restbet restbet tv restbet giriş restbet restbet güncel restbet giriş restbet restbet giriş restizle betpas betpas giriş pasizle betpas betpas giriş pasizle iskambil oyunları rulet nasıl oynanır blackjack nasıl oynanır evden eve nakliyat malatya rent a car malatya rent a car parça eşya taşıma evden eve nakliye şehirler arası nakliyat ofis taşıma sex shop istanbul sex shop ataşehir sex shop eşya depolama uluslararası nakliyat ev depolama nakliyat eşya depolama tuzla eşya depolama eşya depolama fiyatları depolama istanbul eşya depolama şirketi ofis taşıma bostancı nakliyat üsküdar nakliyat şehirler arası nakliyat şehirler arası nakliyat ücretleri şehirler arası nakliyat

ועדת החינוך אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק של הימין הגזעני להגבלת הפעילות הפוליטית באקדמיה

4 בפברואר 2025

ועדת החינוך של הכנסת בראשות ח”כ יוסף טייב (ש”ס) אישרה היום לקריאה ראשונה את הצעת חוק של הימין הגזעני להגבלת הפעילות הפוליטית באקדמיה. היום ואתמול התקיימו  דיונים בהצעת החוק של ח”כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) המבקשת להטיל מגבלות על קיום פעילות ציבורית מאורגנת באקדמיה, לרבות תא סטודנטים, “התומך או מסית לטרור נגד מדינת ישראל”. עוד מופיע בחקיקה סעיף הנוגע לאי קבלה למוסד מועמד שהורשע בעבירת טרור. אם נגזר על המועמד מאסר, הסייג לקבלתו ללימודים יחול ממועד השחרור ממאסר ועד תום התקופה.

בעקבות אישור החוק לקריאה ראשונה נמסר מחד”ש סטודנטים: ממשלת הימין הפאשיסטית ממשיכה במתקפה חסרת הרסן שלה נגד הציבור הערבי פלסטיני בישראל ונגד מתנגדי המלחמה היהודים. הצעת החוק שאושרה היום לקריאה ראשונה, טוענת לטיפול בבעיה שכלל ואינה קיימת. מטרתם היחידה של אלו הטוענים כי בקמפוסים בישראל קיימת הסתה לטרור היא לייצר דה-לגיטימציה לציבור הסטודנטים הערבים, ולמוסדות האקדמיים שנותרו המרחב הציבורי היחידי בוא עוד ניתן לקיים בערך דיון ביקורתי. וזאת בזמן שתומכי הטרור היחידים נמצאים בממשלת הימין. הבעיה האמיתית בקמפוסים בישראל הייתה ונותרה הסתה נגד סטודנטים ערבים. אנו קוראים להנהגת הסטודנטים הערבים ולכלל הכוחות הדמוקרטיים במרחב האקדמי להצטרף אלינו ולהאבק נגד החוק המסוכן הזה והממשלה הפשיסטית שמקדמת אותו.

יו”ר הוועדה ביקש להוסיף גם סעיף של איסור הסתה לגזענות או לאלימות, בנוסף לאיסור גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור. לדברי טייב “אם כבר מתקנים את התקנון, בוא נעשה את זה כמו שצריך”. אך יוזמת הצעת החוק סירבה.

במהלך הדיון, לא הצליחה סון הר-מלך לתת מענה לשאלתו של טייב מדוע לא יוכנסו סעיפים נוספים להצעת החוק הפרטית שיזמה, ובאופן חריג פינתה את מקומה סביב השולחן לעו”ד דוד בבלי, יועצו של השר לביטחון לאומי לשעבר איתמר בן גביר, על מנת שישיב במקומה. בבלי עדיין מחזיק בתפקידו במשרד לביטחון לאומי, גם לאחר התפטרותו של בן גביר מהממשלה.

