פורסם באתר עיר לכולנו:

לפני כמעט שנתיים יצאו תושבות ותושבי תל אביב את ביתם כדי לבחור ראש עירייה וחברי מועצה. אך האם הם לא יצאו מהבית לחינם? בתל אביב יפו מתקיימת דמוקרטיה פורמלית, ועל כך איש לא יוכל לערער. אך האם בתל אביב יפו מתקיימת דמוקרטיה מהותית? האם מנגנוני העירייה פועלים רק בשיטת "הרוב קובע"? האם נשמרת זכות הביטוי, השימוש במרחב בציבורי, הייצוג והשמעת הקול של מי שאינם הרוב? האם מעשי השלטונות העירוניים גלויים ושקופים?

לצערנו, לעיריית תל אביב יפו יש הרבה מה ללמוד בכל הנוגע להפנמה אמיתית של ערכי הדמורקטיה. בתל אביב יפו מתקיים למעשה שלטון-כמעט-יחיד של ראש העירייה רון חולדאי.

חולדאי מחזיק קואליציה המקיפה כמעט את כל חברי המועצה, כאשר הדבר היחידי שסיעות הקואליציה מקבלות הוא משרה של סגן ראש עירייה חסר כל סמכויות, כאשר השכר שלו משולם מהכיס של כולנו.

מועצת העירייה אינה הבמה לדיונים במדיניות העירייה. ראש העירייה מתנגד לכל דיון ומציע להוריד כל הצעה מסדר היום, לפעמים לועדת רשות חסרת שיניים ולפעמים לועדת ההנהלה הסודית. ראש העירייה קובע, וחברי הקואליציה מאשרים. זו ההתנהלות של מועצת העירייה.

בזמן שחלף מאז הבחירות השקיעה עיר לכולנו מאמצים רבים בחיזוק הדמוקרטיה העירונית, מתוך ההבנה שבדמוקרטיה יש הרבה מעבר ל-"הרוב קובע". לא תמיד ניצחנו, אבל במקרים רבים ההתעקשות שלנו על שקיפות, דיון אמיתי וסירוב להיות חותמת הגומי של רון חולדאי, הביאו לשינוי משמעותי בהתנהלות העירייה.

לקראת השנה החדשה, רצינו לסקור בפניכן את הזירות השונות בהן ניטש המאבק על דמוקרטיה אמיתית בתל אביב יפו, על ההצלחות והכישלונות גם יחד. אנו מאחלים לעיר שלנו, לראש העירייה ולכל חברי המועצה – שנה של דמוקרטיה אמיתית, לכולנו!

מועצת העירייה

לצערנו מועצת העירייה מתפקדת פעמים רבות כחותמת גומי של ראש העירייה. זו בדיוק הסיבה שחברי המועצה של עיר לכולנו נטשו את ישיבת המועצה האחרונה.אם ניזכר לרגע בתחילת הקדנציה, ממש לאחר הבחירות, נראה שכבר אז נאבקנו למען הפיכת מועצת העירייה למקום בו נקבעת המדיניות של עיריית תל אביב יפו.

הדבר הראשון שעשינו היה להתעקש על שקיפות המועצה ובראש ובראשונה על הצבעות שמיות. עד לקדנציה האחרונה רוב ההצבעות במועצת העירייה היו אנונימיות. כך יכלו חברי הקואליציה של חולדאי להצביע נגד ההבטחות לבוחרים ולאחר מכן לטעון שהצביעו כפי שהבטיחו – ואף אחת לא יכלה לבדוק זאת. כשהתעקשנו על הצבעות שמיות, חולדאי התעצבן ודאג להוריד את ההצעה מסדר היום.

למעשה, ראש העירייה מתנגד באופן עקרוני ומתמשך לקיום דיונים במועצת העירייה. הוא מציע להוריד מסדר היום כל הצעה לסדר, כולל את אלו של חברי הקואליציה. לצערנו הרב, היות שרוב ההצעות של חברי הקואליציה הן לשם כותרות בלבד, ברוב המקרים הם מסכימים להוריד מסדר היום את ההצעות שלהם עצמם, וכל זאת אחר נאום חוצב להבות מעל במת המועצה, שמיועד לקהל שהביאו איתם או לתקשורת. למרבה הצער כך קורה גם בנושאים חשובים כמו קידום נשים בעירייה. במקרה של ועדות אחרות, ברור לכולם שהעברת ההצעה לסדר לדיון בוועדה היא פסק מוות להצעה וקבורת חמור. לדיון של ועדת הבריאות, למשל, אף אחד לא בא.

