Posts Tagged ‘ עזה ’

ח"כ חנין: "המדיניות הימנית וההרפתקנות של הממשלה עלולות להצית תבערה באזור כולו"

31 במאי, 2010 | מאת צוות האתר | קטגוריות: כללי

ח"כ דב חנין (חד"ש) וח"כ לשעבר מוסי רז, פרסמו הודעה משותפת הקוראת לפעילי מחנה השלום להשתתף הערב (שני) ובמוצ"ש בהפגנות המחאה, והגיבו בזעם לפרסומים על השתלטות האלימה של צה"ל על המשט לעזה.

"ההשתלטות האלימה על המשט מבטאת אובדן דרך מוחלט של ממשלת נתניהו ברק", אמר ח"כ חנין. "המדיניות הימנית וההרפתקנות של הממשלה עלולה להצית תבערה באזור כולו".

ח"כ חנין קרא לפעילי מחנה השלום להשתתף במשמרות המחאה המתוכננת הערב (שני) בת"א, חיפה וירושלים. כמו כן, קרא ח"כ חנין למחנה השלום להתייצב בהמוניו להפגנת המחאה במוצאי שבת בתל אביב תחת הסיסמאות: "לא לממשלת הפירומנים המציתה את האזור! לא למלחמה הבאה! כן להידברות ולפתרון: שתי ירושלים – שלום אחד!"

ח"כ לשעבר מוסי רז ויושב ראש הנהלת מרצ, מוסי רז, אמר ש"שר הביטחון וראש הממשלה פגעו קשה במדינת ישראל כשהורו על הפעולה. אסור היה לשלוח את חיילי צה"ל לפגוע ולהיפגע. המשך מצור על עזה מחזק רק את החמאס ויש להסירו לאלתר".



המצור על רצועת עזה: 1.5 מיליון איש כלואים

31 במאי, 2010 | מאת צוות האתר | קטגוריות: כללי

ישראל מטילה מצור הדוק על רצועת עזה מאז יוני 2007, אז תפס חמאס את השלטון. לפי גורמים ישראליים רשמיים, מטרת המצור לגרום להפלת ממשלת חמאס ולהביא לשחרורו של גלעד שליט. ככזה, מהווה המצור ענישה קולקטיבית של האוכלוסייה האזרחית ולכן אינו חוקי. לקראת המשט נגד המצור, פרסם "בצלם" דו"ח על השלכותיו על תושבי הרצועה. להלן עיקר ממצאיו.

ישראל אמנם הסיגה את כוחותיה מרצועת עזה בספטמבר 2005, אך הותירה בידיה שליטה מלאה במרחב האווירי והימי של הרצועה, בנוסף לשליטתה ברוב המעברים שבגבול הרצועה. על כן, תושבי עזה המבקשים לצאת ממנה תלויים בקבלת אישור לכך מישראל. מאז החל המצור, ישראל מעניקה אישורים במקרים בודדים בלבד, אותם היא מגדירה כ"הומניטאריים". מדיניות זו קיימת גם בנוגע לתושבים המבקשים רק לעבור בישראל כדי להגיע לגדה המערבית.

היציאה דרך מעבר רפיח, עליו אחראית מצרים, מוגבלת גם היא ומצרים פותחת את המעבר רק במקרים חריגים. גם אם בכוחה של מצרים לפתוח את מעבר רפיח לעתים תכופות יותר, אין בכך כדי להסיר מישראל את האחריות כלפי תושבי הרצועה, ובכלל זה כלפי חולים שאינם יכולים לקבל את הטיפול הדרוש להם בתוך הרצועה.

הגבלות קשות על הייבוא
סחר החוץ בין עזה לשאר העולם חייב להתנהל דרך ישראל, לפי ההסכמים שחתמו עליהם ישראל ומצרים. כמות הסחורות שישראל מתירה להכניס היום לרצועת עזה היא פחות מרבע מהכמות שנכנסה אליה טרם הטלת המצור, כמות הרחוקה מלענות על צרכי האוכלוסייה. גם מגוון הסחורות קטן בהרבה ועומד על כ-150 סוגי סחורות אותן מתירה ישראל להכניס לרצועה לעומת כ-4,000 אותן התירה לפני המצור. ישראל מסרבת לפרסם את רשימת המוצרים שמותר להכניס לרצועה ואת הכללים לפיהם נקבעת רשימה זו. עמותת גישה פנתה לבית המשפט לעניינים מנהליים בדרישה לקבל מידע זה אולם המדינה סירבה בטענה שהדבר יפגע בביטחון הלאומי וביחסי החוץ של ישראל. טרם ניתנה החלטה בתיק.

