חבר מועצת עיריית ת"א-יפו ומזכיר חד"ש בת"א, יואב גולדרינג (עיר לכולנו), דורש מהנהלת העירייה להבטיח את שילובה של השפה הערבית בכל השלטים ברחבי העיר. גולדרינג יעלה את הנושא בישיבת המועצה שתתקיים ביום שני ה-12 ביולי, בשעה 18:00. פעילי עיר לכולנו מזמינים את תושבי העיר לבוא ולהשתתף בישיבה.
תנועת עיר לכולנו בת"א-יפו זכתה לניצחון גדול במאבק לשחרור נתוני התקציב של עיריית תל אביב יפו (קמפיין התקציבולטור). לאחר שסירבה לדרישות התושבים והודיעה כי לא תפרסם את נתוני התקציב בפורמט פתוח, הודיעה עיריית תל אביב-יפו ב-5 ביולי, 24 שעות לפני הדיון המכריע בבית-המשפט, כי "אגף המיחשוב בעירייה ייצר את היכולת הטכנולוגית שמאפשרת לייצא באופן פשוט יחסית קובץ אקסל של תקציב העירייה ממערכת המיחשוב המרכזית. משהוסרה המגבלה הטכנולוגית… המשיבים אינם מתנגדים עוד להעברת המידע כמבוקש… הוחלט לקבל את הצעתו של בית המשפט הנכבד ולאפשר את קבלת המידע באופן המבוקש החל משנת 2011".
במלים אחרות – כשנה אחרי שביקשה עיר לכולנו לראשונה בכתב את התקציב, העירייה הבינה שהפסידה במערכה, והעדיפה שלא להפסיד בבית-המשפט באופן שייצור תקדים משפטי מחייב. כך או כך, הקמפיין הצליח: החל מהתקציב הקרוב והלאה, מתחייבת העירייה להעביר את המידע באופן שניתן לניתוח.
עם קבלת ההודעה לביהמ"ש ששלחה העירייה – ובה היא מבקשת למחוק את עתירת עיר לכולנו והתנועה לחופש המידע כיוון שהיא נעתרת לדרישות בה, ומודיעה כי תעביר קובץ אקסל של המידע התקציבי שבהצעת התקציב החל מהתקציב לשנת 2011 – פנה עו"ד בעז בן-צור לביהמ"ש וביקש לתת להודעה תוקף של פסק-דין. הבקשה נענתה בחיוב.
מאת יואב גולדירנג, חבר מועצת העיר ת"א-יפו (עיר לכולנו) ומזכיר חד"ש בתל-אביב.
בישיבת מועצת העיר ת"א-יפו האחרונה העלתה הנהלת העירייה הצעה להפוך את פרס מנדלי מוכר ספרים לספרות בלשון יידיש ע"ש שלום יעקב אברמוביץ מפעם בארבע שנים, במקום פעם בשלוש שנים כפי שהפרס מחולק היום. זאת בהמשך להחלטה משנות כהונתו הקודמות של ראש העירייה רון חולדאי, לחלק את הפרס פעם בשלוש שנים במקום פעם בשנה.
התנגדתי נחרצות להצעת ראש העיר. מספר המתעניינים בשפת היידיש ובלימודיה נמצא בעליה מתמדת בשנים האחרונות וישראל היא המרכז העולמי לחקר השפה והתרבות היידישאית. מן הראוי שהפרס יחולק מידי שנה, לסופרת ותיקה ולסופרת צעירה לסירוגין.
עוד עצתי להרחיב את מעגל המוסדות המשתתפים בחבר השופטים כך שיכלול את כל מוסדות ההשכלה הגבוהה בהם מתקיימים מחקר והוראת היידיש. וכך תיכלל בין היתר גם אוניברסיטת בן גוריון בה עומד בראש המחלקה חוקר בעל שם עולמי: פרופ' רוסקיס.
בתגובה אמר דובר העירייה: "לאורך השנים הצטברו 18 פרסים ולא היה שום סדר בדבר. היינו צריכים לבחון עד כמה כל פרס הוא רלוונטי ואקטואלי. יש פרסים שהרלוונטיות שלהם היא אחת לכמה שנים ולא כל שנה". הדובר אומר שתרבות היידיש יקרה ללבם, ומציין את פרויקט "שירה על הדרך" שבו נתלה בחוצות העיר שיר של אברהם סוצקבר. לדבריו "חוץ מחובבי השירה היידית מי ידע מי זה אברהם סוצקבר? אנחנו שמנו את השירה היידית, שהיא אמנות לקהל יעד מאוד מצומצם, בפומבי. איפה ראית דבר כזה בישראל ובעולם?"
