התמיכה בשחקנים המסרבים להופיע בהתנחלויות נמשכת. במהלך שתי יממות חתמו יותר מ-300 מרצים בכל המוסדות להשכלה הגבוהה על עצומת תמיכה בשחקנים, וקראו שלא ללמד בהתנחלויות. בעצומה שפורסמה באינטרנט נאמר: "אנו החתומים מטה מצטרפים לאנשי התיאטרון בהודיענו כי לא נשתתף בפעילויות תרבותיות מכל סוג שהוא בכל ההתנחלויות שמעבר לקו הירוק, לא נשתתף בדיונים או סמינרים ולא נרצה בשום מסגרת אקדמית בהתנחלויות הללו. אנו תומכים באנשי התיאטרון המסרבים להופיע באריאל , מביעים הערכה לאומץ הלב הציבורי שלהם ומודים להם על החזרת הויכוח על השטחים וההתנחלויות לכותרות. אנו מבקשים להזכיר לציבור כי בדומה לכל ההתנחלויות האחרות, גם אריאל נמצאת בשטח כבוש ואינה חלק משטחה הריבוני של מדינת ישראל. אם בעתיד, במסגרת הסכם שלום שייחתם עם הרשות פלסטינית תהיה אריאל בגבולות המדינה, יהיה דינה כדין כל ישוב בישראל".
ועוד: "אנו רואים בקריאות לסרב להופעות בהתנחלויות בסיס לגיבוי ציבורי נרחב לעזיבת ההתנחלויות ויציאת ישראל מהשטחים, פעולות שהן בעינינו חיוניות לקיומה ולרווחתה של מדינת ישראל". בין מאות המרצים שחתמו על העצומה: פרופ' אריה ארנון (אונ' בן-גוריון), פרופ' בן-ציון מוניץ (יו"ר ארגון הסגל הבכיר באונ' תל-אביב), פרופ' ינון כהן (אונ' ת"א), ד"ר ניב גורדון (אונ' בן-גוריון), ד"ר אפרים דוידי (אונ' ת"א), פרופ' עמירם גולדבלום (האונ' העברית), פרופ' דני רבינוביץ' (אונ' ת"א), פרופ' שלמה זנד (אונ' תל-אביב), פרופ' חווה יבלונקה (אונ' בן-גוריון), פרופ' רון ברקאי (אונ' ת"א), ד"ר עובדיה עזרא (אונ' תל-אביב), פרופ' מירי אליאב-פלדון (אונ' ת"א), ד"ר יוסי אמיתי (אונ' בן-גוריון), פרופ' משה צוקרמן (אונ' ת"א), ד"ר סנאית גיסיס (אונ' ת"א), פרופ' יצחק (יאני) נבו (אונ' בן-גוריון), פרופ' אברהם עוז (אונ' חיפה), הסופרת ליה נירגד, פרופ' אווה אילוז (האונ' העברית), פרופ' עדית זרטל (המרכז הבינתחומי), ד"ר איריס אגמון (אונ' בו-גוריון), פרופ' נורית גרץ (אונ' ת"א), פרופ' קלמן אלטמן (הטכניון), ד"ר חיים דעואל לוסקי (אונ' ת"א), פרופ' ליאו קורי (אונ' ת"א), פרופ' ז'וזה ברונר (אונ' ת"א), פרופ' עודד גולדרייך (מכון וייצמן), ד"ר רוני קאופמן (אונ' בן-גוריון), פרופ' אורן יפתחאל (אונ' בן-גוריון), ד"ר עופר כסיף (מכללת ספיר), ד"ר אורי בן אליעזר (אונ' חיפה), פרופ' חיים גנז (אונ' ת"א), ד"ר אורלי לובין (אונ' ת"א), פרופ' נסים קלדרון (אונ' בן-גוריון), פרופ' יואב פלד (אונ' ת"א) וד"ר עידו גייגר (אונ' בן-גוריון).
עוד הצטרפו לעצומה: בתו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, ד"ר דנה אולמרט (בצלאל), פרופ' נעמי חזן (מכללת תל-אביב), פרופ' רנה פוזננסקי (אונ' בן-גוריון), פרופ' רבקה פלדחי (אונ' ת"א), ד"ר ז'רום בורדון (אונ' ת"א), פרופ' מנחם ברינקר (האוניברסיטה העברית), פרופ' משה שוקד (האוניברסיטה העברית) ופרופ' אורי שוורץ (האוניברסיטה העברית).
