פורסם באתר עיר לכולנו:

לפני כמעט שנתיים יצאו תושבות ותושבי תל אביב את ביתם כדי לבחור ראש עירייה וחברי מועצה. אך האם הם לא יצאו מהבית לחינם? בתל אביב יפו מתקיימת דמוקרטיה פורמלית, ועל כך איש לא יוכל לערער. אך האם בתל אביב יפו מתקיימת דמוקרטיה מהותית? האם מנגנוני העירייה פועלים רק בשיטת "הרוב קובע"? האם נשמרת זכות הביטוי, השימוש במרחב בציבורי, הייצוג והשמעת הקול של מי שאינם הרוב? האם מעשי השלטונות העירוניים גלויים ושקופים?

לצערנו, לעיריית תל אביב יפו יש הרבה מה ללמוד בכל הנוגע להפנמה אמיתית של ערכי הדמורקטיה. בתל אביב יפו מתקיים למעשה שלטון-כמעט-יחיד של ראש העירייה רון חולדאי.

חולדאי מחזיק קואליציה המקיפה כמעט את כל חברי המועצה, כאשר הדבר היחידי שסיעות הקואליציה מקבלות הוא משרה של סגן ראש עירייה חסר כל סמכויות, כאשר השכר שלו משולם מהכיס של כולנו.

מועצת העירייה אינה הבמה לדיונים במדיניות העירייה. ראש העירייה מתנגד לכל דיון ומציע להוריד כל הצעה מסדר היום, לפעמים לועדת רשות חסרת שיניים ולפעמים לועדת ההנהלה הסודית. ראש העירייה קובע, וחברי הקואליציה מאשרים. זו ההתנהלות של מועצת העירייה.

בזמן שחלף מאז הבחירות השקיעה עיר לכולנו מאמצים רבים בחיזוק הדמוקרטיה העירונית, מתוך ההבנה שבדמוקרטיה יש הרבה מעבר ל-"הרוב קובע". לא תמיד ניצחנו, אבל במקרים רבים ההתעקשות שלנו על שקיפות, דיון אמיתי וסירוב להיות חותמת הגומי של רון חולדאי, הביאו לשינוי משמעותי בהתנהלות העירייה.

לקראת השנה החדשה, רצינו לסקור בפניכן את הזירות השונות בהן ניטש המאבק על דמוקרטיה אמיתית בתל אביב יפו, על ההצלחות והכישלונות גם יחד. אנו מאחלים לעיר שלנו, לראש העירייה ולכל חברי המועצה – שנה של דמוקרטיה אמיתית, לכולנו!

מועצת העירייה

לצערנו מועצת העירייה מתפקדת פעמים רבות כחותמת גומי של ראש העירייה. זו בדיוק הסיבה שחברי המועצה של עיר לכולנו נטשו את ישיבת המועצה האחרונה.אם ניזכר לרגע בתחילת הקדנציה, ממש לאחר הבחירות, נראה שכבר אז נאבקנו למען הפיכת מועצת העירייה למקום בו נקבעת המדיניות של עיריית תל אביב יפו.

הדבר הראשון שעשינו היה להתעקש על שקיפות המועצה ובראש ובראשונה על הצבעות שמיות. עד לקדנציה האחרונה רוב ההצבעות במועצת העירייה היו אנונימיות. כך יכלו חברי הקואליציה של חולדאי להצביע נגד ההבטחות לבוחרים ולאחר מכן לטעון שהצביעו כפי שהבטיחו – ואף אחת לא יכלה לבדוק זאת. כשהתעקשנו על הצבעות שמיות, חולדאי התעצבן ודאג להוריד את ההצעה מסדר היום.

למעשה, ראש העירייה מתנגד באופן עקרוני ומתמשך לקיום דיונים במועצת העירייה. הוא מציע להוריד מסדר היום כל הצעה לסדר, כולל את אלו של חברי הקואליציה. לצערנו הרב, היות שרוב ההצעות של חברי הקואליציה הן לשם כותרות בלבד, ברוב המקרים הם מסכימים להוריד מסדר היום את ההצעות שלהם עצמם, וכל זאת אחר נאום חוצב להבות מעל במת המועצה, שמיועד לקהל שהביאו איתם או לתקשורת. למרבה הצער כך קורה גם בנושאים חשובים כמו קידום נשים בעירייה. במקרה של ועדות אחרות, ברור לכולם שהעברת ההצעה לסדר לדיון בוועדה היא פסק מוות להצעה וקבורת חמור. לדיון של ועדת הבריאות, למשל, אף אחד לא בא.