אך, מה עניין שמיטה להר סיני? ברור שלחולדאי עניין ברור לטשטש את מקורותיה התרבותיים של תל אביב-יפו מתושביה הערבים, התימנים, היידישיסטים וכפי שראינו בשנה שעברה הוא מבקש להתיך את כולם בכור ההיתוך הרדוד של חגיגות מאה ראוותניות וריקניות. מאכזבת במיוחד הצבעתם של הגמלאים אשר שוב ושוב מכזיבים בחוסר ההגנה שלהם על חלקים נרחבים מציבור בוחריהם – כפי שראינו עכשיו וכפי שאנו רואים בהתנגדותם להצעות לעידוד התחבורה הציבורית והוזלת מחירי השירותים החברתיים.
ישנם פרסים המחולקים מידי שנה ורק נכון היה לנהוג כך בנוגע לפרס ליצירה ביידיש שאין דומה לו בכל הארץ.
מאת יואב גולדרינג, חבר מועצת העירייה ת"א-יפו (עיר לכולנו) ומזכיר חד"ש בת"א
עיריית תל אביב-יפו מערימה קשיים על חופש הביטוי ההפגנה של הציבור. בשבוע שעבר ביקשה קבוצה לקיים הפגנה בכיכר רבין למען לגליזציה של קנאביס. בתחילה השיבה העירייה כי אינה מאשרת הפגנה בכיכר משום שתכלית ההפגנה "אינה תכלית חברתית ראויה". לאחר ביקורת ציבורית הנחה היועץ המשפטי לעירייה לסגת מהסירוב. אלא שאז גילו המפגינים כי תעריף שקבעה מועצת העיר בשנת 2007 קובע דמי שימוש בכיכר רבין של למעלה מ-16,000 שקל.
דרישה זו עומדת בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון, לפקודות המטה הארצי של המשטרה והעקרונות הדמוקרטיים הבסיסיים ביותר. משמעותה של דרישה כזו היא שלילת חירות ההפגנה מידי ארגונים וציבורים דלי אמצעים או משאבים. הנשיא ברק קבע פסק דין חשוב ומכריע ואילו עיריית תל אביב יפו קבעה דמי שימוש בניגוד מוחלט לעיקרון זה.
לפיכך שלחתי מכתב אל היועץ המשפטי לעירייה, ובו דרישה לבטל את התשלום. במכתב נאמר, בין היתר: "בבג"צ מטה הרוב, נידון הנושא בהרחבה. גם עיריית תל אביב-יפו מופיעה כמשיבה בעתירה זו והיא אף חויבה לשאת בעלויות כיבוי האש. בפסק הדין קובע הנשיא ברק נחרצות, כי "כפי שלא יעלה על הדעת שהמשטרה תטיל מעמסה כספית על המבקש את הגנתה מפני פורץ, כך לא יעלה על הדעת שהמשטרה תטיל מעמסה כספית על המבקש לממש את זכותו לחופש ביטוי ולהפגנה" (פיסקה 16 לפס"ד של השופט ברק). גביית תשלום מהמבקשים לממש זכות יסוד במדינה דמוקרטית מבטאת נסיגה מסוכנת ושערי כניסה המבחינים בין אלה שידם משגת מאלה שידם אינה משגת זאת.
"הריני לבקש ממך להורות כי ההחלטות שהתקבלו במועצת העירייה הנוגעות לתעריף שימוש בכיכר רבין או בכל כיכר או רחבה אחרת שבניהול העירייה או חברה עירונית אחרת בטלות בכל הנוגע לאסיפות ותהלוכות פוליטיות. ברוח דומה אבקשך להנחות את סמנכ"ל התפעול להשיב למבקשים אישורים לקיום אירועים להפנותם למשטרה".
סיעת "עיר לכולנו" בתל אביב פתחה בקמפיין חדש להקמת מערכת תחבורה ציבורית חדשה בעיר. ראשי התנועה ופעיליה מקווים שבעקבות פעילותם ייווצר לחץ ציבורי על קובעי המדיניות לפעול בכיוונה, תוך חתירה למטרתה המרכזית: יצירת מערכת תחבורה מהירה באמצעים הקיימים, בלי להמתין לתחילת העבודות על הרכבת הקלה.
הקמפיין, בשם "מהיר בעיר", מציג מודל חדש להסדרת התחבורה הציבורית ומתבסס, לדברי פעילי "עיר לכולנו", על עבודת מחקר שארכה יותר משנה. המחקר נעזר במומחי תחבורה, בנציגי תושבים ובעבודת שטח. הקמפיין הושק באינטרנט ובעבודת שטח (לעמוד הפייסבוק של מהיר בעיר).
