מאות השתתפו בשבת (ה-2 באוקטובר) ביום אירועים יהודי-ערבי לציון עשור לאירועי אוקטובר, שהסתיים בעצרת בעיר נצרת. אירוע הזיכרון והמחאה אורגן על ידי פעילים ממגוון רחב של ארגונים, בחסות עיריית נצרת ובהשתתפות ח"כ מוחמד ברכה, ח"כ ד"ר דב חנין, ח"כ עפו אגברייה וחברי הכנסת לשעבר מוסי רז ותמר גוז'נסקי. משעות הבוקר השתתפו מאות פעילים ואנשי ציבור בביקורים אצל 13 המשפחות השכולות מאירועי אוקטובר 2000, בסיורים בעקבות מאבקים משותפים יהודים וערביים בחריש, בנצרת ובטייבה ובמגוון סדנאות שדנו במתקפות על המרחב הדמוקרטי בישראל.

בעצרת הראשית, שנערכה תחת הסיסמא "יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים", השתתפו ראש עיריית נצרת, ראמז ג'רייסי, מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח חגי אלעד, העיתונאית ענת סרגוסטי, השחקן והיוצר מוחמד בכרי, הזמרת אמאל מורקוס, הזמר נועם רותם, אנשי ציבור ופעילים יהודים וערבים נוספים.

ח"כ ד"ר דב חנין אמר באירוע: "המוני היהודים והערבים שבחרו לציין את העשור לאירועי אוקטובר באירועים משותפים מסמנים דרך של תקווה לשני העמים בארץ. אירועי אוקטובר 2000 פתחו עשור נורא בהיסטוריה של היחסים בין שני העמים. את העשור הבא אפשר לעשות טוב הרבה יותר – בהתגייסות של יהודים וערבים לעשייה פוליטית משותפת.

"מה שהחל כמתקפה על האוכלוסייה הערבית התרחב במהירות למתקפה על המרחב הדמוקרטי ועל כל מי שחושב אחרת. מול הגל העכור נדרשת היום, יותר מתמיד, עמידה משותפת יהודית ערבית. יש בארץ הזאת קול אחר, שפוי ודמוקרטי שנלחם למען עתיד של שלום וצדק לשני העמים".

לקראת האירוע חתמו מאות אנשים על עצומה נגד הגזענות לציון עשור לאירועי אוקטובר 2000. בין החותמים: שרים לשעבר, חברי הכנסת בהווה ובעבר, אמנים ובמאים ומאות מרצים במכל המוסדות להשכלה גובהה.

בעצומה נכתב: "עשר שנים הגזענות, השנאה והפחד השתלטו על הארץ. בעשרת הימים הראשונים של אוקטובר 2000 סומן קו הפרדה גס בתוך החברה בישראל: יהודים וערבים הוצבו בעל-כורחם, כיריבים נצחיים במשחק שיש בו רק מפסידים. מאז, מממשלה לממשלה, הפוליטיקה של השנאה רק מתגברת: ניסיונות לשלילת אזרחות, הגבלת חופש הביטוי, דה-לגיטימציה של הנהגת הציבור הערבי, הריסות בתים ונישול מקרקעות – כל אלו מגמות שהולכות ומחריפות. מאז, שלושה-עשר המפגינים שנורו למוות באוקטובר 2000 האלימות של רשויות המדינה וכוחות הביטחון כלפי האוכלוסייה הערבית כבר גבתה הרוגים רבים נוספים. מסע ההפחדה והשנאה שהופנה תחילה כלפי האוכלוסייה הערבית מתפשט אל חלקים נרחבים של החברה בישראל. אנו עדים להתקפה על חופש הביטוי והמחאה ועל החופש האקדמי. על אלה נוספים גזענות בחסות הממסד ואפליה בחלוקת משאבים. דמוקרטיה וזכויות דמוקרטיות אינן ניתנות ליישום סלקטיבי. עליהן להתקיים עבור כולם או שלא יוכלו להתקיים כלל. ישראל של השנים האחרונות נסחפת לסחרור אנטי-דמוקרטי מסוכן, שלמרבה האימה מנצחים עליו כמה מראשיה.

