ביום שישי, ה-6 באוגוסט, נערך בקלקיליה כנס רפואי משותף של ארגון רופאים לזכויות אדם והסתדרות הרופאים הפלסטינית במסגרת שיתוף הפעולה השותף לארגונים ובמטרה להביא בפני הרופאים הפלסטינים את החידושים והעדכונים בעולם – חשיפה שנגזלה מהם בשל המשך הכיבוש, מדיניות הסגרים והגבלות חופש התנועה גם לצוותים הרפואיים שחלקם מנוע מלצאת לחו"ל ולהשתתף בכנסים והשתלמויות.

בכנס השתתפו עשרות רופאים פלסטינים מקלקילה וסביבתה, מהעיר שכם ומטולכרם, עובדי בתי החולים הממשלתיים, בית חולים אונ"רא, הסהר האדום, המדיקל רליף ובתי חולים פרטיים, וניתנו בו ארבע הרצאות: הרצאה ראשונה של פרופ' מיכה אלדר, מנהל מכון הלב בבית החולים שיבא תל השומר, על האבחונים והטיפולים החדשניים בנושא הקרדיולוגיה; הרצאה שנייה של ד"ר עופר כספי, רופא פנימי ומנהל הרפואה האינטגרטיבית בבית החולים בילינסון; הרצאה בתחום יתר לחץ הדם, החידושים בתחום, אבחונים, טיפולים ותרופות חדשות; הרצאה שלישית של ד"ר פואד עאזם, רופא נשים ואחראי על יחידת הפריה חוץ גופית בבית החולים איכילוב, על החידושים בתחום ההפריה החוץ גופית; והרצאה רביעית של פרופ' בנטואיץ, מומחה לאיידס ואמינולוגיה, יו"ר רופאים לזכויות אדם, בתחום בעיות הראומטולוגיה, אבחונים וטיפולים חדשים.

ביקור סולידריות ויום רפואי נערך בשבת, ה-31 ביולי, בכפר עראק בורין שבנפת שכם. כך מסר סלאח חאג' יחיא, מנהל פעילות רפואית לשטחים הכבושים בארגון רופאים לזכויות אדם. עקב המשך האלימות מצד המתנחלים, במיוחד מתנחלי התנחלות ברכה הסמוכה לכפר, יצאה ביום שבת המרפאה הניידת של רל"א לביקור סולידריות ויום רפואי בכפר עראק בורין, דרומית מערבית לעיר שכם. בימים האחרונים נרשמה עלייה באלימות נגד תושבי בורין ועראק בורין ליד שכם, שכללה פגיעה פיזית בתושבים הפלסטינים, הצתת אדמות חקלאיות ופגיעה ברכוש.

עם הגעתה של המשלחת הרפואית של העמותה, נתקלה השיירה במחסום בוואדי, כמה מאות מטרים ממרכז הכפר. חיילי המחסום, שוטרי מג"ב, צעקו לעבר השיירה לעצור ולחזור על עקבותיהם, בטענה שהשטח הוא שטח צבאי סגור בפקודת מפקד האזור. סיפר חאג' יחיא: "אנו ביקשנו לראות שאכן השטח סגור, שכן מדובר בשטח המוגדר כשטח B, לכן לא יוכלו למנוע מהצוות הרפואי להמשיך ולהעניק שירותים רפואיים לאוכלוסיית הכפר המכותר. שוטרי המחסום החזיק בצו המורה על סגירת השטח רק ליום שבת, והוא סגור בפני ישראלים, פלסטינים וגם עיתונאים וזרים. פירוש הדבר שרק פלסטיני הנושא תעודת זהות של הכפר עראק בורין מורשה לכנס".

לאחר עיכוב של כמעט שעה, בשמש, ולאחר טלפונים רבים לגורמי הצבא והמת"ק, התאפשרה כניסת המשלחת הרפואית של העמותה. אך התרת הכניסה הותנתה בכך שנגיע ישירות לבניין מועצת הכפר, שם אמור להתקיים היום הרפואי, וחל איסור מוחלט להשתתף בתהלוכה השבועית שיוצאת ממרכז הכפר לעבר ההרים מזרחית לעראק בורין. "נאמר לנו שמי שיתועד צועד בתהלוכה ייעצר במחסום עם יציאת המשלחת הרפואית".

