restbet restbet tv restbet giriş restbet restbet güncel restbet giriş restbet restbet giriş restizle betpas betpas giriş pasizle betpas betpas giriş pasizle iskambil oyunları rulet nasıl oynanır blackjack nasıl oynanır evden eve nakliyat malatya rent a car malatya rent a car parça eşya taşıma evden eve nakliye şehirler arası nakliyat ofis taşıma sex shop istanbul sex shop ataşehir sex shop eşya depolama uluslararası nakliyat ev depolama nakliyat eşya depolama tuzla eşya depolama eşya depolama fiyatları depolama istanbul eşya depolama şirketi ofis taşıma bostancı nakliyat üsküdar nakliyat şehirler arası nakliyat şehirler arası nakliyat ücretleri şehirler arası nakliyat

נציגי השב”כ סרבו להגיע לישיבת הוועדה לקידום מעמד האשה שדנה בעינויים

28 ביוני 2022

נציגי השב”כ סרבו אתמול (שני) להגיע לישיבה של הוועדה לקידום מעמד האשה שנערכה בכנסת. הדיון בוועדה נערך לציון היום הבינלאומי לתמיכה בקורבנות עינויים.  היו”ר הוועדה, ח”כ עאידה תומא-סלימאן (חד”ש – הרשימה המשותפת) הבהירה כי נציגי השב”כ שאישרו הגעה לדיון לא באו בטענה שהוא לא חסוי. “הם ידעו מראש שהדיון לא חסוי ולא ביקשו עד הבוקר דיון שכזה. זה כנראה לא הדיון שנציגי השב”כ ירצו להגיע אליו”, הוסיפה.

בדברי הפתיחה אמרה יו”ר הוועדה: “לא תכננתי שהדיון הזה יהיה כנראה האחרון. יש המון דברים שאנו רוצות לדון בהם ולזרז תהליכים. בעייני היום הזה מטרתו להסית את הזרקורים אל נושא עינויים ושימוש באמצעים לא מקובלים לפי האמנות הבינלאומיות בשיטות החקירות שמשתמשים בהם. הנושא היום הוא בעיקר חקירות השב”כ אבל גם עוסק בהטרדות ופגיעות מיניות על הנחקרים”.

תומא-סלימאן ציינה: “היום אנחנו מבינות שחלק מהפרקטיות שמשתמשים בהם בחדרי החקירות יכולים להיכנס תחת המושג הטרדה מינית כפי שנקבע בחוק הישראלי. אנחנו נוגעים בנושא שהבושה שמתלווה אליו היא האויב הכי גדול. הרבה אנשים מפחדים מהבושה של יחס החברה אליהם אם יחשפו מה שעבר עליהם. אתמול הודיעו לנו ששלושה אנשי שב”כ ישתתפו בדיון הזה. כאשר הם נרשמו הם ידעו שהדיון לא חסוי”.

מנכ”לית הוועד נגד עינויים, עו”ד טל שטיינר, אמרה: “חבל שלא הגיעו לפה נציגי השב”כ. זה ממחיש את ההשתקה של המדינה. אנחנו רואים פה תופעה. נאספו אצלנו שבעה מקרים של הטרדות מיניות קשות, קרבה מאיימת, אמירות מיניות משפילות ומזלזלות שנועדו לנצל את הרגישות הדתית והתרבותית כדי לשבור את רוחן. הייתה חקירה פלילית בשחד לאונס והתיק נסגר. יש אפס חקירות ואפס כתבי אישום וזה מצב שאי אפשר להסכים איתו יותר. אפילו בגואנטנמו מתעדים חקירות. מקרי אלימות מינית זה בדיוק המקרים של מילה מול מילה”.

היו”ר תומא-סלימאן: “ככל שהנחקרת מגלה יציבות בחקירה כך האמצעים כלפיה נעשים יותר קשים. כמי שמדברת רבות עם נחקרים על ידי השב”כ אני מכירה הרבה סיפורים ויש מחסום אדיר אצל הנחקרים והעצורות ללכת ולהתלונן באופן רשמי. הרגשת הבושה שמייצרת סיטואציה כזאת אי אפשר להבין אותה. הסיטואציה בחדר חקירות היא לא מילה מול מילה. החוקר במעמד יותר חזק מול הנחקרת ולנצל את הכוח הזה בצורה מחפירה זה מזעזע. תכף נשמע למה אין תיעוד”.