ו"יום העשור לאירועי אוקטובר הוא יום של כאב על ההרוגים; של מחאה על גניזת תיקי החקירה; ושל דרישה ליישום המתווה המוצע בועדת אור לתיקון האפליה נגד האוכלוסייה הערבית. יום העשור הוא גם יום של הזדמנות, ממנו נוכל לצאת במחויבות יהודית-ערבית משותפת לעיצוב עשר השנים הבאות – לבניית חברה ראויה וצודקת, להבטחת שוויון אזרחי ולאומי למיעוט הלאומי הערבי בארץ, ושלום צודק ובר קיימא עם העם הפלסטיני את הקו המפריד נשרטט מחדש. הפעם לא בין יהודים לערבים, אלא בין שוויון ותקווה לבין גזענות ושנאה. מיום העשור לאירועי אוקטובר 2000 אנחנו יוצאים לעשור הבא מאוחדים במאבק על העתיד ועל השוויון כאן בארץ. במאבק הבוער המשותף על הדמוקרטיה – סופנו לנצח: אנחנו – ערביות ויהודיות, יהודים וערבים – מסרבות להיות אויבות, מסרבים להיות אויבים!".

בין החותמים: השרה לשעבר שולמית אלוני, ח"כ לשעבר תמר ג'וזנסקי, השר לשעבר יוסי שריד, חברי הכנסת לשעבר זהבה גלאון ומוסי, ח"כ דב חנין (חד"ש), יו"ר מרצ, ח"כ חיים אורון (ג'ומס), ח"כ אילן גילאון (מרצ); יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה, ח"כ חנא סוייד (חד"ש), ח"כ עפו אגבריה (חד"ש), הסופר דוד גרוסמן, יו"ר הכנסת לשעבר, אברהם בורג, הסופרים סמי מיכאל ושמעון בלס, האמן דויד ריב, הבמאי ג'אד נאמן, פרופ' אריאל הירשפלד (האונ' העברית), פרופ' יוסי יונה (אונ' בן-גוריון), פרופ' אורי רם (אונ' בן-גוריון), פרופ' יהודה שנהב (אונ' בן-גוריון), פרופ' שפרה שגיא (אונ' בן-גוריון), פרופ' חנן חבר (האוניברסיטה העברית) פרופ' גדי אלגזי (אוניברסיטת ת"א), פרופ' ענת בילצקי (אוניברסיטת ת"א), פרופ' חנה הרצוג )אוניברסיטת ת"א), פרופ' דניאל בר-טל (אוניברסיטת ת"א), פרופ' אבנר בן עמוס (אוניברסיטת ת"א), פרופ' זאב הרצוג (אוניברסיטת ת"א), פרופ' חוה יבלונקה (אוניברסיטת ת"א), פרופ' גילה בלס (אוניברסיטת ת"א), המשורר והמתרגם אהרון שבתאי, הסופרים אילנה בורשטיין ניר ברעם, המוזיקאית רונה קינן, השחקנית והזמרת מירה עוואד, פרופ' משה צוקרמן (אוניברסיטת ת"א), פרופ דני רבינוביץ' (אונ' תל-אביב), הזמרת אמל מורכוס, העיתונאי והסופר סייד קשוע; חתן פרס ישראל לחינוך, פרופ' גבי סלומון; פרופ' מירי אליאב-פלדון (אוניברסיטת ת"א), פרופ' בנימין ארבל (אונ' תל-אביב), פרופ' רון ברקאי (אונ' תל-אביב), ד"ר אפרים דוידי (אונ' תל-אביב), האדריכל הלל שוקן (אונ' תל-אביב), פרופ' בן-ציון מוניץ (אונ' תל-אביב), ד"ר עופר כסיף (מכללת ספיר), ד"ר ענת מטר (אונ' תל-אביב), פרופ' יוסף נוימן (אונ' תל-אביב), פרופ' עודד גולדרייך (מכון ויצמן), פרופ' ליאו קורי (אונ' תל-אביב), פרופ' דנה רון (אונ' תל-אביב), ד"ר דנה אולמרט (בצלאל), פרופ' פרדי רוקם (אונ' תל-אביב), פרופ' אלחנן ריינר (אונ' תל-אביב), פרופ' צח אדם (האוניברסיטה העברית), פרופ' רות בטלר (האונ' העברית); יו"ר רופאים לזכויות אדם, הבמאי סכנדר קובטי, פרופ' צבי בנטואיץ' (האונ' העברית), פרופ' עמירם גולדבלום (האוניברסיטה העברית), פרופ' אלון הראל (האונ' העברית), פרופ' אהוד הרושובסקי (האונ' העברית), ד"ר איימן אגבריה (אונ' חיפה), פרופ' גלית חזן-רוקם (האונ' העברית ), הבמאית איבתיסאם מראענה, פרופ' יורי פינס (האונ' העברית), פרופ' אהוד פרידגוט (האונ' העברית), ד"ר שרה הלמן (אונ' בן-גוריון), פרופ' מיכאל קרן (האונ' העברית), ד"ר יובל יונאי (אונ' חיפה), פרופ' תמר רפפורט (האונ' העברית), פרופ' ניב גורדון (אונ' בן-גוריון), ד"ר איריס אגמון (אונ' בן גוריון), פרופ' ברק וייס (אונ' בן-גוריון), פרופ' אריה ארנון (אונ' בן-גוריון), פרופ' יצחק חן (אונ' בן-גוריון), פרופ' אורן יפתחאל (אונ' בן-גוריון), פרופ' חנן פלום (אונ' בן-גוריון), פרופ' תמר כתריאל (אונ' בן-גוריון), פרופ' קובי פתר (אונ' חיפה), פרופ' ורד קראוס (אונ' חיפה), ד"ר סנאית גיסיס (אונ' תל-אביב), פרופ' קלמן אלטמן (הטכניון), פרופ' יעקב כתריאל (הטכניון), פרופ' אסמעיל אבו סעד (אונ' בן-גוריון), פרופ' נורית יערי (אונ' ת"א), פרופ' גד קינר (אונ' תל-אביב), ד"ר אריאלה אזולאי (אונ' בר אילן), ד"ר אורנה ששון-לוי (אונ' בר אילן), ד"ר עופרה גולדשטיין-גדעוני (אונ' תל-אביב),פרופ' גליה גולן (המרכז הבינתחומי הרצלייה), הבמאי ברק הימן, ד"ר אלה שאינסקיה (מכון ויצמן); מנכ"ל הוועד נגד עינויים, ד"ר ישי מנוחין (אונ' בן-גוריון), ד"ר ג'וליה צ'ייטין (מכללת ספיר), מאייר איציק רנרט (ראש המחלקה לתקשורת), ד"ר מונדר חכים, חבר מועצת העיר – נצרת; ד"ר דניאלה טלמון-הלר (אונ' בן-גוריון), ד"ר צבי טריגר (המכללה למינהל – המסלול האקדמי), ד"ר מחמוד יזבק (אונ' חיפה), ד"ר עתי ציטרון (אונ' חיפה), מנכ"ל פעולה ירוקה, אבי לוי; המשורר מתי שמואלוף, ד"ר יוני אשר (אונ' חיפה), עו"ד תאופיק ג'בארין, פרופ' דפנה כרמלי (אונ' חיפה), חבר מועצת העיר נצרת עלית, ד"ר גטאס ראיד; פרופ' דניאל סטטמן (אונ' חיפה), פרופ' איריס פורש (אונ' בן-גוריון), הסופר איימן סיכסק, פרופ' יצחק שנל (אונ' תל-אביב), פרופ' אריאלה פרידמן (המכללה האקדמית צפת), העיתונאית והסופרת ארנה קזין, ד"ר חנה ספרן (אונ' חיפה), ד"ר שרה חזן (אונ' בר אילן), פרופ' אווה אילוז (האונ' העברית), ד"ר ישי רוזן-צבי (אונ' תל-אביב), רמי אלחנן, חבר פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני; ד"ר אסף קידר (האונ' העברית), ד"ר אורלי לובין (אונ' תל-אביב), ד"ר דני מוידובניק (האוניברסיטה העברית), הסופרת אורלי קסטל בלום, ד"ר הלאה אספניולי, האמנית שרה כץ, ד"ר לין שלר (אונ' בן-גוריון), הישאם עבדו, חבר מועצת עריית חיפה, ארנת טורין, פעילה פמיניסטית; העיתונאי רג'א זעאתרה, ד"ר ינינה אלטמן (הטכניון), ד"ר גילה שטופלר (המרכז האקדמי למשפט ועסקים – ר"ג).