לפעמים אפילו חברי הקואליציה מבינים שהעברה של נושא חשוב לדיון בועדות המועצה היא ברוב המקרים בדיחה עצובה. אז מציע חולדאי, או אחד מחברי הקואליציה, להעביר את הנושא לועדה רבת החשיבות וההוד – ועדת ההנהלה. חולדאי תמיד מבטיח ששם יהיה דיון רציני שיוביל למעשים בשטח. אז מהי אותה ועדה מסתורית? מסתבר שזו ועדה שחברים בה רק אנשי קואליציה, שקשה מאוד לקרוא את הפרוטוקולים שלה ושלמעשה לא דנה בהצעות לסדר שחולדאי מקפיד כל כך להעבירה אליה. התנהלות ועדת ההנהלה היא אולי הביטוי המובהק ביותר לשלטון היחיד של חולדאי.

ומה קורה כשהקואליציה מבקשת ספירה חוזרת? סופרים! ומה קורה כאשר האופוזיציה מבקשת? יו"ר המועצה מתחילה להיעלב! לא מאמינות? קראו בעצמכן!

הישגים במועצת העירייה :שחררנו את הפרוטוקולים של ועדות המועצה לציבור. לא עוד דיוני סרק בחדרי חדרים – אלא גלויים לאור השמש הציבורית! במרבית ישיבות המועצה מתקיימות הצבעות שמיות שנרשמות בפרוטוקול. ואם ראש העירייה מתנגד להצבעה שמית – חברי המועצה עולים לדוכן ומקריאים את שמות המצביעים!

הקואליציה מתנגדת לשקיפות ולדיון אמיתי: הקואליציה מצביעה נגד שקיפות במועצת העירייה. הייתן רוצות לדעת מה מתכנן מהנדס העיר? חברי הקואליציה לא רוצים! הייתם רוצים לבוא לדיוני ועדת תכנון ובניה? הועדה שהיא אולי החשובה ביותר בעירייה? אז חברי הקואליציה לא רוצים שתבואו, וגם לא רוצים שתדעו מה קורה שם באמת.

תקציב העירייה יוצא לחופשי

אחד המאבקים החשובים שניהלנו השנה, ושהסתיים בניצחון מוחץ, הוא המאבק על שחרור התקציב העירוני.
לעירייה יש תקציב של יותר מארבעה מיליארד ש"ח. זה המון. אבל חברי המועצה שצריכים לאשר אותו מקבלים אותו כספר המונה מאות סעיפים, שאי אפשר לבצע עליו שום פעולה חשבונית רצינית, וכל זה 10 ימים לפני הדיון במועצה.

אנחנו חושבים שנושא כל כך חשוב צריך להיות הכי שקוף. לכן יצאנו למאבק שמטרתו להנגיש את התקציב לחברי המועצה ולתושבים, בהובלת צוות התקציב של עיר לכולנו.

אז מה היה שם? התחלנו עם קורס לתושבות, שמטרתו להסביר מה זה בכלל תקציב? איך קוראים אותו? איך מבינים ומבקרים אותו? הקורס נערך במסגרת קואליציה של ארגונים. אחר כך ביקשנו יפה מראש העירייה לשחרר את התקציב בגיליון אלקטרוני, לטובת חברי המועצה והציבור. החתמנו למעלה מאלף איש על דרישה לשחרור התקציב.

אחרי שחולדאי עמד בסירובו, העלנו בעצמנו את תקציב העירייה על אקסל ושחררנו אותו לציבור ולחברי המועצה. הקואליציה של ראש העירייה הצביעה נגד שחרור התקציב כאשר חברי המועצה טוענים שזו "התעסקות בנושא לא מהותי"…

בינתיים גילינו שהלחץ הציבורי עובד ודברים מתחילים לזוז: התקציב המלא עלה לאתר העירייה.

אחרי שהבנו שאין ברירה, שילבנו ידיים עם התנועה לחופש המידע ופנינו לבית המשפט. וכאשר העירייה הבינה שאין לה ברירה, היא נשברה והודיעה שהתרחשה "פריצת דרך טכנולוגית" ושהתקציב העירוני ייצא סוף-סוף לחופשי!

מאבק למען חופש ההפגנה

חופש ההפגנה והבעת הדעה הוא זכות יסוד של כל אדם בישראל. אבל כדי להפגין בתל אביב יפו, צריך גם ממון. במשך שנים העירייה גובה תשלום עבור שימוש בכיכר רבין, רחבת בית אריאלה ורחבת הסנימטק עבור הפגנות פוליטיות. התשלום עבור כיכר רבין למשל יכול לעלות על 16,000 ש"ח!