ראש המועצה המקומית של הכפר עראק בורין, עבד אלרחים קאדוס, קיבל את פני המשלחת הרפואית של העמותה, בירך אותה והודה על המאמצים של הארגון, על אף הקשיים שנתקלו בהם בדרכם לכפר. על המתרחש בכפר סיפר קאדוס: "לפני כחצי שנה ולאור הזחילה והניסיונות של המתנחלים לגזול מאדמות הכפר, במיוחד מתנחלי ברכה, החלה לצאת תהלוכה שקטה וקבועה בימי שבת, לכיוון הרי הכפר ממזרח. אנחנו מאוד סובלים מהמתנחלים, מהאלימות נגד האוכלוסייה המקומית, ממניעת החקלאים להגיע ולעבד את האדמות, לכן כפי שאתם רואים האדמה בור, לא משקים ולא מצליחים להגיע לאדמות".

"בזמן שמונעים מאיתנו להתקרב לאדמות הם שוחים במים של באר האיסוף בדרום הכפר, הם רוצים להרעיב אותנו, למנוע מאיתנו להתפרנס, הם מציתים אדמות, פוגעים ברכוש, לעם שלנו נעשה עוול גדול מכל ממשלות ישראל, וגם הצבא שומר על המתנחלים, ומאפשר הפגיעה באוכלוסייה. אנחנו לא שונאים את הישראלים, אנחנו עם שרוצה שלום, אבל מה שנעשה ע"י המתנחלים ובתמיכת הממשלות לא מאפשר התקדמות לכיוון השלום" – כך דברי ראש המועצה, עבד אלרחים קאדוס.

במאבק ובשמירה על האדמות נהרגו ב-20 במרץ השנה שני צעירים תושבי הכפר, אוסייד קאדוס בן 19 נורה ונפגע בראש, חש לעזרתו חברו מוחמד קאדוס בן 16 וגם הוא נורה ונפגע, שניהם נפטרו במקום. האירוע היה במרכז הכפר בתום התהלוכה השבועית.

בשם רופאים לזכויות אדם השיב חאג' יחיא, ואמר בין השאר "הגענו לכאן יהודים וערבים כדי להביע סולידריות והזדהות עם האוכלוסייה המקומית במאבקה הצודק, וגם להעניק שירותים רפואיים לתושבי הכפר הנצורים".

במשלחת העמותה לעראק בורין השתתפו: ד"ר עידית שוורץ, רופאה פנימית; ד"ר אורית ברטור, רופאת משפחה; ד"ר דניאלה גורליך, רופאה פנימית; ד"ר יצחק ליפין, כירורג פלסטי; ד"ר אמיר מרעי, סטז'ר לרפואה; מוחמד אבו עלי, רוקח; אילנה רטהוייז, אחות; פנינה פיילר, אחות; אליסיה בקאס, אחות ומתרגמת; עזיזה קידאנה, אחות ומתרגמת; מוחמד אבו ראס, מתרגם וחאג' יחיא, מנהל המרפאה הניידת. ביום הרפואי נבדקו 120 חולים, מתוכם 35 ילדים. שמונה חולים ינותחו בעתיד הקרוב ע"י ד"ר יצחק ליפין במסגרת הניתוחים שנערכים בגדה.

סמוך לשעה 14:00 יצאה התהלוכה השבועית מבניין המועצה המקומית, לכיוון ההרים מזרחית לכפר, והתעמתה עם הצבא שפתח בירי גז מדמיע. המשלחת הרפואית עזבה מייד את המקום לאחר סיום המשימה שלמענה היא הגיעה

עמותת "רופאים לזכויות אדם" הגיבה ביום ראשון, ה-1 באוגוסט, לאימוץ מסקנות הוועדה הבינמשרדית בעניין מעמד ילדי העובדים הזרים על ידי הממשלה ולהחלטתה על גירוש 400 ילדי עובדים זרים: "מבלי לגרוע מחשיבות הענקת מעמד התושב למאות ילדים, הרי שחרב הגירוש, אשר עדיין מרחפת מעל מאות ילדים אחרים, היא בגדר גזירה איומה אשר אנו מסרבים לקבל. נמשיך לפעול כדי להבטיח שכלל הילדים יקבלו מעמד בישראל, כמו גם להבטיח כי מדינת ישראל תגבש מדיניות הגירה סדורה ואנושית, המכבדת זכויות אדם. הסדרים חד-פעמיים כגון זה אינם תחליף לצורך לגבש מדיניות כזו".