עוד חתמו על העצומה: הרב יחיאל גריינימן, שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם, פרופ' עובדיה עזרא (אונ' תל-אביב), ד"ר רוחמה מרטון, נשיאה ומייסדת של רופאים לזכויות אדם; הרב בני פרל (הישיבה לאומנויות ומדעים בר אילן), ד"ר הללי פינסון (אוניברסיטת בן גוריון), ד"ר דני פילק (אונ' בן-גוריון), פרופ' רפי ולדן, רופאים לזכויות אדם, פרופ' דוד אנוך (האונ' העברית), ד"ר עדנה לומסקי פדר (האוניברסיטה העברית), הסופרת כליל זיסאפל, ד"ר יוסי דהאן (המרכז האקדמי למשפט ועסקים – ר"ג), ד"ר רז חן-מוריס (אונ' בר אילן), הסופר דרור בורשטיין, עו"ד חסן ג'אברין, מנכ"ל ומייסד עדאלה; מנהל קרן אברהם, אמנון בארי סולוציאנו, ד"ר אדם ליפשטיין (אונ' בן גוריון), השחקנית עינת ויצמן, ד"ר אמיר פז-פוקס (הקריה האקדמית אונו), איתן מיכאלי, פעיל חברתי, אשת יחסי ציבור עופרה ישועה-ליית, ד"ר גולי נאמן ערד (אונ' בן גוריון), הבמאי תאופיק אבו-וואל, העיתונאי גל אוחובסקי, פרופ' יהודית הראל (אונ' חיפה), ד"ר צבי בקרמן (האונ' העברית), ד"ר תמי קציר (אונ' חיפה), ד"ר דניאל דה מלאך (מכללת ספיר), ד"ר גלי לוי (האונ' הפתוחה), ד"ר חיים יעקובי (אונ' בן גוריון), ד"ר אבי רובין (אונ' בן גוריון), פרופ' יצחק (יאני) נבו (אונ' בן גוריון), ד"ר דבורה קלקין-פישמן (אונ' חיפה), פרופ' רמזי סולימאן (אונ' חיפה), פרופ' זוהר אביתר (אונ' חיפה), ד"ר נסים מזרחי (אונ' תל-אביב), חברת מועצת העיר חיפה עדנה זרצקי טולדנו, פרופ' ריאד אגבאריה (אונ' בן גוריון), עו"ד מיכאל ספרד, עו"ד נקד נקד, ד"ר חאלד עראר (המכללה האקדמית בית ברל), ד"ר ג'יהאד אל-סאנע (אונ' בן גוריון), ד"ר יוסי אמיתי (אונ' בן גוריון), פרופ' משה צוקרמן (אונ' תל-אביב) ופרופ' דפנה ארדינסט-וולקן (אונ' חיפה).

