ב-3 ביוני ייפתח בת"א קורס בן 4 מפגשים שבועיים עם ח"כ לשעבר תמר גוז'נסקי, בנושא: "איך הופיעו הטייקונים, וכיצד הם שולטים". ארבעת המפגשים יתקיימו בתאריכים ה-3 ביוני, ה-10 ביוני, ה-17 ביוני וה-24 ביוני, בשעה 20:00, בגדה השמאלית, אחד העם 70 תל אביב (לעמוד האירוע בפייסבוק).

בהזמנה נכתב:

קורס יוקדש לקריאה מונחית וללימוד משותף של חיבורו של ולדימיר לנין "אימפריאליזם שלב עליון של הקפיטליזם" שחשף את המיוחד בקפיטליזם המאוחר לפי כמאה שנה – עוד לפני שנולדו דנקנר, תשובה ולבייב. בקורס נבהיר מושגים כמו הון והון פיננסי, הון וכיבושים, גלובליזציה, משברים כלכליים ו"סוף ההיסטוריה".

לנרשמים לקורס ישלחו בדוא"ל קובץ של הספר והמלצות קריאה בו.

עלות הקורס (ארבעה מפגשים) – 100 שקלים, השתתפות במפגש בודד – 30 שקלים.
הרשמה מוקדמת: info@hagada.org.il

ביום שני, ה-21 במאי, עבר בקריאה שניה ושלישית חוק היוצר מהפכה בדיור המוגן לקשישים ושם סוף להפקרות בתחום. את הצעת החוק יזמו ח"כ דב חנין, ח"כ איתן כבל, ח"כ אורי אריאל וח"כ גדעון עזרא המנוח.

ח"כ חנין: "הערב העברנו חוק גדול-היקף השם קץ להפקרות בדיור המוגן לקשישים. החוק מבטיח תנאים ושירותים נאותים, קובע מנגנוני בקרה ופיקוח, גילוי נאות של כל התנאים לדייר, בטוחות והסדרת להגנת כספי הקשישים והפיקדון".

לקריאת נוסח החוק

ח"כ דב חנין קרא ביום חמישי, ה-17 במאי, למאבק ציבורי נגד הצעת החוק שמקדם משרד המשפטים שתרחיב את סמכויות המעקב של רשויות בישראל. לדבריו: "עלינו לפתוח במאבק ציבורי כנגד יוזמת החוק הממשלתית המבקשת להסמיך עוד ועוד רשויות לעקוב אחר אזרחים,להאזין להם, לקרוא אסמסים ולפרוץ למחשבים. בסיבוב הקודם הצלחנו לעצור אותם: אמנם בהתחלה הצבעתי לבד נגד המאגר הביומטרי, אבל המחאה הציבורית גרמה לכך שחובת המאגר הביומטרי הוצאה מהחוק – וכך גם יכול מאבק ציבורי לבלום את הצעת החוק ההזוייה והפוגענית הזאת" .

שלוש שעות לפני שהיה אמור להתחיל, ביטלה ביום רביעי, ה-16 במאי, אוניברסיטת חיפה את האירוע הערבי-יהודי לציון הנכבה. האירוע היהודי-ערבי, בהשתתפות סטודנטים ומרצים, היה אמור לכלול הצגת יחיד של השחקן סלים דאו על 1948 והממשל הצבאי. פעילות ופעילים של חד"ש, סטודנטים ומרצים הפגינו מחוץ לאוניברסיטה במחאה על ההחלטה.

תא חד"ש סטודנטים באונ' חיפה הגיב על ביטול האירוע: "תחושתנו היא שאט אט אכן חוזרת תקופת הממשל הצבאי, ודווקא במקום הפחות צפוי מכולם – באקדמיה. אוניברסיטת חיפה מגלה באופן עקבי דפוס מבהיל של שמירה על 'שקט תעשייתי' בכל מחיר, כמובן כאשר המחיר מוגש תמיד לתשלום של בעלי השקפות מהצד השמאלי של המפה הפוליטית. היא נבהלת מכל כותרת בעיתונות הצהובה, מרכינה ראש בפני כל איום מצד סטודנטים מהימין הקיצוני.

"אחד הדברים העצובים הוא שעושה זאת אוניברסיטה שמצהירה השכם והערב שהיא גאה בפלורליזם שלה, ושעקרון חופש הביטוי הוא מטרה מרכזית שלה. שיא הצביעות הוא שהאוניברסיטה חוגגת עתה את אירוע שנת הארבעים להקמתה תחת הכותרת של 'ישראליות משותפת'. איזו ישראליות זו, שהסטודנטים הערבים מתבקשים בה לעשות את עצמם שקופים ואילמים?".