קושי לבנות ולשקם מבנים הרוסים
בין השאר, ישראל אוסרת על הכנסת חומרי בנייה לרצועה, בהם ברזל ומלט. איסור זה נותר בעינו גם לאחר מבצע "עופרת יצוקה", במהלכו נהרסו לחלוטין כ-3,500 בתים ואלפי בתים נוספים ניזוקו באופן חלקי. כן נגרם נזק רב לתשתיות. כתוצאה מכך, לא ניתן לשקם את אלפי המבנים שנהרסו במהלך המבצע.

הפסקות חשמל תכופות – והביוב זורם לים
המצור פוגע קשות גם באספקת החשמל לתושבי הרצועה. מאז ספטמבר 2007, כשישראל הכריזה על הרצועה כעל "ישות עוינת" בעקבות ירי רקטות הקסאם, צמצמה ישראל את אספקת הסולר התעשייתי, הדרוש להפעלת תחנת הכוח שברצועה. בעקבות עתירתם לבג"ץ של הארגונים גישה ועדאלה, התחייבה המדינה לספק לרצועה כ-63% מכמות הסולר הנדרשת לה כדי לספק את כל צרכי התושבים, אולם בפועל היא מספקת כמויות פחותות. בשל מדיניות זו, כ-98% מתושבי הרצועה סובלים מהפסקות חשמל יזומות של שמונה עד עשר שעות ביום. שני האחוזים הנותרים לא מקבלים חשמל בכלל, בין השאר בשל המחסור בחלקי חילוף שלא מאפשר תיקון של תשתיות והקרבה לגבול עם ישראל.

הפסקות החשמל המרובות והמחסור בחלקי חילוף גורמים לכך שבארות המים ותחנות ההתפלה לא מתפקדות כנדרש. כתוצאה מכך, בשילוב עם שאיבת יתר לאורך השנים, איכות המים ברצועה ירודה ובסוף שנת 2009 נמצאו 93% מהבארות ברצועה מזוהמות ברמות גבוהות של כלוריד וחנקות, מעל ומעבר לרמות המומלצות על-ידי ארגון הבריאות העולמי. אספקת המים משובשת ואלפי אנשים כלל אינם מחוברים לרשת המים. גם הטיפול בשפכים נפגע ומדי יום מוזרמים לים כמאה אלף קוב מי שפכים לא מטופלים או מטופלים חלקית.

איסור כמעט מוחלט על ייצוא מהרצועה
לפני הטלת המצור יצאו מהרצועה בממוצע מדי יום כשבעים משאיות עם סחורה שיועדה לייצוא, כולל ריהוט, ביגוד, תוצרת חקלאית ועוד. כיום, ישראל אוסרת את הייצוא כמעט לחלוטין. מאז הטלת המצור ועד סוף אפריל 2010, התירה ישראל רק משלוחים נקודתיים ובודדים ביותר של תותים ופרחים שהיו מיועדים לייצוא לאירופה לצאת מהרצועה.

פגיעה קשה בחקלאות ובדיג
המגזר החקלאי נפגע קשות מהמצור ואלפי אנשים איבדו את מקור פרנסתם. זאת בין השאר בשל האיסור על הכנסת חומרים בסיסיים כמו חומרי הדברה וחלקי חילוף למערכות השקיה והאיסור על הייצוא. בנוסף, חקלאים באזורים הסמוכים לגבול עם ישראל לא יכולים להגיע לאדמתם, שכן ישראל הכריזה על אזורים נרחבים שם כ"רצועת ביטחון" שהגישה אליהם אסורה או מוגבלת והנהיגה הוראות פתיחה באש המתירות ירי בכל אדם שנכנס אליהם, גם אם אינו מהווה סכנה. ישראל אף צמצמה את אזורי הדיג ומאז מבצע "עופרת יצוקה" הגבילה אותו לטווח של כשלושה מייל ימי. בטווח זה מלאי הדגים קטן והדייגים מתקשים להתפרנס ולספק את הביקוש.