כאשר בבלי הציג עצמו כיועץ במשרד לביטחון לאומי, שאלה חברת הכנסת עאידה תומא-סלימאן (חד”ש) האם הוא מציג את עמדת המשרד. טייב פסק כי בבלי מייצג “את העמדה הפרטית שלו”, ותומא-סלימאן השיבה כי הוא אמר לה שהוא מייצג את המשרד הממשלתי. לאחר ויכוח קצר קם בבלי ופינה את מקומו מבלי שדיבר. סון הר-מלך חזרה למקומה והסבירה כי “כשאנחנו כתבנו את החוק רצינו לטפל בסוגייה של טרור, זה לא כל מה שניסו פה להוסיף”. לדבריה, מגבלות נוספות ניתן לכלול בתקנוני האוניברסיטאות.

סעיף נוסף בהצעת החוק של סון הר-מלך מבקש לשלול זכאות לתואר אקדמי לאדם שהורשע בעבירות טרור, לאחר שסיים לרצות את עונשו. להצעה התווסף סעיף אחר, לפיו מועמד שהורשע בטרור יידרש להציג אישור משטרה כי ריצה את עונשו וכי חלפה “תקופת האיסור” שהחוק מבקש לקבוע כתנאי לרישום. לפי ההצעה, מועמדים שהורשעו בהסתה לטרור יוכלו לפנות ל”ועדת פטור”, שהרכבה לא פורט, שתוכל לאשר בכל זאת את רישומם ללימודים.

בתום הדיון הסוער ביקש יו”ר הוועדה לפצל את הצעת החוק לשתי הצעות חוק נפרדות: החלק הראשון של הגבלת הפעילות הציבורית של תא הסטודנטים ימשיך בהליך חקיקה נפרד מזה של סעיף 9 הקובע סייג לקבלה ללימודים, ולפיו מוסד לא יקבל ללימודים מועמד שהורשע בעבירות טרור. הפיצול אושר היום, אך הוגשה רביזיה. טרם התקיימה הצבעה לקריאה ראשונה.

לקראת הדיון פרסם ארגון “בשער – קהילה אקדמית למען החברה בישראל” גילוי דעת ובו התנגדות נחרצת להצעת החוק. לדברי “בשער” חופש אקדמי וחופש הדיבור הם ערכי יסוד באקדמיה, והאוטונומיה המוסדית מאפשרת למוסדות להשכלה גבוהה לקבוע את התנהלותם בהתאם לערכים אלה ולאכוף אותם באמצעות תקנונים וקודים אתיים. המדינה רשאית להגדיר פעולות כבלתי חוקיות או פליליות, והאחריות לאכיפת החוק והענישה צריכה להישאר בידי המשטרה ומערכת המשפט. חוקי המדינה צריכים לחול באופן שוויוני על כלל הציבור ללא ייחוד או החמרה כלפי חברי וחברות הקהילה האקדמית.

“אין להטיל על המוסדות להשכלה גבוהה תפקידי שיפוט ואכיפה עם עונשים מוגדרים מראש בנושאים שאינם בתחום האקדמי ושחוק מדינה חל עליהם – זה לא תפקידם משום בחינה: ערכית או תפקודית, ויש למנוע אף כל מראית עין של התערבות פוליטית בניהולם”, נמסר.

בנוסף, “הזכות ללמוד ולרכוש השכלה היא ערך דמוקרטי מרכזי וזכות יסוד, המוקנית גם לאסירים ואף למי שהורשעו בעבירות חמורות. אין סיבה להחמיר באקדמיה בפרט כאשר במקומותינו אנשים שהורשעו בתמיכה במעשי טרור מורשים לכהן כמשרתי ציבור ושרים בממשלה. שלילת הזכות להשכלה אקדמית או לתואר מהווה עונש קיצוני ביותר שיש להפעיל רק לאחר בירור מעמיק ובתנאים מוגבלים ומוגדרים היטב, כאשר ההחלטה חייבת להתקבל על ידי המוסד האקדמי עצמו, באמצעות מנגנוניו הפנימיים בלבד”. “עמדת ‘בשער’ היא שיש לדחות את הצעת התיקון לחוק מכל וכל”, הדגישו.