תנועת עיר לכולנו בת"א פרסמה הודעה לגבי מצב הפליטים בדרום ת"א, וקראה לראש הממשלה ולראש עיריית ת"א, רון חולדאי, לקדם בהקדם מדיניות בנושא: "תנועת עיר לכולנו רואה בדאגה את המצב בשכונות דרום תל-אביב, שבהן צעירים מבקשי מקלט ממדינות אפריקה מסתובבים ברחובות כשהם נטולי מסגרת ומחוסרי רישיון לעבוד או ללמוד. בהיעדר טיפול נאות בהם, חלק מהצעירים הללו מידרדרים לסמים ואף לפשע ומהווים עול על שכונות המוחלשות גם כך. למדינת ישראל ולעיר תל אביב-יפו בפרט חובה מוסרית לקלוט פליטים, אך כל עוד שוק הנדל"ן ה'חופשי' הוא זה שקובע היכן יתגוררו פליטים ומבקשי מקלט, וכל עוד העוני והאפליה ממשיכים לדכא את מחירי הנדל"ן בדרום העיר, העול ימשיך ליפול באופן בלתי-מאוזן ובלתי-צודק על תושבי הדרום. מכאן החשיבות העצומה – לפליטים עצמם ולקהילות הקולטות – של גיבוש מדיניות והקצאת משאבים בנושא הפליטים, ברמה הלאומית והעירונית כאחד.

"עיר לכולנו קוראת לראש הממשלה לגבש בהקדם מדיניות בנושא הפליטים, אשר תגדיר מיהו פליט ותאפשר לפליטים מוכרים להתפרנס כחוק, תעצב מנגנון לבדיקת מעמדם של מבקשי מקלט, ותספק מגורים ורווחה כראוי למבקשי מקלט במשך הליך המיון, בפרט כאשר מדובר בקטינים.

"יתר על כן, עיר לכולנו קוראת לראש העירייה לגבש בהקדם תכנית בנושא הפליטים המגיעים לתל אביב-יפו. על תכנית זו להבטיח מגורים ורווחה כראוי למבקשי מקלט – למשל באמצעות הקצאת דיור מוגן – ובמיוחד לטפל בצרכיהם המיוחדים לחינוך, הגנה והכוונה של ילדים וצעירים פליטים. על תכנית זו לקחת אחריות פעילה על חלוקה הוגנת של נטל הקליטה של פליטים ברחבי העיר, הן באמצעות העברת תקציבים נוספים למוסדות חינוך ורווחה באזורים מוחלשים הקולטים פליטים, הן באמצעות ייזום ועידוד של דיור, חינוך ושאר שירותים לפליטים בשכונות המבוססות בעיר, והן באמצעות לקיחת אחריות על ביטחונם האישי של תושבי הדרום, ותיקים וחדשים כאחד.

"אנו מאמינים שסביב הדרישות ההוגנות הללו ניתן לפתוח ברב-שיח פורה. אנו קוראים לוועדים ולארגונים הפעילים בשכונות הדרום, כמו גם לארגוני הפליטים ולארגונים המסייעים להם, להצטרף אלינו לרב-שיח הזה, שבו נדון בדרכים להיאבק יחד למען זכויותינו ולשמר את המסורת והמגוון האנושי של שכונותינו".

עמותת "גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע" פנתה ביום רביעי, ה-2 ביוני, במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו בו ביקשה כי ינחה את גורמי הביטחון ליישם מדיניות של מעבר חופשי של סחורות אזרחיות לרצועת עזה בכפוף לבדיקה ביטחונית פרטנית.

גישה פנתה לראש הממשלה לאחר הצהרתו מיום שני האחרון בה טען שכל מה שישראל מבקשת ביחס להגבלות על מעבר סחורות הוא למנוע מעבר אמצעי לחימה לרצועת עזה. לפי ראש הממשלה: "כל סחורה, כל עזרה הומניטארית לעזה, יכולה להיכנס. מה שאנחנו רוצים למנוע זה את היכולת להכניס אמצעי לחימה." רה"מ אמר דברים אלה על רקע הדרישה לחקור את הטבח בלב ים בו נהרגו 9 אנשים במשט שביקש להעביר סחורות לרצועת עזה.

עמותת גישה "ברכה את ראש הממשלה על הצהרה זו אולם מצביעה על כך שדברים אלה אינם משקפים את מדיניות גורמי הביטחון הפועלים בשטח בעת שבפועל מוגבלת העברתם לרצועת עזה של מאות פריטים, שאינם בבחינת אמצעי לחימה, ביניהם מרווה, חומץ, ג'ינג'ר וצעצועי ילדים" (לרשימה לחצו כאן).