במרכז התוכנית, המשתרעת על שטחי העיר תל אביב יפו, עומדים שני קווים – חוצה וסובב. הקווים יקבלו עדיפות דרך מוחלטת באמצעות נת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית), רציפים, עדיפות ברמזורים, מת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית המופרדים מיתר הנתיבים), והגבלת תנועה במקומות מסוימים רק לאוטובוסים.
התדירות בשני הקווים תהיה אוטובוס כל שלוש דקות בשעות היום, וכל 15 דקות בלילה. בלילות חמישי-שישי תוצע תדירות גבוהה יותר. עם השקתה של התוכנית – מציין ח"כ דב חנין (חד"ש), יו"ר הסיעה המורחבת של עיר לכולנו- יחל הליך שיתוף הציבור, כדי להחליט יחד עם התושבים בשכונות על אופן הפעלת הקווים המהירים עם מיניבוסים, בשבתות ובחגים.
לפי התוכנית, האוטובוסים בשני הקווים יהיו מהדגם המשופר ביותר. הקשר בין שני הקווים לקווים אחרים בעיר, וביניהם לאמצעי תחבורה אחרים (כמו רכבת ישראל והרכבת הקלה), הובא בחשבון בבניית מסלול הקווים ויהיה נוח ויעיל.
בשנים האחרונות חלה ירידה תלולה בשימוש בתחבורה הציבורית בישראל. לפי נתוני משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון, שהוצגו למועצת עיריית תל אביב לפני כחצי שנה, חל פיחות של 25% במספר הנסיעות לתושב במטרופולין תל אביב, מאז 1994. בשנים האחרונות עמלים במשרד התחבורה (באמצעות חברת נתיבי איילון), בשיתוף הרשויות המקומיות, על תוכנית לרה-ארגון של התחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב, שתכליתה להפוך את הנסיעה באוטובוסים ליעילה וידידותית יותר.
תחת הכותרת "עיר לכולנו כמודל לפוליטיקה של שינוי חברתי" פרסם ח"כ דב חנין (חד"ש) מאמר בגיליון האחרון של כתב העת "מטעם", שיצא לאור בימים האחרונות. חנין כתב במאמר שמערכת הבחירות המקומיות שהתנהלה בישראל בנובמבר 2008 כללה ניסוי מרתק במיוחד של פוליטיקה שמאלית בתל אביב-יפו. עיר לכולנו, רשימה במצע עירוני שמאלי על בסיס התארגנות משותפת של מאבקים מרחבי העיר, הצליחה – למרות נקודת פתיחה נמוכה ולכאורה חסרת סיכויים – לייצר איום ממשי על מפלגות הממסד ולהגיע להישג אלקטורלי חסר תקדים. במאמר מספר חנין את סיפורה של עיר לכולנו, ואת מסקנותיו "לגבי האסטרטגיה הפוליטית השמאלית הדרושה לנו מול הטורבו-קפיטליזם של ראשית המאה ה-21".
לדברי ח"כ חנין "יש בשמאל הישראלי מי שמסכם את המצב בארץ בתמונה דו-קוטבית: חברה קולוניאלית יהודית, שמתקיימים בה הפרדה וניצול על בסיס אתני, שניזונה מכיבוש אותו היא מעוניינת לשמר, מול הקולקטיב הערבי-פלסטיני השואף להתנער מכבלי הדיכוי הלאומי והאזרחי. לתיאור זה יש גיבוי במציאות: חומת ההפרדה על הקרקעות הפלסטיניות, המחסומים, אפליית אזרחי ישראל הערבים בכל מישורי החיים, הצמא למים של האוכלוסייה הבדווית בנגב אל מול הבריכות הפרטיות ביישובים יהודיים עשירים".
אך לדברי חנין ישנה גם דרך אחרת לספר את הסיפור הישראלי, דרך מורכבת יותר "שלטעמי נאמנה יותר למציאות. הדרך השנייה צומחת מפרספקטיבה מרקסיסטית-מעמדית, ומתוכה נראית החברה הישראלית בכללותה כמרובדת ושסועה, כזו שבה שותפים מרבית היהודים והערבים המאכלסים את הארץ באינטרס לשינוי רדיקלי בחלוקת הכוח והמשאבים בחברה. העמודים הבאים יתמכו בניתוח הזה באמצעות תיאור ההתנסות של מערכת הבחירות המוניציפאליות בתל אביב-יפו".
פרטים נוספים על הגיליון האחרון של "מטעם"
אתר הגדה השמאלית
