תנועת עיר לכולנו בת"א-יפו זכתה לניצחון גדול במאבק לשחרור נתוני התקציב של עיריית תל אביב יפו (קמפיין התקציבולטור). לאחר שסירבה לדרישות התושבים והודיעה כי לא תפרסם את נתוני התקציב בפורמט פתוח, הודיעה עיריית תל אביב-יפו ב-5 ביולי, 24 שעות לפני הדיון המכריע בבית-המשפט, כי "אגף המיחשוב בעירייה ייצר את היכולת הטכנולוגית שמאפשרת לייצא באופן פשוט יחסית קובץ אקסל של תקציב העירייה ממערכת המיחשוב המרכזית. משהוסרה המגבלה הטכנולוגית… המשיבים אינם מתנגדים עוד להעברת המידע כמבוקש… הוחלט לקבל את הצעתו של בית המשפט הנכבד ולאפשר את קבלת המידע באופן המבוקש החל משנת 2011".

במלים אחרות – כשנה אחרי שביקשה עיר לכולנו לראשונה בכתב את התקציב, העירייה הבינה שהפסידה במערכה, והעדיפה שלא להפסיד בבית-המשפט באופן שייצור תקדים משפטי מחייב. כך או כך, הקמפיין הצליח: החל מהתקציב הקרוב והלאה, מתחייבת העירייה להעביר את המידע באופן שניתן לניתוח.

עם קבלת ההודעה לביהמ"ש ששלחה העירייה – ובה היא מבקשת למחוק את עתירת עיר לכולנו והתנועה לחופש המידע כיוון שהיא נעתרת לדרישות בה, ומודיעה כי תעביר קובץ אקסל של המידע התקציבי שבהצעת התקציב החל מהתקציב לשנת 2011 – פנה עו"ד בעז בן-צור לביהמ"ש וביקש לתת להודעה תוקף של פסק-דין. הבקשה נענתה בחיוב.

מאת יואב גולדירנג, חבר מועצת העיר ת"א-יפו (עיר לכולנו) ומזכיר חד"ש בתל-אביב.

בישיבת מועצת העיר ת"א-יפו האחרונה העלתה הנהלת העירייה הצעה להפוך את פרס מנדלי מוכר ספרים לספרות בלשון יידיש ע"ש שלום יעקב אברמוביץ מפעם בארבע שנים, במקום פעם בשלוש שנים כפי שהפרס מחולק היום. זאת בהמשך להחלטה משנות כהונתו הקודמות של ראש העירייה רון חולדאי, לחלק את הפרס פעם בשלוש שנים במקום פעם בשנה.

התנגדתי נחרצות להצעת ראש העיר. מספר המתעניינים בשפת היידיש ובלימודיה נמצא בעליה מתמדת בשנים האחרונות וישראל היא המרכז העולמי לחקר השפה והתרבות היידישאית. מן הראוי שהפרס יחולק מידי שנה, לסופרת ותיקה ולסופרת צעירה לסירוגין.

עוד עצתי להרחיב את מעגל המוסדות המשתתפים בחבר השופטים כך שיכלול את כל מוסדות ההשכלה הגבוהה בהם מתקיימים מחקר והוראת היידיש. וכך תיכלל בין היתר גם אוניברסיטת בן גוריון בה עומד בראש המחלקה חוקר בעל שם עולמי: פרופ' רוסקיס.

בתגובה אמר דובר העירייה: "לאורך השנים הצטברו 18 פרסים ולא היה שום סדר בדבר. היינו צריכים לבחון עד כמה כל פרס הוא רלוונטי ואקטואלי. יש פרסים שהרלוונטיות שלהם היא אחת לכמה שנים ולא כל שנה". הדובר אומר שתרבות היידיש יקרה ללבם, ומציין את פרויקט "שירה על הדרך" שבו נתלה בחוצות העיר שיר של אברהם סוצקבר. לדבריו "חוץ מחובבי השירה היידית מי ידע מי זה אברהם סוצקבר? אנחנו שמנו את השירה היידית, שהיא אמנות לקהל יעד מאוד מצומצם, בפומבי. איפה ראית דבר כזה בישראל ובעולם?"

