ח"כ דב חנין פנה ביום חמישי, ה-3 במאי, למערכות התקשורת ולכתבים הרלוונטיים, בדרישה להפסיק את השימוש בקטגוריה הכוללנית "מפלגות ערביות" בסקרים אותם הם מפרסמים. במכתבו כתב ח"כ חנין: "מצאתי לנכון לפנות אליך בדחיפות נוכח הפרות חוזרות של הוראת החוק בסקרי הבחירות שמתפרסמים לאחרונה בכלי התקשורת השונים.רבים מהסקרים כוללים קטגוריה כוללנית ובלתי מזוהה של 'מפלגות ערביות'. אני מניח שבתוך הקטגוריה הזו נכללת, משום מה, גם תנועת חד"ש, באופן מטעה ומוטעה.

"הריני להביא לתשומת ליבך שכבר לפני 3.5 שנים, נקבע שפרסום שכזה הוא הפרה של חוקי הבחירות ופגיעה מהותית באופיין השוויוני. הסוגיה נבדקה אז לעומקה על ידי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון אליעזר ריבלין. בהחלטתו קבע השופט ריבלין, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, את החובה '…להקפיד על כך שכאשר ניתן פירוט לגבי תוצאות הסקרים לגבי הרשימות השונות יפורטו הנתונים לגבי הרשימות כולן'.

"באותה החלטה אסר השופט ריבלין להשתמש במונח 'המפלגות הערביות' ודרש להציג כל מפלגה בנפרד. טעמו המהותי של האיסור הזה נעוץ, כמדומני, לא רק בפגיעה בשוויון ההתמודדות של כל רשימה בבחירות אלא גם בהשתמעות הגזענית הברורה בהכללה 'כל הערבים הם אותו דבר'.

"תנועת חד"ש נפגעת במיוחד מצורת הפרסום המסולפת הזו בהיותה תנועה ערבית-יהודית משותפת. סיעתנו בכנסת היא יהודית-ערבית ואלפים רבים של יהודים מצביעים עבורנו בבחירות, כפי שקל לראות מנתוני הבחירות שפורסמו על ידי ועדת הבחירות המרכזית. אני מבקש את הקפדתך האישית למניעת הפרה מסוג זה בעתיד".

ראשיתו של האחד במאי בשיקאגו, אחד המרכז התעשייתיים הגדולים בארה"ב. ב-1 במאי 1887 הפגינו פועלי שיקאגו למען יום עבודה בן 8 שעות ולמען שיפור תנאי העבודה המחפירים. בצאתם אל הרחובות, פוזרה ההפגנה באלימות בידי המשטרה. אחד המפגינים הסיר את חולצתו, שהאדימה מדם חבריו, והניף אותה כדגל. מאז הפך הדגל האדום לסמל המאבק לזכויות עובדים וצדק חברתי. שנתיים לאחר מכן, ב-1889, החליט הקונגרס הבינלאומי לחידוש האינטרנציונל הסוציאליסטי, שהתכנס בפאריס, לקבוע את ה-1 במאי כיום של הפגנות פועלים בכל הארצות. ב-1 במאי 1890 הפגינו מיליון פועלים בפאריס, ופוזרו בכוח בידי פרשים, כשניסו להגיש את דרישותיהם לפרלמנט. בארץ החלו לציין את האחד במאי בשנת 1906. קבוצה של "פועלי ציון" יצאה לרחובות וקיימה את הפגנת האחד במאי הראשונה. ב-1921 הכריזה ההסתדרות באופן רשמי על האחד במאי, חג הפועלים, כעל יום אותו יש לציין מדי שנה.