גם ארגון "ילדים ישראלים" הגיב להחלטת הממשלה: "אנחנו שמחים שנעשה צדק לחלק מן המשפחות. עלינו עדיין לוודא שהבירוקרטיה לא תמנע ממשפחות שמגיע להן לקבל את המעמד. יחד עם זאת אנחנו עצובים עם כמה מחברינו שהילדים שלהם עולים לגן חובה ולכן לא הכלילו אותם בקריטריונים. הגיע הזמן שישראל תחליט על מדיניות הגירה קבועה, בכדי שלא נגיע להחלטות מורטות עצבים. על המדינה לזכור שבכל פעם שהיא מביאה עובדים זרים לכאן היא מביאה בסופו של דבר בני אדם".

הממשלה דנה ביום ראשון האחרון בהארכת התיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), ואישרה את ההצעה להאריך את תוקף החוק, כנעשה מדי שנה מאז נחקק ב-2003 – הפעם בשישה חודשים נוספים. הכנסת צפויה לאשר החלטת ממשלה זו. מאז חקיקתו, הוביל חוק האזרחות ליצירת שכבת אוכלוסייה רחבה של נשים וגברים, המתגוררים בישראל דרך קבע עם משפחתם הגרעינית, אך משוללים מעמד אזרחי וזכויות חברתיות, דוגמת ביטוח בריאות, אישור עבודה, ועוד. להערכת עמותת רופאים לזכויות אדם, ישנן כיום כעשרים אלף משפחות בישראל אשר נפגעות מהחוק.

בניסיון לרכך את הביקורת נגד חוק האזרחות, נוסף לו תיקון, המורה על הקמת "ועדה הומניטארית" אשר מתפקידה לבחון באופן פרטני בקשות לאיחוד משפחות בישראל, המבוססות על נסיבות אישיות הומניטאריות.

נייר עמדה חדש של עמותת רופאים לזכויות אדם חושף כי הוועדה ההומניטארית כשלה בתפקידה, ואינה מצליחה לספק פתרונות אמיתיים לפגיעה הקשה בחייהם של נפגעי החוק. הנייר בוחן שבע פניות אשר הגישה העמותה לוועדה ההומניטארית. מתוכן, קיבלה פונה אחת מעמד בעקבות התערבות ביהמ"ש העליון, פונה נוספת קיבלה מענה חלקי בלבד, פניה אחת סורבה ואילו ארבע פניות כלל לא זכו למענה.

בהתבסס על בחינת הטיפול בפניות אלו קובע נייר העמדה כי:

• הוועדה ההומניטארית מתנהלת במחשכים – היא אינה חושפת את זמני התכנסויותיה ואת פרוטוקול הדיונים לעיני הציבור ולעיני הפונים.
• הוועדה ההומניטארית אינה מאפשרת זכות שימוע לפונים אליה.
• הוועדה ההומניטארית מציגה בפני הפונים אליה דרישות למסמכים אשר אין באפשרותם להמציא.
• למרות ששפת האם של רובם המוחלט של הפונים היא ערבית, הועדה מנהלת תכתובת בעברית בלבד ודורשת מסמכים בעברית ובאנגלית בלבד. על המסמכים שאותם ממציאים הפונים להיות מתורגמים וחתומים בידי נוטריון, דרישה העולה כסף רב ומהווה חסם בירוקרטי בפני פונים.
• הוועדה אינה מספקת לפונים מענה כנדרש בלוחות הזמנים ומעכבת תשובות עד למעלה משנה וחצי.
• בוועדה אין כלל נציגות למשרדים החברתיים כמו משרד הבריאות, הרווחה או החינוך, ומנגד יש נציגות של השב"כ ומשרד הביטחון.