לפעמים אפילו חברי הקואליציה מבינים שהעברה של נושא חשוב לדיון בועדות המועצה היא ברוב המקרים בדיחה עצובה. אז מציע חולדאי, או אחד מחברי הקואליציה, להעביר את הנושא לועדה רבת החשיבות וההוד – ועדת ההנהלה. חולדאי תמיד מבטיח ששם יהיה דיון רציני שיוביל למעשים בשטח. אז מהי אותה ועדה מסתורית? מסתבר שזו ועדה שחברים בה רק אנשי קואליציה, שקשה מאוד לקרוא את הפרוטוקולים שלה ושלמעשה לא דנה בהצעות לסדר שחולדאי מקפיד כל כך להעבירה אליה. התנהלות ועדת ההנהלה היא אולי הביטוי המובהק ביותר לשלטון היחיד של חולדאי.

ומה קורה כשהקואליציה מבקשת ספירה חוזרת? סופרים! ומה קורה כאשר האופוזיציה מבקשת? יו"ר המועצה מתחילה להיעלב! לא מאמינות? קראו בעצמכן!

הישגים במועצת העירייה :שחררנו את הפרוטוקולים של ועדות המועצה לציבור. לא עוד דיוני סרק בחדרי חדרים – אלא גלויים לאור השמש הציבורית! במרבית ישיבות המועצה מתקיימות הצבעות שמיות שנרשמות בפרוטוקול. ואם ראש העירייה מתנגד להצבעה שמית – חברי המועצה עולים לדוכן ומקריאים את שמות המצביעים!

הקואליציה מתנגדת לשקיפות ולדיון אמיתי: הקואליציה מצביעה נגד שקיפות במועצת העירייה. הייתן רוצות לדעת מה מתכנן מהנדס העיר? חברי הקואליציה לא רוצים! הייתם רוצים לבוא לדיוני ועדת תכנון ובניה? הועדה שהיא אולי החשובה ביותר בעירייה? אז חברי הקואליציה לא רוצים שתבואו, וגם לא רוצים שתדעו מה קורה שם באמת.

תקציב העירייה יוצא לחופשי

אחד המאבקים החשובים שניהלנו השנה, ושהסתיים בניצחון מוחץ, הוא המאבק על שחרור התקציב העירוני.
לעירייה יש תקציב של יותר מארבעה מיליארד ש"ח. זה המון. אבל חברי המועצה שצריכים לאשר אותו מקבלים אותו כספר המונה מאות סעיפים, שאי אפשר לבצע עליו שום פעולה חשבונית רצינית, וכל זה 10 ימים לפני הדיון במועצה.

אנחנו חושבים שנושא כל כך חשוב צריך להיות הכי שקוף. לכן יצאנו למאבק שמטרתו להנגיש את התקציב לחברי המועצה ולתושבים, בהובלת צוות התקציב של עיר לכולנו.

אז מה היה שם? התחלנו עם קורס לתושבות, שמטרתו להסביר מה זה בכלל תקציב? איך קוראים אותו? איך מבינים ומבקרים אותו? הקורס נערך במסגרת קואליציה של ארגונים. אחר כך ביקשנו יפה מראש העירייה לשחרר את התקציב בגיליון אלקטרוני, לטובת חברי המועצה והציבור. החתמנו למעלה מאלף איש על דרישה לשחרור התקציב.

אחרי שחולדאי עמד בסירובו, העלנו בעצמנו את תקציב העירייה על אקסל ושחררנו אותו לציבור ולחברי המועצה. הקואליציה של ראש העירייה הצביעה נגד שחרור התקציב כאשר חברי המועצה טוענים שזו "התעסקות בנושא לא מהותי"…

בינתיים גילינו שהלחץ הציבורי עובד ודברים מתחילים לזוז: התקציב המלא עלה לאתר העירייה.

