ועידת מק”י ה-26 הסתיימה במוצ”ש, ה-17 במרץ, בנצרת בסימן ההתחדשות. הוועידה נפתח ביום חמישי, באירוע בו השתתפו כאלף צירים ואורחים/ות, יהודים/ות וערבים/ות, שמילאו את אולם “גני הגליל” שליד חיפה. בין הנוכחים היו ראשי ערים ומועצות מקומיות, חברי כנסת, פעילות ופעילי מק”י וחד”ש מסניפים שונים, משלחות של מפלגות קומוניסטיות ושמאל מאירופה ומשלחת של מפלגת העם הפלסטיני. באירוע הופיעו הזמרת אמל מורקוס ולהקתה, ולהקת היפ-הופ דאם.

הוועידה נפרדה בתשואות רמות וממושכות מחברי הנהגה ותיקים, שפרשו ממוסדות הוועד המרכזי לאחר עשרות שנות פעילות. בדברים בפני צירי הוועידה, סיפר בנימין גונן, הפעיל האיגוד-מקצועי הוותיק, על הצטרפותו לשורות הנוער הקומוניסטי עוד בתקופת המחתרת, על פעילותו בשליחות המפלגה בהסתדרות, ובכלל זה בהנהגת ההסתדרות, ועל השנים הקשות, בהן מילא את תפקיד מזכ”ל בנק”י – השנים שלאחר הפילוג של 1965.

חברת הכנסת לשעבר תמר גוז’נסקי, חברת הלשכה הפוליטית, שהייתה חברת הנהגת המפלגה עשרות שנים וערכה את “זו הדרך” מראשית שנות ה-80, הדגישה בדבריה לצירים את החשיבות של קידום צעירים להנהגת המפלגה: “לכולנו חשוב לקדם צעירים. אבל זאת לא ניתן לעשות, בלי שחברים ותיקים יפנו את מקומם”.

“בוועידה התקיימו ויכוחים, ואף ויכוחים נוקבים, שנוהלו, וזאת חשוב להדגיש, באווירה חברית ובהתייחסות עניינית”, אמר מוחמד נפאע, מזכ”ל מק”י, בדברי הסיכום. “אני מקווה, כי בכל הוועידות שלנו ובכל הישיבות שלנו תשרור אווירה, כמו שזו שאיפיינה את ועידתנו זו: אווירה של הקשבה ושל אומץ, גם בנקיטת ביקורת; בין אם ביקורת אידיאולוגית ובין אם ביקורת ארגונית”. בהתייחסו לצירים הצעירים הרבים שנכחו בוועידה, השתתפו בדיוניה, והעלו את שאלת הדור הצעיר במפלגה, אמר נפאע: “חשוב מאוד, שבוועידה הזו ייבחרו לוועד המרכזי חברים חדשים, צעירים. חשוב שתהיה התחדשות. העבודה המשותפת של חברים ותיקים ומנוסים יחד עם חברים צעירים, היא ערובה להצלחת עבודת המוסדות המפלגתיים” (סקירה של דברי נפאע תובא בגיליון הבא של “זו הדרך”). ואכן, לוועד המרכזי ולוועדת הביקורת המרכזית, נבחרו בוועידה ה-26 חברות וחברים צעירים רבים, שהוכיחו עצמם במחאה החברתית, באוניברסיטאות, בקרב נשים, במאבקי עובדים ובהנהגת בנק”י.

צירי הוועידה דנו בשיפור הארגון בסניפי המפלגה ובמחוזות, בהתמודדות הרעיונית עם גישות מתחרות, בניסיון שנלמד מתנועת המחאה החברתית, ובשאלות תיאורטיות ואידיאולוגיות שנידונו בדו”ח לוועידה. עשרות הצעות לשינויים ולתיקונים בדו”ח לוועידה הוצעו בידי הצירים, ורבות מהן אומצו בידי הוועידה, לאחר דיון והצבעה. עוד הוצעו בידי הצירים הצעות להחלטות פוליטיות, עליהן החליטה הוועידה בתום דיוניה. מקום מרכזי בדיונים תפסה הסכנה של הידרדרות למלחמה אזורית חדשה, אליה מובילה מדיניותה הימנית של ממשלת נתניהו. “המפלגה הקומוניסטית הישראלית יוצאת מוועידתה ה-26, בקריאה ברורה: ‘למנוע את ההידרדרות למלחמה, להיאבק למען סיום הכיבוש והשגת השלום'”, אמר נפאע.