לרשימת החותמים המלאה ולחתימה על העצומה

עשרות מרצים פרסמו עצומת תמיכה באמנים המסרבים להופיע בהתנחלויות וקראו שלא ללמד בהתנחלויות. בעצומה האינטרנטית נכתב: "אנו החתומים מטה מצטרפים לאנשי התיאטרון בהודיענו כי לא נשתתף בפעילויות תרבותיות מכל סוג שהוא בכל ההתנחלויות שמעבר לקו הירוק, לא נשתתף בדיונים או סמינרים ולא נרצה בשום מסגרת אקדמית בהתנחלויות הללו. אנו תומכים באנשי התיאטרון המסרבים להופיע באריאל , מביעים הערכה לאומץ הלב הציבורי שלהם ומודים להם על החזרת הויכוח על השטחים וההתנחלויות לכותרות. אנו מבקשים להזכיר לציבור כי בדומה לכל ההתנחלויות האחרות, גם אריאל נמצאת בשטח כבוש ואינה חלק משטחה הריבוני של מדינת ישראל. אם בעתיד, במסגרת הסכם שלום שייחתם עם הרשות פלסטינית תהיה אריאל בגבולות המדינה, יהיה דינה כדין כל ישוב בישראל".

ועוד: "אנו רואים בקריאות לסרב להופעות בהתנחלויות בסיס לגיבוי ציבורי נרחב לעזיבת ההתנחלויות ויציאת ישראל מהשטחים, פעולות שהן בעינינו חיוניות לקיומה ולרווחתה של מדינת ישראל". בין עשרות המרצים שחתמו על העצומה: פרופ' אריה ארנון (אונ' בן-גוריון), פרופ' בן-ציון מוניץ (יו"ר ארגון הסגל הבכיר באונ' תל-אביב), פרופ' ינון כהן (אונ' ת"א), ד"ר ניב גורדון (אונ' בן-גוריון), ד"ר אפרים דוידי (אונ' ת"א), פרופ' עמירם גולדבלום (האונ' העברית), פרופ' דני רבינוביץ' (אונ' ת"א), פרופ' שלמה זנד (אונ' תל-אביב), פרופ' חווה יבלונקה (אונ' בן-גוריון), פרופ' רון ברקאי (אונ' ת"א), ד"ר עובדיה עזרא (אונ' תל-אביב), פרופ' מירי אליאב-פלדון (אונ' ת"א), ד"ר יוסי אמיתי (אונ' בן-גוריון), פרופ' משה צוקרמן (אונ' ת"א), ד"ר סנאית גיסיס (אונ' ת"א) ופרופ' יצחק (יאני) נבו (אונ' בן-גוריון).

ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש) פרסם ביום ראשון, ה-29 באוגוסט, הודעת תמיכה באמנים המסרבים להופיע באריאל: "עצומת האומנים מצילה את הכבוד של האומנות הישראלית. יש בישראל כוחות גדולים המתנגדים לכיבוש והמעוניינים באמת בשלום של שתי מדינות לשני העמים". לדבריו, "הגיע הזמן להבין – ההתנחלויות הם לא רק הפרה של אמנת ז'נבה הרביעית והמשפט הבינלאומי – הן גם מחסום לשלום ישראלי-פלסטיני ולהקמתה של מדינה פלסטינית בצידה של מדינת ישראל".

גם יואב גולדרינג, חבר מועצת העיר ת"א-יפו מסיעת "עיר לכולנו" ומזכיר חד"ש בתל-אביב, הביע אמש תמיכה באמנים הסרבנים, ואף תקף את חבריו למועצה שהתנגדו ליוזמה ובתשובה לדברי ראש העיר רון חולדאי הוא הדגיש: "תל אביב-יפו היא בירה של תרבות ואמנות ויש לי גאווה גדולה בשחקניה וביוצריה. אני מסתייג מהמחשבה כאילו יוצרים נדרשים לציית להלך רוח כזה או אחר. במקום שבו פרנסי העיר מבקשים לצמצם – אני קורה לגוון. ככה גם במקום שבו קוראים לציית להנהלה – כאן אני קורא רק להעמיק את מעורבותם החברתית".

עשרות מרצים מכל המוסדות להשכלה הגבוהה חתמו על עצומת פעילי שייח ג'ראח הקוראת להחרים את הכיבוש. עוד חתמו על העצומה פעילים רבים, ביניהם מזכ"ל ברית הנוער הקומוניסטי (בנק"י), אמג'ד שביטה. עד עתה חתמו על העצומה כ-800 יהודים וערבים. בין אנשי האקדמיה הבכירים שחתמו על העצומה: פרופ' קלמן אלטמן (הטכניון), פרופ' יעקב כתריאל (הטכניון), פרופ' אורי רם (אונ' בן-גוריון), פרופ' גדי אלגזי (אונ' תל-אביב), פרופ' יוסף זעירא (האונ' העברית), פרופ' חווה יבלונקה (אונ' בן-גוריון), פרופ' ענת בילצקי (אונ' תל-אביב), פרופ' רון כוזר (אונ' חיפה), פרופ' חיים גנץ (אונ' תל-אביב), פרופ' בן-ציון מוניץ (אונ' תל-אביב), פרופ' משה צוקרמן (אונ' תל-אביב), ד"ר אפרים דוידי (אונ' תל-אביב), ד"ר עופר כסיף (מכללת ספיר), ד"ר חררדו לייבנר (אונ' תל-אביב), ד"ר לב גרינברג (אונ' בן-גוריון), ד"ר ישי מנוחין (אונ' בן-גוריון) וד"ר יובל יונאי (אונ' חיפה).

העוצמה פורסמה על ידי פעילי השלום בשייח' ג'ראח, שרואים בדאגה את יוזמות החקיקה האנטי-דמוקרטיות המקודמות בכנסת ישראל. בהודעת הפעילים נמסר: "בכוונתנו להיאבק בחקיקה זו הפוגעת בזכות היסוד של חופש הביטוי, המצפון והמחאה – כדוגמת החוק האוסר על אזרח ישראלי לקרוא לסנקציות כלכליות נגד מוסדות ישראליים בארץ ובשטחים הכבושים. אנו נחושים להיאבק במגמות פשיזציה כגון אלה, ולפיכך, כמעשה של מרי אזרחי, אנו קוראים לחברינו לצרף את חתימתם לעצומה שפורסמה בסוף השבוע".

בעצומה נכתב: "אנו קוראים להחרים חברות הפועלות בשטחים הפלסטינים הכבושים ובמזרח ירושלים ומרוויחות מהכיבוש, להימנע מהשקעות בהן ומעסקאות עימן ומרכישת מוצריהן. ההתנחלויות הן לא רק פשע כלפי העם הפלסטיני, אלא גם פגיעה באינטרס הישראלי. קידום החוק האוסר עידוד חרמות מאלץ אותנו לא רק להחרים מוצרי התנחלויות באופן אישי, אלא לקרוא לכך בפומבי. הפרה פומבית היא תגובה הכרחית לחקיקה אנטי-דמוקרטית; אי-ציות מתריס מתחייב לנוכח דיכוי חירות המצפון והביטוי. אנו מקווים כי החוק האוסר ביטויי עידוד ותמיכה בחרם ייבלם, אולם במידה ויחוקק אנו נכונים ואף מקווים לעמוד לדין בעוון הפרת החוק הבלתי דמוקרטי הזה".