אך, מה עניין שמיטה להר סיני? ברור שלחולדאי עניין ברור לטשטש את מקורותיה התרבותיים של תל אביב-יפו מתושביה הערבים, התימנים, היידישיסטים וכפי שראינו בשנה שעברה הוא מבקש להתיך את כולם בכור ההיתוך הרדוד של חגיגות מאה ראוותניות וריקניות. מאכזבת במיוחד הצבעתם של הגמלאים אשר שוב ושוב מכזיבים בחוסר ההגנה שלהם על חלקים נרחבים מציבור בוחריהם – כפי שראינו עכשיו וכפי שאנו רואים בהתנגדותם להצעות לעידוד התחבורה הציבורית והוזלת מחירי השירותים החברתיים.
ישנם פרסים המחולקים מידי שנה ורק נכון היה לנהוג כך בנוגע לפרס ליצירה ביידיש שאין דומה לו בכל הארץ.

פעילי "עיר לכולנו" בת"א-יפו מזמנים להשתתף בישיבת בית המשפט שתתקיים ביום שני, ה-5 ביולי, בשעה 15:00 (לעמוד האירוע בפייסבוק). הדיון יתקיים בביהמ"ש המחוזי ת"א (רח' ויצמן 1) אצל השופט מודריק, ולדברי הפעילים הוא "צפוי להיות מכריע, בעתירה לשחרור התקציב העירוני בפורמט שמאפשר ניתוח וקריאה סבירים שלו על ידי התושבות והתושבים".

כזכור ביוני 2009 "עיר לכולנו" ביקשה את נתוני התקציב העירוני בפורמט של בסיס נתונים קריא לכל (כדוגמת אקסל) והעירייה סרבה. כעבור כחצי שנה, בדצמבר 2009, אחרי אלפיים שעות עבודה, "עיר לכולנו" השיקה את התקציבולטור – כלי מבוסס אקסל אליו הוקלדו כל נתוני התקציב לשנים 2006-2009, ושנותן אפשרות לצפות בהם ולהשוות לפי מלות חיפוש, מבנה התקציב, בין שנים שונות, ועוד. עוד מסרו הפעילים ש"אם או בלי קשר, העירייה מעלה את התקציב לאתר שלה, אבל כקובץ תמונה שאינו מאפשר ניתוח אמיתי של התקציב. עיר לכולנו דורשת קובץ פתוח שאפשר לעבוד איתו כדי שלא יצטרכו להקליד 12,500 שורות כל שנה. למעלה מ-2,000 תושבות ותושבים חותמים על עצומה התומכת בדרישה: יותר מ-1,000 ברחוב ומעל 1,000 באינטרנט".

באותו חודש התנועה לחופש המידע קיימה יום עיון ובו מושב המוקדש לתקציב העירוני ולתקציבולטור, ועיר לכולנו העלתה את ההצעה לשחרור התקציב במועצת העירייה; מרצ, הליכוד, הירוקים, ה"צעירים" ותל-אביב אחת (רשימתו של חולדאי) התנגדו אפילו לקיום דיון בשחרור המידע לתושבים.

בעקבות הסירוב המתמשך של העירייה ושל מועצת העיר, עיר לכולנו פנתה לתנועה לחופש המידע, שמגישה יחד איתה עתירה המבוססת על חוק חופש המידע. העירייה השיבה: אנחנו לא מסוגלים להעביר את הנתונים, וגם לא חייבים. בדיון, עיר לכולנו הציעה שאנשי מחשבים מטעמה ואלה של העירייה ישבו יחד, יבדקו יחד אם יש בעיות וינסו להציע פתרונות; בא-כח העירייה סרב. השופט חייב את העירייה לומר תוך 30 יום האם היא מסוגלת לפרסם את התקציב באופן פתוח או לא. בתשובתה הודיעה העירייה כי לא תשחרר את התקציב בפורמט פתוח, אך הודיעה על כוונתה להקים מערכת מידע סגורה משלה – כלומר, העירייה מסוגלת לעבוד עם הנתונים בפורמט הנדרש, אבל לא רוצה להעביר אותם לציבור.

עוד מסר הדובר ש"הדיון שיתקיים מחר יהיה מעניין, ובעל השלכות מעשיות מרחיקות-לכת. שימו לב שהעירייה כבר לא טוענת שאיננה מסוגלת – אלא פשוט שלא בא לה".