רופאים לזכויות אדם סבורה כי חוק האזרחות הוא חוק גזעני, וייטב אם יימחק מספר החוקים של מדינת ישראל בהקדם. עד אשר יבוטל התיקון לחוק האזרחות, רופאים לזכויות אדם ממליצה להגיע להסדר "תושבות חברתית" כולל, אשר יחיל את חוק ביטוח בריאות ממלכתי ואת חוק ביטוח לאומי על כל נפגעי ונפגעות חוק האזרחות השוהים בישראל

נייר עמדה חדש של ארגוני זכויות האדם "רופאים לזכויות אדם", "עדאלה", ו"אל-מיזאן", בוחן את התנהלות הרשויות הישראליות במעבר ארז ביחס לבקשות חולים פלסטינים לצאת מרצועת עזה לצורך קבלת טיפול רפואי, שאינו זמין ברצועה. מהמסמך עולה, כי מדינת ישראל מיישמת מדיניות עקבית המבחינה בין מקרים רפואיים המוגדרים כמסכני חיים לבין מקרים שאינם מערבים סכנת חיים, כבסיס למניעת יציאתם מן הרצועה לצורך טיפול רפואי. לטענת הארגונים, מדובר בהפרה של כללי האתיקה הרפואית והמשפט ההומניטרי הבינלאומי.

הדו"ח מבוסס על ניתוח של מקרי הסירוב של ישראל לפניות של חולים מעזה שביקשו לצאת את הרצועה לצורך טיפול רפואי במהלך שנת 2009. הניתוח חשף מתאם גבוה בין היותו של המצב הרפואי מסכן חיים לבין נטיית הרשויות הישראליות להיענות לבקשה. הדו"ח מדגיש כי גם מקרים רפואיים שאינם מערבים סכנת חיים, ושנדחו על-ידי ישראל, עלולים להיות דחופים מבחינה רפואית, ולהוביל לאובדן איברים חיוניים, לאובדן ראייה ולנכות. לטענת הארגונים, על ישראל לאפשר לכל חולה או פצוע הזקוקים לטיפול רפואי שאינו זמין בעזה גישה לטיפול מחוץ לרצועה ללא עיכוב.

לפי הדו"ח, מדיניות ההבחנה בין חולים, שיושמה לראשונה ביוני 2007, נמשכת עד היום. בחודש וחצי האחרון הגיעו לארגון "רופאים לזכויות אדם" כ-68 פניות של חולים המבקשים לצאת מן הרצועה לצורך טיפול רפואי, זאת לאחר שנדחו על-ידי גורמי הביטחון. מדובר במספר חריג של פניות שנדחו בתקופה קצרה יחסית, אשר כולן נוגעות לטיפולים רפואיים שאינם מצילי חיים. לאחר ש-11 בקשות ערעור פרטניות שנשלחו מטעם "רופאים לזכויות אדם" בשם חולים אלה נדחו על ידי מנהלת התיאום והקישור בעזה, פנה הארגון בבקשה מקובצת לבחון מחדש עוד 28 פניות.

בהודעה שנמסרה מטעם הארגונים העומדים מאחורי הדו"ח נאמר, כי הבחנה בין מצב רפואי מסכן חיים לבין מצב רפואי שאינו מערב סכנת חיים, תוך מניעת הגישה לטיפול רפואי במקרים שאינם מסכני חיים, נוגדת את האתיקה רפואית, לפיה יש לאפשר לכל חולה או פצוע גישה לטיפול הרפואי המיטבי הזמין עבורו, ללא קשר למידת דחיפותו של הטיפול, או לחומרת מצבו הרפואי. כמו כן, ההבחנה הזו מנוגדת לכללי המשפט ההומניטרי ומשפט זכויות האדם הבינלאומי, המכירים בזכות לחיים, בזכות לשלמות הגוף ובזכות לכבוד האדם, המוכרות כזכויות יסוד גם בדין הישראלי.

לדברי רן ירון, מנהל מחלקת שטחים ברופאים לזכויות אדם, "היד המונעת את הטיפול הרפואי אחראית באופן ישיר למצבם הבריאותי של הנתונים להגבלות התנועה, גם אם לא נגרם על ידה". הארגונים מציינים, כי מדיניות זו נובעת משיקולים הזרים לרפואה. מניעה מכוונת של טיפול רפואי מחולים לשם השגת יעדים פוליטיים נחשבת לענישה קולקטיבית, האסורה על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי. לדבריהם, מדיניות זו מהווה חלק מהמגמה הישראלית להדק את המצור על רצועת עזה, להערים קשיים על תושביה ולהגביל את תנועתם.