מאות הפגינו ביום שני, ה-30 באוגוסט במרכז תל-אביב, מול התיאטרון הלאומי "הבימה", בתמיכה עם השחקנים המסרבים להופיע בהתנחלויות. בין המפגינים בלטו פעילי חד"ש, מק"י, מרצ ושלום עכשיו. עוד הצטרפו למחאה: שחקנים, מחזאים וסופרים ידועים. פעילי חד"ש ומק"י הניפו כרזות ודגלים אדומים. עוד הופצו 150 גיליונות של השבועון "זו הדרך".
ח"כ דב חנין (חד"ש) שהשתתף בהפגנה אמר כי "התיאטרון הישראלי איננו ולא יהיה תיאטרון בובות. הוא תיאטרון של אנשים בעלי היגיון, מחשבה עצמאית ומצפון. כך הוא היה וכך הוא צריך להיות". ח"כ חנין הוסיף כי "באנו להביע את תמיכתנו בשחקנים, לתמוך בזכותם להיות עובדים ולא עבדים. באנו להשמיע את קולה של ישראל הדמוקרטית".
יצוין שבין הנוכחים בהפגנה היו גם חברי הכנסת ניצן הורוביץ (מרצ), חיים אורון (מרצ) חברות הכנסת לשעבר תמר גוז'נסקי (חד"ש) וזהבה גלאון (מרצ), השחקנים חנה מרון, עודד קוטלר ואורלי זילברשץ, המחזאי יהושוע סובול, ועורך עיתון "מעריב" ותוכנית הטלוויזיה "עובדה" לשעבר, דורון גלעזר.
מזכ"ל שלום עכשיו, יריב אופנהיימר, אמר בעצרת: "אנחנו באים לכאן לא רק על מנת לחזק את אותם שחקנים, אלא לחזק את הזכות של אנשים לומר את דעתם, לא לקחת חלק בפסטיבל הכיבוש. אנחנו בחגיגה של אריאל לא רוצים להשתתף". חבר הכנסת חיים אורון אמר "באנו לומר לשחקנים תודה. באנו לומר שכאשר הקימו את היכל התרבות באריאל, עשו מעשה פוליטי. זו זכות בסיסית לא להופיע באריאל".
סובול, שהיה בין עשרות השחקנים ואנשי תיאטרון מובילים שחתמו על המכתב שנשלח להנהלת המוסדות לפיו לא יסכימו להופיע ביישוב, אמר לעיתונאים כי "מאשימים אותנו שאנחנו מטילים חרם על בני אדם. הם מוזמנים להגיע להיכל התרבות בישראל. ביקשנו לא להיכנס לשטח הכבוש, מכיוון שאריאל היא טורפדו בתהליך השלום. פרצה שנאה כלפי השחקנים בטוקבקים שמשקפים את החלק הבהמי של העם. זה סימפטום, שחברה שתוקפת את האמנים היא כזו שלא רוצה להסתכל בראי. אומרים שאנחנו מקבלים כסף מהממשלה. האמת היא שחלקה של הממשלה הוא זעום. אם מאיימים לקצץ בתקציבים שיסתכלו כמה נותנים. התיאטרון לא יתמוטט, אלא יבריא".
במהלך הפגנת השמאל מול תיאטרון הבימה נמסר כי על העצומה חתמו גם יוצרים ישראליים מהשורה הראשונה, ביניהם הסופרים עמוס עוז, א"ב יהושע, סמי מיכאל ודויד גרוסמן. עוד חתמו הבמאים דורון צברי, חגי לוי ורני בלייר (המכהן גם כיו"ר איגוד הבימאים), השחקנים אבשלום פולק, אורלי זילברשץ בנאי וחלי גולדנברג, המשוררת יערה שחורי, הסופרות כליל זיסאפל ונילי לנדסמן, האמנית מעיין אמיר ואף חתן פרס ישראל, הפסל דני קרוון. רשימת היוצרים עדיין מתרחבת ובימים הקרובים תפורסם ככל הנראה מודעה שמביעה את התמיכה בשחקנים שסירבו להופיע בהתנחלויות מעבר לקו הירוק.
"ההצגה אינה חייבת להמשך" אומר נוסח המכתב, "אנו החתומים מטה, יוצרות ויוצרים, מביעים תמיכה והזדהות עם אנשי התיאטרון שמסרבים להופיע באריאל. חירות היצירה וחופש הדעה הם מאבני היסוד של חברה דמוקרטית, זה לא מכבר מלאו 43 שנים לכיבוש הישראלי, מתן לגיטימציה למפעל ההתנחלותי והשלמה עימו פוגעים אנושות בסיכוייה של ישראל להגיע להסכם שלום עם שכניה הפלסטינים", לשון המכתב.
