הקואליציה לקידום דיור בהישג יד בישראל, הכוללת מומחי תכנון ומשפט מארגוני החברה האזרחית ומהאקדמיה, העבירה לנעמי צור, יו"ר ועדת התכנון העירוני, את עיקרי ההערות לתוכנית העירייה לקידום דיור בר השגה. בקואליציה לקידום דיור בהישג יד בישראל חברים האגודה לזכויות האזרח בישראל, האגודה לצדק חלוקתי, התוכנית לתכנון, יזמות ומשפט בקהילה באוניברסיטת תל-אביב, במקום – מתכננים למען זכויות תכנון, סינגור קהילתי, הקליניקה לזכויות אדם בחברה באוניברסיטת חיפה, המעבדה לתכנון עם קהילה בטכניון ושתי"ל.

לפי תכנית "20:20:20", תחייב העירייה יזם שיקבל תוספת של 20 יחידות דיור ומעלה לתוכנית, למכור 20% מהדירות ב-20% הנחה לזכאים של העירייה. אלא שמבדיקה שערכה הקואליציה עולה כי התכנית תוכל להועיל רק לבני העשירון השמיני ומעלה, שכן היא נוגעת רק לדירות חדשות, מציעה הנחה אחידה בשיעור מקסימלי של 20% לכל האוכלוסיות, ואינה מתחשבת כלל ביכולתן הכלכלית של משפחות עם הכנסה בינונית ונמוכה.

הארגונים מוחים על כך שהתוכנית אינה נותנת מענה למשפחות העובדות בשכר בינוני ונמוך, לאנשים עם מוגבלויות ולמשפחות חד-הוריות. עוד נטען, כי על העירייה להציע גם דיור בר השגה בהשכרה ולא רק במכירה, ולהבחין בין קרקע פרטית לציבורית, שבה ניתן להגדיל משמעותית את מספר יחידות הדיור שהן דיור בר השגה.

לדברי עו"ד גיל גן-מור, ראש תחום הזכות לדיור באגודה לזכויות האזרח, "אנחנו מברכים על כוונתה של עיריית ירושלים לקדם דיור בר השגה בעיר, אבל התוכנית הנוכחית לא תשיג את המטרה. העירייה צריכה לשקול מחדש האם נכון להעניק הטבות בסך 200-300 אלף שקל דווקא לאוכלוסיה מבוססת יחסית ולאנשי הייטק, שעה שמשפחות רבות המתגוררות בעיר עובדות בשכר שאינו מאפשר להן לעמוד בנטל עלות הדיור ודוחק אותן מהעיר".

האדריכלית שרי קרוניש מעמותת "במקום – מתכננים למען זכויות תכנון, "‏הוסיפה שירושלים מצטרפת לערים רבות בעולם המקדמות דיור בר השגה, אלא שבערים אלו מטרת המדיניות היא לספק פתרון של תמהיל חברתי כדי למנוע התהוות של שכונות עוני ולתת מענה גם לאוכלוסיה שעובדת בשכר בינוני. כדי להשיג מטרה זו גם בירושלים, יש לקדם הצעה תכנונית-חברתית מקיפה, בעלת ראייה כוללת ומערכתית, המתייחסת למגוון רחב יותר של כלים תכנוניים, מעבר למוצע". הערות הקואליציה נוגעות גם לאופני השימוש בקרקעות ציבוריות, ההגבלות על גודל הדירות, דיור בר השגה להשכרה והצורך לגבש מדיניות תכנונית ארוכת טווח לדיור בר השגה, נוסף על התוכנית הנוכחית.

להחזיר את אתר עיר דוד במזרח ירושלים לרשות הטבע והגנים. כך דורשת עמותת "עיר עמים" בגיבוי כמה אנשי ציבור ורוח, ביניהם פרופ' זאב שטרנהל ויו"ר הכנסת לשעבר אברהם בורג, בעתירה שהוגשה ביום ראשון (ה-11 ביולי) לבג"ץ נגד עיריית ירושלים, רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה. הם דורשים לבטל את ההסכם שמתוקפו מפעילה עמותת "אלעד" את אתר "עיר דוד".

בעתירה נטען כי בלבה של ירושלים, על שטח של כ-24 דונם, בין הר הבית להר הזיתים, מתנהלת בשנים האחרונות ישות עצמאית, "שנהנית מסמכויות שלטוניות ואוטונומיה לנהל את המקום כאוות נפשה". לטענת העותרים, מדובר בהאצלת סמכויות שערורייתית על-ידי רשות ציבורית לעמותה פרטית בעלת אוריינטציה פוליטית ואינטרס אידיאולוגי. העותרים מבקשים מבית המשפט העליון להוציא צו על תנאי, שישיב את ניהלו בפועל של האתר לרשות הטבע והגנים. הם טוענים כי ב"עיר דוד" מתקיים מצב "שאין כמוהו באף גן לאומי במדינת ישראל, שבו אתר המצוי בגן לאומי שהוא גם אתר בעל חשיבות דתית, ארכיאולוגית, היסטורית ומורשתית – מנוהל בידי גוף פרטי".

