ועדה בראשות המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, תאודור אור, בחרה בח"כ דב חנין כזוכה ב"אות הפרלמנטר" של המכון הישראלי לדמוקרטיה. ח"כ חנין אמר בתגובה: "ההחלטה היא ביטוי הערכה למאמצים שלנו לחולל שינויים באמצעות כלים פרלמנטריים".

ועדת "אות הפרלמנטר", בראשות המשנה לנשיא המדינה בדימוס תאודור אור, בחרה בחברי הכנסת דב חנין (חד"ש) ואורי מקלב (יהדות התורה) לתואר חברי הכנסת המצטיינים ובח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי), יו"ר הוועדה לזכויות הילד, המכון הישראלי לדמוקרטיה ערך מחקר מקיף במטרה לעמוד על הקריטריונים המאפיינים פעילות פרלמנטרית איכותית ועל הדרך הטובה ביותר לאתר את חברי הכנסת שבלטו בתחום זה. לשם כך גם נפגשו נציגי המכון עם חברי כנסת ושרים בדימוס, עם גורמים מקצועיים בכנסת בהווה ובעבר ועם אנשי אקדמיה. נקודת המוצא היא כי הכנסת היא לא רק הגוף המחוקק בישראל, אלא גם הגוף המייצג את האזרחים ואת עמדותיהם; היא הבמה המרכזית לדיון ציבורי בנושאים שעל סדר היום, והיא גם הגוף היחיד שמתפקידו ובסמכותו לפקח על הממשלה ולבקר את פעילותה ואת מדיניותה.

חברי הכנסת הזוכים נבחרו בידי ועדת האות המורכבת מהמשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט בדימוס תאודור אור, פרופ' מנחם בן ששון, יאיר צבן, הרב יצחק לוי, פרופ' אניטה שפירא ובת ציון בן דוד (שזכתה בפרס בתחרות הנאומים של "צוערי הדמוקרטיה"). תהליך הבחירה כלל שני שלבים, בראשון נערכה בחינה קפדנית של פעילותם הפרלמנטרית של הח"כים, על בסיס קריטריונים מדידים כגון נוכחות בוועדות נוכחות בוועדות הכנסת, חקיקה שהושלמה במהלך השנה, פעילות פרלמנטרית כגון הגשת שאילתות, הצעות לסדר היום ונאומים במליאה. בשלב השני שיקללה ה הועדה את הנתונים ביחד עם קריטריונים נוספים כגון תרומתם של המועמדים לקידום חוקי ממשלה, הקשר עם הציבור והאחריות התקציבית שהפגינו.

הוועידה ה-26 של מק"י תתקיים בימים 17-15 במרץ 2012. אירוע הפתיחה ייערך ב-15 במרס באולם הקונגרסים בחיפה. כך נקבע במושב ה-17 של הוועד המרכזי של מק"י, שנערך בימים 20 ו-27 בינואר. המושב דן בדו"ח הוועד המרכזי של מק"י לוועידה ואישר אותו. הדו"ח יופיע בקרוב בעברית ובערבית, וסניפי המפלגה יקיימו דיונים שיוקדשו לדו"ח. יצוין שקטעים מהדו"ח יפורסמו בשבועון "זו הדרך". הגרסה המלאה תתפרסם באתר מק"י.

לקראת הוועידה הוקמה ועדה מכינה, שבין היתר פרסמה קול קורא לעיצוב סמל הוועידה. התחרות, הנושאת פרס כספי, פתוחה לחברי המפלגה ואוהדיה וישקף את פעילותה לקידום הדמוקרטיה, השלום והסוציאליזם. הצעות יש לשגר למרכז הוועדה, מנסור דאהמשה באמצעות הפקס 04-8672730 או הדוא"ל info@maki.org.il

ביום רביעי, ה-1 בפברואר, אושרה בוועדת החוקה הצעת חוק להרחבת איסור האפליה בשל גיל, שיזמו ח"כ דב חנין וח"כ זאב בילסקי. "כל כך הרבה אנשים מבוגרים יכולים ורוצים לעבוד ולתרום ונתקלים במחסומים של אפליה מקוממת!", אמר ח"כ חנין. "מבחינתי זה חלק חשוב מהמאבק על שוויון. ואנחנו נחושים לקדם ולהשלים את החוק כדי לבער עוד סוג של אפליה מן הארץ! האוצר, כדרכו, מתנגד".