התוצאה – קריסה כלכלית ועוני חמור
מדיניות זו הביאה לקריסת הכלכלה בעזה. האיסור על הכנסת חומרי גלם ועל ייצוא מהרצועה הביא לסגירתם של כ-95% מהמפעלים ובתי המלאכה ברצועה. עשרות אלפי אנשים איבדו את פרנסתם והאבטלה בעזה עומדת על למעלה מ-40%. כתוצאה ממצב זה, למעלה מ-70% מאוכלוסיית הרצועה תלויה בסיוע של ארגונים בינלאומיים כדי לרכוש מזון. בשנת 2007 היה הסיוע ההומניטארי לעזה 3% מכלל היבוא לרצועה ואילו ב-2009 הוא עלה ל-26%.

"כלכלת המנהרות"
כתוצאה ממדיניות המצור על הרצועה, התפתחה בשנים האחרונות "כלכלת מנהרות" המחברות בין דרום הרצועה לרפיח המצרית. סחורות רבות הוכנסו בשנים אלה לרצועה באמצעות המנהרות, שממשלת חמאס מפקחת על פעולתן וגובה מסים ממפעיליהן. בנוסף למוצרי צריכה, פלסטינים מבריחים דרך חלק מהמנהרות אמצעי לחימה מסוגים שונים, כולל רקטות. בעקבות הרחבת פעילות המנהרות דווח בשנת 2008 על חזרתם לשווקים של מוצרים שונים ועל ירידה מסוימת במחיריהן של סחורות כתוצאה מהגידול בהיצע. עם זאת, הכנסתן של סחורות בדרך זו אינה יכולה להוות תחליף הולם לפעילות כלכלית יציבה של הרצועה.

החזקת גלעד שליט כבן ערובה – הפרה חמורה
ביוני 2006 נחטף החייל גלעד שליט ומאז הוא מוחזק בשבי, במקום ובתנאים לא ידועים. שוביו הבהירו כי הוא מוחזק כבן ערובה בדרישה לשחרור של אסירים פלסטינים הכלואים בישראל. עד כה סירבו החוטפים לאפשר לנציגי הצלב האדום הבינלאומי או לכל גורם בינלאומי אחר לבקרו. במהלך השנה פרסם חמאס קלטת וידאו בה מופיע שליט. מלבדה, ככל הידוע לבצלם, לא הועבר כל מידע על מצבו הבריאותי והנפשי.

שליט הוא בן ערובה, בשל נסיבות תפיסתו והדרך שבה הוא מוחזק. המשפט ההומניטארי הבינלאומי אוסר לחלוטין על תפיסת אדם והחזקתו בכוח במטרה להפעיל לחץ על הצד היריב ולאלצו להיענות לתביעות מסוימות, תוך איום לפגוע בחייו או בשלמות גופו של אותו אדם אם התביעות לא ייענו. לקיחת בני ערובה נחשבת לפשע מלחמה שכל המעורבים בביצועו נושאים באחריות פלילית אישית.

על הנהגת חמאס בעזה חלה חובה לשחרר את שליט לאלתר וללא תנאים. עד לשחרורו, מחויבים הגורמים המחזיקים בשליט להעניק לו יחס אנושי וכן לאפשר לנציגי הצלב האדום הבינלאומי לבקרו.



אמנסטי ערב הגעת המשט נגד המצור: 4 מתוך כל 5 אזרחים בעזה זקוקים לסיוע

27 במאי, 2010 | מאת צוות האתר | קטגוריות: כללי

ארגון זכויות האדם הבינלאומי "אמנסטי אינטרנשיונל" פרסם הלילה תגובת נגד לטענה הישראלית על התנאים בעזה: בדו"ח השנתי של הארגון לשנת 2009, נטען כי המצור שמטילה ישראל על הרצועה מהווה הפרה של החוק הבינלאומי, וכי הוא מעמיק את המשבר ההומניטרי, שממדיו קשים.

עוד נטען, בפרק המתייחס לישראל בדו"ח, כי בזמן מבצע "עופרת יצוקה" פגעה בבתי חולים ברצועה, שלא הוכח כי הסתתרו בהם אנשי חמאס. הדו"ח גם תוקף את הריסתם של בתי פלסטינים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים על ידי ישראל, ובמקביל את הרחבת ההתנחלויות והשתלטות ישראל על מקורות המים בגדה.