הכנסת אישרה ביום שלישי, ה-15 במאי, בקריאה ראשונה (7-0) את הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – סמכויות פיקוח), התש"ע–2009, של חברי הכנסת דב חנין, איתן כבל ואורי אריאל. החוק בא להתמודד עם חולשת מנגנון האכיפה הקיים, הדרוש לצורך הגנה על בעלי החיים על פי הוראות חוק צער בעלי חיים, ומקנה סמכויות נוספות לפקחים כדי לוודא שיוכלו להבטיח עמידה בדרישות חוק צער בעלי חיים והתקנות שהותקנו על פיו. בין היתר תתאפשרנה גם ביקורות פתע במתקנים המחזיקים בעלי-חיים – חנויות, משקים ומוסדות אחרים. כך אפשר יהיה להבטיח את מימושם במציאות של הכללים שנקבעו לגבי אופן ההחזקה של בעלי-חיים.

"הגיע הזמן שהוראות ההגנה על בעלי חיים לא יישארו על הנייר אלא ימומשו במציאות", אמר ח"כ חנין. "חוק הפיקוח שאישרנו היום בקריאה ראשונה הוא צעד עצום בכיוון זה. היחס שלנו לבעלי החיים הוא מבחן לאנושיות שלנו כבני אדם".

לקריאת הצעת הצעת החוק

כנס מרקס 2012 יתקיים השנה בתל אביב, חיפה ובאר שבע. האירוע התל אביבי יתקיים ב-1 ו-2 ביוני בבי"ס מנשר, רח' דוד חכמי 18. בחיפה יתקיים הכנס ב-31 במאי, בתיאטרון אל-מידאן, רח' הנביאים 2. ולבאר שבע יגיע הכנס ב-4 ביוני וייערך במולתקא-מפגש, שלמה המלך 7.

ידברו: ראובן אברג'ל, גדי אלגזי, שמשון ביכלר, אורלי בנימין, ליטל בר, רוזין בשאראת, מוחמד ג'באלי, יפתח גולדמן, תמר גוז'נסקי, אלון-לי גרין, לב גרינברג, עמירה הס, דב חנין, עיסאם מח'ול, דני פילק, גדעון פרוידנטל, קארין צניג, קריסטינה קיינדל, מיכה רחמן ועוד. הכניסה חינם.

לעמוד האירוע בפייסבוק

ביום רביעי, ה-9 במאי, נערכו בכנסת אירועים לרגל יום הניצחון על הנאצים במלחמת העולם השנייה. יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד מוחמד ברכה, חלק כבוד לוותיקי המלחמה נגד הנאצים ואמר: "אני לא יכול לתאר ולשער איך האנושות הייתה נראית ללא הגבורה שלכם ושל חבריכם. אנחנו כבני אדם בכל רחבי תבל אסירי תודה לגבורה שעשיתם במו ידיכם". הוא סיפר כי לפני כשנתיים השתתף במשלחת הכנסת שביקרה במחנה ההשמדה אושוויץ, ועל אף המודעות העמוקה שהייתה לו בעניין פשעי הנאצים, יכול היה להתחבר ולגעת בזוועות שהיו מנת חלקם של אנשים רבים. "לא אשכח עד סוף חיי את המחזה של ערמות נעלי תינוקות וילדים שנטבחו בידי הנאצים. על כן, אני שוב אומר, אנחנו כבני אדם בכל מקום אסירי תודה לכם ומברכים אתכם וגאים בכם".

"מי שנכנס לברלין ב-45 היה הצבא האדום, ששירתו בו לוחמים מכל מיני מדינות. והיום אותו תלכיד של הצבא האדום הסובייטי ושל בעלות הברית נדרש על מנת למגר את תופעות הגזענות, ההדרה והנפשעות. אנחנו עוקבים בדאגה אחר תוצאות הבחירות בכמה ממדינות אירופה. ביוון נבחרה לפרלמנט מפלגה ימנית קיצונית. בצרפת המפלגה השלישית בגודלה היא נציגת מפלגה פשיסטית לכל דבר ועניין. ועל כן אין חסינות בשום מקום ולשום עם. לכן אנחנו נדרשים היום להפנים יומיום את לקחי הנאציזם.