חד"ש קוראת להשתתף בהפגנה שתתקיים ביום חמישי, ה-27 בינואר, במרכז באר-שבע נגד תכנית פראוור. ועדת ההיגוי העליונה של ערביי הנגב הכריזה על ההפגנה הארצית במחאה על "תכנית פראוור" אשר פורסם לאחרונה ועתיד להגיע לדיון בכנסת בקרוב. החוק אמור "להסדיר" את נושא הקרקעות בנגב — באמצעות עקירה של עשרות אלפי בדווים ונישולם מאדמותיהם ומטענות הבעלות עליהן. החוק מכריז למעשה על מעין מצב חירום בכל הנוגע לבדווים ולאדמתם וכפריהם, ומבטל את החלות של חוקי ירושה, ביקורת שיפוטית ועוד, בסוגיות אלה.

החוק עצמו מבוסס על תוכנית פראוור, ומבקש להשלים את נישול האזרחים הערבים הבדואים בנגב משארית אדמתם ולדחוק את הערבים הבדווים אל עיירות מוכות אבטלה. לפי החוק, אזרחים ממוצא מסוים לא יוכלו לקבל קרקע ולא יוכלו לשבת בעתיד בתחום עצום שבשטח המדינה, באזור שהוא מולדתם מימים-ימימה: בכל האזור שממערב לכביש 40 החוצה את הנגב. הצעדה תתחיל בשעה 11:00 בצומת השוק העירוני, ותסתיים בקריית הממשלה בבאר שבע.

עשרות פעילים חברתיים, יהודים וערבים, הפגינו במוצ"ש האחרון בחיפה, בצעדה שיצאה מכיכר אמיל חביבי שוואדי ניסנאס ועשתה את דרכה דרך המושבה הגרמנית אל הכרמל. עיתון "אל אתיחאד" דיווח כי המפגינים נשאו שלטים בעברית ובערבית, בהם נכתב "צדק ושוויון", הניפו דגלים אדומים וקראו קריאות נגד ההפרטה ולמען הצדק החברתי. המפגינים מסרו כי הם מוחים על הפינוי בכוח של מאהל מחוסרי הדיור בשכונת התקווה בתל אביב והפינוי המתוכנן של מאהל נוסף בגן סאקר בירושלים. עוד הביעו תמיכה במאבק תושבי הערבים ביפו העתיקה נגד הנישול מבתיהם. לדבריהם, חרף המחאה ההמונית של הקיץ האחרון, ממשלת הימין טרם נתנה מענה, ולו חלקי, לדרישות המפגינים.

"רבע מיליון ילדים ילכו לגני ילדים בתחילת שנת הלימודים הבאה" – הכריז ראש הממשלה נתניהו, לאחר שהממשלה אישרה (8.1) להקציב 1.6 מיליארד שקל בשנת 2012, למימון חינוך חינם לבני 3 ו-4. אין ספק, שהחלטה זו היא פרי המחאה החברתית של הקיץ האחרון, שהעלתה לסדר היום את ההוצאות הגבוהות של ההורים למימון החינוך בגיל הרך. יחד עם זאת, היא מושפעת גם מהכנותיו של נתניהו לבחירות הקרובות לכנסת.

חוק חינוך חינם מגיל 5 חוקק עוד ב-1949. בשנת 1984, אישרה הכנסת את החלת חוק חינוך חינם גם על בני 3 ו-4, וקבעה, כי הביצוע יימשך 6 שנים. אולם בשנים 1998-1985, ממשלות הליכוד והעבודה התחמקו מביצועו, באמצעות דחיית מועד הביצוע במסגרת "חוק ההסדרים". ב-1994 הנחתי על שולחן הכנסת הצעת חוק, שנועדה לחלץ את החוק מ"חוק ההסדרים" ולקבוע מתווה לביצועו. ממשלות פרס (1996-1995) ונתניהו (1999-1996) התנגדו להצעת החוק. נציגי האוצר הפעילו אז לחץ כבד על ח"כ עמנואל זיסמן (העבודה), יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, כדי שיעכב את החקיקה, אך זיסמן התעקש להמשיך בה. בינואר 1999, כאשר הכנסת כבר נערכה ליציאה לפגרת בחירות, שינתה ממשלת נתניהו את טעמה והודיעה על תמיכתה בהצעת החוק שקבעה, כי יוחל מייד ביישום החוק, וכי תוך עשור יהיה חינוך חינם לכל בני 4-3. גם אהוד ברק, שהתמודד על ראשות הממשלה, הודיע על תמיכתו בחוק.

אולם בפועל, החוק יושם רק בשני צווים (1999, 2001), ולאחר מכן הוא לא בוצע משום שלא תוקצב. בשנת 2009, הכניסה ממשלת נתניהו סעיף לחוק ההסדרים, לפיו דחתה שוב את ביצוע החוק שלא בוצע לעוד שש שנים. אך שוב, החוק לא תוקצב, בטענה שלמשרד החינוך ישנם יעדים חשובים יותר. וכך חלפו להן 28 שנים מאז חוקק החוק לראשונה, ומאז החקיקה החוזרת – 13 שנה, ורק עכשיו יזם הגנן הלאומי נתניהו החלטת ממשלה בדבר מימונו.