להבנתנו התשלום אינו חוקי כלל. אך יתרה מכך, הוא אינו ראוי. השכות להפגין במרחב הציבורי לא יכולה להיות שמורה לבעלי ממון בלבד. לכן יצאה התנועה למאבק למען הזכות להפגין, בהובלת חבר המועצה יואב גולדרינג.

אז מה עשינו? פנינו ליועץ המשפטי של העירייה בבקשה לבטל את התשלום שאינו חוקי כלל ועיקר, זה לא עזר. העלנו הצענו למועצת העירייה לקבוע תקנות חדשות ולבטל את התשלום. כמובן שהמועצה בכלל לא רצתה לדון בנושא. ובסוף הישועה באה מכיוון אחר – המשטרה החליטה לבטל את הדרישה לקבלת אישור מהעירייה לעריכת הפגנה, וכך גם בוטל הצורך בתשלום!

השבוע יצאה לדרך רפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן. מטרת הרפורמה היא ארגון מחדש של קווי האוטובוסים שעוברים בתל אביב-יפו ובערים הקרובות, כך שיהיו יעילים יותר ומהירים יותר. הרפורמה תיושם בחמישה שלבים, כאשר השלב הראשון התבצע כבר השבוע, ועל פיו שונו מסלולים של כמה קווי אוטובוס, ונחנכו נתיבי תחבורה ציבורית חדשים (ברח' קינג ג'ורג', ברח' יצחק אלחנן וברח' השחר). הרפורמה מונחית על ידי משרד התחבורה, תוכננה על ידי חברת נתיבי איילון, ומשתתפת בה חברת "דן".

צוות "מהיר בעיר" בתנועת עיר לכולנו בת"א-יפו בירך על פעילות זו, ואיחל הצלחה רבה לכל שינוי ארגוני שמטרתו שיפור התחבורה הציבורית בתל אביב-יפו, אך הודיע כי יש להדגיש שתי נקודות חשובות:

"1. יש לתכנן נתיבי תחבורה ציבורית בשקיפות מלאה ותוך שיתוף הציבור. כמו כן, העבודות לסלילת הנתיבים והפעלת שינויי התנועה צריכים להתפרסם זמן מספיק מראש, על מנת שהתושבים יוכלו להתכונן מבעוד מועד. ככל הנראה, נתיבי התחבורה הציבורית החדשים לא תוכננו בשיתוף הציבור, והעבודות ליצירתם לא פורסמו זמן מספיק מראש. שיטת עבודה זו – ללא שקיפות וללא שיתוף ציבור – גרמה להתנגדות מצד תושבים ובעלי עסקים ברחובות אלו וברחובות הסמוכים אליהם לנתיבי תחבורה ציבורית.

"2. נתיבי התחבורה הציבורית החדשים הם שינויים נקודתיים ולא מערכתיים. ככל הנראה, אוטובוס ייסע בנתיבים החדשים הללו ביעילות רבה יותר (כמה מאות מטרים), אך את שאר מסלולו יעשה בפקק עם שאר כלי הרכב. לעומת זאת, תוכנית "מהיר בעיר" מציעה מערכת כלל-עירונית של קווי אוטובוסים מהירים שנוסעים בנתיבי תחבורה ציבורית בלעדיים לאורך כל מסלולם. תוכנית זו מציעה שינוי תפישתי – נתיבי תחבורה ציבורית כמערכת שלמה ומקיפה, ולא בנקודות מסוימות".

מהיר בעיר – האתר

מאת יואב גולדרינג, חבר מועצת העירייה ת"א-יפו (עיר לכולנו) ומזכיר חד"ש בת"א

עיריית תל אביב-יפו מערימה קשיים על חופש הביטוי ההפגנה של הציבור. בשבוע שעבר ביקשה קבוצה לקיים הפגנה בכיכר רבין למען לגליזציה של קנאביס. בתחילה השיבה העירייה כי אינה מאשרת הפגנה בכיכר משום שתכלית ההפגנה "אינה תכלית חברתית ראויה". לאחר ביקורת ציבורית הנחה היועץ המשפטי לעירייה לסגת מהסירוב. אלא שאז גילו המפגינים כי תעריף שקבעה מועצת העיר בשנת 2007 קובע דמי שימוש בכיכר רבין של למעלה מ-16,000 שקל.

