שלושים ושש שנים לפרוטוקול מונטריאול: ההסכם מטיל הגבלות על פליטות גזי חממה
היום לפני 36 שנים אושרר לראשונה “פרוטוקול מונטריאול” להגנה על שכבת האוזון, מגביל את פליטת חומרים הפוגעים בשכבת האוזון. ההסכם נכנס לתוקף ב-1 בינואר 1989. על ההסכם חתמו כל המדינות החברות באו”ם, כולל מדינת פלסטין שהייתה האחרונה שחתמה על ההסכם, מדינת דרום הצטרפה להסכם ב-2013
ראשית ההסכם עם הכימאים מריו מולינה ופרנק שרווד רולנד מאוני’ קליפורניה שחקרו את השפעות פליטת הגזים השונים על האטמוספירה של כדו”א, הפגיעה בשכבת האוזון התגלתה באמצע שנות ה-70′ של המאה ה-20.
ב-1985 בכנס שנערך בעיר וינה, 20 מדינות הגיעו להסכמות ראשוניות על הגבלות שיחולו על מדינות הפולטות גזי חממה, ב-1995 מולינה ורולנד זכו בפרס נובל לשלום על עבודתם בתחום הכימיה.
פרוטוקול מונטריאול כלל הקמה של קרן בינ”ל שתסייע למדינות מתפתחות שהצריכה פר קפיטה (לפי אדם) והייצור שלהן הכולל פליטה של גזי חממה אינו עולה מעל 0.3 ק”ג כדי לעמוד בתנאי ההסכם. הקרן מתחדשת כל שלוש שנים ומבוססת על תרומות. בין 1991 ל-2005 הקרן גייסה 3.1 מיליארד דולר. כתוצאה מההסכם פליטת גזי החממה והפגיעה בשכבת האוזון התאזנה ובפרט באזור אנטרקטיקה שכבת האוזון החלה להשתקם.
ב-2012 המדינות החתומות על ההסכם חגגו 25 שנים להסכם הרגולטורי הבינ”ל הראשון בתחום האקלים, במסגרתו הוטלו הגבלות על פליטת 98% מהגזים הפוגעים בשכבת האוזון ו-100 כימיקלים שונים הוגדרו כמסוכנים.
