“רבע מיליון ילדים ילכו לגני ילדים בתחילת שנת הלימודים הבאה” – הכריז ראש הממשלה נתניהו, לאחר שהממשלה אישרה (8.1) להקציב 1.6 מיליארד שקל בשנת 2012, למימון חינוך חינם לבני 3 ו-4. אין ספק, שהחלטה זו היא פרי המחאה החברתית של הקיץ האחרון, שהעלתה לסדר היום את ההוצאות הגבוהות של ההורים למימון החינוך בגיל הרך. יחד עם זאת, היא מושפעת גם מהכנותיו של נתניהו לבחירות הקרובות לכנסת.

חוק חינוך חינם מגיל 5 חוקק עוד ב-1949. בשנת 1984, אישרה הכנסת את החלת חוק חינוך חינם גם על בני 3 ו-4, וקבעה, כי הביצוע יימשך 6 שנים. אולם בשנים 1998-1985, ממשלות הליכוד והעבודה התחמקו מביצועו, באמצעות דחיית מועד הביצוע במסגרת “חוק ההסדרים”. ב-1994 הנחתי על שולחן הכנסת הצעת חוק, שנועדה לחלץ את החוק מ”חוק ההסדרים” ולקבוע מתווה לביצועו. ממשלות פרס (1996-1995) ונתניהו (1999-1996) התנגדו להצעת החוק. נציגי האוצר הפעילו אז לחץ כבד על ח”כ עמנואל זיסמן (העבודה), יו”ר ועדת החינוך של הכנסת, כדי שיעכב את החקיקה, אך זיסמן התעקש להמשיך בה. בינואר 1999, כאשר הכנסת כבר נערכה ליציאה לפגרת בחירות, שינתה ממשלת נתניהו את טעמה והודיעה על תמיכתה בהצעת החוק שקבעה, כי יוחל מייד ביישום החוק, וכי תוך עשור יהיה חינוך חינם לכל בני 4-3. גם אהוד ברק, שהתמודד על ראשות הממשלה, הודיע על תמיכתו בחוק.

אולם בפועל, החוק יושם רק בשני צווים (1999, 2001), ולאחר מכן הוא לא בוצע משום שלא תוקצב. בשנת 2009, הכניסה ממשלת נתניהו סעיף לחוק ההסדרים, לפיו דחתה שוב את ביצוע החוק שלא בוצע לעוד שש שנים. אך שוב, החוק לא תוקצב, בטענה שלמשרד החינוך ישנם יעדים חשובים יותר. וכך חלפו להן 28 שנים מאז חוקק החוק לראשונה, ומאז החקיקה החוזרת – 13 שנה, ורק עכשיו יזם הגנן הלאומי נתניהו החלטת ממשלה בדבר מימונו.

משמעות החלטת הממשלה
רוב הילדים בני 4-3 לומדים כבר היום בגני טרום חובה. בקרב הילדים היהודים לומדים בגני הילדים 85% מבני השלוש ו-92% מבני הארבע, ואילו בקרב הילדים הערבים – 78% מבני שלוש ו-83% מבני ארבע. ההורים של שני שלישים מהילדים בגני טרום חובה מחויבים בשכר לימוד (הנקבע לפי הכנסה לנפש), ואשר נע בין כמאה שקל בדרגה הנמוכה ל-850 שקל בדרגה העליונה. מחצית מההורים משלמים לפי הדרגה העליונה. הודות לצווי הביצוע שהוזכרו לעיל, כשליש מהילדים בני 4-3, המתגוררים ביישובים עניים מאוד, וכן בהתנחלויות ובאזורי עדיפות לאומית, כבר לומדים חינם בגני הילדים. המשמעות היא, כי מתוך כ-350 אלף ילדים בני 4-3 (לא כולל חינוך מיוחד), ההורים של 230 אלף משלמים שכר לימוד חודשי.

מכאן, שהחלת חינוך חינם על כל בני 4-3 משמעותה כפולה: ראשית, להבטיח גנים וגננות לכ-40 אלף ילדים שאינם מבקרים כלל בגן; שנית, לממן מתקציב המדינה את שכר הלימוד, שעד כה שילמו ההורים, וגם את המימון של הרשויות המקומיות (ביישובים שמשלמים בהם שכר לימוד, הרשויות המקומיות מממנות 25% מעלות הגנים). נתניהו הבטיח, כי עד תחילת שנת הלימודים הבאה (סוף אוגוסט השנה), ייבנו 2,000 כיתות גן. האם זה מעשי, כאשר צריך לאשר תוכניות בנייה ולבנות? או אולי ייאלצו רשויות מקומיות לפתוח גנים במבנים פרטיים, המותאמים לשמש גנים באיכות ירודה? המכללות להכשרת עובדי הוראה הבהירו, שהכשרתן של 2,000 גננות מוסמכות חדשות, אשר יאיישו את הגנים, תימשך שנים. אז מי ילַמד בגנים? יכול להיות ש”הפתרון”, אליו חותר נתניהו, הוא דווקא במסגרת הפרטה של החינוך בגיל 4-3. בין גני טרום-חובה המתוקצבים, ישנם גנים עירוניים, אך גם גנים הרשומים כעמותות או כעסקים. בעשור האחרון, רשויות מקומיות ביישובים ערביים הפריטו גנים רבים, שעברו לניהול גופים פרטיים.

מניין יבוא הכסף?
מעבר לאי-בהירות לגבי עצם מימוש החלטת הממשלה בדבר חינוך חינם לכל הילדים בני 4-3 כבר באוגוסט הקרוב, עומדת השאלה של מימון ההחלטה. החלטת הממשלה, שהגדילה את תקציבי משרד החינוך ב-1.6 מיליארד שקל, למימון נושא הגנים, ובסכום דומה את התקציב הצבאי, כרכה זאת בקיצוץ של 4% בכמעט בכל משרדי הממשלה, כלומר בתקציבים אזרחיים שונים. וכך יוצא, שמימון תוספת הגנים בא על חשבון תוכניות חברתיות, פיתוח תשתיות, תקציבים לרשויות המקומיות, ועוד.

נתניהו, נאמן לגישה הניאו-ליברלית, לפיה אסור להגדיל את ההוצאה הציבורית האזרחית, הודיע כי הקיצוץ נחוץ, כדי שהגדלת התקציב לגנים לא תגרום לפריצת מסגרת התקציב לשנת 2012, כפי שאושרה בזמנו.

אך לקיצוץ ישנה חלופה זמינה, שאפילו פורסמה מטעמו של מוסד ממלכתי. במסמך “מתווה לחיזוק מעמד הביניים ולצמצום העוני ואי-השוויון”, שפרסם הביטוח הלאומי ב-ספטמבר 2011, נעשה חישוב מאיר עיניים. מסתבר, כי החזרת שיעורי מס ההכנסה ומס החברות לרמה ששררה ב-2004, כלומר ביטול הטבות המס שניתנו בשבע השנים שחלפו לבעלי ההכנסות הגבוהות, הייתה מספקת לתקציב המדינה תוספת של 13 מיליארד שקל בשנה – פי 10 בערך מהסכום הנוסף שהקציבה הממשלה למימון הגנים

עוד על המסמך של הביטוח הלאומי – “דוח הביטוח הלאומי מגבה את המחאה” / תמר גוז’נסקי