מאת יואב גולדרינג, חבר מועצת העירייה ת"א-יפו (עיר לכולנו) ומזכיר חד"ש בת"א

עיריית תל אביב-יפו מערימה קשיים על חופש הביטוי ההפגנה של הציבור. בשבוע שעבר ביקשה קבוצה לקיים הפגנה בכיכר רבין למען לגליזציה של קנאביס. בתחילה השיבה העירייה כי אינה מאשרת הפגנה בכיכר משום שתכלית ההפגנה "אינה תכלית חברתית ראויה". לאחר ביקורת ציבורית הנחה היועץ המשפטי לעירייה לסגת מהסירוב. אלא שאז גילו המפגינים כי תעריף שקבעה מועצת העיר בשנת 2007 קובע דמי שימוש בכיכר רבין של למעלה מ-16,000 שקל.

דרישה זו עומדת בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון, לפקודות המטה הארצי של המשטרה והעקרונות הדמוקרטיים הבסיסיים ביותר. משמעותה של דרישה כזו היא שלילת חירות ההפגנה מידי ארגונים וציבורים דלי אמצעים או משאבים. הנשיא ברק קבע פסק דין חשוב ומכריע ואילו עיריית תל אביב יפו קבעה דמי שימוש בניגוד מוחלט לעיקרון זה.

לפיכך שלחתי מכתב אל היועץ המשפטי לעירייה, ובו דרישה לבטל את התשלום. במכתב נאמר, בין היתר: "בבג"צ מטה הרוב, נידון הנושא בהרחבה. גם עיריית תל אביב-יפו מופיעה כמשיבה בעתירה זו והיא אף חויבה לשאת בעלויות כיבוי האש. בפסק הדין קובע הנשיא ברק נחרצות, כי "כפי שלא יעלה על הדעת שהמשטרה תטיל מעמסה כספית על המבקש את הגנתה מפני פורץ, כך לא יעלה על הדעת שהמשטרה תטיל מעמסה כספית על המבקש לממש את זכותו לחופש ביטוי ולהפגנה" (פיסקה 16 לפס"ד של השופט ברק). גביית תשלום מהמבקשים לממש זכות יסוד במדינה דמוקרטית מבטאת נסיגה מסוכנת ושערי כניסה המבחינים בין אלה שידם משגת מאלה שידם אינה משגת זאת.

"הריני לבקש ממך להורות כי ההחלטות שהתקבלו במועצת העירייה הנוגעות לתעריף שימוש בכיכר רבין או בכל כיכר או רחבה אחרת שבניהול העירייה או חברה עירונית אחרת בטלות בכל הנוגע לאסיפות ותהלוכות פוליטיות. ברוח דומה אבקשך להנחות את סמנכ"ל התפעול להשיב למבקשים אישורים לקיום אירועים להפנותם למשטרה".

"יותר כבישים ופקקים, אפס התייחסות לנוסעי האוטובוסים!" – כך נכתב על כרזה שהניפו פעילי "מגמה ירוקה" בעת הפגנה שקיימו ביום חמישי (ה-10 ביוני) בכניסה לוועידת ישראל לתחבורה, במתחם הסינמה סיטי בראשון לציון. הפעילים חיכו לשר התחבורה ישראל כ"ץ שהגיע לנאום בוועידה, על מנת לשאול אותו מתי יתוקנו הליקויים בתכנית הרה-ארגון במטרופולין גוש דן, אך השר בחר שלא להיכנס מהכניסה הראשית לוועידה. בתגובה, נכנסו הפעילים לאולם במהלך הנאומים כדי שלא יוכל השר להתעלם עוד מחשיבות הנושא, אך הוצאו על ידי המאבטחים.

המפגינים התייצבו כשהם מחופשים לשר התחבורה ולראש עירית ת"א, רון חולדאי, אשר משחקים "מסירות" בינהם בכדור-אוטובוס. כמו כן הניפו הפעילים שלט ענק הקורא: "תחבורה ציבורית זה לא משחק! רה-ארגון עכשיו!". פעילי "מגמה ירוקה" מחו על כך שמשרד התחבורה ועיריית תל אביב מתעלמים מהליקויים בתכנית הרה-ארגון של של גוש דן, ומטילים את האחריות זה על זה. יצוין שבשבוע שעבר פתחה תנועת "עיר לכולנו" בת"א-יפו בקמפיין "מהיר בעיר" המציע פיתרון אפשרי, מהיר וסביבתי למשבר התחבורה בת"א.