בדו"ח "אמנסטי" נמסר כי המצור שמוטל על הרצועה מאז יוני 2007 העמיק את המשבר ההומניטרי. אבטלה נרחבת, עוני קיצוני, העדר ביטחון באספקת תזונה ועליית מחירי המזון, שנגרמו בשל המחסור, הותירו ארבעה מכל חמישה עזתים תלויים בסיוע הומניטרי – נטען בדו"ח. בארגון זכויות האדם טוענים גם כי היקף המצור והצהרותיהם של פקידי ממשל ישראלים בדבר מטרתו העידו על כך שהוא הוטל כעונש קיבוצי על תושבי עזה, ובכך מהווה הפרה בוטה של החוק הבינלאומי.

הדו"ח מתייחס גם לחולים מרצועת עזה, שלא הורשו לקבל טיפול בישראל. בין היתר צוין המקרה של סמיר אל-נאדים, שהלך לעולמו ב-1 בנובמבר, לאחר שיציאתו מעזה לצורך ניתוח לב התעכב בכשלושה שבועות.

לדו"ח המלא באנגלית



ארגוני זכויות אדם פלסטינים וישראלים קוראים לסיים את מדיניות הגירוש בגדה

13 במאי, 2010 | מאת צוות האתר | קטגוריות: כללי

ארגוני זכויות אדם פלסטינים וישראלים קראו ביום חמישי (ה-13 במאי) לשים קץ למדיניות הגירוש של תושבים פלסטינים מהגדה. בהודעה שפרסמו הביעו הארגונים את התנגדותם "למדיניות הבלתי חוקית של ישראל להעברה ולגירוש פלסטינים מהגדה המערבית, מדיניות אשר על החרפתה מעיד פרסומו של הצו בדבר מניעת הסתננות (תיקון מס' 2)(מס' 1650)('צו 1650'). הצו, שנכנס לתוקף ב-13 באפריל, 2010, מגדיר כל אדם שנמצא בגדה המערבית כ"מסתנן", אלא אם הוא או היא מחזיקים בהיתר שניתן על ידי ישראל, ודן את אלה שאין בידיהם היתר לגירוש, להעברה, להעמדה לדין פלילי, לקנסות, ו/או למאסר. זהו חלק מסדרה של צעדים שננקטו על ידי ישראל כדי להעביר פלסטינים מהגדה המערבית באמצעות ההכרזה עליהם כשוהים בלתי חוקיים בבתיהם".

לדבריהם הצו מנוסח באופן עמום, וכך ניתן להחיל אותו על כל אדם, אם כי נראה שהוא מתמקד בעיקר בקבוצות הבאות: נושאי תעודות זהות פלסטיניות שמענם רשום ברצועת עזה בהעתק הישראלי של רישום האוכלוסין הפלסטיני; אנשים שאין להם מעמד רשמי ("חסרי-מעמד") – כולל בני זוג של תושבים פלסטינים שישראל מסרבת לאשר להם תעודות זהות ואחרים שלא הוספו למרשם האוכלוסין או שמעמדם נשלל מהם או נמחק על ידי ישראל; ותושבים זרים שמבקרים או עובדים בגדה המערבית, כולל אלה אשר ישראל מסרבת לחדש את הוויזות שלהם.

מאז שנת 2000 הקפיאה ישראל באופן מהותי את עדכון מרשם האוכלוסין הפלסטיני. כך, עשרות אלפי אנשים, כולל אלה שנולדו בגדה המערבית ו/או חיים בגדה המערבית מזה עשרות שנים, עלולים להיקרע מבתיהם, ממשפחותיהם, מבתי הספר וממקומות העבודה שלהם – משום שישראל הכריזה עליהם כשוהים "בלתי חוקיים" על אדמתם. כבר עכשיו, חלק מהאנשים הללו מצמצמים את התנועה שלהם מפחד פן ייעצרו ויילקחו מבתיהם. בימים שבהם ישראל מבטיחה "להקל" את ההגבלות בגדה המערבית, צו 1650 חונק את האוכלוסייה האזרחית.

הצו ומדיניות הגירוש מפרים את ההתחייבויות של ישראל על פי הדין הבינלאומי. הם מפרים את האיסור, על פי אמנת ג'נבה הרביעית, החל על העברה או גירוש כפויים של תושבים מוגנים בשטח כבוש ועקב כך מעגנים בחוק את ההפרות החמורות של אמנת ג'נבה הרביעית. הם מפרים את המחויבות, על פי האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, לאפשר לבני אדם השוהים באופן חוקי בשטחם ליהנות מזכותם לחופש תנועה ולבחירת מקום מגוריהם. הם מפרים את המחויבות שלקחה על עצמה ישראל במסגרת הסכם אוסלו – ואשר נגזרת מזכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית – להכיר בגדה המערבית וברצועת עזה כיחידה טריטוריאלית אחת, שבה יש לאפשר חופש תנועה.