אחרי שהבנו שאין ברירה, שילבנו ידיים עם התנועה לחופש המידע ופנינו לבית המשפט. וכאשר העירייה הבינה שאין לה ברירה, היא נשברה והודיעה שהתרחשה "פריצת דרך טכנולוגית" ושהתקציב העירוני ייצא סוף-סוף לחופשי!

מאבק למען חופש ההפגנה

חופש ההפגנה והבעת הדעה הוא זכות יסוד של כל אדם בישראל. אבל כדי להפגין בתל אביב יפו, צריך גם ממון. במשך שנים העירייה גובה תשלום עבור שימוש בכיכר רבין, רחבת בית אריאלה ורחבת הסנימטק עבור הפגנות פוליטיות. התשלום עבור כיכר רבין למשל יכול לעלות על 16,000 ש"ח!

להבנתנו התשלום אינו חוקי כלל. אך יתרה מכך, הוא אינו ראוי. השכות להפגין במרחב הציבורי לא יכולה להיות שמורה לבעלי ממון בלבד. לכן יצאה התנועה למאבק למען הזכות להפגין, בהובלת חבר המועצה יואב גולדרינג.

אז מה עשינו? פנינו ליועץ המשפטי של העירייה בבקשה לבטל את התשלום שאינו חוקי כלל ועיקר, זה לא עזר. העלנו הצענו למועצת העירייה לקבוע תקנות חדשות ולבטל את התשלום. כמובן שהמועצה בכלל לא רצתה לדון בנושא. ובסוף הישועה באה מכיוון אחר – המשטרה החליטה לבטל את הדרישה לקבלת אישור מהעירייה לעריכת הפגנה, וכך גם בוטל הצורך בתשלום!

בשבועות האחרונים נמסר על פעולותיו של חבר מועצת עיריית ת"א-יפו מטעם עיר לכולנו, יואב גולדרינג, לביטול גביית תשלום על ידי העירייה ממארגני הפגנות בכיכר רבין, רחבת בית אריאלה ורחבת הסינמטק.

יכולתה של העירייה לגבות תשלום נבעה מכך שהמשטרה ביקשה את אישור העירייה לקיום הפגנו במקומות אלו. כך יכלה העירייה להתנות את אישורה בתשלום. משיחות שנערכו בימים האחרונים עם מחוז תל אביב של המשטרה ועם תחנות המשטרה השונות בעיר, עולה כי לאחר פנייתו של חבר המועצה יואב גולדרינג, ביטל מפקד המחוז את הדרישה לקבלת אישור העירייה. גולדירנג, שהוא גם מזכיר חד"ש בת"א והיה בין המארגנים של הפגנות גדולות שנערכו בעיר בשנה האחרונה נגד הכיבוש ולציון האחד במאי, מסר כי "זהו צעד ראשון וחשוב במאבק להחזרת המרחב הציבורי לידי המפגינים. משמעות הצעד היא כי כבר כיום ניתן לקיים חלק מההפגנות ללא תשלום לעירייה".

שינוי זה של המדיניות בשטח מגיע לאחר מאמצים רבים של גורמים נוספים מלבד עיר לכולנו ובראשם האגודה לזכויות האזרח. גולדרינג מסר בתגובה: "אנו מקווים כי גם עיריית תל אביב יפו תבין שהדרישה לתשלום הינה בלתי דמוקרטית ובלתי חוקית ותבטל אותה לחלוטין".

עוד על פעילותו של יואב גולדרינג בנושא

סיעת עיר לכולנו במועצת עיריית תל אביב התנגדה ביום שני, ה-12 ביולי, למינוי המורשע הטרי נתן וולך, לתפקיד סגן וממלא מקום ראש עיריית ת"א-יפו. וולוך, ראש סיעת הגמלאים, הורשע לפני שלושה חודשים בבית משפט השלום במסגרת הסדר טיעון בשלוש עבירות של הפרת אמונים של עובד ציבור, וכן בשלוש עבירות לפי חוק הכניסה לישראל, במשפט שהיה הסתעפות של פרשת החניונים. עם מינויו לסגן ראש העיר, יזכה וולוך למשכורת של 30 אלף שקל בחודש ורכב צמוד. רון חולדאי הגיב מצדו: "בחיים אין מלאכים".