לדברי ראש מחלקת בירור תלונות נחקרים במשרד המשפטים, גיא אשר: “המבת”ן [מבקר תלונות נחקרים] פועל משנת 2014 ותפקידו לבצע בירור מקדים לעיתים במתכונת של חקירה לתלונות שהוגשו על ידי מי שנחקרו בשב”כ – אז אנו מבצעים חקירה שבסופה אנו מגישים את הממציאים לפרקליטות וזאת פרקטיקה אחת שהיחידה עוסקת בה. מאז 2018 מקיים המבת”ן מערך פיקוח על חדרי החקירות של השב”כ ומפקחי החקירה דוגמים חקירות שב”כ 24/7. המפקח מייצר שני תיעודים כשהמפקח חוזה באירוע חריג והוא כותב דו”ח צפייה. שכללנו את המערך מבחינת האיכות הוויזואלית. ככל שיש אירוע חריג הוא מדווח בקשת רחבה של אירועים. המפקח ראה אירוע רפואי זה אירוע חריג מבחינתו והוא ידווח. ההנחיה היא מרחיבה”.

ח”כ תומא-סלימאן שאלה: “אם המפקח לא הבין או החליט שהאירוע לא חריג אז לא תדע שהיה אירוע. ההחלטה הראשונית היא בידי המפקח שצופה. האם יש נוהל ברור שמגדיר מה זה אירוע חריג?” ועל כך השיב אשר: “למפקח יש שיקול דעת מאוד מרחיב. אנו לא רוצים לצמצם אירועים. יש נוהל פנימי שמצויין לפקח כיצד הוא עובד ופועל. בנוסף יש שיקול דעת ושכל ישר ועקרונות על פי חוק. הנוהל הזה מסווג. הנוהל מורכב גם מהנחיות בעל פה”. שלומי אברמזון מפרקליטות המדינה: “אם יש נגיעה בנחקרת אז יש אירוע חריג. אם יש אמירה מינית המפקח ידווח על כך. קבוצות הייחוס שגברתי מוטרדת מהן המפקח לא עובד שב”כ הוא איש חקירות לשעבר לא מהשב”כ שיודע מה לחפש ומהדיווחים רואים שהם מדווחים על אירועים חריגים”.

היו”ר הקשתה: “אני מנסה לחשוב מה יכול להיות מסווג בהוראות שמתבססות על חוקים ואמנות בינלאומיות? אי אפשר להסביר את זה ובלתי מתקבל על הדעת שאומרים לנו תסמכו עלינו. יש לנו הוראות ונהלים מסווגים. המפקחים יזהו מתי יש דבר חריג ואחר כך לא נקיים חקירה ובשפה פשוטה אומרים לנו תסמכו עלינו. אם מפקח יושב וחושב שהוא רואה דבר נורמאלי והנחקרת מתלוננת והיא גיבורה אבל המפקח לא רשם את האירוע הזה והסיטואציה לא הוקלטה והמילה שלה לא שווה למילה של החוקר אז על מה אנחנו מדברים?”

ראש המבת”ן: המפקחים מפקחים וזה נועד ליצור הרתעה בשב”כ שיכול להיות בכל רגע פיקוח. מדוע לא מתעדים חקירות שב”כ זה לא לפתחי”. אברמזון: “אין מקום להטרדות מיניות בחקירות שב”כ או חקירות בכלל. עברתי על מסמך הוועד וקשה להבין מי חתום על נייר העמדה הזה. יש פה ציטוטים ללא שמות. נאמרו פה הרבה מילים גדולות, השתקה, טיוח ואני יודע לבחון ממציאים אם יש ראיות. כל התיקים נחקרו ונבדקו וכל פונה מקבל תיק סגירה מפורט ואז אפשר להחליט האם יש פה תופעה או טיוח. עוד נתון שלא עלה פה הוא שבכל חקירה של אישה נמצאת נציגה שהיא לא חוקרת וההנחיות שלהן לדווח אם היא רואה אירוע חריג. אם יהיה מגע היא תדווח. ב-2021 מכל ה-75 תלונות שהוגשו למבת”ן רק 67 תלונות היו נגד חוקרי השב”כ ויש רק תלונה אחת של אישה למבת”ן”.