מהו סוד כוחו של האחד במאי?
מדוע מיליוני עובדים שבים ומפגינים בכל היבשות באחד במאי? זאת משום שיום זה משלב בתוכו, בכל מקום, את המאבק למען זכויות עובדים, נגד אבטלה, בעד שכר הוגן ושוויון אמיתי. החג מחבר בין המאבקים החברתיים בעולם ומבטא את הסולידריות בין העובדים, את השאיפה לחיות בשלום, ואת הדרישה לשוויון מלא – ללא הבדל דת, גזע ולאום. האחד במאי כרוך בדרישה לפתרון סכסוכים לאומיים בדרכי שלום, ומסמל את שלילת הלאומנות והגזענות – המפלגים בין העובדים ומונעים אחדות מאבק מול המעסיקים ומול בעלי ההון. מיום לידתו, פעלו המעסיקים והממשלות לחבל ברעיונותיו ובסמליו של האחד במאי, וכך גם בישראל. בשנים האחרונות, ההסתדרות חדלה מלהפגין באחד במאי. בכך, מסייעת הנהגת ההסתדרות הנוכחית, בראשות עופר עיני, למאמצם של המעסיקים להחליש את האיגודים המקצועיים, למנוע התארגנות של עובדים, ולבטל את ההסכמים הקיבוציים.

האם זה עדיין רלוונטי?
אנשים שואלים בכנות: האם עדיין יש משמעות לאחד במאי? האם יש צורך באיגודים מקצועיים ובהסתדרות? כדי לשכנע את העובדים כי האחד במאי אינו רלוונטי בישראל, מנסים הממשלה והמעסיקים למכור את הסיפור הנדוש, כאילו נגמר עידן המאבקים, וכעת אנו חיים בתקופה של צמצום פערים ושל שיפור רמת החיים. על כך שהציבור אינו קונה את הסיפור הזה, מעידות ההפגנות ההמוניות למען צדק חברתי, שהתקיימו בקיץ האחרון. ההסתדרות חייבת להיות זו המארגנת את העובדים באיגודים המקצועיים, מגינה על העובדים החלשים שאינם מאורגנים, ומגינה מפני הסכמים אישיים ועבודה קבלנית. ההסתדרות צריכה להתייצב לצד המאבק נגד פיטורים וסגירת מפעלים, נגד אבטלה וניצול עובדים זרים. יחד עם זאת, כאיגוד מקצועי היא חייבת לחנך לערכים חברתיים ומעמדיים, ולתת תשובה בנושאים הבוערים שעל סדר היום הפוליטי של החברה הישראלית, וביניהם – הנצחת הכיבוש או הגשמת השלום, התעשרות של מעטים או רווחה לרבים. על ההסתדרות לחתור לשוויון האישה במעשים, ולא רק במילים, להיאבק נגד אפליית האוכלוסייה הערבית ונגד כפייה דתית. ההסתדרות צריכה להיות מחויבת לעניין השלום, ולבטא את רצון חבריה היהודים והערבים להגיע להסדר שלום צודק בין שני העמים.

סיכום השנה שחלפה מאז האחד במאי האחרון
אין ספק כי האירוע הבולט הוא המחאה החברתית של הקיץ האחרון, בה יצאו מאות אלפי אנשים לרחובות בתביעה לצדק חברתי. חשוב להדגיש, כי הנהגת ההסתדרות, בראשות עופר עיני, לא הביעה תמיכה אמיתית במחאה החברתית. מצערת העובדה, כי במאבקים רבים הייתה הנהגת ההסתדרות זו הבולמת את העובדים, למשל – במאבק העובדים הסוציאליים. בלט במיוחד מאבקם של עובדי "חיפה כימיקלים", נגד קיפוח עובדי דור ב', מאבק במהלכו פרשו העובדים מההסתדרות, והצטרפו ל"כוח לעובדים". דוגמא נוספת לאוזלת ידה של הנהגת ההסתדרות, היא במאבק עובדי הרכבת, אשר נבלם בשל היחס הצייתני לפסיקות בית הדין לעבודה. עובדי הרכבת ניהלו מאבק עיקש נגד ממשלת ההפרטה, אשר פוגעת בעבודה המאורגנת ומסיתה נגד הוועדים הגדולים. הממשלה מעוניינת שנשכח, כי מההסכמים הקיבוציים שמשיגים הוועדים הגדולים, נהנים גם עובדים במקומות עבודה קטנים, ומכאן חשיבותם.

