיסוך האלקטרוני והגבלת הסיקור התקשורתי הפתוח, אשר הוטלו על האירוע". האגודה לזכויות האזרח שבה וקוראת לממשלת ישראל להסיר את המצור הבלתי מוסרי והבלתי חוקי הפוגע באורח אנוש באוכלוסייה האזרחית בעזה.
