ביום רביעי (ה-4 באוגוסט) תתקיים בת"א משמרת מחאה בעקבות סיבוב ההרס הנוסף של המשטרה בכפר הבדואי אל-עראקיב. המשמרת תיערך בשעה 19:00 על פינת שדרות בן ציון ורחוב המלך ג'ורג'. לעמוד האירוע בפייסבוק.
בבאר שבע תתקיים משמרת מחאה בשעה 18:00 בשער רגר, אוניברסיטת בן-גוריון. המגיעים מתבקשים להגיע עם שלטים. בירושלים תתקיים משמרת מחאה בשעה 19:00 ברחבת המשביר.
עשרות אנשים התכנסו אתמול בשעות הצהריים ברחוב רוטשילד בתל אביב להפגנת מחאה על עליית מחירי הנדל"ן ומצוקת הדיור בישראל שאורגנה על ידי קבוצה בשם תמורה – מאבק הצעירים לדיור בר-השגה. מקימי ארגון תמורה פתחו לפני כחודש קבוצה בפייסבוק בשם ממ"ד- מורידים מחירי דירות. כ-2,000 בני אדם נרשמו לאירוע שמטרתו הייתה לעורר את הממשלה לשמוע את הצעירים שנאבקים עם מחירי הדירות בשוק הנדל"ן הגואה, אבל בסופו של דבר למקום הגיעו רק עשרות בודדות של מפגינים.
המפגינים הניפו שלטי המחאה ומסרו: "זוהי רק ההתחלה. היום הגיעו חברי כנסת ותקשורת, כך שאנחנו מרוצים". ח"כ דב חנין (חד"ש), יו"ר הסיעה המורחבת של עיר לכולנו, נכח בהפגנה ואמר: "יש פה בעיה אמיתית, קשה וכואבת. מצוקת הדיור הגיעה למצב בלתי אפשרי שבו צעירים ומבוגרים לא מצליחים להתגורר במחירים סבירים. הפיתרונות קיימים: סיוע בדמי שכירות ובמשכנתאות, הגדלת ההיצעים, בנייה של דירות קטנות להשכרה ופיזור ביקושים על ידי פיתרון למשבר התחבורה. כיום אין בתל אביב חנייה או תחבורה ציבורית טובה".
אחד ממארגני המחאה, יואב גולדרינג, חבר מועצת העיר מסיעת עיר לכולנו ומזכיר חד"ש בתל-אביב, הפנה אצבע מאשימה כלפי ראש עיריית תל אביב: "כבר 12 שנים שחולדאי בשלטון ואנחנו רואים שמחירי הדירות רק עולים כי הוא חושב שהוא לא צריך להתערב בשוק. אין דיור ציבורי, אין תחבורה נוחה – כל מי שרוצה לעבוד בעיר רוצה גם לגור בה כיוון שלוקח שעות להיכנס לעיר. אבל יש מה לעשות בנידון. צריך להשמיש דירות להשכרה וליצור מערכת תמריצים לבניית דירות קטנות וליצור מערכת תחבורה נאותה. הלחץ הציבורי הוא הדרך היחידה לעשות את זה".
ביום שלישי, ה-27 ביולי, בשעה 19:30 תתקיים בגדה השמאלית (רח' אחד העם 70, ת"א) אסיפה כללית של חברי חד"ש בתל אביב (לעמוד האירוע בפייסבוק) להתרעננות והתארגנות לקראת המשימות והאתגרים הפוליטיים הקרובים והרחוקים. באסיפה ישתתפו יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה, וח"כ דב חנין. תתקיים סקירה של המצב הפוליטי ושל השנה שחלפה, דיון על תוכנית עבודה והצבעה לבחירת ועד הסניף שיקדם את הפעילות.בצל אירועים קשים שמתרגשים עלינו חדשות לבקרים, ולאור האתגרים שלנו כחזית וכפעילים חשובה השתתפותכם באסיפה זו. אנו מבקשים מכלל החברים להגיע לאסיפה וממי שיכול לתרום בדרכים נוספות, לעשות כן.
איך יכולים כל אחת ואחד מכם לתרום לכינוס אסיפה מוצלחת:
א. קחו על עצמכם לטלפן לחמישה (או יותר) חברים ליידע אותם, ולהזמינם לאסיפה.
כתבו לנו בדוא"ל וקבלו חמישה (או יותר) מספרי טלפון + תסריט שיחה.
ב. הגיעו לפגישת הכנה לקראת האסיפה, בה יידונו תכני האסיפה, בה תתקיים התארגנות לקראתה ובכלל זה חלוקת תפקידים למתנדבים והתארגנות של מערך טלפנים. פרטים על מועד פגישה זו ינתנו בדוא"ל / טלפון לפונים .
ג. כתבו לנו בדוא"ל לגבי רעיונות והצעות לנושאי דיון, דרכי התארגנות וכל עניין אחר שקשור לאסיפה הצפויה.