החלטות הוועדה ה-26 של מק”י

בדברי הפתיחה של הוועידה אמרה ח”כ לשעבר גוז’נסקי: “מול ההכנות למלחמת טילים, מול הכיבוש והדיכוי הלאומי, מול ממשלת ההון, החונקת את המרחב הדמוקרטי – אנו מציבים חלופה אמיתית של שלום צודק, של שוויון, של הגנה על זכויות העובדים והנשים, של צדק חברתי ושלום יציב. ממשלת הימין בראשות נתניהו מובילה במכוון להסלמה צבאית, כדי שהדי פיצוץ טילים יסיטו את תשומת הלב של העם בישראל מאסון ההפרטה, מגידול הפערים החברתיים והלאומיים וממצוקת הדיור המעמיקה. מדיניות הרחבת ההתנחלויות, הנצחת הכיבוש ומרוץ החימוש, שאותה מגבה ממשל אובמה, היא החוסמת את הדרך לשלום ישראלי-פלסטיני צודק ויציב, שבמרכזו – מדינה פלסטינית עצמאית, שבירתה ירושלים המזרחית, ופתרון של שאלת הפליטים בהתאם להחלטות האו”ם. אנו תומכים בדרישה של אש”ף, נציגו של העם הפלסטיני, לחברות מלאה של פלסטין באו”ם, ומברכים את חברותינו שניהלו, יחד עם איחוד הנשים הפלסטיניות, קמפיין בנושא חשוב זה.

“במקום בו מתקיימת ועידתנו ה-26 נערכה אחת השביתות הראשונות בארץ, בה השתתפו יחד פועלים יהודים וערבים. ב-1924, במהלך הקמת מפעל המלט נשר, הכריזו 270 הפועלים היהודים על שביתה בדרישה להעלאת שכר. בניגוד לעמדתה של ההסתדרות, הם ביקשו וקיבלו את הסכמתם של פועלים מצרים, שהובאו למקום כפועלים מומחים, להצטרף לשביתה. השביתה המשותפת השיגה את מטרותיה. מפלגתנו הקומוניסטית, מאז ייסודה ב-1919, השקיעה את מיטב מאמציה בבניית שותפות מאבק של פועלים יהודים וערבים, של נוער יהודי וערבי, של סטודנטים יהודים וערבים, של נשים יהודיות וערביות. זו גם הייתה תרומתנו הייחודית למחאה החברתית חסרת התקדים בקיץ 2011, אשר הקיפה מאות אלפי ישראלים, שקראו יחד: ‘העם דורש צדק חברתי!’. מול הלאומנות והגזענות, אני מציבים את אחדות המאבק הדמוקרטי ואת זכויות המיעוט הלאומי הערבי; מול גל ההפרטה, אנו מציבים את אחריות המדינה לשירותי החינוך, הבריאות והרווחה; מול המגיפה של עובדי הקבלן וחברות.

“מעל בימת ועידתנו, אנו שולחים ברכת עידוד לחברינו ולכלל הפעילים במאבקים המעמדיים והחברתיים. השביתות של העובדות הסוציאליות, של הרופאים, של האחיות, של הסגל הזוטר באוניברסיטאות, של פועלי חיפה כימיקלים, של עובדי הרכבת; השביתה הארצית למען עובדי הקבלן; השביתות של הרשויות המקומיות – רשמו דפי הקרבה ואומץ במערכה מול המעבידים הפרטיים ומול ממשלת ההון הגדול”.

גוז’נסקי ברכה את האורחים מחו”ל שהגיעו כדי לקחת חלק בדיוני הוועידה: חואקים דה-פונסקה, חבר המחלקה הבינלאומית של מפלגת העובדים הבלגית; פרופ’ מרי דיוויס, חברת ההנהגה במפלגה הקומוניסטית הבריטית; אלני מאברו, חברת הלשכה הפוליטית, וג’ורג’ קוקומאס, חבר המחלקה לקשרי חוץ של המפלגה הפרוגרסיבית של העם העובד בקפריסין (מפלגת אק”ל); יורגן ניינג, חבר המחלקה הבינלאומית של הברית האדומה-ירוקה של דנמרק; בטינה יורגנסן, יושבת-ראש המפלגה הקומוניסטית הגרמנית; אוליבר שרדר, ראש המחלקה הבינלאומית של מפלגת השמאל הגרמנית; קוסטאס פפדאקיס, חבר מזכירות הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית היוונית; ניקולה אטאלמי, חבר הלשכה הפוליטית של מפלגת הקומוניסטים האיטלקים; ג’ואו אוליברה, חבר פרלמנט מטעם המפלגה הקומוניסטית הפורטוגזית; קים בויש, חבר הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של עמי ספרד וסגן-נשיא הפדרציה העולמית של האיגודים המקצועיים. הקומוניסט היווני בירך את באי הוועידה בשם המשלחות הזרות והדגיש את תקפיד מפלגתה בעקבות המשבר הפוליטי, החברתי והכלכלי הפוקד את ארצו – תולדה של המשבר הקפיטליסטי העולמי.