לקראת הבחירות להסתדרות, אין לשכוח כי עיני הפך אותה לבלם ולא למוביל. הוא נתן יד למדיניות ההפרטה, ודגל ב-"שלום בית מעמדי" עם הממשלה ועם המעבידים. עיני עמד מנגד, בעת שהממשלה מכרה את אוצרות הטבע ואת המפעלים הציבוריים לטייקונים.

זאת יש לזכור ולהזכיר כל ימות השנה, ועל אחת כמה וכמה ב-1 במאי 2012. בארצנו, ישנה מסורת ארוכה של ציון האחד במאי. אין שום סיבה להפסיק זאת, להיפך: היום חיוני יותר מתמיד כי העובדים בישראל יעמדו שכם אל שכם בהגנה על זכויותיהם: הזכות לעבוד במסגרת הסכם קיבוצי, לבחור בוועד עובדים, ולנהל מאבקים ושביתות.

ה-1 במאי היה ונשאר יום של מאבק למען זכויות העובדים. זכויות אלו מעולם לא ניתנו לעובדים בשל טוב ליבם של הממשלות ושל המעבידים, אלא הושגו תמיד במאבק ממושך – לצדק חברתי, לשוויון ולשלום.

פורסם בגיליון האחרון של "זו הדרך"
אירועי האחד במאי 2012 ברחבי הארץ

מפגש שני של עובדות ועובדים סוציאליים הפעילים בחד"ש נערך ביום שני, ה-23 באפריל בתל אביב. במפגש נוכחו סטודנטיות ועו"סיות/ים ערביות/ים ויהודיות/ים, והועלו רעיונות להמשך הפעילות במסגרת המחאה החברתית, וסיפרו על תגובות חיוביות שהנוכחים שקבלו מעמיתים למקצוע מהכתבה ששודרה בערוץ 10 על התארגנות הקבוצה בחד"ש.

בתום המפגש סוכם שהקבוצה תשתתף באירועי האחד במאי אשר יתקיימו בנצרת, בתל אביב וברחבי הארץ, ותסייע להצלחת התארגנות של חזית "הבית החברתי" בראשות ח"כ איתן כבל, כדי להציב חלופה לעופר עיני הכושל, אשר היה הגורם המרכזי אשר דיכא ומכר את העו"סיות במאבקן האחרון. כמו כן, הקבוצה ממשיכה לבדוק דרכים ואפשרויות לגייס ולהרחיב את שורותיה. המפגש הקרוב של הקבוצה יתקיים ביום שלישי, ה-29 במאי, בשעה 18:30 בגדה השמאלית, רחוב אחד העם 70, תל אביב.

לקראת הבחירות להסתדרות ולנעמ"ת, שיתקיימו ב-22 במאי, מארגנים/ות פעילי/ות רשימת "הבית החברתי", בה שותפה חד"ש, כינוסי פעילים/ות ועובדים/ות ברחבי הארץ. לאחר שהושק מטה השטח של הרשימה, בכנס רב-משתתפים שהתקיים בתל-אביב שנערך בשבוע שעבר , יתקיימו בימים הקרובים כנסי מתנדבים ברחבי הארץ.

ביום שני, ה-23 באפריל, יתקיימו כנסי מתנדבים בירושלים ובחיפה. ביום רביעי, ה-2 במאי, יתקיים כנס פעילים בבאר-שבע, בשעה 18:30 באוניברסיטת בן-גוריון. ביום ששי, ה-4 במאי, יתקיים כנס פעילים בכפר-סבא, בשעה 13:00, בפאב "בביטי" בבית הפעמון, ברח' תע"ש (אזור התעשייה). עוד באותו יום, יערך כנס ועדי עובדים, נציגי עובדים ופעילים במקומות עבודה, בשעה 11:00 במטה הבחירות המרכזי של "הבית החברתי", ברח' שונצינו 13 בתל-אביב.