כמו כן, מרצים רבים נוספים הצטרפו לעצומה הקוראת שלא ללמד בהתנחלויות ולהביע תמיכה בשחקנים. בפחות מיממה, ועד לשעות הצהריים, חתמו על העצומה יותר מ-250 מרצים מכל מוסדות ההשכלה הגבוהה. אל הרשימה שפורסמה אתמול, נוספו היום בין היתר: פרופ' אברהם עוז (אונ' חיפה), הסופרת ליה נירגד, פרופ' אווה אילוז (האונ' העברית), פרופ' עדית זרטל (המרכז הבינתחומי), ד"ר איריס אגמון (אונ' בו-גוריון), פרופ' נורית גרץ (אונ' ת"א), פרופ' קלמן אלטמן (הטכניון), ד"ר חיים דעואל לוסקי (אונ' ת"א), פרופ' ליאו קורי (אונ' ת"א), פרופ' ז'וזה ברונר (אונ' ת"א), פרופ' עודד גולדרייך (מכון וייצמן), ד"ר רוני קאופמן (אונ' בן-גוריון), פרופ' אורן יפתחאל (אונ' בן-גוריון), ד"ר עופר כסיף (מכללת ספיר), ד"ר אורי בן אליעזר (אונ' חיפה), פרופ' חיים גנז (אונ' ת"א), ד"ר אורלי לובין (אונ' ת"א), פרופ' נסים קלדרון (אונ' בן-גוריון), פרופ' יואב פלד (אונ' ת"א) וד"ר עידו גייגר (אונ' בן-גוריון).
ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש) פרסם הודעת תמיכה באומנים המסרבים להופיע באריאל: "עצומת האמנים מצילה את הכבוד של האומנות הישראלית. יש בישראל כוחות גדולים המתנגדים לכיבוש והמעוניינים באמת בשלום של שתי מדינות לשני העמים. הגיע הזמן להבין – ההתנחלויות הם לא רק הפרה של אמנת ז'נבה הרביעית והמשפט הבינלאומי – הן גם מחסום לשלום ישראלי-פלסטיני ולהקמתה של מדינה פלסטינית בצידה של מדינת ישראל".
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס ביום ראשון, ה-29 באוגוסט, בפתח ישיבת הממשלה להחלטת שחקנים שלא להציג על התיאטרון החדש שנבנה בהתנחלות אריאל, ואמר כי "ישראל נמצאת תחת מתקפת דה-לגיטימציה בינלאומית, ולפיכך הממשלה לא צריכה לממן גורמים המנסים לקדם חרם מבפנים". שרת התרבות, לימוד לבנת, הגדילה לעשות ואף איימה בהפסקת המימון למוסדות תרבות שלא ייקחו חלק במפעל ההתנחלות הממשלתי.
אל המקהלה הימנית הצטרף, וללא הפתעות, ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי שמתח היום ביקורת על המכתב עליו חתומים עשרות שחקנים ואנשי תיאטרון, המסרבים להופיע בהתנחלויות. לדברי חולדאי, המשמש כיו"ר מועצת נאמנות תיאטרון ה"קאמרי", "לא ייתכן שמי שהכריע להיות חלק מהמערכת הציבורית ואשר משמש כעובד מעובדיה, לא יכבד את החלטות ההנהלה". חולדאי, גם לאומן וגם מעסיק קשוח.
בניגוד לקולות הימין, גוברת התמיכה בקבוצת האמנים שחתמה על מכתב בה הם מודיעים כי לא יסכימו להופיע בהתנחלות אריאל. לדברי "שלום עכשיו" זהו צעד אמיץ ומשמעותי במאבק בהתנחלויות ובהעלאת הנושא לשיח הציבורי. גם מזכיר חד"ש, איימן עודה, פרסם הודעת תמיכה בשחקנים וקרא להרחיב את מעגל המחאה נגד ההתנחלות, נגד הכיבוש ולמען הקמת מדינה פלסטינית לצידה של ישראל.
כ-300 פעילי שמאל הפגינו ביום שני, ה-30 באוגוסט, ליד התיאטרון הלאומי הבימה, בשדות רוטשילד במרכז תל-אביב, תחת הסיסמאות "הגיע הזמן להפסיק את ההצגה! במקום בו יש כיבוש – אין תרבות!", דוברת תנועת שלום עכשיו, שארגנה את ההפגנה, מסרה: "באנו לתמוך באמנים האמיצים שאומרים בקול רם את מה שכולנו חושבים. בואו לדרוש ממנהלי התיאטראות שלא להופיע בהתנחלויות ולא לדרוש זאת מאחרים". בהפגנה השתתפו ח"כ חנין, ח"כ ניצן הורוביץ וח"כ חיים אורון (מרצ).