בנוסף, למרות עתירה אשר הגישה עמותת גישה לביהמ"ש, מסרבים גורמי הביטחון לחשוף את נוהליהם ואת הקריטריונים המנחים אותם בקובעם אילו סחורות מותר ואסור להעביר לרצועת עזה: "אם כדבריך, ניתן להכניס לרצועת עזה כל מוצר ובלבד שלא יהיה אמצעי לחימה, הרי שהגורמים הפועלים בשטח אינם מעודכנים במדיניות הממשלה או שאינם פועלים בהתאם לה", כתבה עו"ד תמר פלדמן מעמותת גישה.

גישה קראה היום לדרג המדיני להסדיר מנגנון שיקפיד על שקיפות להעברת סחורות אזרחיות אל רצועת עזה וממנה, אשר יאפשר מעבר חופשי של סחורות, לרבות חומרי גלם, מוצרי ייצוא וחומרי בנייה, בכפוף לבדיקות ביטחוניות פרטניות.

לקריאת המכתב לראש הממשלה

לרשימה חלקית של מוצרים אסורים ומותרים

לעתירה לפי חוק חופש המידע שהגישה עמותת גישה

לנייר עמדה העוסק בערפל סביב העברת הסחורות לרצועת עזה

בג"ץ הוציא השבוע צו על תנאי המורה לשר הפנים לקבוע קריטריונים ברורים ושוויוניים המאפשרים את נסיעתם של אזרחי מדינת ישראל למדינות המוגדרות כמדינות אויב לפי החוק הישראלי.

על אף התנגדות ראש הממשלה ושר הפנים הוציא בג"ץ ביום שלישי האחרון צו מוחלט בעתירה שהגיש ארגון עדאלה, המתיר את נסיעתו של הסופר עלא חליחל לביירות, לצורך קבלת פרס "ביירות 39". כמו כן, הוציא בג"ץ צו על תנאי המחייב את שר הפנים וראש הממשלה להסביר מדוע לא לקבוע קריטריונים ברורים שוויוניים וכתובים המאפשרים את נסיעתם של אזרחי מדינת ישראל למדינות המוגדרות כמדינות אויב לפי החוק הישראלי.

פרקליטות המדינה טענה אתמול בפני בג"ץ כי מדיניות שר הפנים קובעת שנסיעה ללבנון הינה אסורה אלא במקרים הומניטאריים קיצוניים ביותר, וזאת מטעמים ביטחוניים.

ארגון עדאלה עתר לבג"ץ במרץ 2010 בשמו של חליחל, בדרישה להעניק לו היתר יציאה ללבנון בין 14 ל-18 באפריל 2010, כדי להשתתף בטקס שבו יקבל את הפרס הספרותי היוקרתי "ביירות 39". העתירה, נגד שר הפנים וראש הממשלה, הוגשה על ידי עורכי הדין חנין נעאמנה וחסן ג'בארין מעדאלה .

ח"כ דב חנין אמר ביום רביעי (ה-4 בפברואר) בדיוני ועדת הפנים בנושא חוק ההסתננות כי "הצעת חוק ההסתננות הינה הצעת חוק מסוכנת, מרחיקת לכת וחשוכה. היום ברור לכולנו כי מדובר בהצעת חוק רשלנית, המבוססת על עיוות המציאות והפחדה של הציבור הישראלי בשיטת הצ'יזבטים".

לדברי ח"כ חנין "הבסיס העובדתי שמציגה ממשלת ישראל כהצדקה לחוק אינו מבוסס על עובדות כלל וכלל וחמור במיוחד כי זוהי אמירתה הראשונה של הממשלה בנושא הסדרת מדיניות הפליטים. אמירה זו היא חשוכה, מסוכנת ואנטי דמוקרטית. כולי תקווה שהכנסת תשכיל לעשות ותדחה את הצעת החוק על הסף".

בישיבת הוועדה נכח אוסקר, פליט מקונגו שהגיע לארץ בשנת 1994. מאותה התקופה ועד היום, מלבד ההגנה הקבוצתית שמעניקה המדינה לפליטים ממולדתו, הוא חי בישראל ללא כל מעמד רשמי וזכאותו לכזה טרם נבדקה. בתקופה שהותו כאן, הכיר את מי שהפכה במרוצת הזמן לאשתו, המוגדרת מועמדת לגירוש. לבני הזוג ילדה בת שש.הוא לא קיבל זכות לדבר בוועדה, אך בתום הישיבה אמר בשיחה עם כתב ynet כי הגיע כדי לנסות ולהסביר לחבריה עד כמה חמור מצבם.

