אדם טבע ודין הגישה השבוע עתירת חופש מידע נגד מרכז ההשקעות בתמ"ת, לאחר שזה סירב לחשוף את כל פרטי כתב האישור שניתן לקבוצת איגרא, אשר עומדת מאחורי פרויקט המלונאות בתמנע. מזה יותר משנתיים נאבקת אדם טבע ודין ביחד עם תושבי הערבה ובתמיכת יו"ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת, ח"כ דב חנין (חד"ש) במטרה לעצור את פרויקט המלונאות בעמק ססגון. מדובר בפרויקט המשתרע על פני שטח בן 200 דונם הכולל מתחמי מלונאות, מרכז כנסים ונהר מלאכותי, שיגרום נזק עצום ובלתי הפיך לנופי הבראשית של אחד מאזורי המדבר הייחודיים והיפים בארץ – עמק ססגון שבבקעת תמנע.

בשנת 2008 הגישה אדם טבע ודין עתירה בעניין לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בעקבותיה נקבע כי בהליך אישור התכנית המפורטת למלונות בוועדה לתכנון ובנייה של מחוז דרום נפלו פגמים "העולים כדי פגיעה בשלטון החוק", והחזיר את התכנית לדיון מחדש בוועדה המחוזית. למרות החלטת ביהמ"ש, כספי המענק שאישר מרכז ההשקעות עדיין נשמרים עבור היזם. לכן, ביקשה 'אדם טבע ודין', על פי חוק חופש המידע, לקבל את כתב האישור של הפרויקט, אשר מפרט את סכומי המענק והתנאים להעברתם.

למרות שמרכז ההשקעות הוא גוף ציבורי אשר מעביר כספי ציבור ליזמים פרטיים, סירבו במרכז ההשקעות למסור את פרטי כתב האישור בטענה כי מדובר במידע שחשיפתו תפגע פגיעה כלכלית ממשית ביזם. גם לאחר התכתבויות ארוכות בנושא זה ואיום בפניה לביהמ"ש, מרכז ההשקעות העביר רק חלק מפרטי כתב האישור שניתן ליזם ו'אדם טבע ודין' החליטה לעתור לביהמ"ש.

עו"ד נירית לוטן מאדם טבע ודין מסרה: "למיטב הבנתנו מדובר בעשרות מיליוני שקלים מכספי ציבור המועברים ליזם פרטי מבלי שנחשפים לציבור כל הפרטים העומדים מאחורי מתן המענק. לא ייתכן שגוף ציבורי כמו מרכז ההשקעות, יאמץ באופן אוטומטי כל טענה של יזם בדבר 'פגיעה כלכלית', כאשר הפגיעה היחידה והחמורה שיש כאן היא פגיעה בזכות הציבור לדעת מה נעשה בכספו. אי חשיפת המידע הנוגע לכספי ציבור המועברים ליזם פרטי מהווה התעלמות בוטה מהוראותיו המפורשות של חוק חופש המידע. לא ייתכן שגוף ציבורי כמו מרכז ההשקעות לא יפעל על פי הוראות חוק חופש המידע ויסרב באופן שרירותי ולא מנומק לחשוף מידע הנוגע לכספי ציבור המועברים ליזם פרטי".

השדולה הסביבתית-חברתית בראשות ח"כ דב חנין וח"כ ניצן הורוביץ, קיימה ביום רביעי (ה-3 במרץ) דיון בנושא פרויקט המלונאות בתמנע ועתיד השטחים הפתוחים לאור הרפורמה בתכנון והבניה. בשדולה השתתפו חברי הכנסת איתן כבל ואורית זוארץ, נציגי משרדי הממשלה, נציגי התנועה הסביבתית ותושבי המקום.

במסגרת השדולה נחשף דו"ח החלופות שהכינה החברה להגנת הטבע למיקום פרויקט המלונאות בתמנע, שהוכן בעקבות ההחלטה של הוועדה המחוזית לבחון מחדש את מיקום המלון המתוכנן כיום בעמק ססגון.

הדוח מגלה כי קיימות כיום כשמונה חלופות למיקום פרויקט המלונאות בתמנע, ביניהן חלופת האפס, המצויות בסמיכות למיקום הנוכחי, שהינן צמודות דופן לאזורים מבונים ויישובים קיימים, ולכן פגיעתן הסביבתית פחותה בהרבה.

עו"ד נירית לוטן מארגון אדם טבע ודין, טענה כי היזם, יואב איגרא, מנסה להשתיק את הדיון הציבורי באמצעות תקיפת דו"ח החלופות אותו הציגה החברה להגנת הטבע.

ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש), יו"ר עמית של השדולה הסביבתית-חברתית אמר כי: "אנו מעודדים תיירות סביבתית, אולם יצירת שינוי מהותי בסביבה פוגע בתיירות זו. מדובר באזור מיוחד שדורש הגנה. השדולה החליטה לאמץ את דו"ח החלופות של החברה להגנת הטבע וקוראת לוועדה המחוזית לקיים דיון מלא בחלופות". הוא הבטיח כי השדולה תמשיך לעקוב אחר הנושא.

***

במסגרת הדיון בדו"ח השטחים הפתוחים של החברה להגנת הטבע, הוצגו חמישה מאבקים ציבוריים על הטבע והסביבה. את המאבקים הציגו תושבי האזור, אשר מנהלים פעילות ציבורית למען הטבע ובשם זכותם לאיכות חיים.

ח"כ ניצן הורוביץ, יו"ר עמית של השדולה הסביבתית-חברתית אמר כי: "הרפורמה, והדרך בה היא מקודמת, היא דורסנית ועגומה, ותעמיד אותנו בפני מציאות עגומה. זהו האתגר הגדול ביותר שעמד בפני התנועה הסביבתית בשנים האחרונות".

ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש), יו"ר עמית של השדולה הסביבתית-חברתית סיכם את הדיון ואמר כי: "כל המאבקים המקומיים על השטחים הפתוחים קשורים זה לזה. הרפורמה בתכנון תגרום למצב קשה הרבה יותר. זו ההזדמנות לומר לאזרחים: חברו את המאבקים המקומיים למאבק ארצי נגד הרפורמה".

תושבי עמק יזרעאל הציגו את המאבק למניעת הקמת שדה תעופה בינלאומי בשדות עמק יזרעאל, מהלך שקודם מבלי שנבחן לעומק ומבלי שנבדקו משמעויותיו הסביבתיות. למאבק שותפים כ-40 יישובים באזור.

תושבי אלעד הציגו את מאבקם כנגד הרחבת העיר על חשבון שטחי יער סמוך ועל חשבון שמורת הטבע הגובלת בעיר. התושבים ציינו כי שטחים אלה מהווים מקום מפלט של התושבים אל הטבע.

תושבי ערד הביעו את התנגדותם להקמת העיר החדשה כסיף, המתוכננת לקום בסמוך לערד. התושבים הביעו את חששם כי העיר החדשה כסיף תוביל להחלשת המרקם העירוני והחברתי בערד, ותפגע בערכי הטבע והמורשת באיזור.

ח"כ איתן כבל הביע את התנגדותו להקמת יישובים חדשים ותמך בעיבוי קיימים: "אין ספק כי יש למצוא פיתרון לאוכלוסיה החרדית, אבל צריך לעשות זאת בחוכמה. לתקוע עיר בלב המדבר, בלב השטח הפתוח, זה דבר לא הגיוני שאסור לעשותו".

תושבי איזור חריש, ועד הפעולה למען חריש ירוקה וועד התושבים של וואדי ערה, ציינו כי המהלכים לקידום הרחבת חריש והפיכתה לעיר חרדית תשנה לחלוטין את אופי האזור. התושבים טענו כי התוכניות מקודמות ללא התייעצות ושיתוף של התושבים המקומיים.

בני נוער מחוגי הסיור של החברה להגנת הטבע במבשרת, הציגו את פעילותם למען השמירה על נחל חלילים, הסמוך ליישוב. בפתחת הנחל מתוכנן לקום פרויקט מגורים ומרכז מסחרי, שיפגע אנושות בנחל. בני הנוער הציגו את פעילותם לאורך השנים.

היום מסתיימת תקופת הגשת ההתנגדויות לתסקיר החוק לתכנון והבניה. המשתתפים הביעו את חששם העמוק מפני הרפורמה, העלולה להוביל לפגיעה בלתי הפיכה בערכי טבע וחברה, ובזכותו של הציבור להשפיע על תהליכי פיתוח באזור בו הם חיים.

בצפונה של בקעת תמנע, בין הרי אבן החול היחידים בישראל, נמצא עמק ססגון המרהיב.

לפני כ-15 שנה, בשל טעות חמורה בשיקול דעתם של מתכננים וקובעי מדיניות, הוקצה השטח הייחודי הזה להקמתו של מלון. בחלוף השנים נכנסו לתמונה יזם וראש מועצה אמביציוזי ותוכנן במקום מתחם הנופש הגדול ואולי אף הראוותני בישראל: ארבעה בתי מלון, מרכז כנסים, פארק אתגרים, אי טרופי, נחל מלאכותי באורך של 2.5 ק"מ ובו סירות משייטות ועוד ועוד.

לכל הפרוייקט הזה, המוקף מכל עבריו שמורת טבע, השכילו לקרוא מטעמים שיווקיים "מלון אקולוגי". אין כמו הטרנד הסביבתי!