 מהיר בעיר – האתר
מהיר בעיר – עמוד הפייסבוק

תנועת עיר לכולנו בת"א פרסמה הודעה לגבי מצב הפליטים בדרום ת"א, וקראה לראש הממשלה ולראש עיריית ת"א, רון חולדאי, לקדם בהקדם מדיניות בנושא: "תנועת עיר לכולנו רואה בדאגה את המצב בשכונות דרום תל-אביב, שבהן צעירים מבקשי מקלט ממדינות אפריקה מסתובבים ברחובות כשהם נטולי מסגרת ומחוסרי רישיון לעבוד או ללמוד. בהיעדר טיפול נאות בהם, חלק מהצעירים הללו מידרדרים לסמים ואף לפשע ומהווים עול על שכונות המוחלשות גם כך. למדינת ישראל ולעיר תל אביב-יפו בפרט חובה מוסרית לקלוט פליטים, אך כל עוד שוק הנדל"ן ה'חופשי' הוא זה שקובע היכן יתגוררו פליטים ומבקשי מקלט, וכל עוד העוני והאפליה ממשיכים לדכא את מחירי הנדל"ן בדרום העיר, העול ימשיך ליפול באופן בלתי-מאוזן ובלתי-צודק על תושבי הדרום. מכאן החשיבות העצומה – לפליטים עצמם ולקהילות הקולטות – של גיבוש מדיניות והקצאת משאבים בנושא הפליטים, ברמה הלאומית והעירונית כאחד.

"עיר לכולנו קוראת לראש הממשלה לגבש בהקדם מדיניות בנושא הפליטים, אשר תגדיר מיהו פליט ותאפשר לפליטים מוכרים להתפרנס כחוק, תעצב מנגנון לבדיקת מעמדם של מבקשי מקלט, ותספק מגורים ורווחה כראוי למבקשי מקלט במשך הליך המיון, בפרט כאשר מדובר בקטינים.

"יתר על כן, עיר לכולנו קוראת לראש העירייה לגבש בהקדם תכנית בנושא הפליטים המגיעים לתל אביב-יפו. על תכנית זו להבטיח מגורים ורווחה כראוי למבקשי מקלט – למשל באמצעות הקצאת דיור מוגן – ובמיוחד לטפל בצרכיהם המיוחדים לחינוך, הגנה והכוונה של ילדים וצעירים פליטים. על תכנית זו לקחת אחריות פעילה על חלוקה הוגנת של נטל הקליטה של פליטים ברחבי העיר, הן באמצעות העברת תקציבים נוספים למוסדות חינוך ורווחה באזורים מוחלשים הקולטים פליטים, הן באמצעות ייזום ועידוד של דיור, חינוך ושאר שירותים לפליטים בשכונות המבוססות בעיר, והן באמצעות לקיחת אחריות על ביטחונם האישי של תושבי הדרום, ותיקים וחדשים כאחד.

"אנו מאמינים שסביב הדרישות ההוגנות הללו ניתן לפתוח ברב-שיח פורה. אנו קוראים לוועדים ולארגונים הפעילים בשכונות הדרום, כמו גם לארגוני הפליטים ולארגונים המסייעים להם, להצטרף אלינו לרב-שיח הזה, שבו נדון בדרכים להיאבק יחד למען זכויותינו ולשמר את המסורת והמגוון האנושי של שכונותינו".

סיעת "עיר לכולנו" בתל אביב פתחה בקמפיין חדש להקמת מערכת תחבורה ציבורית חדשה בעיר. ראשי התנועה ופעיליה מקווים שבעקבות פעילותם ייווצר לחץ ציבורי על קובעי המדיניות לפעול בכיוונה, תוך חתירה למטרתה המרכזית: יצירת מערכת תחבורה מהירה באמצעים הקיימים, בלי להמתין לתחילת העבודות על הרכבת הקלה.

הקמפיין, בשם "מהיר בעיר", מציג מודל חדש להסדרת התחבורה הציבורית ומתבסס, לדברי פעילי "עיר לכולנו", על עבודת מחקר שארכה יותר משנה. המחקר נעזר במומחי תחבורה, בנציגי תושבים ובעבודת שטח. הקמפיין הושק באינטרנט ובעבודת שטח (לעמוד הפייסבוק של מהיר בעיר).

במרכז התוכנית, המשתרעת על שטחי העיר תל אביב יפו, עומדים שני קווים – חוצה וסובב. הקווים יקבלו עדיפות דרך מוחלטת באמצעות נת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית), רציפים, עדיפות ברמזורים, מת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית המופרדים מיתר הנתיבים), והגבלת תנועה במקומות מסוימים רק לאוטובוסים.