בעתירה, שהוגשה על-ידי עורכי הדין מיכאל ספרד ונטע פטריק, נטען עוד כי רשות הטבע והגנים הלאומיים – שעליה הוטלה בחוק החובה לנהל את הגנים הלאומים – האצילה סמכויות ניהול לעמותת אלעד ללא הסמכה ובניגוד לכללי המנהל התקין. לטענת העותרים, מתוקף סמכויות הניהול שקיבלה, משפיעה עמותת אלעד על פיתוחו של אתר "עיר דוד", על התכנים המועברים בסיורים הנערכים בו, מחליטה אילו אירועים ציבוריים עתקיימו בו, מארגנת בו כנסים ומפעילה בו חנות מזכרות. לדברי העותרים, כתוצאה מהאצלת הסמכויות נהנית עמותת אלעד מיתרון פוליטי, הנובע מכך שהיא חולשת על אחד האתרים הציבוריים החשובים ביותר בישראל.

"מדינת ישראל הפריטה את אחד האתרים הכי רגישים במדינה ומסרה אותו לידיה של עמותה פרטית בעלת אינטרסים פוליטיים, בניגוד לכללי מנהל תקין", אמרה יהודית אופנהיימר, מנכ"לית עיר עמים. "טובת הציבור מחייבת שגנים לאומים ינוהלו על-ידי רשויות שלטון שהוקמו בחוק בדיוק לשם מטרה זו".

ועדת התכנון והבנייה בעיריית ירושלים אישרה באחרונה את תכנית העירייה להריסת 22 בתים בשכונת אל-בוסתאן שבמרכז סילוואן במזרח ירושלים. בשנים האחרונות מקדמת העירייה תכנית להקמת גן ארכיאולוגי בשכונה, ולצורך כך בכוונתה להרוס חלק ניכר מבתי אל-בוסתאן. העירייה סירבה לדון עם תושבי סילוואן בתכנית אלטרנטיבית שהציעו. תכנית העירייה טעונה אישור של ועדת התכנון והבנייה המחוזית שבמשרד הפנים (לקריאה באתר בצלם).

לפי התכנית ייהרסו כרבע מבתי שכונת אל-בוסתאן, 22 מתוך 88 בתים, ובמקומם יוקם גן ארכיאולוגי. העירייה מציעה לתושבי הבתים המיועדים להריסה לעבור לאזור אחר בשכונה, ובמקביל מבטיחה להכשיר בדיעבד את שאר בתי השכונה, שנבנו ללא היתר. אולם לעירייה, אין למעשה שום סמכות או יכולת להציע לתושבי בתים אלה מגורים בחלקים אחרים של השכונה, משום שאזורים אלה אינם בבעלותה. למעשה, יאלצו משפחות אלה לרכוש קרקע חדשה ולהקים בה את ביתם לאחר שהעירייה תהרוס את רכושם. אולם, גם אם יעלה בידם לרכוש קרקע חלופית, אין מובטח שיוכלו להקים בה את בתיהם. תנאי הסף הגבוהים שמציבה העירייה בפני תושבי מזרח ירושלים המבקשים היתרי בנייה, בכל הנוגע להוכחת בעלות על הקרקע ולפיתוח תשתיות סביבתיות, מונעים למעשה מפלסטינים בנייה בהיתר במזרח ירושלים.

בשכונת אל-בוסתאן מתגוררים אלף תושבים. רוב הבתים בשכונה נבנו בשנות השמונים והתשעים ומיעוטם הוקמו עוד לפני סיפוח מזרח ירושלים לשטחה של מדינת ישראל בשנת 1967. בנובמבר 2004 החלה העירייה לקדם את תכנית הגן הארכיאולוגי "עמק המלך", שאמור להקיף את העיר העתיקה. במקביל הורה מהנדס העיר לשעבר, אורי שטרית, להרוס את כל בתי השכונה לטובת הרחבת הגן הארכיאולוגי . בתחילת 2005 החלה העירייה למלא הוראה זו ותושבי השכונה החלו לקבל צווי הריסה וכתבי אישום בגין בנייה בלי היתר. במהלך אותה שנה אף הרסה העירייה שני בתים בשכונה. כיום תלויים ועומדים צווי הריסה תקפים נגד 43 מבנים בשכונת אל-בוסתאן.