"אי אפשר להיות נגד הגזענות אבל בעד גזענות אחרת. אי אפשר להיות אדם על תנאי. צריך ללמוד לא רק את מלחמת העולם השנייה, אלא גם את הרקע עליו צמח הנאציזם. על רקע הצורך ביציבות שלטונית ובאיש חזק, על רקע משבר כלכלי. היטלר עלה לשלטון בבחירות דמוקרטיות. גם שם היה צריך לראות את הנולד. אין שום עם ושום ארץ שהיא חסינה. מעל בימת הכנסת ורגעים ספורים לפני אירוע זה לציון הניצחון על הנאצים, ח"כית אמרה לח"כים ערביים 'החוצה, סוסים טרויאנים'. המסקנה היא ששוויון, החתירה לצדק חברתי, זו המשמעות העיקרית למאבק הפאשיזם ואין זולתה".

הצעת חוק מהפכנית ביוזמת ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש) הקובעת חובת פרסום באינטרנט של כל החלטות המועצה וההנהלה של רשות מקרקעי ישראל, עברה ביום שני, ה-7 במאי, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. עד היום, רק חלק קטן מהחלטות מועצת רשות מקרקעי ישראל מפורסמות ונגישות לציבור. החוק כלל לא חייב פרסום החלטות של הנהלת רשות המקרקעין והחלטות המועצה מתפרסמות היום ברשומות (אבל לא באינטרנט) רק אם "יש בהן עניין לציבור".

ואכן, בפועל, רובן המכריע של החלטות הנהלת רשות מקרקעי ישראל לא פורסמו כלל עד היום: מאז 2002 ועד אפריל 2010 פורסמו רק 77 מתוך 2655 החלטות ההנהלה שהתקבלו. כך עוברות ההחלטות בדרך שאינה מאפשרת ביקורת ציבורית עליהן, אף שמדובר בהקצאת משאבים חיוניים. ח"כ חנין אמר בתגובה לאישור החוק: "השקיפות חיונית למיגור שחיתות ואפליה. הכנסת אישרה היום חלופה רעיונית למדיניות המקרקעין של נתניהו – במקום הפרטה של מקרקעי ישראל אנחנו צריכים שקיפות ודמוקרטיה בניהולם הציבורי".

כיום, גם כאשר מתאפשר עיון בהחלטות הרשות הוא כרוך בתשלום גבוה ובבקשות חוזרות ונשנות מהממונה על חופש המידע ברשות. על אף שרוב רובן של החלטות הרשות נוגעות בדרך זו או אחרת לציבור רחב של חוכרים, לא היתה עד היום כל חובה לפרסמן. כך למשל, בין ההחלטות הנוגעות למגזרים מסוימי, אשר לא זכו לפרסום, אפשר למצוא את ההחלטות הבאות : החלטה 1424 העוסקת בנוהל טיפול במחצבות; החלטה 1490 העוסקת ברכישת זכויות במגרש על ידי חבר קיבוץ בתוכנית הרחבה של קיבוץ או מושב אחר; החלטה 1594 העוסקת בבניה, קליטה ואכלוס דירות בקיבוצים; החלטה 1391 העוסקת במבצע היוון ביובל חכירה והיוון חוזים בתקופת החכירה השנייה – בתעסוקה; החלטה 1480 העוסקת בהקצאת קרקע לתאגידים בפטור ממכרז; הצעה 1507 העוסקת בשוויון בין חברי האגודה החקלאית לעניין חלוקת קרקעות; החלטה 1445 העוסקת בחריגות מהחלטת מועצה 1032 – הקצאה לבני מקום הרשמה והגרלה; החלטה 1422 העוסקת בתקבולים לקרן הקיימת לישראל משיווק קרקעות עליהן חלה חכירה לטובת הקרן הקיימת לישראל; החלטה מספר 1489 העוסקת בהשכרה או החכרת משנה של מקרקעי ישראל, החלטה 1471 העוסקת באיקאה בהצעת פשרה שגובשה בתביעת בית אבן בניה וייזום בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, והדוגמאות עוד רבות.

מדיניות מועצת מקרקעי ישראל ורשות מקרקעי ישראל קובעת את מערך הזכויות בקרקעות הציבור ומשפיעות במגוון אפיקים על החברה, הסביבה, הכלכלה והמשפט. בגלל היעדר פרסומן של מרבית החלטות הנהלת הרשות, מתעורר החשש כי ההחלטות שאינן זוכות לפרסום עלולות להוות אכסניה למחטפים ולהחלטות פגומות מתוך הנחה שאי פרסומן ימנע בדיקה או ביקורת ביחס אליהן.