ההודעה מסתיימת במילים: "אנו קוראים לקהילה הבינלאומית לנקוט צעדים קונקרטיים ומיידיים כדי להבטיח שישראל תימנע מהפעילות האסורה של גירוש והעברה כפויה של האוכלוסייה האזרחית, כולל באמצעות העלאת נושא זה בפני הדרגים הפוליטיים הגבוהים ביותר". בין הארגונים החתומים על הקריאה: א-דמיר לתמיכה באסירים וזכויות אדם; אל דמיר לזכויות אדם אל-חאק בצלם – מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים; גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע; האגודה הבינלאומית לזכויות הילד – סניף פלסטין; הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל; המוקד להגנת הפרט; חרכה – הקואליציה הפלסטינית למען הזכות לנוע ולבחור מקום מגורים; יש דין – מתנדבים לזכויות אדם; מרכז אל-מיזאן לזכויות אדם – עזה; מרכז אנסאן לזכויות אדם ודמוקרטיה; מרכז המידע בדיל לזכויות הפליטים הפלסטיניים; מרכז ירושלים לסיוע משפטי וזכויות אדם; מרכז נשים לסיוע משפטי וייעוץ; מרכז עזה לבריאות הנפש; מרכז רמאללה ללימודי זכויות אדם; נשים לסיוע וייעוץ משפטי; עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל ורופאים לזכויות אדם.



עמותת גישה למדינה: כיצד גילוי על "מדיניות הכוסברה" יפגע בביטחון?

6 במאי, 2010 | מאת צוות האתר | קטגוריות: כללי

ביום חמישי, ה-13 במאי, לאחר 12 חודשים של ניסיונות להשיג מידע מהרשויות אודות המדיניות הישראלית העוסקת בכניסתם של מזון וסחורות אחרות לרצועת עזה, ולאחר שטענה במהלך חודשים ארוכים שהמסמכים כלל אינם קיימים, הודתה לבסוף ישראל כי היא מחזיקה במסמכים המבוקשים, לרבות רשימה של סחורות שכניסתם לרצועת עזה מותרת. בתגובה שהגישה בשבוע שעבר המדינה לביהמ"ש לעניינים מנהליים בתל-אביב, כפי שנדרשה לעשות לאחר שביהמ"ש דחה את תשובתה כי סיפקה את כל המסמכים הנדרשים, היא מתנצלת על "אמירות בלתי מדויקות שהובאו בפני בית המשפט", לטענתה בשל אי הבנה.

עם זאת, גם לאחר שהיא מודה בקיומם של ארבעה מסמכים מרכזיים, טוענת לפתע המדינה, בלא שהעלתה זאת בשום שלב קודם, כי "קיים חשש שגילויים יפגע בביטחון המדינה וביחסי החוץ". היום הגישה עמותת גישה לביהמ"ש תגובה לתשובה זו של המדינה.

המסמכים אשר את דבר קיומם מאשרת המדינה הינם: "נוהל הרשאת הכנסת טובין לרצועת עזה" אשר אמור להסדיר את אופן הטיפול בבקשות ועדכון רשימת המוצרים המותרים להכנסה, "נוהל מעקב ואומדן מלאים ברצועת עזה" אשר אמור להסדיר את המעקב אחרי רמת המלאים המצויים כך שימנע מצב של מחסור, "רשימת מוצרים הומניטאריים המאושרים להכנסה לרצועת עזה" אשר כוללת את המוצרים המותרים להכנסה ומצגת "צריכת מזון ברצועה – קווים אדומים", מסמך אשר לכאורה קובע מינימום תזונתי נדרש לקיומם של תושבי רצועת עזה ומכיל טבלאות מפורטות של מספר הגרמים והקלוריות מכל סוג מזון שיש לאפשר לכל תושב לצרוך, לפי חלוקת גיל ומין, לכאורה על מנת לקבוע רף מינימאלי להגבלות על כניסת סחורות. ביחס לשלושת המסמכים הראשונים בחרה המדינה בתגובתה לעשות שימוש בסייג הקיים בחוק חופש המידע, ולטעון כי קיים חשש לפגיעה בביטחון הלאומי של המדינה או חשש לפגיעה ביחסי החוץ שלה באם יחשפו מסמכי עבודה אלו.