משמעות החלטת הממשלה
רוב הילדים בני 4-3 לומדים כבר היום בגני טרום חובה. בקרב הילדים היהודים לומדים בגני הילדים 85% מבני השלוש ו-92% מבני הארבע, ואילו בקרב הילדים הערבים – 78% מבני שלוש ו-83% מבני ארבע. ההורים של שני שלישים מהילדים בגני טרום חובה מחויבים בשכר לימוד (הנקבע לפי הכנסה לנפש), ואשר נע בין כמאה שקל בדרגה הנמוכה ל-850 שקל בדרגה העליונה. מחצית מההורים משלמים לפי הדרגה העליונה. הודות לצווי הביצוע שהוזכרו לעיל, כשליש מהילדים בני 4-3, המתגוררים ביישובים עניים מאוד, וכן בהתנחלויות ובאזורי עדיפות לאומית, כבר לומדים חינם בגני הילדים. המשמעות היא, כי מתוך כ-350 אלף ילדים בני 4-3 (לא כולל חינוך מיוחד), ההורים של 230 אלף משלמים שכר לימוד חודשי.

מכאן, שהחלת חינוך חינם על כל בני 4-3 משמעותה כפולה: ראשית, להבטיח גנים וגננות לכ-40 אלף ילדים שאינם מבקרים כלל בגן; שנית, לממן מתקציב המדינה את שכר הלימוד, שעד כה שילמו ההורים, וגם את המימון של הרשויות המקומיות (ביישובים שמשלמים בהם שכר לימוד, הרשויות המקומיות מממנות 25% מעלות הגנים). נתניהו הבטיח, כי עד תחילת שנת הלימודים הבאה (סוף אוגוסט השנה), ייבנו 2,000 כיתות גן. האם זה מעשי, כאשר צריך לאשר תוכניות בנייה ולבנות? או אולי ייאלצו רשויות מקומיות לפתוח גנים במבנים פרטיים, המותאמים לשמש גנים באיכות ירודה? המכללות להכשרת עובדי הוראה הבהירו, שהכשרתן של 2,000 גננות מוסמכות חדשות, אשר יאיישו את הגנים, תימשך שנים. אז מי ילַמד בגנים? יכול להיות ש"הפתרון", אליו חותר נתניהו, הוא דווקא במסגרת הפרטה של החינוך בגיל 4-3. בין גני טרום-חובה המתוקצבים, ישנם גנים עירוניים, אך גם גנים הרשומים כעמותות או כעסקים. בעשור האחרון, רשויות מקומיות ביישובים ערביים הפריטו גנים רבים, שעברו לניהול גופים פרטיים.

מניין יבוא הכסף?
מעבר לאי-בהירות לגבי עצם מימוש החלטת הממשלה בדבר חינוך חינם לכל הילדים בני 4-3 כבר באוגוסט הקרוב, עומדת השאלה של מימון ההחלטה. החלטת הממשלה, שהגדילה את תקציבי משרד החינוך ב-1.6 מיליארד שקל, למימון נושא הגנים, ובסכום דומה את התקציב הצבאי, כרכה זאת בקיצוץ של 4% בכמעט בכל משרדי הממשלה, כלומר בתקציבים אזרחיים שונים. וכך יוצא, שמימון תוספת הגנים בא על חשבון תוכניות חברתיות, פיתוח תשתיות, תקציבים לרשויות המקומיות, ועוד.

נתניהו, נאמן לגישה הניאו-ליברלית, לפיה אסור להגדיל את ההוצאה הציבורית האזרחית, הודיע כי הקיצוץ נחוץ, כדי שהגדלת התקציב לגנים לא תגרום לפריצת מסגרת התקציב לשנת 2012, כפי שאושרה בזמנו.

אך לקיצוץ ישנה חלופה זמינה, שאפילו פורסמה מטעמו של מוסד ממלכתי. במסמך "מתווה לחיזוק מעמד הביניים ולצמצום העוני ואי-השוויון", שפרסם הביטוח הלאומי ב-ספטמבר 2011, נעשה חישוב מאיר עיניים. מסתבר, כי החזרת שיעורי מס ההכנסה ומס החברות לרמה ששררה ב-2004, כלומר ביטול הטבות המס שניתנו בשבע השנים שחלפו לבעלי ההכנסות הגבוהות, הייתה מספקת לתקציב המדינה תוספת של 13 מיליארד שקל בשנה – פי 10 בערך מהסכום הנוסף שהקציבה הממשלה למימון הגנים