יואב גולדרינג, חבר סיעת עיר לכולנו ומזכיר חד"ש בתל-אביב, אמר בדיון שקדם להצבעה: "מעבר לעיתוי הבלתי ראוי שבו ערעור הפרקליטות עוד תלוי במחוזי והמינוי הבעייתי כשלעצמו, סיעת הגמלאים בראשות וולוך הוכיחה פעם אחר פעם שהיא אינה מייצגת באמת את הגמלאים בעיר. וולוך, שראש העירייה ממנה כסגנו לענייני השירותים החברתיים ותחום הגמלאים, התנגד להצעות הנוגעות לתחבורה ציבורית ולהוזלת השירותים החברתיים פעם אחר פעם. הקשישים והקשישות בדרום העיר שקופים לו. המינוי הזה הוא בלתי ראוי לא לפי תקנת הציבור ולא לגופו של תיק, שסיעת הגמלאים מחזיקה בו באופורטוניזם".

ההצבעה עלתה לסדר היום לבקשת חולדאי, למרות שהפרקליטות הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בדרישה להטיל קלון על וולוך, ערעור שטרם נדון. בהצבעה התנגדו למינוי 10 חברי מועצה ותמכו בו 18 – רוב שנחשב דחוק יחסית בקואליציה של חולדאי. מלבד סיעת האופוזיציה "עיר לכולנו" שהתנגדה למינוי, במתנגדים נמנו גם אנשי קואליציה כדוגמת עו"ד ראובן לדיאנסקי, סגנית ראש העיר ממרצ מיטל להבי ושני חברי סיעתה. בין התומכים: הירוקים, הליכוד, סיעות החרדים, הצעירים, הגמלאים וסיעתו של חולדאי.

וולוך הורשע בכך שסייע לראובן גרוס המנוח – האיש שזכה לכינוי "מלך החניונים" – להכניס לישראל תושבת מולדובה לפני כעשור. הוא עשה זאת באמצעות מכתבי המלצה רשמיים של העירייה, לאחר שטען כי האישה מגיעה להשתלמות במערכת החינוך בתל-אביב, למרות שכלל לא היו השתלמויות כאלה בעירייה.

חבר מועצת עיריית ת"א-יפו ומזכיר חד"ש בת"א, יואב גולדרינג (עיר לכולנו), דורש מהנהלת העירייה להבטיח את שילובה של השפה הערבית בכל השלטים ברחבי העיר. גולדרינג יעלה את הנושא בישיבת המועצה שתתקיים ביום שני ה-12 ביולי, בשעה 18:00. פעילי עיר לכולנו מזמינים את תושבי העיר לבוא ולהשתתף בישיבה.

עוד על ישיבת מועצת העיר הקרובה

תנועת עיר לכולנו בת"א-יפו זכתה לניצחון גדול במאבק לשחרור נתוני התקציב של עיריית תל אביב יפו (קמפיין התקציבולטור). לאחר שסירבה לדרישות התושבים והודיעה כי לא תפרסם את נתוני התקציב בפורמט פתוח, הודיעה עיריית תל אביב-יפו ב-5 ביולי, 24 שעות לפני הדיון המכריע בבית-המשפט, כי "אגף המיחשוב בעירייה ייצר את היכולת הטכנולוגית שמאפשרת לייצא באופן פשוט יחסית קובץ אקסל של תקציב העירייה ממערכת המיחשוב המרכזית. משהוסרה המגבלה הטכנולוגית… המשיבים אינם מתנגדים עוד להעברת המידע כמבוקש… הוחלט לקבל את הצעתו של בית המשפט הנכבד ולאפשר את קבלת המידע באופן המבוקש החל משנת 2011".

