זה קרה ביום שלישי בשעה 21:00 בלילה, בסיום הפגנה של עשרות אלפים מול הכנסת בירושלים. כ-15 שוטרים עומדים בשורה עם גדרות ומשאיות מאחוריהם וחוסמים את היציאה, מכריזים שלא תתאפשר הערב צעדה. אז נפתח פתח צר של כשני מטר משם המפגינים אמורים לצאת – כמובן צפיפות ודוחק בלתי נסבלים.

ובהחלטה רגעית הפתח נסגר ולא מאפשרים יציאה. אני שם ליד אישה כבת 75 שצועקת “אבל כרגע בעלי עבר פה תנו לי להצטרף אליו!” ושוטר אלים בתגובה הודף אותה בברוטאליות, יחד עם שוטרים נוספים שהודפים ודוחפים מפגינים נוספים שמתקרבים למה שעד לפני רגע היה יציאה.

ואני מוצאת את עצמי בסיטואציה הזויה בה אני מוקפת במפגינים, רובם בגילאי 70 עד 80, שחווים אלימות. לא יודעת אם זה שביום יום אני עובדת סוציאלית לאזרחים ותיקים גרם לי לאיזה צורך לנסות להגן עליהם, אולי כן ואולי לא- מצאתי את עצמי צועקת במגפון “תפסיקו אתם פוגעים באנשים מבוגרים!” ומיד שוטר תולש ממני את המגפון, שובר אותו וזורק לרצפה.

בצילום המגפון – שבור וקרוע – אבל עדיין בועט ונשמע למרחקים. כך בתחושתי גם אנחנו פעילי המחאה כרגע. כל יום ידיעה אחרת כמעט שוברת אותנו, כמעט קורעת אבל אנחנו בועטים ורק ממשיכים לזעוק כי לא יצליחו להשתיק אותנו!

עוד בנושא: https://zoha.org.il/121573