בברכה,
וועד חד"ש תל אביב
חבר מועצת עיריית ת"א-יפו ומזכיר חד"ש בת"א, יואב גולדרינג (עיר לכולנו), דורש מהנהלת העירייה להבטיח את שילובה של השפה הערבית בכל השלטים ברחבי העיר. גולדרינג יעלה את הנושא בישיבת המועצה שתתקיים ביום שני ה-12 ביולי, בשעה 18:00. פעילי עיר לכולנו מזמינים את תושבי העיר לבוא ולהשתתף בישיבה.
מאת יואב גולדירנג, חבר מועצת העיר ת"א-יפו (עיר לכולנו) ומזכיר חד"ש בתל-אביב.
בישיבת מועצת העיר ת"א-יפו האחרונה העלתה הנהלת העירייה הצעה להפוך את פרס מנדלי מוכר ספרים לספרות בלשון יידיש ע"ש שלום יעקב אברמוביץ מפעם בארבע שנים, במקום פעם בשלוש שנים כפי שהפרס מחולק היום. זאת בהמשך להחלטה משנות כהונתו הקודמות של ראש העירייה רון חולדאי, לחלק את הפרס פעם בשלוש שנים במקום פעם בשנה.
התנגדתי נחרצות להצעת ראש העיר. מספר המתעניינים בשפת היידיש ובלימודיה נמצא בעליה מתמדת בשנים האחרונות וישראל היא המרכז העולמי לחקר השפה והתרבות היידישאית. מן הראוי שהפרס יחולק מידי שנה, לסופרת ותיקה ולסופרת צעירה לסירוגין.
עוד עצתי להרחיב את מעגל המוסדות המשתתפים בחבר השופטים כך שיכלול את כל מוסדות ההשכלה הגבוהה בהם מתקיימים מחקר והוראת היידיש. וכך תיכלל בין היתר גם אוניברסיטת בן גוריון בה עומד בראש המחלקה חוקר בעל שם עולמי: פרופ' רוסקיס.
בתגובה אמר דובר העירייה: "לאורך השנים הצטברו 18 פרסים ולא היה שום סדר בדבר. היינו צריכים לבחון עד כמה כל פרס הוא רלוונטי ואקטואלי. יש פרסים שהרלוונטיות שלהם היא אחת לכמה שנים ולא כל שנה". הדובר אומר שתרבות היידיש יקרה ללבם, ומציין את פרויקט "שירה על הדרך" שבו נתלה בחוצות העיר שיר של אברהם סוצקבר. לדבריו "חוץ מחובבי השירה היידית מי ידע מי זה אברהם סוצקבר? אנחנו שמנו את השירה היידית, שהיא אמנות לקהל יעד מאוד מצומצם, בפומבי. איפה ראית דבר כזה בישראל ובעולם?"
אך, מה עניין שמיטה להר סיני? ברור שלחולדאי עניין ברור לטשטש את מקורותיה התרבותיים של תל אביב-יפו מתושביה הערבים, התימנים, היידישיסטים וכפי שראינו בשנה שעברה הוא מבקש להתיך את כולם בכור ההיתוך הרדוד של חגיגות מאה ראוותניות וריקניות. מאכזבת במיוחד הצבעתם של הגמלאים אשר שוב ושוב מכזיבים בחוסר ההגנה שלהם על חלקים נרחבים מציבור בוחריהם – כפי שראינו עכשיו וכפי שאנו רואים בהתנגדותם להצעות לעידוד התחבורה הציבורית והוזלת מחירי השירותים החברתיים.
ישנם פרסים המחולקים מידי שנה ורק נכון היה לנהוג כך בנוגע לפרס ליצירה ביידיש שאין דומה לו בכל הארץ.
תושבי תל אביב-יפו התבשרו לאחרונה שהם חיים בעיר סביבתית וירוקה. אל חשבונות הארנונה של התושבים צורפה דפדפת שבה טוענת העירייה כי הצליחה לצמצם משמעותית את זיהום האוויר, להגדיל שטחים ירוקים, לקדם את מיחזור הפסולת ולהפוך את העיר ל"מטפחת חזות ירוקה וערכים סביבתיים". ואולם, בדיקת "הארץ" מגלה שבחלק מהמקרים מדובר בהישגים חלקיים ביותר או בצעדים שהם עדיין בגדר תוכניות לעתיד – כך מדווח הכתב צפריר רינת בעיתון "הארץ".
על פי העירייה נמשכת מגמת הירידה בהיקף חריגות מתקני איכות אוויר, ונרשמה הפחתה של 40% במספר הימים המוגדרים מזוהמים ב-2003-2008. לפי העירייה, נתון זה הושג בין השאר הודות לכך שתחנת רדינג החלה לפעול בגז, השוק הסיטונאי שאליו הגיעו משאיות רבות הוצא מהעיר, הותקנו אמצעי מניעת זיהום ב-40 משאיות אשפה, והוצאו רוב האוטובוסים המפרקיים (אוטובוסים ארוכים ומזהמים יותר) ממרכז העיר.