תושבי השכונה פנו ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה כי יימנע את הריסת השכונה. בנוסף, הפעילו גורמים בינלאומיים לחץ לביטול התכנית. בעקבות זאת הודיע ראש העירייה לשעבר, אורי לופליאנסקי, כי הוא חוזר בו מהתכנית וכי יאפשר לתושבי השכונה להציג תוכנית שתשקף את צרכי הפיתוח שלהם. באוגוסט 2008 הציגו תושבי השכונה את תוכניתם בפני העירייה, אולם אז הודיע להם מהנדס העיר, שלמה אשכול, כי תוכנית התושבים לא תידון בעתיד הקרוב וכי העירייה מקדמת את תכניתה לבניית גן ארכיאולוגי על שטח השכונה .

תוכנית המתאר של עיריית ירושלים לאזור העיר העתיקה משנת 1977 הכירה בקיומם של בתים בשכונת אל-בוסתאן, על אף ששטח השכונה הוגדר בתכנית כשטח פתוח. על אף שמאז חלפו למעלה משלושים שנה, מסרבת עדיין העירייה להיענות לבקשותיהם של תושבי השכונה להיתרי בנייה או להכשרת בנייה קיימת, למעט במקרים בודדים. מדיניות זו של העירייה, השוללת כל אפשרות של פיתוח בשכונת אל-בוסתאן, אופיינית למדיניות החנק התכנוני שהעירייה נוקטת בה גם בשכונות אחרות במזרח העיר מאז 1967 .

מדיניות זו חמורה במיוחד בהתחשב בכך שבסילואן עצמה מקודמות תוכניות לפיתוח מתחם עמותות המתנחלים – אלע"ד ועטרת כהנים, כולל הקמת הגן הלאומי עיר דוד המופעל על ידי עמותת אלע"ד – הנבנה בין בתים פלסטינים הסמוכים לשכונת אל-בוסתאן, ומסביבם. בנוסף, נבנים על-ידי עמותות אלה מוסדות וחניונים ומבוצעות חפירות ארכיאולוגיות בסמיכות לבתים פלסטינים בסילואן. העירייה גם נמנעת מאטימת מבנה בן שבע קומות של עטרת כהנים שנבנה ללא היתר בסילואן.

התכנית להריסת בתי שכונת אל-בוסתאן שוללת מתושביה את זכותם לדיור, הנגזרת מהזכות לרמת חיים נאותה כפי שהוגדרה באמנה הבינלאומית לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות". בנוסף, אמנת ג'נבה הרביעית אוסרת על המדינה הכובשת להרוס את נכסיהם של תושבי השטח הכבוש, הנהנים ממעמד של אזרחים מוגנים, "אלא אם כן היו פעולות צבאיות מחייבות לחלוטין את ההחרבה". אמנה זו קובעת עוד כי הריסת והחרמת רכוש "בקנה מידה נרחב, שאין הכרח צבאי מצדיקן ואשר בוצעו שלא בהיתר ומתוך הפקרות" ייחשבו כהפרה חמורה של האמנה. לקריאה באתר בצלם

יקיר המתנחלים, ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, אינו מפספס הזדמנות להתעמר בתושבי מזרח העיר, לנשל אותם מנכסיהם ולהרוס את בתיהם. בשבוע שעבר נחשף כי עיריית ירושלים מתכוננת להפקיע שטח פרטי בבעלות פרטית פלסטינית בשייח' ג'ראח. זאת על מנת להקים מגרש חנייה לשימושם של המתנחלים שהחלו בניסיון השתלטות על השכונה. ביום רביעי (ה-24 בפברואר) הפיצו פקחי העירייה צווי הריסה לתושבי השכונה הפלסטינית.

בתגובה לחלוקת צווי הריסת הבתים לתושבים בסילוואן על ידי פקחי העירייה, מסרה עו"ד נסרין עליאן מהאגודה לזכויות האזרח כי "ראש עיריית ירושלים ניר ברקת מנסה להתהדר בנוצות אכיפת החוק, אולם האפליה וההזנחה שהוא ורשויות המדינה נוהגים בהן כלפי התושבים הפלסטינים הם שמהווים את העבירה המהותית ביותר, וזאת בידי מי שאמונים על רווחת כלל תושבי ירושלים". לדבריה, "במשך 40 שנה מתעלמים ראשי העיר בירושלים מהצורך החריף ליצור תוכנית מתאר ובינוי שתאפשר בנייה חוקית בירושלים המזרחית".

ממארגני המאבק בירושלים מסר "גם השבוע נעמוד לצידם של תושבי שייח' ג'ראח וניאבק נגד הברית שכרתה עיריית ירושלים עם מתנחלים קיצוניים על חשבונם של תושבי ירושלים. תביאו תחפושות! פורים בפתח ואנו נערכים בהתאם. חוזרים לצעוד! ביום שישי בשעה 14:00". ההפגנה תצא מרחבת המשביר ברחוב קינג ג'ורג' פינת בן יהודה
למשמרת מחאה שתתקיים בבשכונת שייח' ג'ראח בשעה 15:30. לעמוד האירוע בפייסבוק.