לחתימה על העצומה

פעילי "סולידריות שייח' ג'ראח" רואים בדאגה את יוזמות החקיקה האנטי-דמוקרטיות המקודמות בכנסת ישראל: "בכוונתנו להיאבק בחקיקה זו הפוגעת בזכות היסוד של חופש הביטוי, המצפון והמחאה – כדוגמת החוק האוסר על אזרח ישראלי לקרוא לסנקציות כלכליות נגד מוסדות ישראליים בארץ ובשטחים הכבושים. אנו נחושים להיאבק במגמות פשיזציה כגון אלה, ולפיכך, כמעשה של מרי אזרחי, אנו קוראים לחברינו לצרף את חתימתם לעצומה שפורסמה בסוף השבוע.

"אנו קוראים להחרים חברות הפועלות בשטחים הפלסטינים הכבושים ובמזרח ירושלים ומרוויחות מהכיבוש, להימנע מהשקעות בהן ומעסקאות עימן ומרכישת מוצריהן. ההתנחלויות הן לא רק פשע כלפי העם הפלסטיני, אלא גם פגיעה באינטרס הישראלי. קידום החוק האוסר עידוד חרמות מאלץ אותנו לא רק להחרים מוצרי התנחלויות באופן אישי, אלא לקרוא לכך בפומבי. הפרה פומבית היא תגובה הכרחית לחקיקה אנטי-דמוקרטית; אי-ציות מתריס מתחייב לנוכח דיכוי חירות המצפון והביטוי. אנו מקווים כי החוק האוסר ביטויי עידוד ותמיכה בחרם ייבלם, אולם במידה ויחוקק אנו נכונים ואף מקווים לעמוד לדין בעוון הפרת החוק הבלתי דמוקרטי הזה".

לחתימה על העצומה
עוד על המאבק בשייח ג'ראח

יותר מ-550 אנשי אקדמיה, בהם מבכירי החוקרים והמרצים בישראל, הגישו לשר החינוך, גדעון סער, עצומה הקוראת לו לחזור בו מכוונתו לפעול לצמצום חופש הביטוי והחופש האקדמי. בין החותמים גם שניים מקודמיו של סער על כסא השר – יוסי שריד ויולי תמיר. את העצומה יזם הפורום להגנת ההשכלה הציבורית, המאגד מרצים וסטודנטים במאבק לשמירת דמותה הציבורית של מערכת ההשכלה הגבוהה. איסוף החתימות החל לפני כמה שבועות.

העצומה הוכנה בעקבות הצהרה של שר החינוך בכנסת כי יפעל נגד מרצים הקוראים לחרם על ישראל. בכך למעשה, אימץ שר החינוך את טענות תנועת הימין "אם תרצו". לדברי השר, הוא כבר שוחח בנושא עם יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, והוסיף כי "תהיה גם פעולה מול ראשי המוסדות. הנושא הזה נמצא על סדר היום שלנו". הוא לא פירט כיצד ואיך יפעל בנושא.

החותמים מדגישים בעצומה כי הם מחזיקים בדעות שונות ומגוונות באשר לפתרונן של הבעיות עמן מתמודדת מדינת ישראל, וקוראים לחופש ביטוי באקדמיה. הם קובעים כי יש להתמודד עם דעות שונות התמודדות עניינית וערכית ולא באמצעות ענישה והשתקה. "אנו קוראים לך כשר החינוך ומי שעומד בראש המועצה להשכלה גבוהה: התעשת וחזור בך מהצהרותיך בטרם יהיה מאוחר להציל את ההשכלה הגבוהה בישראל".

"קיומה של מערכת אקדמית איכותית – על היוקרה והתועלת שהיא מביאה למדינת ישראל – מותנית בהגנה וטיפוח של חירויות המחשבה והביטוי. דבר זה כרוך, מעצם טבעו בנכונות לסבול דעות קשות ומעוררות התנגדות, להקשיב ולהתמודד עמן, לקיים דיון מעמיק ונוקב עם המחזיקים בהן, אך בשום אופן לא להשתיקם או להענישם", כתבו מנסחי העצומה והוסיפו: "אם תבחר בדרך ההשתקה וההענשה, האקדמיה, במקום להוביל את הדמוקרטיה הישראלית ולתרום לה, תתנוון יחד עמה".