המדינה אף סירבה לנמק מדוע חשיפת המסמכים תפגע בביטחון המדינה, בטענה שהעובדות והנימוקים לכך כה סודיים עד שתוכל להביאם בפני ביהמ"ש רק במעמד צד אחד. לגבי מסמך הקווים האדומים טענה המדינה שאין היא נדרשת לחשוף אותו לפי החוק היות ומדובר בטיוטה אשר לא משמשת כבסיס למדיניות. אולם, טענה זו לא מספקת תשובה לשאלה כיצד מצליחה ישראל "לאפשר התראה אפקטיבית אודות חוסרים צפויים" בסחורות בעת שהיא ממשיכה להתעקש שלא קיים בנמצא מסמך עבודה אשר מגדיר מהן כמויות המינימום הנדרשות, לשיטתה. בכדי לקבוע מה "חסר" יש לקבוע ראשית מהו "מספיק".

עו"ד תמר פלדמן מעמותת גישה, אשר כתבה את העתירה, מסרה: "לא ברור מדוע במקום לקדם שקיפות, בוחרת המדינה להשקיע משאבים כה רבים בניסיון להסתיר מידע. כיצד הגילוי שישראל אוסרת על העברת מרווה וזנגוויל אך מתירה מעבר קינמון קשור לצרכי ביטחון? קשה גם להעלות על הדעת מדוע וכיצד גילוי זה עשוי לפגוע ביחסי החוץ של ישראל. אלא אם מתרגמים המשיבים את החשש מפגיעה בתדמית המדינה לחשש מפגיעה ביחסי החוץ שלה".

בעתירה שהגישה עמותת "גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע" לפי חוק חופש המידע התבקשו משרד הביטחון ומתאם פעולות הממשלה בשטחים לענות על שאלות בסיסיות ביותר ביחס למדיניות הישראלית בנוגע להתרת כניסתם של מזון וסחורות חיוניות אחרות לרצועת עזה וזאת לאור הערפל הרב השורר סביב הנושא. כך למשל, לא ברור מדוע אוסרת ישראל על העברת קופסאות שיאפשרו לחקלאים בעזה לשמר ולשווק את העגבניות שלהם ובאותו זמן מתירה העברת רסק עגבניות שיוצר בישראל. בנוסף, לא ברור כיצד ההחלטות לאסור על הכנסת חומרי גלם אחרים לתעשייה כגון מלח תעשייתי או מרגרינה בגושים גדולים קשורות לצרכים הביטחוניים אשר אמורים, לכאורה, להנחות את מדיניות המעברים של רצועת עזה.

קישורים:
רשימה חלקית של מוצרים אסורים ומותרים
תגובת גישה לתשובת המדינה
תשובת המדינה
נייר עמדה העוסק בערפל סביב העברת הסחורות לרצועת עזה



תערוכה בגדה השמאלית: סיפור המסע המפרך שעוברים חולים מעזה

5 במאי, 2010 | מאת צוות האתר | קטגוריות: כללי

ביום שישי, ה-7 במאי, תיפתח בגדה השמאלית בתל-אביב התעורכה "דרך חתחתים", של המאייר מורן ברק. התערוכה, בשיתוף עמותת רופאים לזכויות אדם, ממחישה את הקשיים בצאתם של חולים מעזה לטיפול רפואי, ובבסיס חוברת המתארת באיורים את מסעם המפרך של החולים. איוריו של מורן ברק מנסים להמחיש את מצבם של בני אדם שזכותם לבריאות נפגעת מדי יום בסבך הבירוקרטיה של הכיבוש.

ברק הוא מאייר לעיתונות, לאנימציה ולספרי ילדים, ומרצה במכון "אבני" ובמכינה הבינתחומית לעיצוב ואדריכלות. ספר הילדים שלו, "המלך גוגול", יצא לאחרונה בהוצאת כתר. לקראת פתיחת התערוכה מסר ברק: "תהליך יציאת חולים מעזה רצוף קשיים וחסמים, אותם קשה לעיתים להמחיש במילים. בחרתי להתמודד עם האתגר, לא על ידי ריאליזם צילומי, שנדמה שהאפקטיביות שלו הולכת ופוחתת ככל שעולה השכיחות של הדימויים המצולמים של הכיבוש בתרבות הישראלית, אלא בשפה מקוטעת ושבורה שמדגישה את המציאות הפנטסטית שהיא מנת חלקם של חולים רבים. אני מקווה שהמצוקה העולה מן האיורים לא רק תספק מידע על המציאות איתה מתמודדים החולים, אלא גם תיצור הזדהות בקרב הקוראים והצופים".