ביום שלישי, ה-17 באוגוסט, יתקיימו בתל אביב ובירושלים משמרות מחאה נגד הריסת הכפר אל-עראקיב ע"י המדינה, בפעם הרביעית בתוך שלושה שבועות. בהזמנה נכתב: "הממשלה הימנית קיצונית מנסה בכל הכוח למחוק את הכפר אל עראקיב. תוך שלושה שבועות הממשלה הרסה את הכפר ארבע פעמים, הפעם האחרונה היום בבוקר, תוך כדי צום הרמדאן. אנחנו לא נשתוק, ונמשיך לעמוד לצידם של תושבי אל עראקיב.
"אל תעמדו מנגד! היום, יותר מתמיד, חשוב לבוא ולמחות נגד מדיניות הממשלה, נגד נסיונותיה לטהר את הנגב מתושביו הערבים הבדואים, נגד ההפרה הגסה של זכויות האדם הבסיסיות".
המשמרת בת"א תתקיים בשעה 19:00 בשד' בן ציון פינת רח' המלך ג'ורג'. עמוד האירוע בפייסבוק
המשמרת בי-ם תתקיים בשעה 19:00 מול בית הנשיא, רח' הנשיא. עמוד האירוע בפייסבוק
במוצ"ש, ה-14 באוגוסט, תתקיים הפגנה בתל-אביב נגד גירוש ילדי העובדים הזרים. בין משתתפי ההפגנה: ח"כ דב חנין (חד"ש), ממובילי המאבק. דוברת ארגון ילדים ישראלים מסרה: "אנחנו הולכים להציף את שדרות רוטשילד במרכז תל-אביב. בצעדה האחרונה שלנו השתתפו למעלה מ-8,000 איש. אין שום סיבה שבצעדה הקרובה ישתתפו פחות. אנחנו יוצאים משדרות רוטשילד פינת רחוב מזא”ה בשעה 19:00 ונסיים את הצעדה בגן מאיר. אפשר לעצור את הגירוש הזה".
חד"ש תקיים בשבת (ה-14 באוגוסט) בשעה 11:00 עצרת סולידריות עם תושבי הכפר הבדואי אל עראקיב שבנגב, שנהרס שלוש פעמים בשבועיים האחרונים. העצרת תתקיים באולם בקרא, שבכביש הראשי בעיר סחנין.
עו"ד איימן עודה, מזכיר חד"ש, שנעצר לפני שבוע בשל מעורבותו במאבק נגד הריסת המבנים באל-עראקיב, אמר ביום רביעי לעיתון אל אתיחאד: "לו הבינו עד כמה אנו נחושים להישאר במקום ולבנות הם היו משנים את מדיניותם הפושעת, ולכן אנו נסביר להם והם ישנו את מדיניותם. מה שנדרש הוא רצון של פלדה ונחישות ברזל – ויש לנו זאת". הוא קרא לתושבים הערבים בגליל ובמשולש, וכן לכוחות הדמוקרטיים היהודיים, להמשיך במאבק הפוליטי ולסייע לו גם חומרית כדי להמשיך את הבניה במקום.
יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה, הזהיר מפני המשך הסלמת הדיכוי השלטוני נגד תושבי אל-עראקיב ותושבי הנגב הערביים בכלל. ח"כ ברכה קרא להמונים להביע את תמיכתם במאבק של אל-עראקיב ולהפכו לסמל של ההיאחזות בקרקע. את הרס המבנים במקום זו הפעם השלישית כינה ח"כ ברכה "ניסיון נואש לעקור מאדמתם את בעלי המקום, אשר לא ישברו למרות העימותים והמעצרים וכבר החלו לבנות מחדש את המבנים. הוא בירך את העצורים ואת הפעילים שהגיעו להזדהות עם מאבקם, ובכללם אנשי אקדמיה רבים.
מפקד המחוז הדרומי במשטרה איים ביום שלישי, ה-10 באוגוסט: "כל שקל שהמדינה צריכה לשלם בגין הליך הפינוי של אל-עראקיב, אנו נתבע מהתושבים בהליך אזרחי". הניצב יוחנן דנינו הוסיף ואיים: "אנחנו נמצה איתם את הדין ונגיש נגדם כתבי אישום פליליים. הפרקליטות האזרחית במחוז דרום מכינה תביעה בסך מיליונים על כל הוצאות המדינה שנדרשו לפינוי. כל שקל שהמדינה צריכה לשלם אנחנו נתבע בהליך אזרחי. אנחנו מנסים להעביר מסר שטרם נקלט. אמרנו שלא נאפשר את ההתחכמות הזו של בנייה מחדש שעתיים-שלוש אחרי ההריסה".
