ב-15 במרץ 2019 שבתו לראשונה למען האקלים כ-1.6 מיליון תלמידים ותלמידות מ-125 מדינות בעולם ובהן ישראל. כמו כן, נערכו הפגנות ביותר מ-2,000 מקומות ברחבי העולם. בישראל היו כ-13 מוקדי מחאה, שהגדולים ביניהם נערכו בתל אביב ובירושלים, והשתתפו בהם מאות תלמידים. מטרת המחאה היא לגרום לממשלות בעולם לעמוד בהסכם פריז להגנת הסביבה ולחוקק חוקים למען האקלים.

הכל התחיל ב-2018 בשבדיה כאשר תלמידים החלו לשבות בימי שישי תחת הכותרת "ימי שישי למען העתיד – נוער למען האקלים". את השביתה הנהיגה תלמידת תיכון, גרטה טונברי, ובאוגוסט 2018 אלפי תלמידי תיכון הפגינו מול הפרלמנט השבדי בבירה סטוקהולם ובידיהם כרזות בהן נכתב "שביתת בתי הספר למען האקלים".

החל מנובמבר 2018, החלו להתארגן התלמידים למען הסביבה ברחבי העולם. באוסטרליה אלפי תלמידים שבתו בימי שישי תוך התעלמות מקריאתו של ראש הממשלה השמרני סקוט מוריסון שקרא "ליותר למידה בבתי ספר ופחות אקטיביזם". באותו חודש, שבתו תלמידים בלפחות ב-270 ערים ברחבי העולם. בדצמבר, הצטרפו לשביתות בתי ספר מקנדה, גרמניה, פינלנד, דנמרק, שווייץ, בריטניה וארצות הברית. בפברואר 2019 נערכה השביתה הראשונה ביפן.

שרת הסביבה הבלגית, ג'וק שובליג', אף התפטרה ב־5 בפברואר 2019, לאחר שטענה שלסוכנות הביטחון הממלכתית היו עדויות לכך שביתות למען האקלים בבתי הספר הן "חלק מקנוניה הממומנת בידי גורמים זרים". סוכנות הביטחון של בגליה דחו את טענתה והיא אולצה להתפטר. ב-15 במרץ 2019, נערכו הפגנות ב-125 מדינות ברחבי העולם. כמיליון אנשים הפגינו ב-2,000 אירועים שונים וב-24 במאי 2019, נערכה בפעם השנייה הפגנה ב-1,600 ערים.

המחאה בישראל מאורגנת ומופעלת על ידי תנועת "מחאת הנוער למען האקלים". הפעולה הראשונה של המחאה הייתה שביתה מהלימודים והפגנות במספר מוקדים ב-15 במרץ 2019. אירועים נוספים גדולים כוללים מחאה מול משכן הכנסת במאי 2019, שבוע אקלים שבו השתתפו במחאות אלפי בני נוער בין ה-20 ל-27 בספטמבר 2019, ומצעד בתל אביב בנובמבר 2019 שבו השתתפו כאלף בני נוער. בתנועה חברים כיום מאות בני ובנות נוער מכל רחבי הארץ.

יצוין שמאז ומדי שנה נערכות הפגנות המוניות בישראל למען האקלים בהשתתפות ארגונים ותנועות נוער רבים ובהם בנק"י – ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי