בשנת 2023 חלה עלייה בכמות כלי הנשק הגרעיניים המוכנים לשימוש והמוצבים בכוננות גבוהה. כך עולה מהדו”ח השנתי של מכון שטוקהולם הבינלאומי למחקרי שלום (SIPRI), ממכוני המחקר המובילים בעולם בנושאי התחמשות וסכסוכים בינלאומיים, אשר פורסם בחודש שעבר.

אחד הממצאים המטרידים שעלו בדו”ח הוא בתחום הנשק הגרעיני. בעוד שמספרם הכולל של ראשי הקרב הגרעיניים יורד מאז סוף המלחמה הקרה, חלה השנה עלייה בכמות ראשי הקרב המוכנים לשימוש ובכוננות גבוהה. כמעט כל כלי הנשק הללו שייכים לארה”ב ולרוסיה. אך המכון מעריך כי השנה הציבה סין לראשונה כלי נשק גרעיניים בכוננות גבוהה.

הודו, פקיסטן וצפון קוריאה הגבירו את מאמציהן לפתח טילים הנושאים כמה ראשי קרב גרעיניים – דבר שעד כה עשו רק ארה”ב, רוסיה, בריטניה, צרפת וסין. התפתחות זו תאפשר הגדלה מהירה של מספר ראשי הקרב המוכנים לשימוש בכוננות גבוהה, ותאפשר למדינות אלה לאיים בהשמדה של מטרות רבות יותר.

כ-90% מכלי הנשק הגרעיניים בעולם הם של רוסיה וארה”ב. מספר כלי הנשק הגרעיניים שברשותן נותר יציב במהלך השנה, אך רוסיה הציבה 36 ראשי קרב נוספים בכוננות מבצעית. השקיפות בנושא הנשק הגרעיני פחתה בשתי המדינות על רקע המלחמה באוקראינה, וגברה התכיפות של דיווחים מטרידים לגבי נשק גרעיני. לדוגמא, ב-2023 טענו כמה מקורות כי רוסיה הציבה נשק גרעיני בשטח בלארוס, אך לא נמצאו ראיות חד-משמעיות שיגבו טענה זו.

סין מובילה בהרחבת הארסנל הגרעיני

מכון שטוקהולם מעריך כי סין הגדילה את מספר ראשי הקרב הגרעיניים שברשותה מ-410 בינואר 2023 ל-500 בינואר 2024, וכי היא צפויה להמשיך בהרחבת הארסנל הגרעיני שברשותה. ייתכן כי סין לראשונה מציבה בשגרה ראשי קרב גרעיניים על טילים בליסטיים. המכון מעריך כי עד סוף העשור צפויים להיות בידי סין טילים בליסטיים בכמות השווה לזו שבידי ארה”ב או רוסיה, אף כי מספר ראשי הקרב הגרעיניים שברשותה לא ישתווה לזה שבידי שתי מעצמות אלה.

הנס כריסטנסן, חוקר בכיר במכון, אמר: “סין מרחיבה את הארסנל הגרעיני שלה מהר יותר מכל מדינה אחרת, אך בכל המדינות החמושות בנשק גרעיני יש תוכניות או מאמץ משמעותי בתחום ההתחמשות הגרעינית”.

כך למשל, הודיעה בריטניה כי תגדיל את מספר ראשי הקרב הגרעיניים שבידיה, וכי תפסיק לפרסם מידע על אודות כמות הנשק הגרעיני שברשותה. צרפת ממשיכה לפתח צוללות בעלות יכולת גרעינית התקפית. פקיסטן והודו מנסות לפתח מערכות נשק גרעיני חדשות. הודו חותרת להגדיל את הטווח המבצעי של טיליה הגרעיניים כדי לאפשר לה לאיים על מטרות רבות יותר בשטח סין. צפון קוריאה ממשיכה להתחמש בנשק גרעיני ועורכת ניסויים בטילים. להערכת המכון, ישראל – אשר אינה מודה באופן פומבי כי היא מחזיקה בנשק גרעיני – מחדשת גם היא את הארסנל הגרעיני שלה ומשדרגת את כור הפלוטוניום בדימונה.

הסלמה על רקע המלחמות באוקראינה ובעזה

המאמצים הדיפלומטיים להגבלת הנשק גרעיני ולפירוקו נפגעו ב-2023. בפברואר של אותה שנה הודיעה רוסיה כי היא משעה את השתתפותה באמנה להגבלת נשק גרעיני משנת 2010 – ההסכם היחיד המגביל כיום את היקף הנשק הגרעיני שבידי ארה”ב ורוסיה. בתגובה השעתה ארה”ב פרסום ושיתוף של מידע בהם היא מחויבת לפי האמנה.

יתר על כן, רוסיה איימה שוב להשתמש בנשק גרעיני על רקע התמיכה המערבית באוקראינה. במאי 2024 אף ערכה רוסיה תרגיל המדמה שימוש בנשק גרעיני טקטי סמוך לגבול עם אוקראינה. לדברי וילפרד דן, ראש התוכנית לחקר נשק להשמדה המונית במכון שטוקהולם, “נשק גרעיני לא מילא תפקיד כה משמעותי ביחסים הבינלאומיים מאז המלחמה הקרה”.

במזרח התיכון: המלחמה בעזה ערערה את ההסכמות הבלתי-רשמיות בנושא הגרעין שהושגו בין ארה”ב לאיראן ביוני 2023. בעקבות פרוץ המלחמה באוקטובר, מיליציות פרו-איראניות בעיראק ובסוריה פתחו במתקפות נגד כוחות אמריקאיים – ובכך שמו סוף למאמצים הדיפלומטיים.

לדברי מנהל המכון דן סמית’, “אנו בעיצומה של אחת התקופות המסוכנות בהיסטוריה האנושית. יש מקורות רבים לאי-יציבות: יריבויות פוליטיות, אי-שוויון כלכלי, הדרדרות אקולוגית ומרוץ חימוש גובר. אנו מתקרבים לתהום, ועל המעצמות לעצור ולדון בכך – ומוטב שיעשו זאת יחד”.