מהפעילות/ים נמסר: "משב מרענן של חיוניות שטף את פני העובדות והעובדים בקיץ 2011 – מחאת האוהלים שהחלה בנושא הדיור, התרחבה במהרה לדרישה עממית חסרת תקדים לצדק חברתי. הסטודנטים, מפלגות וארגונים מהחברה האזרחית נכנסו למאבק. רק ההסתדרות בראשותו של עופר עיני נשארה בצד. בשנים האחרונות, לצד שחיקת השכר ועליות המחירים, המשיכה מגמת ההתעשרות של הטייקונים. אך ההסתדרות של עיני, במקום להוביל מאבק לתוספת יוקר ולהעלאת שכר המינימום, הובילה הסכם כניעה. דרושה הנהגה אחרת".

ח"כ דב חנין פנה לשר הפנים, אלי ישי, בדרישה להרחיב את שירותי ההצלה בחופי ישראל עם פתיחת עונת הרחצה. ח"כ חנין קרא להנהיג בכל החופים המוכרזים את עיקרון ה"הצלה עד השקיעה". לדברי ח"כ חנין: "המצב הקיים היום, שבו שירותי ההצלה נפסקים דווקא בשעות המומלצות יותר לשהייה בחוץ ולשחייה – שעות אחר הצהריים המאוחרות, כאשר השמש נמוכה יותר ומזיקה פחות – הוא מצב בלתי סביר לחלוטין. מדיניות הפסקת שירותי ההצלה בשעה מוקדמת היא שגויה מבחינה בריאותית וסביבתית ועולה בחייהם של רבים. בנוסף, מדיניות זו הינה מוטעה מבחינה חברתית, שכן, אנשים עובדים לא יכולים ללכת לים ולקחת איתם את ילדיהם לאחר שעות העבודה". ח"כ חנין אמר כי בדיוני הוועדה המשותפת לסביבה ובריאות שעסקו בנושא הושגה הסכמתם של ארגוני המצילים לשינוי בשעות ההצלה שיעשה בהידברות ובהסכמה איתם.

ארגון חיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל – העניק את פרס "הגלובוס הירוק" לשנת 2012 על פעילות ציבורית למען הגנת הסביבה ובריאות הציבור לח"כ דב חנין. ח"כ חנין אמר בתגובה: "תודה לארגוני הסביבה על הכבוד, אבל קודם כל על שיתוף הפעולה וההתגייסות לאורך השנים במאבקים החברתים-סביבתיים. בלעדיהם לא היינו מצליחים להשיג את ההישגים שהשגנו בכנסת ומחוץ לה.

"קראתי את נימוקי הפרס. אכן, רשימת ההישגים בחקיקה בכנסת היא ארוכה. ההישגים הגדולים בחקיקה הסביבתית בכנסת הושגו, במקרים רבים, למרות ונגד עמדות הממשלה. הם לא היו מושגים ללא תמיכתו של הציבור. אני רואה חשיבות עצומה בהמשך התגייסות ציבורית בנושאים הסביבתיים-חברתיים. על אף ההישגים הרבים, אנו עומדים בפני אתגרים משמעותיים ואסור לנוח על זרי הדפנה.

"בקדנציה הקודמת השלמנו קומה ראשונה במהפכה הסביבתית בחקיקה שבמרכזה חוקי המזהם משלם, אוויר נקי והאכיפה הסביבתית. בקדנציה הנוכחית אני עוסק בקומה שנייה של מהפכת החקיקה זו באמצעות חוק השקיפות הסביבתית, חוק התייעלות אנרגיה וחוקים נוספים שהצלחנו להעביר. שלושת אתגרי החקיקה הסביבתית המרכזיים שבפני כרגע הם: עידוד התחבורה הציבורית, ההגנה על ים המלח וקידום חוק הנפט החדש שיגן על הים מפני אסונות כמו זה שאירע במפרץ מקסיקו.