יותר מאלף מפגינות ומפגינים יצאו ביום שלישי, ה-8 במאי, להפגין בת"א, י-ם ובב"ש נגד עסקת נתניהו-מופז לכינון ממשלת ענק של 94 ח"כים וביטול הבחירות. המשטרה נהגה במפגינים באלימות, ובכיכר הבימה בת"א נעצרו באלימות רבה פעילי מחאה מרכזיים ובהם אלון-לי גרין (חד"ש, התנועה החברתית) וכן יואב גולדרינג, חבר מועצת עיריית ת"א-יפו מטעם עיר לכולנו ומזכיר חד"ש בת"א – ואף שני עיתונאים.

ח"כ דב חנין, שנכח בהפגנה, כתב בפייסבוק: "עוברים עוד קווים אדומים: המשטרה עוצרת עיתונאים בהפגנת המחאה בת"א! יחד עם יותר מאלף צעירים, היינו הערב בכיכר הבימה במחאה נגד קומבינת נתניהו-מופז. מיד בתחילת האירוע החלה המשטרה במעצרים אלימים של פעילי מחאה מרכזים – ובהם אלון-לי גרין, ערן בריל, רמי הוד וניר נאדר. כן נעצר חבר מועצת עיריית ת"א-יפו, יואב גולדרינג (עיר לכולנו). המשטרה עצרה באלימות גם עיתונאי של 'ישראל היום' וכן את כתב 'הארץ' אילן ליאור.

"פניתי לשר לביטחון פנים בדרישה לחקור את התנהגות המשטרה באירוע. אני מתכוון לקיים דיון בנושא גם בוועדת הפנים של הכנסת. לא ייתכן שמשטרה תשמש כלי כוחני להפסקה של מחאה".

המשטרה עוצרת את ערן בריל ואלון-לי גרין

מוקדם יותר הגיב ח"כ חנין לעסקת נתניהו-מופז: "הקומבינה של נתניהו ומופז – הכשרת המלחמה נגד איראן! לא כדי לעשות צדק חברתי ולא כדי לקדם שלום הוקמה ממשלת תשעים הח״כים. כך נראית פוליטיקה של תרגילים וספינים בשיאה: אז מה אם אמרנו שאנחנו בשני צידי המתרס הפוליטי? בנאום בכנסת אתמול הזהרתי שהממשלה עוד תמיט עלינו מצב חירום אמיתי בדמותה של מלחמה איזורית איומה. הלילה האחרון מאד מחזק את החשש הזה".

ביום שני ה-7 במאי, עבר במליאה בקריאה שנייה ושלישית (16-0) חוק היסטורי שיזם ח"כ דב חנין (חד"ש), המעגן לראשונה תנאי כליאה הולמים לאסירים. הצעת החוק, שהוגשה עוד בשנת 2009, שולבה לאחרונה בהצעה הממשלתית בעניין שהוגשה השנה בעקבות הלחץ המתמשך של יוזמי החוק וחברי ועדת הפנים של הכנסת.

ח"כ חנין: "זהו החוק הדמוקרטי והמתקדם ביותר שאישרה הכנסת ה-18. זכויות האדם לא יכולות לעצור בשערי הכלא. גם לאסירים יש זכויות, גם להם יש כבוד, וגם עליהם צריך להגן. החוק מבטיח לכל האסירים תנאים הולמים, שלא יהיה בהם כדי לפגוע בבריאות ובכבוד שלהם.

"החוק מעגן זכות לתנאי תברואה הולמים, לתנאים שיאפשרו לשמור על ניקיון, לכל טיפול רפואי דרוש, להשגחה מתאימה לפי דרישות רפואיות, למזון בכמות ובהרכב בריאים, לתנאי תברואה ואוורור סבירים בתאים, למתקן החזקת חפצים אישיים, למיטה, מזרון ושמיכות וכן להליכה יומית באוויר הפתוח. כן מעגן החוק את זכויות האסירים להשתלב בפעילות פנאי או חינוך. החוק מעגן לראשונה מנגנוני שיקום ופעילויות שיקום בתוך בתי הכלא כדי להבטיח לאסירים שהם אזרחי ישראל או תושביה, יכולת להשתלב בחברה עם שחרורם".