דיני התכנון בישראל מחייבים את ליידע את הציבור ולתת לו הזדמנות נאותה להביע התנגדות, אולם ליזמים ולראשי הרשויות דרכים משלהם לבצע את הוראות החוק בצורה המינימלית. סיכויו של האזרח הפשוט לדעת ולהבין מה עלול להיבנות ליד ביתו, או בסמוך לשמורת הטבע החביבה עליו, הוא אפסי: איש אינו קורא את המודעות הקטנטנות בעיתון "הצופה" וגם אם תקרא, אם אינך איש תכנון בעצמך, אין סיכוי שתבין. ה"סיסטם" משרת את קשרי ההון והשלטון, בעוד האזרחים בדרך כלל "מתעוררים מאוחר" שהכל כבר סוכם ואושר. מועד ההתנגדויות חלף לבלי שוב.

כך גם קרה בסיפור של עמק ססגון. למרות שהתוכנית היתה מאושרת מזה כשנה וליזם היו כל האישורים ממוסדות התכנון כדי להעלות את הדחפורים על השטח, החלטנו לצאת למאבק ציבורי, שאולי נראה באותה נקודת זמן חסר סיכוי – אך בהחלט ראוי. התארגנו קבוצה של תושבים מהאזור והפצנו באמצעים צנועים מצגת, עצומה ואתר אינטרנט. תוך ימים ספורים החלו התגובות לזרום, אלפי חתימות נוספו לעצומה ואף התקשורת החלה לגלות עניין.

במקביל פנינו לכל חברי הכנסת, השרים ומקבלי החלטות בתקווה שנקבל עזרה. היה ברור לנו שכל בר-דעת שיעמוד במרכזו של עמק ססגון הקסום, יבין וירגיש מיד שנעשתה פה טעות קשה של גורמי התכנון ועל המקום להשאר בתולי ופתוח לציבור כפי שהוא.

הסיור של דב חנין באתר

הראשון ששינס מותניו והרחיק מאות ק"מ לראות במו עיניו את המקום המדובר ולשמוע את התושבים היה חבר הכנסת דב חנין. ללא פמליה, עוזרים או ליווי של כתבי חצר, הגיע יו"ר השדולה הסביבתית בכנסת לשמוע את טענותינו ולהתרשם מהבעיתיות של תחיבת פרוייקט ענק שכזה למקום יחודי ורגיש כעמק ססגון. באותו הביקור אף ביקש ח"כ חנין להתרשם מהחלופות שאנו מציעים, ואכן בחנו במשותף את האזור המופר בדרומה של הבקעה.

כשעצרנו לשתות תה באחת מפינות החמד בעמק ולהתרשם מיופיו, פנה אלינו מר חנין ואמר לנו: "חבר'ה, עד עכשיו פעלתם ללא דופי וההישג שלכם בהעלאת הנושא על סדר היום הציבורי הוא נהדר. עכשיו עליכם להחליט אם אתם רוצים להמשיך וליהנות – או לנצח".

קיבלנו את עצתו (ובהמשך הדרך עוד עצות מועילות מבית מדרשו) והיום אנו קרובים להצלת העמק כפי שלא העזנו אפילו לחלום.

וזהו בדיוק דב חנין. הוא לא בכנסת בשביל להנות. הוא לא רודף אחרי כיבודים, כותרות, מעמד או קרדיט. דב חנין בכנסת כדי לנצח. לנצח את המזהמים שמרעילים את האויר שאנו נושמים והמים שאנו שותים, לנצח את בעלי ההון שמנכסים לעצמם את החופים, ההרים והעמקים של כולנו. ולנצח עבור תושבי הערים הגדולות המשלמים שכ"ד אסטרונומי וזוכים לראות בניה לעשירים במקום לצעירים.

דב אדום, משקפיים, נראה די מתאים לטור הזה, האמת (צילום: jaredchapman)

במסגרת פעילותו כיו"ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת טיפל ח"כ חנין בכל הנושאים הללו וברבים אחרים. כדי לקדם את הללו הוא הפגין יכולת וירטואוזית לרתום ח"כים מכל קצוות הקשת הפוליטית למען הסביבה בה אנו חיים. למען כולנו.

דב חנין שותף בלא פחות מ-28 הצעות חוק סביבתיות, שאת חלקן יזם , 7 שאילתות ו-11 הצעות לסדר בכנסת הנוכחית. כל זאת במקביל לפעילות השדולה הסביבתית חברתית, וסיוע עקבי של צוות העוזרים הפרלמטריים שלו לקבוצות אזרחיות כמונו.

היום ברור לי – כדי לנצח בג'ונגל של בעלי ההון ונציגיהם בשלטון חייבים דובים חזקים, אדומים-ירוקים בכנסת. לי יש דב בכנסת ומאוד הייתי רוצה שהוא יהיה שם לעוד ארבע שנים לפחות. יש לי על מי לסמוך. יש לי נציג שאיש לא יוכל לקנות.

אני עם הדב.

ערן שפירא
קיבוץ אליפז – הערבה הדרומית