"ההישגים הגדולים של השנים האחרונות – במאבקים נגד תוכנית ספדי, למען פארק איילון, נגד הבנייה בחופי פלמחים ובצת ועוד – הולידו תגובת נגד בדמותה של הרפורמה בתכנון ובבנייה שלא רק פוגעת בזכות הציבור להתנגד לתכניות כאלה אלא גם פוגעת באופן קיצוני במרחב הפעולה של הארגונים הסביבתיים בנושאים התכנוניים ומרסקת את עמוד השדרה המקצועי של מערכת התכנון. לכן, לא במקרה, הקדשתי מאמץ כה גדול בשנתיים האחרונות למאבק הזה. היה לנו הישג חשוב כאשר הצלחנו למנוע את אישורה של הרפורמה בכנס החורף. אבל זה הישג זמני. המאבק מתחדש עכשיו וזו הזדמנות לקרוא לציבור להצטרף לחזית המתרחבת והולכת של ההתנגדות לרפורמה, לה שותפים ארגונים סביבתיים, תנועות חברתיות וגם גורמי מקצוע רבים מאוד.

"חשוב לי לציין במיוחד את החיבור העמוק שנוצר במחאה החברתית בין נושאים סביבתיים לחברתיים. אי אפשר להפריד בין סביבה וחברה. אחת ההפגנות המרשימות ביותר שהיו בקיץ הייתה הפגנת הענק בתגובה לחוק הוד"לים של נתניהו. ההפגנה המחישה את הבנת הקשר העמוק שבין הרס החברה לבין חורבן הסביבה".

מאז בחירתו, מוביל חנין את העשייה הסביבתית בכנסת. הוא העביר 35 חוקים , וקידם עשרות הצעות חוק נוספות. בין החוקים הסביבתיים החשובים שיזם והעביר, המהווים מהפיכה של ממש: "המזהם משלם", אכיפה סביבתית, הגנה על חופי אילת והכינרת, איסור נהיגה בחופים, התייעלות אנרגטית במבני ציבור ועוד. חנין הוכתר ב-2010 כח"כ הירוק ביותר ע"י אדם טבע ודין, והשנה זכה ב"אות הפרלמנטר" המצטיין מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה, והוכתר כח"כ החברתי ביותר מטעם "המשמר החברתי".

דב חנין מכהן (יחד עם ח"כ ניצן הורוביץ) כיו"ר-עמית של השדולה הסביבתית-חברתית, מהגדולות והפעילות בשדולות הכנסת, העובדת בשיתוף פעולה הדוק עם ארגוני הסביבה. חנין הקים את הועדה לסביבה ובריאות, העוקבת מקרוב אחר מאבקים סביבתיים ומקיימת סיורי שטח רבים. בנוסף, חנין הוא מהעומדים בראש המאבק הפרלמנטרי ברפורמה בתכנון ובבנייה שמוביל רוה"מ בנימין נתניהו.

הסופר וחבר כנסת לשעבר מוחמד נפאע, נבחר ביום שישי, ה-20 באפריל, לתפקיד מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י). זאת, במושב הראשון של הוועד המרכזי, אשר נבחר בוועידה האחרונה, ה-26, שנערכה בחודש שעבר בחיפה ובנצרת. ח"כ מוחמד ברכה היה יושב ראש המושב. נפאע כיהן בשנות ה-80 כמזכ"ל ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי (בנק"י). נבחר לראשונה להיות מזכ"ל מק"י בשנת 1993, וסיים את כהונתו ב-2002. הוא נבחר שוב לתפקיד ב-2007, ומשמש בו מאז.

מולו התמודדה חברת הלשכה הפוליטית ועורכת העיתון "אל אתיחאד", עאידה תומא-סולימן על התפקיד. בישיבת הוועד המרכזי נערכה הצבעה חשאית לבחירת המזכ"ל בה נפאע קיבל 31 קולות, תומא-סלימן 16 ונרשמם נמנע אחד. עוד נבחרה הלשכה הפוליטית של מק"י, בה יכהנו, מלבד המזכ"ל נפאע, גם: מאג'ד אבו-יונס; עבדאללה אבו-מערוף; יו"ר סיעת חד"ש בהסתדרות, ג'מיל אבו-ראס; ח"כ עפו אגבריה; יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה; מנצור דהאמשה; אפרים דוידי; ח"כ דב חנין; שרף חסאן; עופר כסיף; עיסאם מח'ול; עאדל עאמר; ותומא-סלימאן.

