בתזכיר חוק שהפיץ משרד האוצר לפני כניסת חג הסוכות נכתב כי עובד שסירב להתחסן או להיבדק יהיה זכאי לדמי אבטלה רק לאחר 90 יום, בדומה למי שהתפטר. “בהתאם לכך, ועל מנת לא לתמרץ עובדים לא להתחסן בכדי לקבל דמי אבטלה בזמן שאינם רשאים להגיע לעבודה, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי כך שעובד אשר פוטר או התפטר עקב סירובו להתחסן או להיבדק יהיה זכאי לדמי אבטלה רק לאחר 90 יום בדומה למי שהתפטר מעבודתו מרצונו. בנוסף, במקרה בו המעסיק לא פיטר את העובד אלא הוציא את העובד לחופשה ללא תשלום (להלן – חל”ת) היא לא תיחשב כחל”ת ביוזמת המעסיק לצורך זכאות לדמי אבטלה”, נכתב בתזכיר החוק. משמעות התזכיר היא שמשרד האוצר מגביר את הלחץ על מתנגדי החיסונים – ודורס את זכויות העובדים בדרך.

ח”כ אבתיסאם מראענה (העבודה) כתבה נגד המהלך של שר האוצר ליברמן ומשרד האוצר: “מה שהאוצר מקדם לא ראוי ולא הוגן, ואסור שזה יעבור”. אנשי המוסד לביטוח לאומי מדגישים כי אגף התקציבים במשרד האוצר יזם את המהלך, וכי יש לאשר זאת בחקיקה בכנסת ובאישורו של שר הרווחה מאיר כהן.

צעד זה של האוצר משרת את המעסיקים, מגביר את חוסר האמון בממסד מצד מתנגדי החיסונים והמתלבטים ופוגע במאמץ לחיסון כלל האוכלוסייה. נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, כתב: “הדרישה שעובדים יתחסנו או יעשו בדיקות היא צעד לגיטימי. אנו תומכים באופן מלא ביוזמה החדשה, שנועדה ליצור סביבת עבודה בריאה ובטוחה לעובדים בישראל ובריאות הציבור בכללותו, תוך חיזוק הסביבה העסקית והכלכלה הישראלית”. מדברים אלה מתברר שהצעת החוק לא נועדה לעודד את העובדים להתחסן, אלא לחזק את המעסיקים וליצור עבורם מנוף לחץ נוסף על העובדים בדמות “שלילת דמי אבטלה”. ח”כ עופר כסיף (חד”ש – הרשימה המשותפת) צייץ לפני כמה ימים: “שקיפות בנושא הקורונה איננה רק הדרך הנכונה מבחינה ערכית ודמוקרטית. זו גם הדרך הנכונה להתמודדות עם הפחדים מהתחסנות ועם תיאוריות קונספירציה הזויות”.