דרישה זו עומדת בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון, לפקודות המטה הארצי של המשטרה והעקרונות הדמוקרטיים הבסיסיים ביותר. משמעותה של דרישה כזו היא שלילת חירות ההפגנה מידי ארגונים וציבורים דלי אמצעים או משאבים. הנשיא ברק קבע פסק דין חשוב ומכריע ואילו עיריית תל אביב יפו קבעה דמי שימוש בניגוד מוחלט לעיקרון זה.

לפיכך שלחתי מכתב אל היועץ המשפטי לעירייה, ובו דרישה לבטל את התשלום. במכתב נאמר, בין היתר: "בבג"צ מטה הרוב, נידון הנושא בהרחבה. גם עיריית תל אביב-יפו מופיעה כמשיבה בעתירה זו והיא אף חויבה לשאת בעלויות כיבוי האש. בפסק הדין קובע הנשיא ברק נחרצות, כי "כפי שלא יעלה על הדעת שהמשטרה תטיל מעמסה כספית על המבקש את הגנתה מפני פורץ, כך לא יעלה על הדעת שהמשטרה תטיל מעמסה כספית על המבקש לממש את זכותו לחופש ביטוי ולהפגנה" (פיסקה 16 לפס"ד של השופט ברק). גביית תשלום מהמבקשים לממש זכות יסוד במדינה דמוקרטית מבטאת נסיגה מסוכנת ושערי כניסה המבחינים בין אלה שידם משגת מאלה שידם אינה משגת זאת.

"הריני לבקש ממך להורות כי ההחלטות שהתקבלו במועצת העירייה הנוגעות לתעריף שימוש בכיכר רבין או בכל כיכר או רחבה אחרת שבניהול העירייה או חברה עירונית אחרת בטלות בכל הנוגע לאסיפות ותהלוכות פוליטיות. ברוח דומה אבקשך להנחות את סמנכ"ל התפעול להשיב למבקשים אישורים לקיום אירועים להפנותם למשטרה".

"יותר כבישים ופקקים, אפס התייחסות לנוסעי האוטובוסים!" – כך נכתב על כרזה שהניפו פעילי "מגמה ירוקה" בעת הפגנה שקיימו ביום חמישי (ה-10 ביוני) בכניסה לוועידת ישראל לתחבורה, במתחם הסינמה סיטי בראשון לציון. הפעילים חיכו לשר התחבורה ישראל כ"ץ שהגיע לנאום בוועידה, על מנת לשאול אותו מתי יתוקנו הליקויים בתכנית הרה-ארגון במטרופולין גוש דן, אך השר בחר שלא להיכנס מהכניסה הראשית לוועידה. בתגובה, נכנסו הפעילים לאולם במהלך הנאומים כדי שלא יוכל השר להתעלם עוד מחשיבות הנושא, אך הוצאו על ידי המאבטחים.

המפגינים התייצבו כשהם מחופשים לשר התחבורה ולראש עירית ת"א, רון חולדאי, אשר משחקים "מסירות" בינהם בכדור-אוטובוס. כמו כן הניפו הפעילים שלט ענק הקורא: "תחבורה ציבורית זה לא משחק! רה-ארגון עכשיו!". פעילי "מגמה ירוקה" מחו על כך שמשרד התחבורה ועיריית תל אביב מתעלמים מהליקויים בתכנית הרה-ארגון של של גוש דן, ומטילים את האחריות זה על זה. יצוין שבשבוע שעבר פתחה תנועת "עיר לכולנו" בת"א-יפו בקמפיין "מהיר בעיר" המציע פיתרון אפשרי, מהיר וסביבתי למשבר התחבורה בת"א.

 מהיר בעיר – האתר
מהיר בעיר – עמוד הפייסבוק

סיעת "עיר לכולנו" בתל אביב פתחה בקמפיין חדש להקמת מערכת תחבורה ציבורית חדשה בעיר. ראשי התנועה ופעיליה מקווים שבעקבות פעילותם ייווצר לחץ ציבורי על קובעי המדיניות לפעול בכיוונה, תוך חתירה למטרתה המרכזית: יצירת מערכת תחבורה מהירה באמצעים הקיימים, בלי להמתין לתחילת העבודות על הרכבת הקלה.

הקמפיין, בשם "מהיר בעיר", מציג מודל חדש להסדרת התחבורה הציבורית ומתבסס, לדברי פעילי "עיר לכולנו", על עבודת מחקר שארכה יותר משנה. המחקר נעזר במומחי תחבורה, בנציגי תושבים ובעבודת שטח. הקמפיין הושק באינטרנט ובעבודת שטח (לעמוד הפייסבוק של מהיר בעיר).

