סיעת עיר לכולנו במועצת עיריית תל אביב התנגדה ביום שני, ה-12 ביולי, למינוי המורשע הטרי נתן וולך, לתפקיד סגן וממלא מקום ראש עיריית ת"א-יפו. וולוך, ראש סיעת הגמלאים, הורשע לפני שלושה חודשים בבית משפט השלום במסגרת הסדר טיעון בשלוש עבירות של הפרת אמונים של עובד ציבור, וכן בשלוש עבירות לפי חוק הכניסה לישראל, במשפט שהיה הסתעפות של פרשת החניונים. עם מינויו לסגן ראש העיר, יזכה וולוך למשכורת של 30 אלף שקל בחודש ורכב צמוד. רון חולדאי הגיב מצדו: "בחיים אין מלאכים".

יואב גולדרינג, חבר סיעת עיר לכולנו ומזכיר חד"ש בתל-אביב, אמר בדיון שקדם להצבעה: "מעבר לעיתוי הבלתי ראוי שבו ערעור הפרקליטות עוד תלוי במחוזי והמינוי הבעייתי כשלעצמו, סיעת הגמלאים בראשות וולוך הוכיחה פעם אחר פעם שהיא אינה מייצגת באמת את הגמלאים בעיר. וולוך, שראש העירייה ממנה כסגנו לענייני השירותים החברתיים ותחום הגמלאים, התנגד להצעות הנוגעות לתחבורה ציבורית ולהוזלת השירותים החברתיים פעם אחר פעם. הקשישים והקשישות בדרום העיר שקופים לו. המינוי הזה הוא בלתי ראוי לא לפי תקנת הציבור ולא לגופו של תיק, שסיעת הגמלאים מחזיקה בו באופורטוניזם".

ההצבעה עלתה לסדר היום לבקשת חולדאי, למרות שהפרקליטות הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בדרישה להטיל קלון על וולוך, ערעור שטרם נדון. בהצבעה התנגדו למינוי 10 חברי מועצה ותמכו בו 18 – רוב שנחשב דחוק יחסית בקואליציה של חולדאי. מלבד סיעת האופוזיציה "עיר לכולנו" שהתנגדה למינוי, במתנגדים נמנו גם אנשי קואליציה כדוגמת עו"ד ראובן לדיאנסקי, סגנית ראש העיר ממרצ מיטל להבי ושני חברי סיעתה. בין התומכים: הירוקים, הליכוד, סיעות החרדים, הצעירים, הגמלאים וסיעתו של חולדאי.

וולוך הורשע בכך שסייע לראובן גרוס המנוח – האיש שזכה לכינוי "מלך החניונים" – להכניס לישראל תושבת מולדובה לפני כעשור. הוא עשה זאת באמצעות מכתבי המלצה רשמיים של העירייה, לאחר שטען כי האישה מגיעה להשתלמות במערכת החינוך בתל-אביב, למרות שכלל לא היו השתלמויות כאלה בעירייה.

מאת יואב גולדרינג, חבר מועצת העירייה ת"א-יפו (עיר לכולנו) ומזכיר חד"ש בת"א

עיריית תל אביב-יפו מערימה קשיים על חופש הביטוי ההפגנה של הציבור. בשבוע שעבר ביקשה קבוצה לקיים הפגנה בכיכר רבין למען לגליזציה של קנאביס. בתחילה השיבה העירייה כי אינה מאשרת הפגנה בכיכר משום שתכלית ההפגנה "אינה תכלית חברתית ראויה". לאחר ביקורת ציבורית הנחה היועץ המשפטי לעירייה לסגת מהסירוב. אלא שאז גילו המפגינים כי תעריף שקבעה מועצת העיר בשנת 2007 קובע דמי שימוש בכיכר רבין של למעלה מ-16,000 שקל.

דרישה זו עומדת בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון, לפקודות המטה הארצי של המשטרה והעקרונות הדמוקרטיים הבסיסיים ביותר. משמעותה של דרישה כזו היא שלילת חירות ההפגנה מידי ארגונים וציבורים דלי אמצעים או משאבים. הנשיא ברק קבע פסק דין חשוב ומכריע ואילו עיריית תל אביב יפו קבעה דמי שימוש בניגוד מוחלט לעיקרון זה.

לפיכך שלחתי מכתב אל היועץ המשפטי לעירייה, ובו דרישה לבטל את התשלום. במכתב נאמר, בין היתר: "בבג"צ מטה הרוב, נידון הנושא בהרחבה. גם עיריית תל אביב-יפו מופיעה כמשיבה בעתירה זו והיא אף חויבה לשאת בעלויות כיבוי האש. בפסק הדין קובע הנשיא ברק נחרצות, כי "כפי שלא יעלה על הדעת שהמשטרה תטיל מעמסה כספית על המבקש את הגנתה מפני פורץ, כך לא יעלה על הדעת שהמשטרה תטיל מעמסה כספית על המבקש לממש את זכותו לחופש ביטוי ולהפגנה" (פיסקה 16 לפס"ד של השופט ברק). גביית תשלום מהמבקשים לממש זכות יסוד במדינה דמוקרטית מבטאת נסיגה מסוכנת ושערי כניסה המבחינים בין אלה שידם משגת מאלה שידם אינה משגת זאת.

"הריני לבקש ממך להורות כי ההחלטות שהתקבלו במועצת העירייה הנוגעות לתעריף שימוש בכיכר רבין או בכל כיכר או רחבה אחרת שבניהול העירייה או חברה עירונית אחרת בטלות בכל הנוגע לאסיפות ותהלוכות פוליטיות. ברוח דומה אבקשך להנחות את סמנכ"ל התפעול להשיב למבקשים אישורים לקיום אירועים להפנותם למשטרה".