לקריאת נייר העמדה

רופאים לזכויות אדם, הוועד נגד עינויים בשיתוף עדאלה, גישה ומועדון הגדה השמאלית, יקיימו ביום ראשון, ה-4 ביולי, דיון מיוחד על מצב האוכולוסיה הפלסטינית בעזה תחת הכותרת "עזה – כאן ועכשיו". בערב יוקרן גם סרט האנימציה הפלסטיני, "פאתנה". לפרטים נוספים על האירוע.

דו"ח חדש שהתפרסם ביום שני, ה-16 ביוני, קורא ל"טיפול שורש" בפערים בתחום הבריאות בין אוכלוסיות שונות בישראל. הדו"ח, עליו חתומים האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם, מרכז אדווה, ארגון טנא-בריאות ואגודת הגליל – האגודה הערבית הארצית למחקר ושירותי בריאות, בודק את הפערים בתחום הבריאות על פי חלוקה למחלות שונות ומצביע על פערים בין אוכלוסיות שונות בישראל בתחלואה ובנגישות לשירותי בריאות.

"יוצאת מכאן קריאה לתוכנית לאומית לצמצום פערים", אומרת ברברה סבירסקי, מנכ"לית מרכז אדווה. תוכניות דומות לצמצום פערי בריאות הוכנו בשנים האחרונות בבריטניה, פינלנד, נורווגיה, קנדה ואוסטרליה, וגם בארה"ב הקים המכון הלאומי לבריאות (NIH) מרכז לטיפול בפערים בבריאות. "אנו מתחברים לתנועה שהחלה בארצות המפותחות השואפות לשוויון", הוסיפה סבירסקי, "יש לחבר את כל המאמצים לתוכנית אחת גדולה ורצינית".

באשר למחלת הסוכרת מצביע הדו"ח על פערים בתחלואה לרעת אוכלוסיות מעוטות יכולת. הסוכרת שכיחה הרבה יותר בקרב עולי אתיופיה המתגוררים בארץ מעל לעשר שנים (16%), מקבלי קצבאות (14.8%), גברים ערבים (12.5%) ונשים ערביות (11.5%) – בהשוואה לגברים יהודים (7.1%) ונשים יהודיות (5.3%). מקרב העולים מאתיופיה, שכיחות המחלה עולה ביחס ישיר לתקופת שהותם בישראל, כששיעור התחלואה בסוכרת בסמוך לעלייה לארץ עומד על 0.4% בלבד, וכעבור עשור כבר זינק ל-16%.

הנתונים מצביעים גם על בעיות בנגישות לטיפול רפואי בסוכרת במגזר הערבי ובקרב עולים מאתיופיה. מחברי הדו"ח מסמנים יעד לשיפור של 25% בשיעור הסוכרתיים תוך חמש שנים.

גם בשכיחות מחלות לב קיימים פערים בין גברים ערבים (8.9%) ליהודים (7.8%). הדו"ח מצביע על פערים בגורמי הסיכון למחלות לב, כשחולים ערבים נוטים להיות צעירים ומעשנים, בהשוואה ליהודים. בנוסף, מדווח הדו"ח על פערים בתמותה: בשנת 1999 שיעור התמותה ממחלות לב בקרב גברים ערבים היה גבוה ב-28.4% בהשוואה ליהודים, ובקרב נשים ערביות גבוה ב-66.5% בהשוואה ליהודיות. הצוות מגדיר יעד לצמצום הפערים בתמותת חולי לב בין יהודים לערבים ב-25% תוך חמש שנים.

באשר לסרטן השד, המחלה הממארת הנפוצה ביותר בקרב ישראליות, מצביע הדו"ח על שיעורי תחלואה גבוהים יותר בנשים יהודיות, אך על אבחון מאוחר יותר במחלה בקרב נשים ערביות, בשלבי סרטן מתקדמים.

גם בשיעור ההחלמה מסרטן השד כעבור חמש שנים נרשם פער לטובת היהודיות (86.6%), בהשוואה לערביות (77.8%). פערים נרשמים גם בנגישות לבדיקות ממוגרפיה לאבחון מוקדם של סרטן השד בגילאי 50 עד 74 בשנתיים האחרונות מבין מבצעות הבדיקה יהודיות (70.1%) לערביות (47.5%). גם בבריאות הנפש מצביע הדו"ח על פערים. לפי סקר של משרד הבריאות, מהשנים 2003 עד 2004 נפערו פערים ברמת המתח והלחץ בארץ לרעת נשים ערביות (21.1%) וגברים ערבים (16.2%), בהשוואה לנשים יהודיות (14.7%) וגברים יהודיים (10%). בדיווח על דיכאון קיים פער לרעת הערביות (7.9%) בהשוואה ליהודיות (4.7%), וערבים (4.5%) בהשוואה ליהודים (2.9%).

לקריאת הדו"ח המלא

ארגון עדאלה, הוועד הציבורי נגד עינויים, ועמותת רופאים לזכויות אדם הגישו ביום שני (ה-31 ביוני) עתירה לבג"ץ (הביאס קורפוס), באמצעות עורכת הדין ארנה כהן מעדאלה בדרישה לחייב את שר הביטחון, הפרקליט הצבאי הראשי, שירות בתי הסוהר, משטרת ישראל ורשות ההגירה למסור הודעות למשפחות ההרוגים מבין משתתפי המשט החירות ולעדכן את משפחות הפצועים על מצבם ומצב פציעתם. כמו כן, דרשו הארגונים בעתירה להודיע להם ולמשפחות העצורים על מעמדו המשפטי של כל אחד מהעצורים ומקום החזקתו ולאפשר לעורכי הדין לפגוש אותם מייד.

פניות העותרים אל הפרקליט הצבאי הראשי, אל מנהלת מחלקת בג"צים בפרקליטות המדינה ואל בית הסוהר אלה בדרישה לקבל מידע על מקום החזקת העצורים ומעמדם ובדרישה לאפשר כניסת עורכי דין אליהם לא זכו למענה מהותי וזאת למרות חלוף שעות רבות מאז ההשתלטות על המשט.

בעתירה טענו העותרים כי סירובם של המשיבים להודיע להם על מקום החזקתם של נוסעי המשט מפר את זכותם של העצורים להיוועץ עם עורך דין, וזכותם לידע את משפחותיהם אודות מצבם הפיזי והבריאותי.

בעתירה נכתב: "סירוב המשיבים להודיע לעותרים על מקום החזקתם של נוסעי המשט מפר גם את חובתם החוקית להודיע על מקום הימצאו של עצור, כמתחייב מהוראת סעיף 33 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. חובה זו הינה מהכללים הבסיסיים ביותר של המשפט, היא נגזרת מהזכות לכבוד האדם ומהווה זכות יסוד חוקתית בהיותה חלק מהזכות לכבוד במוגנת על ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".

עמותת רופאים לזכויות אדם (רל"א) הגישה עתירת אסיר דחופה בשם אמיר מח'ול לביהמ"ש המחוזי בפתח-תקווה. בעתירה, שהוגשה ע"י עו"ד יוהנה לרמן, מתבקשים המשיבים, שירות בתי הסוהר והשב"כ, לאפשר כניסת רופא מטעם רופאים לזכויות אדם לבדוק את מח'ול. העתירה הוגשה לנוכח החשש הכבד לבריאותו של מח'ול, לאחר שעל פי פרסומים נחקר תוך שימוש באמצעי חקירה פסולים ולא חוקיים.

בעתירה גם מתבקשים השב"כ והשב"ס למסור לעותר את התיעוד הרפואי המלא בעניינו מיום מעצרו ועד עתה, זאת לאחר שעד כה סירבו לעשות כן, תוך הפרת חוק זכויות החולה התשנ"א -1996. חובת המוסדות הרפואיים השונים לתעד את מהלך הטיפול הרפואי שניתן לחולה, וכן זכותו של העותר לקבל לידיו את הרשומות הרפואיות בעניינו, עוגנו שתיהן בצורה מפורשת בחוק זכויות החולה. רופאים לזכויות אדם רואה בחומרה את ההתנהלות הלא חוקית של שב"ס ושב"כ, המעכבים בתואנות שונות את העברת תיקו הרפואי לבאי כוחו.