אלא שנתוני המשרד להגנת הסביבה מלמדים שריכוזי תחמוצות חנקן וחלקיקים מזהמים, שניים מסוגי המזהמים הבעייתיים ביותר מבחינה בריאותית, מוסיפים להיות גבוהים בשנים האחרונות בתל אביב ובכל גוש דן. בינואר ופברואר נמדדו בתחנות ניטור אוויר בתל אביב יותר מ-50 חריגות מהתקן של זיהום אוויר בתחמוצות חנקן.
בימים אלה מקדמת העירייה הקמת חניוני ענק תת-קרקעיים (בדרום הקריה וליד תיאטרון הבימה), וכבישים ראשיים חדשים שיאפשרו כניסת כלי רכב נוספים ובכך יחריפו את בעיות הזיהום. זאת בזמן שלא הושגה עדיין התקדמות בהקמת מערכת הרכבת הקלה ונתיבים בלעדיים לאוטובוסים.
באשר לפרויקט שיגביל כניסת כלי רכב מזהמים ללב העיר, שעליו מדובר כבר כמה שנים, העירייה מודה שמדובר בפרויקט שעדיין נמצא בתכנון. "הפיילוט המגביל כניסת כלי רכב מזהמים מיועד לתחילת 2011", נמסר בתגובה מהעירייה. "העירייה פנתה למשרד להגנת הסביבה כדי להפעיל את הפיילוט, אך עדיין נדרש אישור סופי וכן אישורים ממשרדי ממשלה נוספים".
ביום שישי, ה-9 באפריל, יתקיים סיור המציע מבט על תל-אביב דרך הרגליים. במכללה החברתית-כלכלית, המארגנת את הסיור, אומרים: "בסיור ננסה להבין מהו תכנון להולכי רגל, וכיצד הוא קשור גם לתכנון התחבורה בימינו ולתכנון לרכב הפרטי. נעבור במקומות שתוכננו בשנים שונות במרכז תל-אביב, ונראה מקומות בהן התכנון העירוני שם את הולך הרגל בראש הפירמידה ומקומות אחרים בהם הולך הרגל נדחק אל מחוץ לשיקולים התכנוניים.
"הסיור מציע נקודת מבט מרעננת על העיר. גם מי שלא מכיר את תל-אביב וגם מי שמכיר היטב כל פינה בעיר, ייהנה מהסיור ויראה כמה דברים חדשים". הסיור יתחיל בשעה 9:00 ויימשך כ-3 שעות. נקודת מפגש: על הגשר שמחבר בין עזריאלי לקריה. הסיור יעבור דרך פארק שרונה ורחוב קפלן, אבן-גבירול, שדרות ח"ן, גינת רות, דיזנגוף סנטר. נקודת הסיום המשוערת היא גן מאיר (ההליכה היא כשעה). בדרך יהיו גם נקודות התרעננות (נשתה מים בשרונה, וקפה בגינת רות).
הסיור מתקיים בשישי בבוקר כדי לאפשר לאנשים שעובדים להגיע אליו, לפני שעות החום ולפני שההמונים מציפים את מדרכות תל-אביב. הסיור, במסגרת הקורס "עיר ללא הפסקה ופרברים סביב לה", הינו ללא תשלום, אך נדרשת הודעה על הגעה מראש באימייל. ההשתתפות בסיור באחריות המשתתפים בלבד.
סניף תל-אביב של חד"ש קיים בשישי (ה-2 באפריל) סיור ודיון ביפו לציון 34 שנה ליום האדמה. הסיור התקיים בהדרכת פעיל חד"ש ביפו עבד סאטל, שהוא גם חבר הוועד העממי שהוקם בעיר כדי למנוע את הרס הבתים וגירוש האוכלוסייה הערבית. המשתתפים, עשרות יהודים וערבים, סיירו במשך שעה ארוכה בשכונת עג'מי ושמעו את הסבריו של סאטל אשר תיאר את קורות השכונה והעיר, ואת ניסיונותיהם של השלטונות, כולל העירוניים, להוציא את התושבים הערביים מבתיהם. בתשובה לשאלה "מה אתם עושים כדי למנוע את רוע הגזירה?", השיב סאטל: "התשובה איננה מה נעשה אנחנו, האוכלוסייה הערבית, אלא מה כולנו, יהודים וערבים נעשה יחד במאבק משותף". לדבריו הציע לוועדת המעקב העליונה של האוכלוסייה הערבית לקיים את אירועי יום האדמה ביפו, או בעיר מעורבת אחרת, במטרה להמחיש את תהליכי הנישול של הערבים מבתיהם וגם כדי לצרף מפגינים יהודים.
בתום הסיור התקיים רב שיח בהשתתפות ח"כ עפו אגבריה (חד"ש), חבר מוצעת העיר ת"א-יפו עומר סיקסיק (יאפא), וחבר מועצת העיר ת"א-יפו יואב גולדרינג (עיר לכולנו), בהנחיית מנהלת הגדה השמאלית, נועה לוי. הדיון התקיים במועדון מק"י-חד"ש בשכונת עג'מי.
אתר הגדה השמאלית