"אנו מאמינים כי נזק רב ייגרם לאקדמיה הישראלית, אם פוליטיקאים, יהיו אשר יהיו עמדותיהם ושיוכם המפלגתי, יכתיבו לה מה נכון ומה לא נכון לומר, לחשוב, לחקור וללמד ויורו לה לאמץ אמות מידה מסוג זה לשם קבלה, קידום, או הרחקה של חוקרים ומרצים. האיומים לפגוע בחירויות המחשבה והביטוי, שהן חירויות יסוד אזרחיות בכל מדינה דמוקרטית ולא זכויות יתר אקדמיות, מסמנים שלב נוסף בערעורה של מערכת ההשכלה הגבוהה. לאחר שנים של קיצוצים תקציביים שפגעו אנושות ברמת המחקר וההוראה בה, עלולים איומים אלה, לא פחות מאשר הקיצוצים עתידים, להוסיף ולפגוע ברמתה וביכולתה לתרום לחברה".

חותמי העצומה מבהירים עוד כי זו אינה מביעה תמיכה בחרם כלשהו על ישראל, "אלא רק בהגנה על חירויות הביטוי האזרחיות של המביעים תמיכה כזו, ובהגנה על חירות הביטוי והמחשבה בישראל בכלל ובאקדמיה בפרט".

בין החותמים על העצומה, חתני פרס ישראל, פרופ' בנימין איזק ופרופ' יהושע קולודני; חברת האקדמיה הישראלית למדעים, פרופ' שולמית וולקוב; המשפטנית פעילת זכויות נשים, פרופ' פרנסס רדאי; רקטור אוניברסיטת חיפה, פרופ' יוסי בן ארצי; פרופ' קלמן אלטמן; פרופ' עודד גולדרייך; ורבים נוספים. על העצומה חתמו גם סטודנטים, דוקטורנטים ותלמידי מחקר.

לנוסח המלא של העצומה ולרשימת החותמים

מאות אנשים חתמו על עצומה שתוגש לשר החינוך, גדעון סער, למען חופש הביטוי בהשכלה הגבוהה. העצומה, עליה חתמו גם מרצים רבים, היא פרי יוזמה של חברי הפורום להגנה על ההשכלה הציבורית, המבקשים לתת באמצעותה ביטוי לקולות הנשמעים בימים האחרונים בקמפוסים, בדיונים וויכוחים שמתקיימים בקרב חברי הקהילה האקדמית, ולדאגה העמוקה לעתידה של המערכת האקדמית – דאגה אשר שותפים לה רבים מהמתדיינים, על אף שהם חלוקים בדעותיהם ברוב הנושאים האחרים.

בעצומה נאמר: "חופש הביטוי והחופש האקדמי הם נשמת אפה של המערכת האקדמית הישראלית. אנו משוכנעים כי על מנת שתהיה איכותית וראויה, טוב לה למערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית שיבוטאו בה גם דעות שאינן נוחות לכולם, שתישמע בה ביקורת, כולל ביקורת חברתית ופוליטית, שיתקיימו בה מחקר והוראה ביקורתיים ואף שנויים במחלוקת, כל זאת במסגרת הקריטריונים האקדמיים שעל פיתוחם ושמירתם אמונה המערכת האקדמית הישראלית".

ועוד: "אנו מאמינים כי נזק רב יגרם לה לאקדמיה הישראלית, אם פוליטיקאים, יהיו אשר יהיו עמדותיהם ושיוכם המפלגתי, יהיה אשר יהיה מעמדם ותפקידם במערכת הפוליטית, יכתיבו לה מה נכון ומה לא נכון לומר, לחשוב, לחקור וללמד, ויורו לה לאמץ אמות מידה מסוג זה לשם קבלה, קידום, או הרחקה של חוקרים ומרצים. נזק כזה גורמים דבריך אודות כוונתך לעשות שימוש בסמכותך השלטונית, באמצעות ראש ות"ת וראשי המוסדות להשכלה גבוהה, לפעולה נגד מרצים שתמכו בהטלת חרם אקדמי על ישראל – להבדיל מהתמודדות ציבורית וערכית עם דבריהם. נזק כזה גורמים גם דברי התמיכה שלך בדוחות המתחזים לדוחות מדעיים על ההוראה באוניברסיטאות. דוחות כאלה הופצו לאחרונה ע"י גורמים שדואגים, כביכול, לערכי הציונות ובמסווה זה מקדמים תרבות של הפחדה והשתקה בקמפוסים".

העצומה מסתיימת במילים: "אנו קוראים לך, כשר החינוך ומי שעומד בראש המועצה להשכלה גבוהה: התעשת וחזור בך מהצהרותיך, בטרם יהיה מאוחר להציל את ההשכלה הגבוהה בישראל"!