ביום שלישי נערכו בתל-אביב, ירושלים ובאר-שבע משמרות מחאה בעקבות הרס הכפר הבדואי. במחאה לקחו חלק עשרות פעילים – ביניהם פעילי חד"ש ומק"י רבים.
פרטים נוספים על עצרת חד"ש בשבת בסכנין, בטל' 050-5545981
פקחי מנהל מקרקעי ישראל הרסו ביום בבוקר יום שלישי, ה-17 באוגוסט, את הכפר הבדואי הלא מוכר אל-עראקיב – זאת בפעם הרביעית בתוך שלושה שבועות. יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה, מתח ביקורת נוקבת על הריסת הבתים בחודש הרמדאן, ואמר כי "מה שנהרס – ייבנה שוב בקרוב".
יום קודם לכן התקיימה הפגנה נוספת בצומת להבים במחאה על הריסות הכפר, בקריאה "די להריסת בתים ועקירת יישובים! כן לשותפות ערבית-יהודית למען שוויון וצדק אמיתי!". מהארגונים הרבים שיזמו את ההפגנה נמסר: "אנו קוראים לממשלה לחדול מיד מהבערת הנגב, טובה לא תצמח מכך לאף קהילה באזור לא ליהודים ולא לערבים הבדואים. אנו קוראים לממשלה לבוא אל הקהילה הבדואית בידיים נקיות ולהיכנס עמה למשא ומתן כדי להגיע לפתרון צודק ומוסכם בשאלות ההתיישבות והקרקעות".
בבוקר יום שלישי, ה-10 באוגוסט, פשטו כוחות משטרת ישראל, היס"מ ואנשי מנהל מקרקעי ישראל על הכפר אל-עראקיב והרסו אותו בפעם השלישית בתוך שבועיים. השוטרים הרסו את מה שהתושבים והמתנדבים הספיקו לבנות בימים האחרונים מהריסות הכפר הבדואי הלא מוכר בנגב. ערב צום הרמאדן, תושבי אל עראקיב נותרו ללא קורת גג.
בזמן ההריסה שהו במקום כ-25 פעילים שהגיעו לכפר במהלך הלילה, לאחר שערב לפני כן התעצמו חששות להריסה. כמו בפעמים הקודמות, לאחר שהמשטרה יצאה מהכפר החלו התושבים, בסיוע הפעילים, בעבודת הבנייה מחדש. בפשיטה נעצרו תושב הכפר סאלמה אבו ג'אבר ופרופ' גדי אלגזי, לאחר שסירב לדרישת המשטרה להתחייב שלא ישוב עוד לסביבות הכפר. יום לפני כן, במהלך הפגנת מחאה של מאות בצומת להבים נגד ההריסות, נעצרו שלושה מפגינים בחשד שתקפו שוטרים.
"לאחר הפעם השלישית, ברור כי הממשלה הכריזה מלחמת חרמה על תושביו הבדואים של הנגב", נכתב במסר של תראבוט-התחברות. "במקום לנהל משא ומתן ולנסות למצוא פתרון הוגן ואנושי, הממשלה צועדת בדרך היחידה שהיא מכירה – דרכו של הבולדוזר. אנחנו חייבים להמשיך לפעול, להתריע, ולעמוד לצידם של תושבי הנגב הבדואים ולצידם של אנשי אל עראקיב. אסור לתת לדברים אלו לעבור בשתיקה!".
ביום רביעי, ה-4 באוגוסט, הרסו כוחות משטרה גדולים את אל-עראקיב בפעם השנייה. בדומה לפעולת ההרסה בשבוע לפי כן, גם הפעם דיווחו התושבים על אלימות קשה במיוחד מצד השוטרים. במהלך הפינוי האלים נפגע ח"כ טאלב א-סאנע (רע"מ-תע"ל), איבד את הכרתו ופונה לבית החולים סורוקה. מזכ"ל חד"ש, עו"ד איימן עודה, נפגע אף הוא ונעצר ע"י המשטרה.