התערוכה תיפתח ביום שישי, ה-7 במאי, בשעה 12:00, בגדה השמאלית, אחד העם 70 תל אביב. באירוע ישא דברים יו"ר עמותת "רופאים לזכויות אדם", פרופ' צבי בנטואיץ.



אלפים הפגינו לציון ה-1 במאי בעזה ובגדה 

2 במאי, 2010 | מאת צוות האתר | קטגוריות: כללי

יותר מאלפיים פלסטינים שהשתתפו בשבת, ה-1 במאי, בהפגנת יום העובד הבינלאומי סמוך שנערכה למחסום ארז, ומחו נגד המצור הישראלי על רצועת עזה.

ההמונים נענו לקריאת תנועות השמאל ברצועה והגיעו להפגין, כשהם מניפים דגלים אדומים לצד דגלי פלסטין. לא נמסר על עימותים אלימים מרצועת עזה וההפגנה הסתיימה בשקט. "אנחנו קוראים לעולם לשים קץ למצור על עזה ולפעול להגן על הפועלים הפלסטינים", הכריז רמזי רבאח, אחד המארגנים וראש החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין. דובר מפלגת העם הפלסטינית, הקומוניסטית, מסר עוד כי מחאות עממיות יימשכו נגד המצור ולמען הקמת מדינה פלסטינית עצמאית.

כתבי סוכנות הידיעות הפלסטינית "מעאן" מסרו כי כמה מאות מפגינים נוספים השתתפו בשביתת שבת נגד המצור על רפיח בדרום הרצועה, סמוך לגבול עם מצרים. מחאה זו נערכה אף היא על ידי ארגוני השמאל. גם בערים הפלסטיניות המרכזיות בגדה המערבית נערכו הפגנות ועצרות לרגל האחד במאי, ביוזמת תנועות השמאל, ובהן הקומוניסטית, יחד עם איגודים מקצועיים.

פעילי מפלגת העם הפיצו אתמול מנשר שפורסם לקראת האחד במאי ובו גינוי על המשך הכיבוש וההתנחלות. תחת הכותרת "למען השחרור הלאומי, דמוקרטיה וצדק חברתי" נאמר כי "יש להפסיק את הפילוג הפנימי בעם הפלסטיני ולשקם את האחדות הלאומית. העובדים וצרכיהם צריכים לעמוד במרכז העניין הלאומי הפלסטיני".



משט ימי מאירופה נגד המצור בעזה

4 באפר', 2010 | מאת צוות האתר | קטגוריות: כללי

קבוצות וארגונים הפועלים ברחבי אירופה מארגנים משט מחאה ימי נגד המצור על רצועת עזה. מארגני המשט קוראים לממשלת ישראל להסכים להפסקת אש עם חמאס ולפתוח את מעברי הגבול עם הרצועה. כך נמסר במסיבת עיתונאים שנערכה באיסטנבול. המארגנים מסרו כי המשט אמור להפליג מנמל אירופאי ב-3 במאי וישתתפו בו כשמונה ספינות ויותר מ-500 פעילים, ביניהם פעילי שלום ישראלים.

הספינות ישאו כ-5000 טון מטען הכולל חומרי בניין, בתים מפורקים לבנייה, ציוד רפואי, ספרי לימוד וציוד לבתי ספר. המארגנים מסרו כי הם מוכנים לקלוט פעילות ופעילי שלום נוספים מכל העולם, וגם מישראל, להצטרפות למחאה נגד המצור.

