הפצע פתוח ועדיין מדמם: תושבי כפר קאסם רבים ציינו 68 שנה לטבח
תושבי כפר קאסם רבים ציינו אתמול (שלישי) 68 שנה לטבח. הם צעדו מכיכר מסגד אבו בכר אל-צדיק לאנדרטה שהוקמה לזכרם של 47 הקורבנות . משתתפים רבים לבשו חולצות שחורות עליהן נכתב: “יום השנה ה-68 לטבח כפר קאסם, שישים ושמונה שנים והפצע עדיין מדמם”.
בין הצועדים: מזכ”ל המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק”י), עאדל עאמר שהוא תושב כפר קאסם; מזכיר חד”ש, אמג’ד שביטה; כל חברי סיעת חד”ש בכנסת, איימן עודה, עאידה תומא-סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה ויו”ר ועדת המעקב העליונה, מוחמד ברכה. ח”כ כסיף מסר לאחר טקס הזיכרון לטבח: “אז כהיום, ניסה הממסד להסתיר את הטבח, להשתיק את חושפיו ולרדוף את מתנגדיו. היום כאז, לא נוותר לפושעים ולרודפים ונוכל להם”.
טבח כפר קאסם התחולל ב-29 באוקטובר 1956, ובמהלכו ירו שוטרי משמר הגבול למוות ב-47 מתושבי הכפר הערבי, בהם נשים וילדים. בינואר 1957 הועמדו לדין 11 שוטרים וקצינים שהיו מעורבים בטבח. שמונה מהנאשמים הורשעו ונדונו לתקופות מאסר ממושכות אך איש מהם לא ריצה את מלוא תקופת מאסרו. כעבור שנה אחת בלבד, זכו אחרוני המורשעים בחנינה מנשיא המדינה יצחק בן צבי והשתחררו ממאסרם.
ממשלת ישראל הטילה צנזורה צבאית כדי להסתיר את הטבח. אולם חברי הכנסת של מק”י תופיק טובי ומאיר וילנר, חשפו את הפרשה מעל דוכן הכנסת. בעקבות הסערה הציבורית שקמה נאלץ ראש הממשלה דוד בן–גוריון להורות על חקירה ועל עריכת משפט צבאי לנאשמים.
לפי עדותו של אחד מחושפי הפרשה, ח”כ וילנר, שפורסמה בכתב העת “ערכים” באוקטובר 1966, במלאות 40 שנה לטבח: “העובדות האיומות על הטבח בכפר קאסם נודעו לציבור בארץ ובעולם רק אחרי שביקרנו, החבר תופיק טובי יחד עם כותב שורות אלו בכפר. היה זה לאחר הפרסום המעורפל של הממשלה שבועיים לאחר הטבח. משנכנסנו לכפר לא ראינו תחילה אנשים ברחובות, לאחר זמן מה מצאנו מספר צעירים שבתחילה פחדו מאתנו. אך לאחר שהתברר להם מי אנו ולשם מה הגענו לכפר רכשנו את אמונם ובעזרתם נכנסנו למספר בתים. אז שמענו לראשונה על כל מה שהתרחש, את מלוא גודל הזוועה. אנו רשמנו ותעדנו את הדברים, לרבות שמותיהם של כל הנרצחים”.
עוד כתב מזכ”ל מק”י דאז, וילנר: “בתזכיר שהוציא החבר תופיק טובי בשלוש שפות תוארו מעשי הזוועה ופורסמו שמות כל הקרבנות והגילאים שלהם. מאוחר יותר התקיים המשפט של מבצעי הטבח, והוטלו עליהם פסקי–דין קלים יחסית לגודל הפשע… חמור ביותר גם מה שאירע לאחר המשפט. כל הרוצחים קיבלו חנינות ושוחררו כבר לאחר שלוש שנים! 17 שנים הפכו לשלוש. וגם במהלך שלוש השנים זכו מבצעי הטבח לתנאי מאסר טובים במיוחד. במהלך תקופת מאסרם התקשר עימם ראש הממשלה, דוד בן–גוריון, מספר פעמים.
לאחר שחרורם הם קיבלו תפקידים ממלכתיים בכירים, גם בקרב האוכלוסייה הערבית. עובדות אלו מוכיחות כי השלטונות לא ראו במבצעי הטבח פושעים, אלא מבצעי ‘שליחות ממלכתית’ בהקשר למלחמה נגד מצרים. את המשפט הם נאלצו לקיים, כיוון שהידיעות על הטבח התפרסמו ונודעו לציבור בארץ ובעולם.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/129813/