"רוב הפליטים שאני מכיר וגרים בדרום תל אביב הם אכן פליטים שנמלטו מהסכנה", אמר והוסיף: "לא בחרנו להיות פליטים. יש כאן (בוועדה) הרבה ילדים של מי שעברו את השואה והיו במצב דומה לשלנו, לכן הם צריכים להבין אותנו". הוא הוסיף: "המעמד שלי בארץ לא ברור, כל אחד זורק את האחריות על השני ולאף אחד אין תשובות. בין אנשים שאני מכיר יש אנשים שנמלטו מסכנה אמיתית וחלק קטן מאוד הם מהגרי עבודה. מנסים להפוך את המציאות".

שלושה-עשר ארגוני זכויות אדם ישראלים פנו לנשיא המדינה, יו"ר הכנסת וראש הממשלה במכתב דחוף במחאה על הפגיעה השיטתית והגוברת בארגוני זכויות האדם בישראל: "בדמוקרטיה אסור להשתיק קולות ביקורתיים; השמירה על זכויות האדם היא בנפשנו".

הארגונים מונים במכתבם בין השאר את השתלחויותיהם של ראש יחידת "עוז" לשעבר, ציקי סלע, ושל שר הפנים אלי ישי, אשר האשימו את ארגוני הסיוע לפליטים ב"חתירה להשמדת ישראל" וב"סיכול המפעל הציוני"; התבטאות המשנה לראש הממשלה משה יעלון אודות ארגוני זכויות האדם, שלשונה "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו"; זימון פעילי ארגוני זכויות אדם לחקירות שב"כ, בהן הוזהרו שלא לעסוק ב"פעילות פוליטית", הודעה של צה"ל בדבר ניתוק הקשר עם ארגוני זכויות האדם הפעילים בעזה ובכלל זה אף פגיעה בפעילות הומניטארית להצלת חיים; ומגבלות קשות על כניסת פעילי זכויות האדם לשטחי הגדה, לצורך סיוע בהגנה לא-אלימה על פלסטינים הנתונים לאלימות מצד שכניהם.

לכל אלו מתווספים אירועי הימים האחרונים ממש, אשר קבעו שיאים חדשים במגמה מסוכנת זו: ההשתלחות האישית המכוערת של הארגון הימני-קיצוני " אם תרצו" בפרופ' נעמי חזן, נשיאת הקרן החדשה לישראל, ובארגוני זכויות האדם בישראל.

לדברי חגי אלעד, מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח, "ארגוני זכויות האדם הם המצפון הערכי של החברה שלנו. פעילותם היא נדבך קריטי בדמוקרטיה מתפקדת. מדינה דמוקרטית לא נותנת יד להשתקה מכוונת של הקולות הביקורתיים הפועלים בה, אלא מתמודדת בכנות עם הטעון תיקון".

הארגונים השותפים לקריאה הם: א.ס.ף. – ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט, האגודה לזכויות האזרח בישראל, במקום – מתכננים למען זכויות תכנון, בצלם, גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע הועד הציבורי נגד עינויים בישראל, יש דין, המוקד להגנת הפרט , מוקד סיוע לעובדים זרים, המרכז לפלורליזם יהודי – התנועה ליהדות מתקדמת, קו לעובד רופאים לזכויות אדם – ישראל ושומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם

ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש) תקף בחריפות את החלטת הממשלה מיום ראשון (ה-24 בינואר) בעניין הפליטים ואת דבריו של ראש הממשלה נתניהו ביום חמישי בגנות הפליטים ומבקשי המקלט מאפריקה: "הפחדה מפני האחר לא יכולה להיות חלופה למדיניות אמיתית של התייחסות לפליטים. עלינו לנהוג בנושא זה על פי נורמות אנושיות בסיסיות ועל-פי המשפט הבינלאומי. אסור לנו לשכוח שבמאה העשרים יהודים היו הפליטים שהתדפקו על שערים נעולים. מה שהיה שנוא עלינו על נעשה לאחרים".

הממשלה אישרה תוכנית "לצמצום מספר העובדים הזרים"
נתניהו: המסתננים לוקחים עבודות מאזרחי ישראל ומושכים אותנו לעולם שלישי