במרכז התוכנית, המשתרעת על שטחי העיר תל אביב יפו, עומדים שני קווים – חוצה וסובב. הקווים יקבלו עדיפות דרך מוחלטת באמצעות נת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית), רציפים, עדיפות ברמזורים, מת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית המופרדים מיתר הנתיבים), והגבלת תנועה במקומות מסוימים רק לאוטובוסים.

התדירות בשני הקווים תהיה אוטובוס כל שלוש דקות בשעות היום, וכל 15 דקות בלילה. בלילות חמישי-שישי תוצע תדירות גבוהה יותר. עם השקתה של התוכנית – מציין ח"כ דב חנין (חד"ש), יו"ר הסיעה המורחבת של עיר לכולנו- יחל הליך שיתוף הציבור, כדי להחליט יחד עם התושבים בשכונות על אופן הפעלת הקווים המהירים עם מיניבוסים, בשבתות ובחגים.

לפי התוכנית, האוטובוסים בשני הקווים יהיו מהדגם המשופר ביותר. הקשר בין שני הקווים לקווים אחרים בעיר, וביניהם לאמצעי תחבורה אחרים (כמו רכבת ישראל והרכבת הקלה), הובא בחשבון בבניית מסלול הקווים ויהיה נוח ויעיל.

בשנים האחרונות חלה ירידה תלולה בשימוש בתחבורה הציבורית בישראל. לפי נתוני משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון, שהוצגו למועצת עיריית תל אביב לפני כחצי שנה, חל פיחות של 25% במספר הנסיעות לתושב במטרופולין תל אביב, מאז 1994. בשנים האחרונות עמלים במשרד התחבורה (באמצעות חברת נתיבי איילון), בשיתוף הרשויות המקומיות, על תוכנית לרה-ארגון של התחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב, שתכליתה להפוך את הנסיעה באוטובוסים ליעילה וידידותית יותר.

מהיר בעיר – האתר
מהיר בעיר- עמוד הפייסבוק

תחת הכותרת "עיר לכולנו כמודל לפוליטיקה של שינוי חברתי" פרסם ח"כ דב חנין (חד"ש) מאמר בגיליון האחרון של כתב העת "מטעם", שיצא לאור בימים האחרונות. חנין כתב במאמר שמערכת הבחירות המקומיות שהתנהלה בישראל בנובמבר 2008 כללה ניסוי מרתק במיוחד של פוליטיקה שמאלית בתל אביב-יפו. עיר לכולנו, רשימה במצע עירוני שמאלי על בסיס התארגנות משותפת של מאבקים מרחבי העיר, הצליחה – למרות נקודת פתיחה נמוכה ולכאורה חסרת סיכויים – לייצר איום ממשי על מפלגות הממסד ולהגיע להישג אלקטורלי חסר תקדים. במאמר מספר חנין את סיפורה של עיר לכולנו, ואת מסקנותיו "לגבי האסטרטגיה הפוליטית השמאלית הדרושה לנו מול הטורבו-קפיטליזם של ראשית המאה ה-21".

לדברי ח"כ חנין "יש בשמאל הישראלי מי שמסכם את המצב בארץ בתמונה דו-קוטבית: חברה קולוניאלית יהודית, שמתקיימים בה הפרדה וניצול על בסיס אתני, שניזונה מכיבוש אותו היא מעוניינת לשמר, מול הקולקטיב הערבי-פלסטיני השואף להתנער מכבלי הדיכוי הלאומי והאזרחי. לתיאור זה יש גיבוי במציאות: חומת ההפרדה על הקרקעות הפלסטיניות, המחסומים, אפליית אזרחי ישראל הערבים בכל מישורי החיים, הצמא למים של האוכלוסייה הבדווית בנגב אל מול הבריכות הפרטיות ביישובים יהודיים עשירים".

אך לדברי חנין ישנה גם דרך אחרת לספר את הסיפור הישראלי, דרך מורכבת יותר "שלטעמי נאמנה יותר למציאות. הדרך השנייה צומחת מפרספקטיבה מרקסיסטית-מעמדית, ומתוכה נראית החברה הישראלית בכללותה כמרובדת ושסועה, כזו שבה שותפים מרבית היהודים והערבים המאכלסים את הארץ באינטרס לשינוי רדיקלי בחלוקת הכוח והמשאבים בחברה. העמודים הבאים יתמכו בניתוח הזה באמצעות תיאור ההתנסות של מערכת הבחירות המוניציפאליות בתל אביב-יפו".

פרטים נוספים על הגיליון האחרון של "מטעם"