ד"ר עואד אבו פרח, דובר הוועד להגנה על אדמות אל-עראקיב, מסר כי מאות פעילים יהודים וערבים סייעו בשבוע האחרון לבנות את הכפר מחדש, והם יחזרו ליישוב כדי לשוב לבנייה: "המילה האחרונה מבחינתנו היא בנייה ולא הרס. המאבק שלנו הוא על זכותנו לגור על אדמתנו בכבוד. השאיפה שלנו לחיות על אדמה זו כיישוב חקלאי, וכך נמשיך במאבק". ועד הכפר מסר: "כל הניסיונות לעקור את תושבי הכפר, סופם להיכשל. הניסיון לעקור אזרחים ממקום מושבם מהווה פגיעה קשה בבדווים, ומעמיק את משבר האמון בינם ובין המדינה".
שבוע לפני כן, קרא יו"ר חד"ש לפעילי החזית להתגייס כדי לשקם ולהקים מחדש את כפר אל-עראקיב שנהרס בגנב על ידי פקחים ושוטרים. ח"כ ברכה אמר את הדברים כשהשתתף באסיפה שנתית של סניף חד"ש בתל-אביב. יצוין שבין פעילי הסניף רבים הגיעו אתמול בשעות הבוקר המוקדמות כדי להיאבק בהרס הכפר – אך המשטרה הרחיקה אותם מן המקום.
לדברי ח"כ ברכה: "לא רק התושבים הבדואים צריכים לקחת חלק בהקמת הכפר מחדש. כולנו צריכים להתגייס, יהודים וערבים, המוכנים להיאבק במדיניות הנישול של הממשלה. הרסו כפר שלם על בתיו. שוחחתי עם התושבים מייד בתום ההרס הנורא ולאנשים שם אין לאן ללכת. זה נורא. הם היו לקרבנות הממשיים של המדיניות הגזענית".
האגודה לזכויות האזרח הביעה זעזוע מהריסת בתי הכפר. לדברי עו"ד ראויה אבו-רביע מהאגודה לזכויות האזרח: "הריסת הכפר היא פעולה ברוטאלית של רשויות המדינה נגד אזרחיה ותושביה, המערערת את יסודות הדמוקרטיה וזכויות אדם ופוגעת בזכויותיהם הבסיסיות של מאות אזרחים ישראלים – נשים, גברים וטף. תושבי אל-עראקיב אינם פולשים ואינם פושעים. כל רצונם הוא להמשיך ולגור על האדמות שבבעלותם, בהן חיו עוד מהשנים שלפני קום המדינה. יש לחדול מהצעדים הכוחניים, ולאמץ מדיניות המבוססת על הידברות והכרה בזכויות האזרחים הערבים על אדמתם ההיסטורית בנגב".
עו"ד אבו-רביע הוסיפה: "ההרס הברוטאלי אינו מתרחש בחלל ריק. על אף שהבדואים יושבים בסך הכל על שלושה אחוזים מאדמות הנגב, האווירה הציבורית הנוכחית היא של דה-לגיטימציה לציבור הערבי כולו, ובממשלה נשמעים תדיר איומים והפחדות מפני 'ההשתלטות' של התושבים הבדואים. ראוי להזכיר לממשלת ישראל כי חובתה לנהוג בבדואים כפי שיש לנהוג בכל אזרחי המדינה".
מזה שנים רבות מזניחה מדינת ישראל את תושבי הכפרים הלא-מוכרים בנגב ופוגעת בזכויותיהם הבסיסיות ביותר, במטרה מכוונת לנשל אותם מאדמותיהם ולצמצם ככל שניתן את שטח המחיה שלהם. הוועדה הממשלתית בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג אמנם קבעה כי יש לחדול מניסיונות הנישול של התושבים בכפרים הלא מוכרים, ותחת זאת לקדם פשרה והכרה בזכויותיהם על הקרקע, אולם בינתיים, דבר לא קרה.
על פי הדיווח הנרחב שפורסם ביום רביעי (ה-28 ביולי) בעיתון "אל אתיחאד", משטרת ישראל פשטה ביום שלישי לפנות בוקר על הכפר הבלתי מוכר, הרסה את כל 40 בתי הכפר, ופינתה יותר מ-300 תושבים שהתגוררו בהם. התושבים, מרביתם ילדים, נותרו ללא קורת גג. הפשיטה חסרת התקדים החלה סמוך לשעה 4:30 לפנות בוקר, והתושבים הופתעו להתעורר כשהם מוקפים בכוח ענק בן 1,500 שוטרים חמושים בנשק חם, רימוני הלם, קסדות ומגינים, בהם מאות אנשי יס"מ, פרשים רכובים על סוסים, מסוק ובולדוזרים.