התדירות בשני הקווים תהיה אוטובוס כל שלוש דקות בשעות היום, וכל 15 דקות בלילה. בלילות חמישי-שישי תוצע תדירות גבוהה יותר. עם השקתה של התוכנית – מציין ח"כ דב חנין (חד"ש), יו"ר הסיעה המורחבת של עיר לכולנו- יחל הליך שיתוף הציבור, כדי להחליט יחד עם התושבים בשכונות על אופן הפעלת הקווים המהירים עם מיניבוסים, בשבתות ובחגים.

לפי התוכנית, האוטובוסים בשני הקווים יהיו מהדגם המשופר ביותר. הקשר בין שני הקווים לקווים אחרים בעיר, וביניהם לאמצעי תחבורה אחרים (כמו רכבת ישראל והרכבת הקלה), הובא בחשבון בבניית מסלול הקווים ויהיה נוח ויעיל.

בשנים האחרונות חלה ירידה תלולה בשימוש בתחבורה הציבורית בישראל. לפי נתוני משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון, שהוצגו למועצת עיריית תל אביב לפני כחצי שנה, חל פיחות של 25% במספר הנסיעות לתושב במטרופולין תל אביב, מאז 1994. בשנים האחרונות עמלים במשרד התחבורה (באמצעות חברת נתיבי איילון), בשיתוף הרשויות המקומיות, על תוכנית לרה-ארגון של התחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב, שתכליתה להפוך את הנסיעה באוטובוסים ליעילה וידידותית יותר.

מהיר בעיר – האתר
מהיר בעיר- עמוד הפייסבוק

תאגידים קפיטליסטים משתלטים על המרחב הציבורי בתל-אביב – כך עולה מכתבה שפורסמה ביום שישי (ה-21 במאי) בעמוד הראשי של עיתון "הארץ", אפרופו ההשתלטות של חברת סלקום על השטח הציבורי הירוק של פארק הירקון, השתלטות שהתקבלה בברכה ע"י העירייה תמורת תשלום של 80 אלף ש"ח לחברת גני יהושע.

ברשימה ראשונית של מקרים דומים שריכז ד"ר נח עפרון חבר מועצת העירייה מטעם סיעת עיר לכולנו ניתן לציין את "שוק הלילה" בחסות סלטי צבר שהתקיים בשוק הכרמל באוגוסט האחרון; פסטיבל ngn של חברת בזק בנמל תל אביב באוקטובר האחרון; תערוכת אופנועי פיאג'ו שהתקיימה בשדרות בן גוריון בנובמבר; סגירת מתחם vip בחוף הבננה ביץ' בלילה הלבן לפני כשנתיים במסגרת הופעה בחסות חברת סיגריות; אוהלים ומתקנים שנותנות החסויות למרתון תל אביב שהוצבו בכיכר רבין ועוד.

"יש תחושה שהתאגידים הם הבעלים של המרחב הציבורי", אמר עפרון, "אם ניקח כל דוגמה כשלעצמה, היא קבילה. אבל האפקט המצטבר הרסני בעיניי". חברתו של עפרון לסיעה, רחל גלעד וולנר, הגישה באחת מישיבות מועצת העירייה האחרונות הצעה לסדר, שלפיה העירייה תקיים דיון פומבי פתוח בהשתתפות התושבים לגבי מסחור המרחב הציבורי. כמו כן ביקשה גלעד וולנר להקים במקביל ועדה שתורכב מנציגי כל הסיעות, נציגי העירייה, בעלי עניין ותושבים, "על מנת לגבש קריטריונים לאופי ההתקשרויות עם נותני חסויות מסחריות". אולם חולדאי ביקש להוריד את ההצעה מסדר היום משום שלדבריו "דובר בנושא הרבה" בישיבות המועצה, וכי יש כבר קריטריונים והדברים ברורים.

לדברי ד"ר דניאל מישורי, מרצה לאתיקה סביבתית בבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב, "לכל אזרח צריכה להציק העובדה שממש קל להשתלט על המרחב הציבורי באמתלה של שירות לציבור. חברות כמו סלקום מקבלות פרסום ענק וחשיפה בלתי רגילה, והשאלה היא מהי ערכה של החשיפה הזו? האם הציבור באמת מקבל תמורה הולמת למחיר הגבוה שהוא משלם באמצעות מסחור המרחב הציבורי? אני לא בטוח".

