ב-11 בספטמבר, שבועיים לפני שוועדת טרכטנברג פרסמה את המלצותיה, פרסם המוסד לביטוח לאומי מסמך כלכלי-חברתי חשוב, שכותרתו: “מתווה לחיזוק מעמד הביניים ולצמצום עוני ואי-שוויון”. המחברים – דניאל גוטליב, מירי אנדבלד ואלכס פרומן, מבהירים כבר בפתח המסמך, כי הוא חובר בתגובה להתגייסות הציבורית חסרת התקדים בדרישה לכונן בישראל צדק חברתי.

מומחי הביטוח הלאומי הכינו בעצם מסמך נגדי להמלצות של ועדת טרכטנברג, הכולל הצעות מעשיות בעלות כוללת של 15 מיליארד שקל, אשר ימומנו באמצעות העלאת שיעורי המס על העשירים. אך הדוח שונה לא רק בהיקף השינויים המוצעים, אלא גם באופיים: הם כוללים שיפור מובהק בממדי האי-שוויון והעוני, יחד עם חיזוק מעמד הביניים, הגנה על מערכות החינוך והבריאות, שיפור השכר ותנאיי העבודה ופתרונות בתחום הדיור.

יותר מסים על העשירים
מומחי הביטוח הלאומי הקדימו תשובה לשאלה הידועה של שר האוצר: מאיפה יבוא הכסף? הם הכינו מתווה של הגדלת הכנסות המדינה באמצעות צמצום ההטבות שניתנו לבעלי ההכנסות הגבוהות במס הכנסה, כך ששיעורי המס ישובו לרמה של 2004. הצעד הזה יוסיף להכנסות המדינה 13 מיליארד שקל מדי שנה. נוסף לכך, הם מציעים לעצור את ההפחתה במס חברות, ובמקום זאת להגדילו ב-1% (תוספת לתקציב של מיליארד שקל).

הצעה נוספת היא – להנהיג מס עיזבון, שיחול על ירושות גדולות, ואשר יכניס 4 מיליארד שקל.

נושא חשוב בתחום המיסוי הוא ההצעה להגדיל את השתתפות המעסיקים במימון הביטוח הלאומי ולהנהיג מחדש את המס, אשר באמצעותו מממנים המעסיקים חלק מהוצאות הבריאות (בעבר הוא נקרא מס מקביל).

בתחום הורדת מסים הם מציעים להפחית את שיעור המע”מ על מוצרי מזון בסיסיים ל-7.5%, ובדרך זו לחסוך למשפחות, ובעיקר העניות, 4 מיליארד שקל.

כדי להבטיח נקודת מוצא טובה יותר לילדים משכבות עניות ובינוניות, אשר אינן נהנות מההטבות לחיסכון לפנסיה, מציע הביטוח הלאומי להעניק לכל ילד בעשירונים 7-1 “מענק העצמה”, בו יוכל לעשות שימוש ללימודים או למטרה שונה לאחר שימלאו לו 18 שנה.

אכיפת שכר מינימום, עובדי קבלן
כמי שבידיהם הנתונים על ההכנסות של כל התושבים, יודעים בביטוח הלאומי, כי שורש הבעיה החברתית הוא שכר נמוך ואי-אכיפה של חוקי השכר והעבודה. לכן מציעים מחברי המתווה גם להעלות את שכר המינימום וגם לאכוף את חוק שכר מינימום וייתר חוקי העבודה.

בביטוח הלאומי גם הקדימו את ההסתדרות, אשר הודיעה על סכסוך עבודה כללי בתביעה להעברת עובדי קבלן להעסקה ישירה, והם כוללים את ההצעה הזאת בין המלצותיהם לקידום השוויון החברתי ולצמצום העוני.

בהכירם את המצב המביש בשירות המדינה וברשויות המקומיות, מציעים בביטוח הלאומי לבטל את כל דרגות השכר במגזר הציבורי, הנופלות משכר המינימום.

להתייחסות מיוחדת זוכים האקדמאים בשירות הציבורי, כמו העובדות הסוציאליות, אשר מתחילים לעבוד בשכר מינימום. הביטוח הלאומי מציע לקבוע שכר מינימלי לאקדמאים, שיהיה גבוה משכר המינימום.

הגדלת קיצבות וביטוח אבטלה לכולם

אחד הצעדים החריפים שנקט נתניהו כשר אוצר ב-2003, היה – קיצוצים דרסטיים בקצבות הביטוח הלאומי. צעדים אלה שיישומם נפרס על פני שנים, היו סיבה עיקרית לגידול במספר העניים, ובעיקר – מספר הילדים העניים.

כדי להקטין את שיעורי העוני, הגבוהים במיוחד בקרב הערבים, מציע הביטוח הלאומי להגדיל את קצבות הילדים ואת הקצבה להבטחת הכנסה שקוצצו.

הביטוח הלאומי מציע גם לתקן את העיוות הקיים, ולהחיל את ביטוח אבטלה גם על שכירים, ששכרם מחושב לפי שעה או לפי שכר יומי. תיקון זה יבטיח דמי אבטלה גם לעובדים אלה, הסובלים במיוחד מפיטורים ואבטלה.

הפסקת הפרטת החינוך
הביטוח הלאומי, כמוסד לביטחון סוציאלי, אינו עוסק ישירות בחינוך ובבריאות. אולם במתווה שהכינו במוסד התייחסו באופן מפורש למצב המחמיר בתחומים אלה, המקשה במיוחד על משפחות עם ילדים.

ההצעה הברורה של הביטוח הלאומי היא – להפסיק את הפרטת מערכת החינוך, המתבטאת בתשלומים גדלים של ההורים, ולהבטיח חינוך חינם באמת קודם כל בגן הילדים (מגיל 3) ובחינוך היסודי.

סיוע בשכר דירה
הביטוח הלאומי מציע, כי הממשלה תסייע בסכום של 800 שקל לחודש לכל משפחה, שהכנסתה נופלת מהחציון של ההכנסות, וזאת כדיו במימון הוצאות הדיור.

סיכום
חשיבות המיוחדת של המתווה, שהכין הביטוח הלאומי, היא בכך, שמוסד ממלכתי בעל מוניטין בתחום המחקר הכלכלי-חברתי מאמץ את הדרישות של המחאה החברתית ובונה מסגרת לשינויים עמוקים בתקציב המדינה. בכך הוא יצר תשתית לתביעה העיקרית של ההפגנה ב-29.10 ושל שביתת העם ב-1.1 – תקציב חברתי לשנת 2012.

נוסף לכך, המתווה מוכיח, שגם מבלי לבצע את הקיצוץ הנחוץ בתקציב הביטחון, ניתן לערוך שינויים כאלה בתחום המיסוי ותשלומי המעבידים, שההכנסות מהם יממנו את כל ההצעות לצמצום אי-השוויון ולהקטנת ממדי העוני בישראל.

לקריאת המסמך המלא של הביטוח הלאומי (קובץ פי.די.אף)