עיריית ירושלים אינה יודעת היכן לומדים יותר מעשרת אלפים תלמידים פלסטינים תושבי מזרח העיר – כך עולה מדו”ח חדש שפרסמה העמותה “עיר עמים” בנושא החינוך בירושלים המזרחית בשנת הלימודים 2024-2023. לפי הדו”ח, המתבסס על בקשת חופש מידע שהגישה העמותה לעיריית ירושלים, בחינוך הערבי הרשמי והלא-רשמי בירושלים רשומים 106,550 תלמידים, שהם כ-36% מסך התלמידים בעיר. יוצא, שישנם 30,529 ילדים פלסטינים בגיל 18-3 שאינם מצויים במסגרות חינוך רשמיות או מוכרות.

אשר לקבוצת ילדים זו, העירייה יודעת על כעשרים אלף הלומדים במסגרות חינוך פרטיות או במסגרות של משרד העבודה, או שנשרו מהלימודים בשנה האחרונה. כן כולל הנתון בגיל הגן שהוריהם מעדיפים לא לשלוח אותם למסגרות. המשמעות היא שלגבי 11 אלף ילדים בגיל חינוך אין עיריית ירושלים יודעת היכן הם לומדים, או אם הם לומדים בכלל. בנתון זה כלולים 7.5% מכלל הילדים זכאי החינוך בירושלים המזרחית.

להערכת העירייה, מאות מבין “הילדים הנעלמים” לומדים בשטחי הרשות הפלסטינית, למרות שכתובתם בירושלים.  מאות תלמידים נוספים לומדים בפנימיות ובמקלטים ברחבי הארץ לפי צו של בית משפט. אולם הערכות אלה אין בכוחן להסביר היכן לומדים אלפי התלמידים החסרים.

כיתות חסרות וקיצוץ בחינוך

הדו”ח מדגיש, כי בירושלים המזרחית חסרות 2,447 כיתות לימוד. יצוין כי בינואר 2023 קבע בג”ץ בעתירת ארגון ההורים בעניין מחסור בכיתות בירושלים, כי על המדינה והעירייה לגבש תוך ארבעה חודשים מתווה לבניית כיתות הלימוד החסרות במזרח העיר. לפי עיר עמים, “פעם אחר פעם מבקשות הרשויות אורכה ליישום פסק הדין, כל פעם לעוד ארבעה חודשים, וכך בימים אלה ביקשו אורכה נוספת עד ליום 17/12/24 (שנתיים מאז פסק הדין)”. אך לפי תשובת העירייה לבקשת חופש מידע בנושא, מספר הכיתות המצויות כעת בתהליכי תכנון עומד כעת על 1,210 כיתות בלבד – פחות ממחצית הכיתות החסרות.

הדו”ח מתאר את הקיצוץ העמוק בתקציבי החינוך במסגרת תוכנית החומש לצמצום פערים חברתיים וכלכליים בירושלים המזרחית. מתוך תקציב כולל של 3.2 מיליארד שקלים, 800 מיליון יועדו לתחום החינוך. התמיכה בתקציב החינוך הייתה אמורה אפוא לעמוד על 160 מיליון שקלים בשנה. בפועל, בעקבות קיצוץ תקציב החינוך בשל המלחמה, עומד הסכום על 60 מיליון שקלים בשנה בלבד – פחות מאשר בתוכנית החומש הקודמת. לפי “עיר עמים”, משמעות הקיצוץ היא פגיעה בתוכניות שכבר פעלו במזרח העיר, אשר הסתמכו על התקציב שאושר בשנת 2023.

מבין התקציבים שכן הועברו, מרביתם הוקדשו להגדלת מספר ושיעור הלומדים בתוכנית הלימודים הישראלית. לפי הדו”ח, “מדובר בהמשך המגמה בתוכנית החומש הקודמת – הטיה לא פרופורציונלית של תקציבים למיעוט של תלמידים, במטרה ליצור לחץ למעבר תלמידים לתוכנית הישראלית. זאת בזמן שכמות גדולה של תלמידים, אלה שלומדים בבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים שמלמדים את התאוג’יהי (תעודת הבגרות הפלסטינית – א”ט), כלל אינם זוכים לתקציבי תוכנית החומש, אף שהם זקוקים לא פחות להשקעה תקציבים גבוהה יותר גם בימים כתיקונם, וביתר שאת בשנה האחרונה”.

אלימות כלפי תלמידים וצוותי חינוך

השנה האחרונה במערכת החינוך בירושלים המזרחית עמדה גם בסימן של אלימות גוברת כלפי תלמידים וצוותי חינוך פלסטיניים. לפי הדו”ח, נתקבלו דיווחים רבים על אלימות קשה שננקטה נגד תלמידים ונגד מורים ערבים בדרכים לבתי הספר ובכניסה למוסדות חינוך – במיוחד בשבועות הראשונים של המלחמה. “תלמידים ומורים נתקלו באלימות של כוחות הביטחון בדרכם לבתי הספר ובחזרה לבתיהם, בקללות, בפגיעות פיסיות, ואף בחיפושים מטרידים על גופם. עשרות תלמידים נעצרו, ולרוב שוחררו זמן קצר לאחר מכן”, נכתב. גם המחסומים שהוצבו בעיר הקשו מאוד על החזרה ללימודים, וגרמו לכך שדרכם של עובדי הוראה לבתי הספר ארכה לפעמים שלוש שעות ואף יותר.

בעיר עמים הדגישו כי כמעט ולא ניתן מענה רגשי לתלמידים שנפגעו מאלימות, כולל ילדים בכיתה א’ שנפגעו בדרכם לבית הספר ובחזרה. הדיונים שהתקיימו בוועדת החינוך של הכנסת לגבי החינוך בירושלים המזרחית התמקדו בתוכנית הלימודים, כשהם מעניקים בימה לגורמי ימין קיצוניים ומסיתים. לעומת זאת, לא התקיים שום דיון על הצורך בהגנה על התלמידים וצוותי החינוך בירושלים המזרחית, ובריסון כוחות המשטרה בהתייחסות כלפיהם.