במלים אחרות – כשנה אחרי שביקשה עיר לכולנו לראשונה בכתב את התקציב, העירייה הבינה שהפסידה במערכה, והעדיפה שלא להפסיד בבית-המשפט באופן שייצור תקדים משפטי מחייב. כך או כך, הקמפיין הצליח: החל מהתקציב הקרוב והלאה, מתחייבת העירייה להעביר את המידע באופן שניתן לניתוח.

עם קבלת ההודעה לביהמ"ש ששלחה העירייה – ובה היא מבקשת למחוק את עתירת עיר לכולנו והתנועה לחופש המידע כיוון שהיא נעתרת לדרישות בה, ומודיעה כי תעביר קובץ אקסל של המידע התקציבי שבהצעת התקציב החל מהתקציב לשנת 2011 – פנה עו"ד בעז בן-צור לביהמ"ש וביקש לתת להודעה תוקף של פסק-דין. הבקשה נענתה בחיוב.

מאת יואב גולדירנג, חבר מועצת העיר ת"א-יפו (עיר לכולנו) ומזכיר חד"ש בתל-אביב.

בישיבת מועצת העיר ת"א-יפו האחרונה העלתה הנהלת העירייה הצעה להפוך את פרס מנדלי מוכר ספרים לספרות בלשון יידיש ע"ש שלום יעקב אברמוביץ מפעם בארבע שנים, במקום פעם בשלוש שנים כפי שהפרס מחולק היום. זאת בהמשך להחלטה משנות כהונתו הקודמות של ראש העירייה רון חולדאי, לחלק את הפרס פעם בשלוש שנים במקום פעם בשנה.

התנגדתי נחרצות להצעת ראש העיר. מספר המתעניינים בשפת היידיש ובלימודיה נמצא בעליה מתמדת בשנים האחרונות וישראל היא המרכז העולמי לחקר השפה והתרבות היידישאית. מן הראוי שהפרס יחולק מידי שנה, לסופרת ותיקה ולסופרת צעירה לסירוגין.

עוד עצתי להרחיב את מעגל המוסדות המשתתפים בחבר השופטים כך שיכלול את כל מוסדות ההשכלה הגבוהה בהם מתקיימים מחקר והוראת היידיש. וכך תיכלל בין היתר גם אוניברסיטת בן גוריון בה עומד בראש המחלקה חוקר בעל שם עולמי: פרופ' רוסקיס.

בתגובה אמר דובר העירייה: "לאורך השנים הצטברו 18 פרסים ולא היה שום סדר בדבר. היינו צריכים לבחון עד כמה כל פרס הוא רלוונטי ואקטואלי. יש פרסים שהרלוונטיות שלהם היא אחת לכמה שנים ולא כל שנה". הדובר אומר שתרבות היידיש יקרה ללבם, ומציין את פרויקט "שירה על הדרך" שבו נתלה בחוצות העיר שיר של אברהם סוצקבר. לדבריו "חוץ מחובבי השירה היידית מי ידע מי זה אברהם סוצקבר? אנחנו שמנו את השירה היידית, שהיא אמנות לקהל יעד מאוד מצומצם, בפומבי. איפה ראית דבר כזה בישראל ובעולם?"

אך, מה עניין שמיטה להר סיני? ברור שלחולדאי עניין ברור לטשטש את מקורותיה התרבותיים של תל אביב-יפו מתושביה הערבים, התימנים, היידישיסטים וכפי שראינו בשנה שעברה הוא מבקש להתיך את כולם בכור ההיתוך הרדוד של חגיגות מאה ראוותניות וריקניות. מאכזבת במיוחד הצבעתם של הגמלאים אשר שוב ושוב מכזיבים בחוסר ההגנה שלהם על חלקים נרחבים מציבור בוחריהם – כפי שראינו עכשיו וכפי שאנו רואים בהתנגדותם להצעות לעידוד התחבורה הציבורית והוזלת מחירי השירותים החברתיים.
ישנם פרסים המחולקים מידי שנה ורק נכון היה לנהוג כך בנוגע לפרס ליצירה ביידיש שאין דומה לו בכל הארץ.