לפרטים נוספים:
www.shiptogaza.se
www.savegaza.eu
www.ihh.org.tr
www.shiptogaza.gr



חד"ש בהפגנה נגד המצור – תמונות וסרטון

7 בינו', 2010 | מאת חד"ש2009 | קטגוריות: כללי

ב-2 בינואר התקיימה בתל אביב תהלוכה לציון שנה למלחמת עופרת יצוקה, בדרישה לסיים את המצור על עזה. פעילי חד"ש השתתפו בתהלוכה, והרי התמונות:

לצפייה בסרטון "שנה להשתקת המחאה נגד המלחמה והמצור בעזה" של הטלוויזיה החברתית:



היום שאחרי המלחמה: ישנה דרך אחרת

19 בינו', 2009 | מאת חד"ש2009 | קטגוריות: שונות

דברים שאמר היום דב חנין:

"המלחמה בעזה מסתיימת. אנחנו מתחילים לראות את התמונות, והן תמונות נוראות. תמונות של בתים הרוסים, של ילדים שמתרוצצים בין ההריסות. של ילדים שקבורים בתוך ההריסות. המלחמה בעזה היתה אסון. אסון אנושי, אסון מדיני והיא בסופו של דבר גם אסון ביטחוני.

"התמונות מעזה הן תמונות מזעזעות, אבל הן לא תמונות מפתיעות. כי ברור לגמרי שכשמפציצים ומפגיזים בצורה כל כך מאסיבית את המקום הצפוף ביותר באוכלוסייה אזרחית בעולם, אלה תהיינה התוצאות ואלה תהיינה התמונות.

"אמרתי שהמלחמה הזו היתה אסון מדיני ובסופו של דבר גם בטחוני, כי כפי שאנחנו רואים, המלחמה הזו רק מעמיקה את השנאה בין שני העמים, רק מחזקת את הכעס, רק יוצרת מוטיבציות נוספות לעוד מעגל של דם ועוד מעגל של דם ועוד מעגל של דם.

"אנחנו אמרנו ואנחנו אומרים גם היום שישנה דרך אחרת. את מעגל הדם הזה אפשר וצריך לפרוץ, אבל לא באמצעות סיבוב כוחני נוסף, אלא רק בהליכה בדרך הפוכה בתכלית, באמצעות שימוש ברגיעה שאנחנו מקווים שנוצרת בעזה לצורך מהלך מדיני אמיתי, מול העם הפלסטיני ומול העולם הערבי. מהלך מדיני כזה עדיין אפשרי. מהלך מדיני כזה הוא התקווה של ישראל ושל העם הפלסטיני לעתיד של חיים תקווה ושלום.

"מחנה השלום בישראל עבר במלחמה הזו מבחן קשה. כבר ביום הראשון של המלחמה, במוצאי שבת, היינו אלפיים איש מול משרד הביטחון, בהפגנה זועמת, כועסת, אבל גם מאוד מדוייקת במסרים שלה. מעגל ההתנגדות למלחמה הלך והתרחב, והמשיך בהפגנות של אלפים רבים, יהודים וערבים, בחוצות תל אביב, במוצאי השבתות האחרונות.

"צריך לומר בצער שלא כולם הצליחו לעמוד במבחן הזה. כמה מהמנהיגים היוניים הבולטים, מנהיגי מרצ למשל, נכשלו במבחן כאשר הם תמכו במלחמה בתחילתה, וסירבו להתייצב נגדה באופן ברור חד גם כשהתברר לאן היא מובילה ולמה היא גורמת.

"הכישלון הזה הוא כישלון מצער, הכישלון הזה הוא כישלון שמראה עוד יותר כמה חיוני ודחוף לבנות שמאל חדש בחברה הישראלית. אנחנו בחד"ש התחלנו בדרך הזו. אנחנו התחלנו בדרך של בניית שמאל חדש שישלב עמדה מדינית אמיצה וברורה, עם מסר סוציאליסטי, עם חשיבה סביבתית מתקדמת, עם שותפות יהודית-ערבית. אנחנו מציעים לכם ולכן להצטרף אלינו למסע הזה. המסע הזה לא ייגמר בבחירות האלה כמובן, אבל הבחירות האלה הן נקודת מוצא חשובה, וצעד מאוד משמעותי בדרך לבניית שמאל חדש כזה.

"שמאל חדש הוא לא רק חיוני בחברה הישראלית, אלא גם מאוד אפשרי. אנחנו רואים בציבור הצעיר שהתגייס ומתגייס לפעילות הפוליטית, החל מהבחירות המקומיות של לפני כמה חודשים ועד מערכת ההתנגדות למלחמה האחרונות, כמה האפשרויות בחברה הישראלית גדולות וממשיות. עם הצעירים האלה אנחנו יכולים לעשות עתיד אחר. אנחנו יכולים לבנות תקווה חדשה וטובה יותר לחברה הישראלית".