הוועדה לקידום מעמד האישה קיימה אתמול (שלישי) דיון לבדיקת יישום ההמלצות של הוועדה הבין-משרדית למניעה וטיפול בתופעת האלימות במשפחה. לפני כשנה וחצי אושרו המלצות הוועדה, והועברה החלטת ממשלה שאימצה את תכנית הפעולה ליישום המלצות הוועדה בהקדם.

הדיון אתמול סבב סביב שאלת היעדר תקצוב תכנית הפעולה הלאומית. ועדת השרים למאבק באלימות שאימצה את עיקרי תכנית הפעולה, לא קבעה את היקף התקציב שיוקצה לתכנית זו ואת המקורות התקציביים למימושה. על פי הערכה של המשרד לביטחון הפנים, עלות התכנית היא כרבע מיליארד שקלים בפריסה לחמש שנים – כ-50 מיליון שקל לשנה.

משרד הרווחה גיבש תכנית הכוללת את סעיפי התכנית השונים, לרבות התייחסות לתקציבי הפעולה ולעלויות תקני כוח האדם. בתכנית זו, העלות התקציבית לשנת 2018 הוערכה בכ-47 מיליון שקל, ולשנת 2019 הוערכה בכ-50 מיליון שקל.

בישיבה חשף משרד האוצר כי התוספות התקציביות שהועברו למשרד הרווחה לצורך יישום התכנית, הנן של 20 מיליון שקל בשנים 2018-2017, וכי 9 מיליון שקל נוספים צפויים להינתן למשרד הרווחה עבור שנת 2019.

יו”ר הוועדה, ח”כ עאידה תומא-סלימאן (חד”ש – הרשימה המשותפת) הגיבה בזעם, ואמרה כי בעבר הובטח לה על ידי משרד האוצר כי בשנת 2019 לבדה יועבר למשרד הרווחה תקצוב בגובה 30 מיליון שקל עבור התכנית הלאומית. “זה משגע ומטמטמם את השכל”, אמרה תמא-סלימאן. “כשאמרתם עוד 8 מיליון ועוד 12 מיליון בשנתיים הקודמות זה הכל היה תרגיל כדי שנחשוב שיהיה עוד תקציב תוספתי של 30 מיליון בשנת 2019. זה סקנדל של הממשלה מה שנחשף עכשיו, אם לא היינו חופרות וחופרות זה היה מתגלה רק בתקציב הבא. זה הסכם דל. יישאו באחריות על זה השרים שלא רצו להגיע ולענות על השאלות. חיינו אפילו לא שווים את ה-30 מיליון לשנת 2019. אם ירצחו עוד נשים בשנת 2019 – דמן הן על השרים שיושבים ומתעצלים בצורה כל כך ברורה. אנחנו לא מטומטמות, לא מורחים אותנו בצורה כזאת”.

לקראת הדיון, מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדק את תקצוב התכנית עד כה, ומצא כי בעוד תקציב התכנית היה אמור לעמוד על כ-250 מיליון שקל לכלל המשרדים בפריסה לחמש שנים, קשה להבין איזה חלק מתקציב זה הועבר בפועל למשרדים. במסמך שהכין מרכז המחקר נכתב כי התקבלו נתונים רק על תוספת תקציב שהועברה למשרד הרווחה, וכי מנתונים חלקיים אלו קשה להעריך מה היקף התקציב הכולל שהוקצה ליישום התכנית בשנים 2017 ו-2018, וכן מה התקציב המיועד לשנים הבאות. כמו כן, לא ניתן לדעת מה שיעור התקציב התוספתי מכלל התקציב המיועד בפועל ליישום התכנית.

ח”כ תומא-סלימאן הוסיפה: “קיימת תכנית לאומית. צוותים מקצועיים ישבו עליה. אבל ברגע שאין תקציב, זה אומר שלא קיימת החלטה פוליטית כדי לבצע את התכנית”. עוד אמרה כי “לצערי הרב – החיים שלנו אפילו לא שווים את הגרושים האלה. אני מיולי עד עכשיו מנסה לקבל תשובה כדי להבטיח לי את שאר הכסף. זאת לא עבודה של חברי כנסת להבטיח תקציבים למשרדי ממשלה ממשרד אחר. אני מתווכת. זאת לא אמורה להיות העבודה שלנו. אבל אנחנו נמשיך להיאבק. אבל שלא ישלו אותנו – הממשלה הזאת לא ראתה לנכון להקציב 50 מיליון שקל כדי לנסות להגן על הנשים”.

ח”כ דב חנין (חד”ש – הרשימה המשותפת) הדגיש כי “אומרים שרוצים להפחית אלימות, ויש תכניות אבל הן לא מתוקצבות. מצד שני – אותה ממשלה מקדמת תכניות להפציץ את החברה הישראלית בנשק. או שיש אחד לא יודעת מה היד השנייה עושה, או שיד שנייה עושה והיד האחת רק מדברת”.