פעילי "עיר לכולנו" בת"א-יפו מזמנים להשתתף בישיבת בית המשפט שתתקיים ביום שני, ה-5 ביולי, בשעה 15:00 (לעמוד האירוע בפייסבוק). הדיון יתקיים בביהמ"ש המחוזי ת"א (רח' ויצמן 1) אצל השופט מודריק, ולדברי הפעילים הוא "צפוי להיות מכריע, בעתירה לשחרור התקציב העירוני בפורמט שמאפשר ניתוח וקריאה סבירים שלו על ידי התושבות והתושבים".

כזכור ביוני 2009 "עיר לכולנו" ביקשה את נתוני התקציב העירוני בפורמט של בסיס נתונים קריא לכל (כדוגמת אקסל) והעירייה סרבה. כעבור כחצי שנה, בדצמבר 2009, אחרי אלפיים שעות עבודה, "עיר לכולנו" השיקה את התקציבולטור – כלי מבוסס אקסל אליו הוקלדו כל נתוני התקציב לשנים 2006-2009, ושנותן אפשרות לצפות בהם ולהשוות לפי מלות חיפוש, מבנה התקציב, בין שנים שונות, ועוד. עוד מסרו הפעילים ש"אם או בלי קשר, העירייה מעלה את התקציב לאתר שלה, אבל כקובץ תמונה שאינו מאפשר ניתוח אמיתי של התקציב. עיר לכולנו דורשת קובץ פתוח שאפשר לעבוד איתו כדי שלא יצטרכו להקליד 12,500 שורות כל שנה. למעלה מ-2,000 תושבות ותושבים חותמים על עצומה התומכת בדרישה: יותר מ-1,000 ברחוב ומעל 1,000 באינטרנט".

באותו חודש התנועה לחופש המידע קיימה יום עיון ובו מושב המוקדש לתקציב העירוני ולתקציבולטור, ועיר לכולנו העלתה את ההצעה לשחרור התקציב במועצת העירייה; מרצ, הליכוד, הירוקים, ה"צעירים" ותל-אביב אחת (רשימתו של חולדאי) התנגדו אפילו לקיום דיון בשחרור המידע לתושבים.

בעקבות הסירוב המתמשך של העירייה ושל מועצת העיר, עיר לכולנו פנתה לתנועה לחופש המידע, שמגישה יחד איתה עתירה המבוססת על חוק חופש המידע. העירייה השיבה: אנחנו לא מסוגלים להעביר את הנתונים, וגם לא חייבים. בדיון, עיר לכולנו הציעה שאנשי מחשבים מטעמה ואלה של העירייה ישבו יחד, יבדקו יחד אם יש בעיות וינסו להציע פתרונות; בא-כח העירייה סרב. השופט חייב את העירייה לומר תוך 30 יום האם היא מסוגלת לפרסם את התקציב באופן פתוח או לא. בתשובתה הודיעה העירייה כי לא תשחרר את התקציב בפורמט פתוח, אך הודיעה על כוונתה להקים מערכת מידע סגורה משלה – כלומר, העירייה מסוגלת לעבוד עם הנתונים בפורמט הנדרש, אבל לא רוצה להעביר אותם לציבור.

עוד מסר הדובר ש"הדיון שיתקיים מחר יהיה מעניין, ובעל השלכות מעשיות מרחיקות-לכת. שימו לב שהעירייה כבר לא טוענת שאיננה מסוגלת – אלא פשוט שלא בא לה".

מאת יואב גולדרינג, חבר מועצת העירייה ת"א-יפו (עיר לכולנו) ומזכיר חד"ש בת"א

עיריית תל אביב-יפו מערימה קשיים על חופש הביטוי ההפגנה של הציבור. בשבוע שעבר ביקשה קבוצה לקיים הפגנה בכיכר רבין למען לגליזציה של קנאביס. בתחילה השיבה העירייה כי אינה מאשרת הפגנה בכיכר משום שתכלית ההפגנה "אינה תכלית חברתית ראויה". לאחר ביקורת ציבורית הנחה היועץ המשפטי לעירייה לסגת מהסירוב. אלא שאז גילו המפגינים כי תעריף שקבעה מועצת העיר בשנת 2007 קובע דמי שימוש בכיכר רבין של למעלה מ-16,000 שקל.

