רק שתי סיעות הצביעו במלואן בכנסת בעד העלאת שכר המינימום: חד"ש ומרצ. שלושה ימים לאחר שהממשלה דחתה את הצעתו של ח"כ עמיר פרץ (העבודה) להעלות את שכר המינימום ל-4,600 שקלים, דחתה ביום רביעי, ה-7 ביולי, גם מליאת הכנסת את ההצעה ברוב של 59 מתנגדים מול 39 תומכים. פרץ נשא דברים במליאה ותקף בחריפות את שר האוצר יובל שטייניץ. הוא הפנה ביקורת גם כלפי חבריו לעבודה שהצביעו נגד הצעתו.

שרי מפלגת העבודה, אהוד ברק, בנימין בן-אליעזר, יצחק (בוז'י) הרצוג, שלום שמחון ואבישי ברוורמן הצביעו נגד הצעת החוק ואילו ארבעה מחברי סיעת העבודה, שלי יחימוביץ', איתן כבל, דניאל בן-סימון ויוזם החוק עצמו עמיר פרץ הצביעו בעד. ח"כ חיים כץ היה היחיד מסיעת הליכוד שתמך בהעלאת שכר המינימום. להלן הרשימה שמית של חברי הכנסת וכיצד הצביעו בנושא שכר המינימום. התוצאה 59 נגד ו-39 בעד.