לפרטים נוספים ולחתימה על העצומה

אלפים כבר חתמו על העצומה המקוונת נגד הרפורמה הניאו-ליברלית בתכנון המופצת על ידי המטה לתכנון אחראי, המאגד את פעילי הסביבה הנאבקים ברפורמה של בנימין נתניהו. תחת הכותרת "לא לעוד הולילנד! עוצרים את הרפורמה בתכנון כדי למנוע את ה"הולילנד" הבא!", נאמר בעצומה: "ראש הממשלה ושר הפנים מקדמים במהירות שיא רפורמה חפוזה המבטלת מנגנוני איזון ובקרה קריטיים במערכת התכנון בישראל. על רקע פרשות השחיתות האחרונות – ברור כי רפורמה פזיזה עלולה להפוך את הולילנד מחריג לנורמה מקובלת שתכסה את הארץ בבנייה אגרסיבית ותפגע בציבור כולו".

עוד נאמר בעצומה: "חייבים להקפיא את הרפורמה. אנו קוראים לראש הממשלה ולנבחרי הציבור להקפיא את הרפורמה במתכונת הנוכחית, להפריד בין רישוי ותכנון ולהקים ועדת חקירה ממלכתית שתיצור תשתית לרפורמה אחראית והוגנת בתחום התכנון בישראל ותמנע את השחיתויות הבאות. אנו החתומים מטה דורשים עצירת רפורמת התכנון של נתניהו, הפרדה בין הרישוי לתכנון והקמת ועדת חקירה ממלכתית שתתווה קווים לרפורמה מקצועית ואחראית בתכנון".

לחתימה על העצומה המקוונת
לאתר המטה לתכנון אחראי

מאות חתמו בתוך כמה ימים על עצומה מקוונת הקוראת להעסקה ישירה של עובדות ועובדי הניקיון של אוניברסיטת בן-גוריון. מזה עשרים שנה מועסקות מעל מאתיים עובדות ניקיון בשתי חברות קבלניות באוניברסיטה הדרומית. בעבר הועסקו העובדות על ידי האוניברסיטה באופן ישיר. מאז המעבר להעסקה באמצעות קבלנים סובלות העובדות מזילות במעמדן, מפגיעה בתחושות השייכות וההכרה שלהן, מהפרת זכויות העבודה שלהן, מביטחון תעסוקתי רעוע ומתנאי ניצול מחפירים – הן מבחינה חוקית והן מבחינה אנושית.

החותמים, ביניהם מרצים וסטודנטים רבים, קוראים להפסקת ההעסקה הקבלנית של עובדות הניקיון באוניברסיטה ומעבר לצורת העסקה ישירה המכבדת את העובדות ואת מוסד האוניברסיטה כאחד. עוד נאמר בעצומה "כמחנכים וחוקרים, כסטודנטים- דור המחר של המדינה, כתושבי הנגב וכתושבי המדינה איננו יכולים עוד להמשיך ולתת יד לעוולה המתרחשת בתוך כתלי האוניברסיטה. העסקה קבלנית מאפשרת ומזמנת פגיעה בזכויות האדם והאזרח, תוך העדפה ברורה של מקסום רווחים או חיסכון כספי על פני ערך כבוד האדם וחירותו. העסקה פוגענית במוסד אקדמי פירושה התוויית דרך קלוקלת וחינוך לדיכוי ועושק, תחת חינוך לערכים האדם שהם בסיסה של דמוקרטיה נאורה. העסקה פוגענית בציבור עובדות הניקיון פירושה פגיעה באוכלוסייה מוחלשת ביותר – נשים, אמהות חד-הוריות, עולות חדשות וותיקות, מפרנסות יחידות – כולן פועלות קשות יום הנאבקות במציאות אכזרית ולא מוסרית בניסיון הישרדות חברתי-כלכלי. העסקה פוגענית של עובדות הניקיון כחלק מעבודתן באוניברסיטת בן-גוריון פירושה נתינת יד לפגיעה קשה במוחלשים, לשעתוק דפוסים של הדרה ועוני ולמחיקה של זכויות העובד וכבודו מסדר היום הציבורי-חברתי באוניברסיטה".

העצומה מסתיימת במילים: "כבוד הנשיאה, פרופ' רבקה כרמי, אנו פונים אליך כי תשימי סוף לפוגענות ובכך תהפכי את אוניברסיטת בן-גוריון למגדלור ולנושאת הדגל אשר החברה הישראלית זקוקה לו נואשות. נעמוד לצדך במאבק, אך לא נמשיך לשתוק ולעמוד מן הצד בעוד זכויותיהם של עובדי הקבלן נשים גברים וילדים, נרמסים בקרבנו בעודם מנקים אחרינו".

לחתימה על העצומה