דרישה זו עומדת בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון, לפקודות המטה הארצי של המשטרה והעקרונות הדמוקרטיים הבסיסיים ביותר. משמעותה של דרישה כזו היא שלילת חירות ההפגנה מידי ארגונים וציבורים דלי אמצעים או משאבים. הנשיא ברק קבע פסק דין חשוב ומכריע ואילו עיריית תל אביב יפו קבעה דמי שימוש בניגוד מוחלט לעיקרון זה.

לפיכך שלחתי מכתב אל היועץ המשפטי לעירייה, ובו דרישה לבטל את התשלום. במכתב נאמר, בין היתר: "בבג"צ מטה הרוב, נידון הנושא בהרחבה. גם עיריית תל אביב-יפו מופיעה כמשיבה בעתירה זו והיא אף חויבה לשאת בעלויות כיבוי האש. בפסק הדין קובע הנשיא ברק נחרצות, כי "כפי שלא יעלה על הדעת שהמשטרה תטיל מעמסה כספית על המבקש את הגנתה מפני פורץ, כך לא יעלה על הדעת שהמשטרה תטיל מעמסה כספית על המבקש לממש את זכותו לחופש ביטוי ולהפגנה" (פיסקה 16 לפס"ד של השופט ברק). גביית תשלום מהמבקשים לממש זכות יסוד במדינה דמוקרטית מבטאת נסיגה מסוכנת ושערי כניסה המבחינים בין אלה שידם משגת מאלה שידם אינה משגת זאת.

"הריני לבקש ממך להורות כי ההחלטות שהתקבלו במועצת העירייה הנוגעות לתעריף שימוש בכיכר רבין או בכל כיכר או רחבה אחרת שבניהול העירייה או חברה עירונית אחרת בטלות בכל הנוגע לאסיפות ותהלוכות פוליטיות. ברוח דומה אבקשך להנחות את סמנכ"ל התפעול להשיב למבקשים אישורים לקיום אירועים להפנותם למשטרה".

תנועת עיר לכולנו בת"א פרסמה הודעה לגבי מצב הפליטים בדרום ת"א, וקראה לראש הממשלה ולראש עיריית ת"א, רון חולדאי, לקדם בהקדם מדיניות בנושא: "תנועת עיר לכולנו רואה בדאגה את המצב בשכונות דרום תל-אביב, שבהן צעירים מבקשי מקלט ממדינות אפריקה מסתובבים ברחובות כשהם נטולי מסגרת ומחוסרי רישיון לעבוד או ללמוד. בהיעדר טיפול נאות בהם, חלק מהצעירים הללו מידרדרים לסמים ואף לפשע ומהווים עול על שכונות המוחלשות גם כך. למדינת ישראל ולעיר תל אביב-יפו בפרט חובה מוסרית לקלוט פליטים, אך כל עוד שוק הנדל"ן ה'חופשי' הוא זה שקובע היכן יתגוררו פליטים ומבקשי מקלט, וכל עוד העוני והאפליה ממשיכים לדכא את מחירי הנדל"ן בדרום העיר, העול ימשיך ליפול באופן בלתי-מאוזן ובלתי-צודק על תושבי הדרום. מכאן החשיבות העצומה – לפליטים עצמם ולקהילות הקולטות – של גיבוש מדיניות והקצאת משאבים בנושא הפליטים, ברמה הלאומית והעירונית כאחד.

"עיר לכולנו קוראת לראש הממשלה לגבש בהקדם מדיניות בנושא הפליטים, אשר תגדיר מיהו פליט ותאפשר לפליטים מוכרים להתפרנס כחוק, תעצב מנגנון לבדיקת מעמדם של מבקשי מקלט, ותספק מגורים ורווחה כראוי למבקשי מקלט במשך הליך המיון, בפרט כאשר מדובר בקטינים.