הוועד המרכזי בחר גם את מזכירות המפלגה: פאדי אבו-יונס, אלי גוז'נסקי, אורי וולטמן, רג'א זעאתרה, דחיל חאמד, איברהים חטיב, עומר חמדי, נסרין כורי-אסילי, הנדיה סגייר ומזכ"ל בנק"י, אמג'ד שבייטה. סאמח עיראקי נבחר להיות מרכז המזכירות.

מלבד בחירת מזכ"ל מק"י, הלשכה הפוליטית ומזכירות המפלגה, נידונו במהלך הישיבה, אשר נערכה אמש ב"בית הידידות" בנצרת, גם ההכנות לקראת ה-1 במאי והבחירות להסתדרות ולנעמ"ת. יצוין שבמושב זה השתתפו לראשונה קבוצה גדולה של צעירות וצעירים, יהודים וערבים, שנבחרו להנהגה הקומוניסטית בוועידה האחרונה, ביניהם פעילים מרכזיים במחאה החברתית של הקיץ האחרון. לישיבת הוועד מרכזי החדש, קדמה ישיבה נוספת: של חברי ועדת הביקורת המרכזית, אשר החליטו לבחור את יו"ר הוועדה בישיבתם הבאה.

בישיבה נמסרו דיווחים על ההכנות לציון יום העובדים הבינלאומי בשורה של ערים ויישובים, ועל התגייסות פעילי מק"י וחד"ש לשתי ההפגנות המרכזיות שייערכו בתל-אביב ובנצרת. כמו כן, נידונה פעילות רשימת "הבית החברתי", לקראת המהפך בהסתדרות ובנעמ"ת. עוד התקבלו מספר החלטות פוליטיות, וביניהן: העמקת המעורבות של כלל חברי מק"י במערכות הבחירות בהסתדרות ובנעמ"ת; הדרישה לביטול משפטו הפוליטי של ח"כ ברכה, שיתחדש מחר בבית המשפט בתל-אביב, והזמנה לחברי מק"י וחד"ש להתייצב בבית המשפט ולהביע את התנגדותם לרדיפה; קיום אירוע לציון יום השנה לניצחון על גרמניה הנאצית, ביום שבת ה-12 במאי; המשך הפעילות לחיזוקה של תנועת המחאה החברתית, לקראת חידושה בקיץ הקרוב; גינוי חריף לדיכוי שהופעל נגד פעילי השלום הבינלאומיים, אשר ניסו להגיע כדי להביע תמיכה במאבק העם הפלסטיני לעצמאות, וסבלו מהתנכלות מהשלטונות בשדה התעופה.

פעילי חד"ש ומק"י הפגינו במרכז נצרת ביום חמישי, ה-19 באפריל, ודרשו את ביטול המשפט המתנהל נגד יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה. פעילי חד"ש, יחד עם חברי הכנסת עפו אגבריה ודב חנין, מזכ"ל מק"י מוחמד נפאע ואישים ערבים רבים התייצבו יום קודם לכן באולם בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שם חודש משפטו הפוליטי של ח"כ ברכה.

השבוע נפתח בבית משפט השלום בתל אביב שלב ההוכחות במשפט, והתביעה מאשימה את ח"כ ברכה בתקיפת עובד ציבור בטענת שח"כ ברכה ניסה למנוע ממסתערבים של יחידת מצדה בשב"ס לעצור צעיר פלסטיני במהלך הפגנה בכפר בלעין באפריל 2005. כמו כן, מייחסת התביעה לח"כ ברכה אישום של תקיפת פעיל ימין, וזאת במהלך הפגנה נגד מלחמת לבנון השנייה ביוני 2006, וזאת למרות שפעיל הימין הוא זה שתקף כמה ממשתתפי ההפגנה, וח"כ ברכה ניסה להדוף אותו מהם.

ייצוין, כי בית המשפט קיבל באוקטובר 2011 את בקשת צוות ההגנה של ברכה עו"ד חסן ג'בארין וארנה כהן מעדאלה, וקבע שחלה חסינות וביטל שניים מארבעת פרטי האישום נגד ברכה. פריט האישום הראשון שבוטל היה העלבת שוטר במהלך הפגנה נגד המלחמה השנייה על לבנון ביוני 2006, והשני היה הכשלת שוטר בעת מילואי תפקידו במהלך הפגנה בנצרת של משפחות הרוגי אוקטובר 2000 לאחר סגירת תיקי החקירה בהריגת ילדיהם.

