זוהר אלון

במהלך חודש יוני קיים הוועד המרכזי של מק”י סדרת מפגשים בנושא הכיבוש והאופק הפוליטי לפתרון הסוגיה הפלסטינית. המפגש האחרון בסדרה התקיים בשבוע שעבר (22.6) במשרדי חד”ש בחיפה. הדיון נפתח בהרצאתו של העיתונאי העצמאי מירון רפופורט, שהציג את יוזמת “ארץ לכולם” בה הוא חבר. 

רפופורט אמר בהרצאה: “נקודת המוצא של יוזמת ‘ארץ לכולם’ היא כי בין הירדן לים חיים שני עמים ושתי קבוצות לאומיות. רעיון ההפרדה שיצרו שיחות אוסלו גרם נזק – הדבר נוגד כל רעיון של שותפות וקירבה”. עוד הוסיף: “אנחנו ארגון שתומך לא במדינה אחת, אלא בשתי מדינות, ואנחנו מאמינים שזה הפתרון הנכון. אולם לי אישית אין כל פחד ממדינה אחת, וכך גם להרבה פלסטינים בגדה המערבית ובגולה. עם זאת, הדרך הנכונה והמהירה לסיום הכיבוש היא שתי מדינות על בסיס גבולות 1967”.

ברכה: פתרון מדינה אחת אינו ריאליסטי

יו”ר ועדת המעקב וח”כ לשעבר (חד”ש) מוחמד ברכה השיב לדברי רפפורט: “האינסטינקט הראשוני של קומוניסטים צריך לכוון אותם לעבר מדינה אחת דמוקרטית, ללא משתני שייכות לאומיים או דתיים. אנשים הנמצאים ביחידה גיאוגרפית אחת צריכים לחיות יחד. עם זאת, בעולם הקומוניסטי  חשבו בזמנו אחרת – כי יש להקים מדינה יהודית בצד מדינה ערבית”.

עוד אמר: “מהנכבה ועד לשנות ה-60′, אז קם אש”ף, לא היה עיסוק בשאלה הלאומית הפלסטינית. הקמת אש”ף החזירה את השאלה הפלסטינית לשולחן, וגם תחמה אותה בגבולות לאומיים ופוליטיים. אנחנו מדברים על פתרון שתי המדינות, ולא על שתי מדינות לשני עמים. ההבחנה חשובה בשל הנטייה לסלף את דברינו: אנחנו לא צריכים להרגיש שום בושה מדרישת זכות השיבה המגיעה לנו. היום אנחנו רואים מגמה מאוד מסוכנת של פאשיזם וגזענות בישראל”.  בסיכום אמר: “לאורך השנים ראינו הרבה מזימות של הציונות, אבל מעולם לא ראינו נכונות לנסות את פתרון שתי המדינות. פתרון של מדינה אחת הוא לא ריאליסטי – התנועה

הציונית לא תוותר על המפעל שלה, וקל לה יותר לקבל מדינה פלסטינית בצדה”.

    המפגשים חידדו את ההבנה, כי בעשורים האחרונים, וביתר שאת מאז עליית בנימין נתניהו לשלטון ב-2009, שיח השלום ורעיון שתי המדינות חוו דעיכה. בשיח הפוליטי הנוכחי בישראל רווחים מונחים כגון “ניהול הסכסוך” ו”צמצום הסכסוך”. שלושת מפגשי סמינר מק”י בנושא הכיבוש רעננו את שיח שתי המדינות ואת שיח השלום. חיוני להשיב את השיח הציבורי לפסי ההידברות בין הישראלים לפלסטינים, ובכך לקדם את הרעיון היחיד שבאפשרותו להבטיח שלום בר קיימא: הקמת מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה מזרח ירושלים  בצד ישראל.

עוד בנושא