"יתר על כן, עיר לכולנו קוראת לראש העירייה לגבש בהקדם תכנית בנושא הפליטים המגיעים לתל אביב-יפו. על תכנית זו להבטיח מגורים ורווחה כראוי למבקשי מקלט – למשל באמצעות הקצאת דיור מוגן – ובמיוחד לטפל בצרכיהם המיוחדים לחינוך, הגנה והכוונה של ילדים וצעירים פליטים. על תכנית זו לקחת אחריות פעילה על חלוקה הוגנת של נטל הקליטה של פליטים ברחבי העיר, הן באמצעות העברת תקציבים נוספים למוסדות חינוך ורווחה באזורים מוחלשים הקולטים פליטים, הן באמצעות ייזום ועידוד של דיור, חינוך ושאר שירותים לפליטים בשכונות המבוססות בעיר, והן באמצעות לקיחת אחריות על ביטחונם האישי של תושבי הדרום, ותיקים וחדשים כאחד.

"אנו מאמינים שסביב הדרישות ההוגנות הללו ניתן לפתוח ברב-שיח פורה. אנו קוראים לוועדים ולארגונים הפעילים בשכונות הדרום, כמו גם לארגוני הפליטים ולארגונים המסייעים להם, להצטרף אלינו לרב-שיח הזה, שבו נדון בדרכים להיאבק יחד למען זכויותינו ולשמר את המסורת והמגוון האנושי של שכונותינו".

סיעת "עיר לכולנו" בתל אביב פתחה בקמפיין חדש להקמת מערכת תחבורה ציבורית חדשה בעיר. ראשי התנועה ופעיליה מקווים שבעקבות פעילותם ייווצר לחץ ציבורי על קובעי המדיניות לפעול בכיוונה, תוך חתירה למטרתה המרכזית: יצירת מערכת תחבורה מהירה באמצעים הקיימים, בלי להמתין לתחילת העבודות על הרכבת הקלה.

הקמפיין, בשם "מהיר בעיר", מציג מודל חדש להסדרת התחבורה הציבורית ומתבסס, לדברי פעילי "עיר לכולנו", על עבודת מחקר שארכה יותר משנה. המחקר נעזר במומחי תחבורה, בנציגי תושבים ובעבודת שטח. הקמפיין הושק באינטרנט ובעבודת שטח (לעמוד הפייסבוק של מהיר בעיר).

במרכז התוכנית, המשתרעת על שטחי העיר תל אביב יפו, עומדים שני קווים – חוצה וסובב. הקווים יקבלו עדיפות דרך מוחלטת באמצעות נת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית), רציפים, עדיפות ברמזורים, מת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית המופרדים מיתר הנתיבים), והגבלת תנועה במקומות מסוימים רק לאוטובוסים.

התדירות בשני הקווים תהיה אוטובוס כל שלוש דקות בשעות היום, וכל 15 דקות בלילה. בלילות חמישי-שישי תוצע תדירות גבוהה יותר. עם השקתה של התוכנית – מציין ח"כ דב חנין (חד"ש), יו"ר הסיעה המורחבת של עיר לכולנו- יחל הליך שיתוף הציבור, כדי להחליט יחד עם התושבים בשכונות על אופן הפעלת הקווים המהירים עם מיניבוסים, בשבתות ובחגים.

לפי התוכנית, האוטובוסים בשני הקווים יהיו מהדגם המשופר ביותר. הקשר בין שני הקווים לקווים אחרים בעיר, וביניהם לאמצעי תחבורה אחרים (כמו רכבת ישראל והרכבת הקלה), הובא בחשבון בבניית מסלול הקווים ויהיה נוח ויעיל.

בשנים האחרונות חלה ירידה תלולה בשימוש בתחבורה הציבורית בישראל. לפי נתוני משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון, שהוצגו למועצת עיריית תל אביב לפני כחצי שנה, חל פיחות של 25% במספר הנסיעות לתושב במטרופולין תל אביב, מאז 1994. בשנים האחרונות עמלים במשרד התחבורה (באמצעות חברת נתיבי איילון), בשיתוף הרשויות המקומיות, על תוכנית לרה-ארגון של התחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב, שתכליתה להפוך את הנסיעה באוטובוסים ליעילה וידידותית יותר.

מהיר בעיר – האתר
מהיר בעיר- עמוד הפייסבוק