העתירה המלאה שהגישה רל"א, כמו גם כל מידע אחר על תיקו וחקירתו של מח'ול, נמצאת תחת צו איסור פרסום. רופאים לזכויות אדם, יחד עם עדאלה והועד נגד עינויים בישראל, פנו ביום א' לביהמ"ש המחוזי בפ"ת בבקשה דחופה להסיר את צו איסור הפרסום בכל הקשור לתנאי מעצרו של מח'ול ולשיטות החקירה שננקטו נגדו.

העמותה לזכויות אדם "עדאלה", הוועד הציבורי נגד עינויים ועמותת רופאים לזכויות אדם עתרו ביום ראשון (ה-23 במאי) לבית המשפט בבקשה לפרסם את תצהירו של אמיר מח'ול, בו הוא מפרט מח'ול את תנאי מעצרו המשפילים ושיטות חקירה בלתי חוקיות שננקטו נגדו בימיו מעצרו הראשונים, בהם נמנע ממנו להיפגש עם עורכי דינו.

יצוין שסוגיית המעצרים והעמדת אנשי ציבור ערבים לדין עלתה בשבת, ה-22 במאי, בוועידה הארצית של חד"ש שנערכה בנצרת. יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה, העומד לדין בעצמו על תקיפה והעלבת עובדי ציבור, אמר לעיתונאים שסיקרו את הוועידה כי "יש מגמות מאוד מדאיגות לצמצום המרחב הדמוקרטי בישראל, ואסור שהמערכה הזו תהיה מערכתם של הערבים מול הממסד המשתולל והשליטה של ישראל ביתנו בצמתים של מערכת החוק. סוגיה זו צריכה להיות בנפשם של כל שוחרי הדמוקרטיה – יהודים וערבים כאחד". עוד הוא הבטיח שחד"ש והמפלגה הקומוניסטית ימשיכו במערכה נגד מגמות לצמצם את המרחב הדמוקרטי וקרא לשחרר מייד את ד"ר עומר סעיד ואת אמיר מחו'ל.

ביום שישי, ה-7 במאי, תיפתח בגדה השמאלית בתל-אביב התעורכה "דרך חתחתים", של המאייר מורן ברק. התערוכה, בשיתוף עמותת רופאים לזכויות אדם, ממחישה את הקשיים בצאתם של חולים מעזה לטיפול רפואי, ובבסיס חוברת המתארת באיורים את מסעם המפרך של החולים. איוריו של מורן ברק מנסים להמחיש את מצבם של בני אדם שזכותם לבריאות נפגעת מדי יום בסבך הבירוקרטיה של הכיבוש.

ברק הוא מאייר לעיתונות, לאנימציה ולספרי ילדים, ומרצה במכון "אבני" ובמכינה הבינתחומית לעיצוב ואדריכלות. ספר הילדים שלו, "המלך גוגול", יצא לאחרונה בהוצאת כתר. לקראת פתיחת התערוכה מסר ברק: "תהליך יציאת חולים מעזה רצוף קשיים וחסמים, אותם קשה לעיתים להמחיש במילים. בחרתי להתמודד עם האתגר, לא על ידי ריאליזם צילומי, שנדמה שהאפקטיביות שלו הולכת ופוחתת ככל שעולה השכיחות של הדימויים המצולמים של הכיבוש בתרבות הישראלית, אלא בשפה מקוטעת ושבורה שמדגישה את המציאות הפנטסטית שהיא מנת חלקם של חולים רבים. אני מקווה שהמצוקה העולה מן האיורים לא רק תספק מידע על המציאות איתה מתמודדים החולים, אלא גם תיצור הזדהות בקרב הקוראים והצופים".

התערוכה תיפתח ביום שישי, ה-7 במאי, בשעה 12:00, בגדה השמאלית, אחד העם 70 תל אביב. באירוע ישא דברים יו"ר עמותת "רופאים לזכויות אדם", פרופ' צבי בנטואיץ.