לכתבה באתר "הארץ"

בדיון שנערך ביום ראשון (ה-11 באפריל) בבית המשפט המחוזי בת"א, הורה השופט עודד מודריג לעיריית תל-אביב-יפו לבחון האם ביכולתה הטכנית להעביר את הצעת התקציב העירונית ואת התקציב לאחר אישורו, החל משנת 2011, בקובץ שניתן לעשות ברשומותיו שימוש חופשי. זאת, בניגוד לעמדת העירייה לפיה הגשת הקובץ בפורמט PDF מספיקה. על העירייה להגיש את תשובתה בתוך 30 יום.

בכך ניתן משנה תוקף לדרישת העותרים – תנועת עיר לכולנו והתנועה לחופש המידע – שיוצגו ע"י עו"ד בעז בן-צור, שתכליתה לאפשר לציבור ולחברי המועצה לנתח את המידע התקציבי באופן יעיל, ולא רק לצפות בו מעל-גבי מסך מחשב. כזכור, תביעה זו היא גלגול של מאבק מתמשך לשחרור התקציב העירוני.

במהלך הדיון טענה העירייה שאין היא מחויבת להעביר את התקציב בפורמט הקיים במערכת שלה, ואף שאין היא מסוגלת לעשות זאת. טענה זו אינה סבירה, מאחר שמערכת המחשוב המתקדמת של העירייה מכילה קבצים העונים להגדרה בפני עצמם. יתרה מזו – מערכות מסוגה מסוגלות לייצא קבצי מידע לפורמטים פתוחים בקלות. "עיר לכולנו" אף הציעה סיוע טכני לעירייה בהמרת קבצי המערכת שלה, במידת הצורך. באם תמשיך העירייה לטעון לאי-יכולתה להעביר קובץ כלשהו כמתבקש, יימשך הדיון בעתירה.

לקריאת פרוטוקול הדיון. פרטים נוספים באתרי עיר לכולנו, התקציבולטור והתנועה לחופש המידע.

תחת הכותרת "עיר לכולנו כמודל לפוליטיקה של שינוי חברתי" פרסם ח"כ דב חנין (חד"ש) מאמר בגיליון האחרון של כתב העת "מטעם", שיצא לאור בימים האחרונות. חנין כתב במאמר שמערכת הבחירות המקומיות שהתנהלה בישראל בנובמבר 2008 כללה ניסוי מרתק במיוחד של פוליטיקה שמאלית בתל אביב-יפו. עיר לכולנו, רשימה במצע עירוני שמאלי על בסיס התארגנות משותפת של מאבקים מרחבי העיר, הצליחה – למרות נקודת פתיחה נמוכה ולכאורה חסרת סיכויים – לייצר איום ממשי על מפלגות הממסד ולהגיע להישג אלקטורלי חסר תקדים. במאמר מספר חנין את סיפורה של עיר לכולנו, ואת מסקנותיו "לגבי האסטרטגיה הפוליטית השמאלית הדרושה לנו מול הטורבו-קפיטליזם של ראשית המאה ה-21".

לדברי ח"כ חנין "יש בשמאל הישראלי מי שמסכם את המצב בארץ בתמונה דו-קוטבית: חברה קולוניאלית יהודית, שמתקיימים בה הפרדה וניצול על בסיס אתני, שניזונה מכיבוש אותו היא מעוניינת לשמר, מול הקולקטיב הערבי-פלסטיני השואף להתנער מכבלי הדיכוי הלאומי והאזרחי. לתיאור זה יש גיבוי במציאות: חומת ההפרדה על הקרקעות הפלסטיניות, המחסומים, אפליית אזרחי ישראל הערבים בכל מישורי החיים, הצמא למים של האוכלוסייה הבדווית בנגב אל מול הבריכות הפרטיות ביישובים יהודיים עשירים".

אך לדברי חנין ישנה גם דרך אחרת לספר את הסיפור הישראלי, דרך מורכבת יותר "שלטעמי נאמנה יותר למציאות. הדרך השנייה צומחת מפרספקטיבה מרקסיסטית-מעמדית, ומתוכה נראית החברה הישראלית בכללותה כמרובדת ושסועה, כזו שבה שותפים מרבית היהודים והערבים המאכלסים את הארץ באינטרס לשינוי רדיקלי בחלוקת הכוח והמשאבים בחברה. העמודים הבאים יתמכו בניתוח הזה באמצעות תיאור ההתנסות של מערכת הבחירות המוניציפאליות בתל אביב-יפו".

פרטים נוספים על הגיליון האחרון של "מטעם"