עוד על המסמך של הביטוח הלאומי – "דוח הביטוח הלאומי מגבה את המחאה" / תמר גוז'נסקי

המשטרה עצרה ביום ראשון, ה-22 בינואר, שלושה פעילים שלקחו חלק בהפגנה נגד פתיחת תיאטרון הבימה בתל אביב. בהפגנה השתתפו מאות פעילים חברתיים, ביניהם פעילי מק"י וחד"ש רבים שהניפו דגלים אדומים, ושחסמו מספר רחובות בסמוך לתיאטרון. הפעילים מחו נגד מדיניותו האנטי-חברתית של ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, והחלטתו לפנות באלימות את מאהל מחוסרי הדיור בשכונת התקווה ולהשליך לרחוב משפחות וילדים ללא קורת גג.

אחת המפגינות נפצעה במצח ופינתה את עצמה לבית החולים באופן עצמאי. "חולדאי הוא אסון בשירות שלטון ההון" ו"לא רוצים יוקרה, רוצים את העיר בחזרה", קראו המפגינים, ביניהם סתיו שפיר מה"תנועה החברתית". עשרות ניידות משטרה, עשרות שוטרים, אנשי יס"מ ואנשי מג"ב ליוו את המפגינים. "התקווה, רוטשילד, אותה מהפכה!", קראו המפגינים במגפונים.

"היום נפתח לו בששון ובשמחה המבנה החדש של 'הבימה', כשמרבית הכסף בא מכספי ציבור", אמרה שפיר למצלמות חדשות 2. "זאת, בזמן שראש העיר מגרש את מחוסרי הדיור הצעירים הנורמטיביים". "אנחנו לא יכולים לקבל את זה ולכן אנחנו כאן", הוסיפה שפיר. "תרבות זה לא רק הבניין הזה, תרבות זה להשקיע בצעירים, באלו שיש להם פחות. ראש העיר הזה מתייחס לעיר הזאת כעיר של עשירים בלבד". יצוין שגם עובדי התיאטרון הלאומי החרימו את האירוע בגלל סכסוך עבודה ממושך.

במוצ"ש, ה-7 בינואר, בשעה 20:00, תתקיים במאהל התקווה (דרך ההגנה פינת גבעתי) בת"א הפגנה גדולה ודיון אל תוך הלילה, במחאה על הפינוי הצפוי של המאהל (לעמוד האירוע בפייסבוק). הודעת הפעילים במאהל: "לא ניתן שיפנו את ילדי המאהל מהמאהל לרחוב! מאהל התקווה היה בחצי השנה האחרונה ביתם של מחוסרי דיור נפגעי מדיניות הדיור הממשלתית והעירונית ומטה מחאה של פורום פריפריה. מאהל התקווה הוא מרכז קהילתי שיצר גשרים בין אוכלוסיות שונות ויזם אירועי תרבות פתוחים לכולם.

"מאהל התקווה הוא סמל למדיניות דיור עירונית אלימה וגזענית, להזנחתן של האוכלוסיות המוחלשות ולייבוש הדיור הציבורי. מאהל התקווה מסמל את אוזלת ידן של הממשלה והרשויות המקומיות אבל גם את התקווה שמגיעה מלמטה. לקראת הגעתם של קלגסי העירייה לפנות מחוסרי דיור ונפגעי מדיניות הדיור העירונית מהאוהלים שלהם ואחרי אוזלת ידה של המערכת המשפטית – נגיע כולנו ללילה שחור בחצר האחורית של העיר הלבנה שראשיתו בהפגנה גדולה והמשכו בדיון אל תוך הלילה".

ח"כ דב חנין שלח היום מכתב לראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, בדרישה לבטל את פינוי המאהל. כמו כן הודיע ח"כ חנין כי הוא דורש הקמה של ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת מקומם של מליארדי שקלים שנגזלו מקופת הדיור הציבורי, והועברו – כפי שנחשף בסיועו של ח"כ חנין – לסוכנות היהודית ולבניית כביש במעלה אדומים.

עצומה נגד פינוי מאהל התקווה

ח"כ דב חנין תקף בחריפות ביום שני, ה-2 בינואר, את אישור החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים לקריאה שנייה ושלישית, שמשמעותו הדחת נציגי לשכת עורכי הדין מהוועדה לבחירת שופטים: "ביטול הבחירות בלשכת עורכי הדין, זמן קצר לאחר שנערכו, הוא הרס מוחלט של עקרונות היסוד הדמוקרטיים. הקואליציה חוצה היום קו אדום היסטורי: הממשלה מבקשת לעצמה את הזכות לבטל בחירה של מי שאיננה חפצה ביקרו. לשכת עורכי הדין בחרה אישה וגם ערבי לייצג אותה – הקואליציה תעשה הכל כדי להדיר את שניהם".