עו"ד ארנה כהן מארגון עדאלה ציינה כי בכוונת צוות ההגנה להוכיח כי לא ח"כ ברכה הוא שעבר על החוק באותו האירוע אלא דווקא אנשי כוחות הביטחון, שנקטו באלימות לא מוצדקת כלפי משתתפי תהלוכה לא אלימה. באותו המקרה מסתערבי יחידת מצדה של שב"ס, פעלו במקום באופן בלתי חוקי, זרקו אבנים ויצרו עימות ויצרו את התירוץ לשימוש החיילים בירי גז מדמיע, כדורי גומי ורימוני הלם וכן במעצרים של מפגינים. בכוונת ההגנה להוכיח כי הטענות כלפי ח"כ ברכה הינן חסרות כל בסיס עובדתי ומשפטי.

על פתיחת הדיון במשפטו של ח"כ ברכה, אפריל 2010

ח"כ דב חנין ייפגש ביום שני, ה-23 באפריל, עם סטודנטים במכללת תל-חי, כדי לדון על סביבה ודמוקרטיה (לעמוד האירוע בפייסבוק). ההרצאה תתקיים בשעה 18:00, באודיטוריום זרנגין, קמפוס מזרח. בשעה 20:00 תתקיים פגישה נוספת של ח"כ חנין עם סטודנטים, בנושא מעורבות הסטודנטים הערבים במכללה.

בהזמנה לאירוע נכתב: "בקיץ האחרון צעקנו 'העם דורש צדק חברתי', אבל האם חברה צודקת באמת הולכת יד ביד עם חברה סביבתית? על אילו טייקונים מאיימים חוקים כמו 'המזהם משלם' ו'חוק אוויר נקי'? במעגלי הדיון ובמאהלים קדמנו את דמוקרטיה מלמטה – אבל מהן יוזמות החקיקה המסכנות את הדמוקרטיה שלנו מלמעלה?". ח"כ חנין הוא יו"ר השדולה הסביבתית-חברתית של הכנסת והוא דורג כח"כ המצטיין בחקיקה הסביבתית בכנסת ה-17 (בידי ארגון "אדם, טבע ודין"), זכה בפרס הפלרמנטר המצטיין של המכון הישראלי לדמוקרטיה, דורג כח"כ החברתי ביותר בידי "המשמר החברתי", וזכה בפרס הגלובוס הירוק של ארגון חיים וסביבה, על מצוינות בפעילות להגנת הסביבה ולשמירה על הבריאות.

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה ביום רביעי, ה-18 באפריל, לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של חברי סיעת חד"ש, שתחייב את מינהל מקרקעי ישראל לפרסם לציבור את החלטותיו בהתאם לחוק חופש המידע. ההצעה עברה בקריאה ראשונה, אך מאז התברר כי שר השיכון אריאל אטיאס מתנגד לה.

אישור החוק במליאת הכנסת ייאלץ את המינהל לפרסם כל החלטה שקיבל, אלא אם כן הפרסום מעלה "חשש לפגיעה בביטחון המדינה או הציבור או שגילויו פוגע בפרטיות". לדברי ח"כ דב חנין, ממגישי ההצעה, יותר מ־90% מהחלטות המינהל אינן מתפרסמות. "זו מהפכה של ממש בכל הנוגע לשקיפות בהחלטות בנושא הקרקעות הרגיש. שקיפות בקבלת החלטות היא קריטית בהתמודדות עם שחיתויות, ואי־השקיפות אף מהווה גורם בעליית מחירי הקרקעות". חנין הדגיש כי הוא מתנגד להפרטת המינהל, ואמר כי ההצעה תומכת בקיומו של גוף שמנהל את קרקעות הציבור: "מערכת ציבורית צריכה להיות דמוקרטית ופתוחה לציבור מתוך הרצון להגן על האופי הציבורי שלה".