רוחמה אברהם – אינה נוכחת,

עפו אגבאריה – בעד

רחל אדטו – אינה נוכחת

יולי יואל אדלשטיין – נגד

יעקב אדרי – אינו נוכח

יצחק אהרונוביץ' – נגד

אורי אורבך – נגד

חיים אורון – בעד

זבולון אורלב – אינו נוכח

דוד אזולאי – נגד

אריאל אטיאס – אינו נוכח

דניאל אילון – נגד

רוברט אילטוב – נגד

דליה איציק – בעד

מיכאל איתן – נגד

אריה אלדד – בעד

טלב אלסאנע – אינו נוכח

זאב אלקין – נגד

חיים אמסלם – נגד

אלי אפללו – אינו נוכח

אופיר אקוניס – נגד

גלעד ארדן – נגד

אורי אריאל – אינו נוכח

זאב בנימין בגין – נגד

זאב בוים – בעד

אריה ביבי – אינו נוכח

זאב בילסקי – בעד

בנימין בן-אליעזר – נגד

מיכאל בן-ארי – בעד

דניאל בן-סימון – בעד

רוני בר-און – אינו נוכח

אבישי ברוורמן – נגד

מוחמד ברכה – בעד

אהוד ברק – נגד

אילן גילאון – בעד

גילה גמליאל – נגד

מסעוד גנאים – בעד

משה גפני – נגד

אברהם דיכטר – בעד

דני דנון – נגד

ניצן הורוביץ – בעד

צחי הנגבי – אינו נוכח

יצחק הרצוג – נגד

דניאל הרשקוביץ – נגד

מגלי והבה – בעד

מתן וילנאי – נגד

עינת וילף – אינה נוכחת

יצחק וקנין – נגד

נסים זאב – נגד

אורית זוארץ – בעד

חנין זועבי – בעד

ג'מאל זחאלקה – בעד

ציפי חוטובלי – נגד

דב חנין – בעד

יואל חסון – בעד

ישראל חסון – בעד

שי חרמש – אינו נוכח

אחמד טיבי – אינו נוכח

רוברט טיבייב – בעד

שלי יחימוביץ – בעד

משה יעלון – נגד

אליהו ישי – אינו נוכח

איתן כבל – בעד

אמנון כהן – נגד

יצחק כהן – נגד

משה כחלון – אינו נוכח

חיים כץ – אינו נוכח

יעקב כץ – אינו נוכח

ישראל כץ – נגד

ציפי לבני – בעד

לימור לבנת – נגד

אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת

יריב לוין – נגד

אביגדור ליברמן – אינו נוכח

יעקב ליצמן – נגד

עוזי לנדאו – נגד

סופה לנדבר – נגד

גאלב מג'אדלה – אינו נוכח

מנחם אליעזר מוזס – נגד

שלמה מולה – בעד

שאול מופז – בעד

משה (מוץ) מטלון – נגד

אברהם מיכאלי – נגד

אנסטסיה מיכאלי – נגד

אלכס מילר – נגד

סטס מיסז'ניקוב – נגד

אורי מקלב – נגד

יעקב מרגי – נגד

דן מרידור – נגד

משולם נהרי – נגד

אורית נוקד – נגד

לאה נס – אינה נוכחת

סעיד נפאע – אינו נוכח

בנימין נתניהו – אינו נוכח

חנא סוייד – בעד

מרינה סולודקין – בעד

גדעון סער – נגד

גדעון עזרא – אינו נוכח

חמד עמאר – נגד

ציון פיניאן – נגד

יוסי פלד – נגד

יוחנן פלסנר – בעד

מאיר פרוש – אינו נוכח

עמיר פרץ – בעד

אברהים צרצור – בעד

פניה קירשנבאום – נגד

איוב קרא – נגד

מירי רגב – נגד

דוד רותם – נגד

ראובן ריבלין – נגד

כרמל שאמה – אינו נוכח

יובל שטייניץ – נגד

מאיר שטרית – בעד

נחמן שי – בעד

סילבן שלום – נגד

יוליה שמאלוב-ברקוביץ – בעד

שלום שמחון – נגד

ליה שמטוב – אינה נוכחת

עתניאל שנלר – בעד

רונית תירוש – בעד

מאת עו"ד מור סטולר, המתמחה בדיני עבודה וחברת בינ"ה (בית נבחרי ההסתדרות) מטעם חד"ש.

ראש הממשלה בנימין נתניהו טרפד ביום ראשון, ה-4 ביולי, את המשך הדיון על הצעת החוק של ח"כ עמיר פרץ להעלאת שכר המינימום. ע"פ הצעת החוק שטורפד, שכר המינימום היה עולה בשלושה שלבים: תחילה, מסכום של 3,850 שקל יעלה הסכום ל-4,100 שקל; לאחר 6 חודשים יעלה הסכום ל-4,350 שקל; ולאחר 6 חודשים נוספים יעמוד הסכום על 4,600 שקל. ראש הממשלה חשש שקיים רוב בקרב השרים לאישור ההצעה. כמו כן, בנוסף קיימת, הצעת חוק דומה של ח"כ מאיר שיטרית וח"כ חיים כץ בעניין העלאת האחוז של שכר המינימום מהשכר הממוצע במשק.

שלא יהיה ספק, העלאת שכר המינימום היא צורך חברתי קיומי. המטרה בקביעת שכר מינימום היא להבטיח שכר מינימאלי לעובד לשם שמירה על כבודו ומניעת ניצולו על-ידי המעביד. מטרה נוספת היא הקטנת פערי ההכנסה והגדלת השוויון בין הכנסות האנשים השונים בחברה. בצל הנתונים הקשים אודות הפערים החברתיים כלכליים במשק הצורך בהגברת השוויון בחלוקת ההכנסות מתחדד. זאת, כשהטענות נגד העלאתו הן שגויות, מוגזמות, או לא רלוונטיות.

אחת הטענות המועלות כנגד שכר המינימום היא שהוא מונע מעובדים חלשים להתחרות בשוק העבודה על ידי הצעת עבודה זולה יותר. כך למשל, עובדים זרים ועובדים חסרי ניסיון יתקשו להתחרות בעובדים מקומיים ומיומנים אם אינם יכולים להסכים לעבוד בשכר מופחת.

ואכן, הנתונים מראים ששכר המינימום, וכך גם העלאתו, תורם להעדפה של העובדים הישראלים על פני עובדים זרים במשק. המגמה להפחתת כדאיות של יבוא כח עבודה זר וזול – היא מגמה ראויה בשוק העבודה הישראלי – ואינה מהווה נימוק ראוי נגד העלאת שכר המינימום אלא דווקא בעדו.