התושבים הזעיקו למקום עשרות פעילי שמאל ומתנדבים מרחבי הארץ, ביניהם פעילי מק"י וחד"ש, שסייעו להם בהתנגדות לא אלימה. כמה מהתושבים נחבלו והוכו בידי השוטרים, אך לא נזקקו לטיפול רפואי. המשטרה עצרה מפגינה אחת. השוטרים פינו את רכושם של התושבים למכולות שהוכנו מראש, ובולדוזרים הרסו את מבני המגורים והצאן והשמידו אל מטעי הפירות וחלקות עצי הזית של התושבים. תושבי הכפר, מרביתם ילדים וזקנים, נותרו פגועים והמומים במתחם בקרבת הכפר, בחוסר כל, ללא קורת גג, מים ומזון תחת השמש הקופחת.
הריסת הכפר בוצעה למרות שהבעלות על קרקעותיו נתונה במחלוקת משפטית, וטרם הוכרעה. תושבי אל-עראקיב אינם פולשים: כפרם קיים במקום עוד שנים רבות לפני הקמת המדינה ב-1948. התושבים פונו בידי המדינה ב-1951, אך שבו לאדמתם, שעליה הם חיים ואותה הם מעבדים. הבעלות על הקרקע נדונה כעת במשפט המתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, וחוקרי אקדמיה כבר העידו בזכות בעלותם של התושבים על הקרקע.
ביום חמישי, ה-29 ביולי, שנה לאחר הירצחם של ניר כץ וליז טרובישי ופציעתם של 13 צעירים בהתקפה על הבר נוער בת"א ,יתקיים מצעד הגאווה בירושלים תחת הכותרת "צועדים לשוויון" (לעמוד האירוע בפייסבוק). התכנסות בגן העצמאות: 16:30-17:30, תחילת צעדה: 17:45, עצרת בגן הורדים מול הכנסת: 19:00, סיום העצרת: 21:15.
פורום אדום-ורוד בחד"ש מזמין פעילי שמאל ופעילי חד"ש לצעוד יחד בבלוק האדום תחת הכותרת: "גאווה במאבק להגנת הדמוקרטיה". לעמוד הבלוק האדום בפייסבוק.
במוצאי שבת, ה-31 ביולי, תתקיים במרכז תל-אביב הפגנה לציון שנה לרצח בברנוער. תהלוכת הזיכרון תצא בשעה 21:00 מפינת הרחובות רוטשליד-נחמי, ליד בית האגודה למען הלהט"ב שבו אירע הרצח. התהלוכה תסתיים בגן מאיר בו תתקיים עצרת זיכרון במעמד משפחות הנרצחים, הפצועים, מדריכים וחניכי הבר-נוער. בעצרת ישאו דברים פעילים בקהילת הלהט"ב ואילה כץ, אימו של ניר, שבנה נרצח בפיגוע. פורום אדום-ורוד בחד"ש קרא לחבריו להצטרף למחאה.
כמו כן, הברנוער באותו ערב יהיה פתוח במתכונת מורחבת מאוד, וייפתח בשעה 19:00 עד לשעה 5:00 בבוקר. במתכונת "לילה לבן" מיוחד, עם שלל פעילויות לנוער הגאה עם מדריכי הברנוער. יהיו אלה פעילויות מודרכות ומסודרות , ולא על תקן פעילות ברנוער רגילה. תהיה כמובן פינת זיכרון מיוחדת. הפעילות תתקיים בברנוער המחודש שעבר שיפוצים. הברנוער נמצא בנחמני 28 , פינת אחד העם, בתל-אביב.
משלחת חד"ש ביקרה ביום שלישי (ה-6 ביולי) באוהל המחאה בכפר סילואן, בשייח ג'ראח ובמרכז הצלב האדום בירושלים, שם שוהים חברי המעוצה המחוקקת הפלסטינית תושבי ירושלים המזרחית, שהורחקו מהעיר.
המשלחת כללה את יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה, ואת חברי סיעת חד"ש בכנסת, ח"כ ד"ר חנא סוייד, ח"כ ד"ר דב חנין וח"כ ד"ר עפו אגבריה. כמו כן השתתפו במשלחת מזכ"ל המפלגה, הסופר מחמד נפאע; מזכיר חד"ש, עו"ד איימן עודה; הח"כית לשעבר וסגנית יו"ר חד"ש, תמר ג'וז'נסקי; סגן יו"ר חד"ש, הכומר שחאדה שחאדה; ראש עיריית נצרת ראמז ג'ראייסי; מזכיר החזית בנצרת, ספואן פאהום; ופעילים מסניף חד"ש בירושלים.
דוברי המשלחת גינו את מדיניות הכיבוש הישראלית, שמביאה אסון לשני העמים ובגינה משפחות נזרקות מבתיהם, חומות נבנות, ואימה ושנאה מטופחת. המשלחת ציינה את חשיבות השלום המבוסס על שתי מדינות לשני עמים לשני העמים, ועל חשיבות מאבקה של חד"ש למען הדמוקרטיה וזכויות האדם בישראל – ערכים שממשלת נתניהו נלחמת בהם.
המשלחת הביעה את הזדהותה עם התושבים המפונים מבתיהם בשיח' ג'ראח ועם התושבים שעשויים להתפנות מבתיהם בסילואן, והדגישה כי ההתנחלות בלב ירושלים המזרחית פוגעת הן בחברה הישראלית והן בחברה הפלסטינית. הגיבוי שנותנת ממשלת נתניהו להתנחלות במזרח י-ם מראה על הכיוון האמיתי אליו צועדת הממשלה, ולכן על הציבור להתעורר שעה אחת קודם.
פעילי "עיר לכולנו" בת"א-יפו מזמנים להשתתף בישיבת בית המשפט שתתקיים ביום שני, ה-5 ביולי, בשעה 15:00 (לעמוד האירוע בפייסבוק). הדיון יתקיים בביהמ"ש המחוזי ת"א (רח' ויצמן 1) אצל השופט מודריק, ולדברי הפעילים הוא "צפוי להיות מכריע, בעתירה לשחרור התקציב העירוני בפורמט שמאפשר ניתוח וקריאה סבירים שלו על ידי התושבות והתושבים".
כזכור ביוני 2009 "עיר לכולנו" ביקשה את נתוני התקציב העירוני בפורמט של בסיס נתונים קריא לכל (כדוגמת אקסל) והעירייה סרבה. כעבור כחצי שנה, בדצמבר 2009, אחרי אלפיים שעות עבודה, "עיר לכולנו" השיקה את התקציבולטור – כלי מבוסס אקסל אליו הוקלדו כל נתוני התקציב לשנים 2006-2009, ושנותן אפשרות לצפות בהם ולהשוות לפי מלות חיפוש, מבנה התקציב, בין שנים שונות, ועוד. עוד מסרו הפעילים ש"אם או בלי קשר, העירייה מעלה את התקציב לאתר שלה, אבל כקובץ תמונה שאינו מאפשר ניתוח אמיתי של התקציב. עיר לכולנו דורשת קובץ פתוח שאפשר לעבוד איתו כדי שלא יצטרכו להקליד 12,500 שורות כל שנה. למעלה מ-2,000 תושבות ותושבים חותמים על עצומה התומכת בדרישה: יותר מ-1,000 ברחוב ומעל 1,000 באינטרנט".
באותו חודש התנועה לחופש המידע קיימה יום עיון ובו מושב המוקדש לתקציב העירוני ולתקציבולטור, ועיר לכולנו העלתה את ההצעה לשחרור התקציב במועצת העירייה; מרצ, הליכוד, הירוקים, ה"צעירים" ותל-אביב אחת (רשימתו של חולדאי) התנגדו אפילו לקיום דיון בשחרור המידע לתושבים.
בעקבות הסירוב המתמשך של העירייה ושל מועצת העיר, עיר לכולנו פנתה לתנועה לחופש המידע, שמגישה יחד איתה עתירה המבוססת על חוק חופש המידע. העירייה השיבה: אנחנו לא מסוגלים להעביר את הנתונים, וגם לא חייבים. בדיון, עיר לכולנו הציעה שאנשי מחשבים מטעמה ואלה של העירייה ישבו יחד, יבדקו יחד אם יש בעיות וינסו להציע פתרונות; בא-כח העירייה סרב. השופט חייב את העירייה לומר תוך 30 יום האם היא מסוגלת לפרסם את התקציב באופן פתוח או לא. בתשובתה הודיעה העירייה כי לא תשחרר את התקציב בפורמט פתוח, אך הודיעה על כוונתה להקים מערכת מידע סגורה משלה – כלומר, העירייה מסוגלת לעבוד עם הנתונים בפורמט הנדרש, אבל לא רוצה להעביר אותם לציבור.
עוד מסר הדובר ש"הדיון שיתקיים מחר יהיה מעניין, ובעל השלכות מעשיות מרחיקות-לכת. שימו לב שהעירייה כבר לא טוענת שאיננה מסוגלת – אלא פשוט שלא בא לה".