טענה מקובלת נוספת, הנתמכת בעמדת בנק ישראל היא שלעליית שכר המינימום תהיה השפעה שלילית על התעסוקה. מדוע? כי כשעלות העסקת עובד עולה, אז כדאיות העסקתו פוחתת. המשמעות היא שיהיו יותר אנשים המעוניינים לעבוד בשכר המינימום הגבוה יותר, אך פחות משרות פנויות, כיוון שהמעסיקים יחשבו פעמיים לפני העסקת עובדים בשכר גבוה יותר. או במילים אחרות – האבטלה תגדל. זה לא תמיד נכון.

מחקרים שנערכו בארצות הברית מצביעים שאין לשכר מינימום, לפחות עד רמה מסוימת, השפעות משמעותיות על רמת התעסוקה ושעד לרמה מסוימת יעדיפו מעסיקים לספוג הוצאות נוספות, מאשר לסגור את עסקיהם. הדבר נכון במיוחד בענפים בהם קיים רווח שולי מאוד גבוה, או למגזר הציבורי הממומן על ידי משלם המסים ואינו פועל למטרות רווח. גם לפי מחקר שפרסם בנק ישראל נמצא קשר בין העלאת שכר המינימום לגידול באבטלה בענפים הסחירים (בעיקר בתעשייה), אך היעדר השפעה בענפים הלא סחירים (בעיקר שירותים). אז מה באמת יקרה בענפים הסחירים?

והנה לכם תשובה שתפריך את החששות מעלייה באבטלה: כיוון שמסה גדולה של מקבלי שכר מינימום מצויה בקרב העובדים הזרים, הרי שהעלאת שכר המינימום תצמצם את יבוא העובדים הזרים, ותגרור בהכרח העסקה של עובדים ישראלים. איך? אולי מספר המשרות הכולל בתעשייה יצטמצם מעט, אך מספר משרות בהם עובדים ישראלים יגדל כשכדאיות ייבוא העובדים הזרים תפחת. כך נצמצם ישירות את האבטלה וגם נגדיל את הצריכה המקומית – כיוון שמשכורות העובדים הזרים נשלחות לחו"ל ולא מופנות לצריכה בארץ, בעוד משכורות העובדים הישראלים מוקדשות לצריכה בארץ; אבל לא רק בגלל זה.

העלאת שכר המינימום מגדילה את הצריכה במשק, ואת הביקושים לשירותים ומוצרים. זאת, כיוון שמשתכרי שכר המינימום נאלצים לחיות, לצערנו, מהיד לפה. משמע כל תוספת הכנסה מופנית לצריכה. כך שבסופו של יום גדלים הביקושים בשוק וגדל הצורך בייצור מוצרים ושירותים – מה שמצידו מגדיל עוד יותר את התעסוקה. אז אל תתנו לאף אחד להטעות אתכם – העלאת שכר המינימום היא לטובת כלל האוכלוסייה.

שכר העובדים בחברות כוח אדם נמוך ב-24% משכר המינימום במשק וב-64% מהשכר הממוצע במשק (8,209 ש"ח)‬ – כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מהנתונים עולה כי השכר הממוצע בישראל ירד בפברואר ב-180 ש"ח.

בתחתית טבלת השכר נמצאים העובדים במסעדות ובמלונות, עם שכר של 3,835 ש"ח בחודש (כ-46% מהשכר הממוצע במשק).‬ המשכורות הנמוכות ביותר במשק שולמו לעובדים במקצועות הבאים: 3,383 ש"ח לעובדי מתנ"סים, 3,669 ש"ח לעובדים בשירותי רווחה וסעד, ו-3,835 ש"ח שקל למאבטחים ועובדי ניקיון.

מבדיקה שפורסמה ב"מעריב עסקים" עולה עוד כי 373 אלף שכירים בישראל, שהם כ-13% מכוח העבודה, עובדים בשכר רעב שנמצא הרבה מתחת לשכר המינימום: 83,800 עובדים בחברות כוח אדם, 117,000 עובדי אבטחה וניקיון, 144,000 אלף עובדי שירותי רווחה וסעד ו-28,500 עובדי מתנ"סים.