עו”ד שטיינר: “נאמר שאם כל התלונות נדחות אז באף אחת לא היה דבר. אם 1400 תלונות נדחות כנראה ש-1400 מתלוננים הם שקרנים. אם זאת תשובתכם אז מסקנתי היא שהבעיה היא לא חוסר היכולת של המדינה לבצע חקירות תקינות אלה חוסר הרצון שלה לעשות את זה. האם אתם חושבים שתוצאות של 1400 תלונות בלי שום כתבי אישום וכמעט ללא שום חקירה פלילית בלי שום תוצאה בשטח האם אתם עושים עבודתכם נאמנה?” אברמזון השיב: “היו אירועים שפתחו חקירות פליליות והיו צעדים פיקודיים, שינויי נהלים והיו לא מעט תיקים שהפכנו כל אבן והגענו למסקנה שעולה קושי עם מהימנות המתלונן או מצאנו שאין ראיות מספיקות”.

היו”ר תומא-סלימאן שאלה שוב: “אנחנו יודעות כמה מהתיקים שמגיעים לפרקליטות על הטרדות מיניות מגיעות לכתב אישום ואלה לא אנשים שמואשמים באירועים חמורים. בלתי מתקבל על הדעת שיש רק חמש תלונות של נשים במשך שנתיים. אני חושבת שיש פה פגם שאי אפשר לעבור עליו על הסדר. אם אין תיעוד ואי אפשר לבדוק בדיעבד את הסרטונים והאישה צריכה להתפלל שהמפקח בדיוק דגם את החקירה והחליט שזה אירוע חריג עם דו”ח והיא צריכה להתפלל שראיתם זאת כאירוע חריג ופתחתם חקירה ולא סגרתם אותה כפי שקורה ברוב התלונות. הפגם הוא שאין תיעוד ואין אפשרות לפרסם את הנוהל. אם אני לא יכולה לראות את הנוהל אני רוצה לדעת איך לא אמורים לחקור וזה מידע שמדינת ישראל להתגאות בו. בדמוקרטיה אמיתי צריך להגיד אלה הנהלים שאנו לא מרשים לחוקרים שלנו לעשות”. ראש המבת”ן: “נבחן את הבקשה לחשוף את נוהל המפקחים”.

היו”ר סיכמה: “הייתי רוצה לראות פה את נציגי השב”כ אם היה להם את האומץ – הייתי מארגנת דיון חסוי ויש לי מה לומר להם. יש דברים שלא מתקבל הדעת שהמדינה שותקת ומחפשת דרך להעלים את הנושא. העלמת עין תחת מעטה של מצב בטחוני זאת דריסת זכויות אדם ואני מודה לכם שהייתם מוכנים להגיע להבדיל מהשב”כ. אפנה ואבקש שמשרד המשפטים ישקלו להעביר לנו את הנהלים. אני לא רואה שום סיבה שהנהלים למפקחים של משרד המשפטים על השב”כ יהיו מסווגים. אני חושבת שהגיע הזמן שישקלו את תיעוד חקירות השב”כ ולא להסתמך על הזיכרון הטרי של המפקחים. יכולים לקבוע מתי משתמשים ומי בודק. בלי תיעוד זה העלמת ראיות”.

לקראת הדיון מסר הוועד נגד עינויים: “בישראל ובעולם מצוין יום ההזדהות עם קורבנות העינויים. גם היום, עשרים שנים מאז ניתן פסק הדין בבג”צ העינויים, מוסיפות להתקבל עדויות על גבי עדויות של נחקרות ונחקרים בחקירות משטרה ושב”כ על עינויים – לרבות חמורים במיוחד – כשמנגד מנגנוני הבקרה והפיקוח מגלים אזלת יד איומה. רק לפני כשבועיים הגשנו במהלך תקדימי פנייה לבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, בה ביקשנו מבית הדין לחקור את פשע העינויים כחלק מהחקירה שמנהל בית הדין בהקשר הישראלי-פלסטיני, זאת מתוך הבנה שמדינת ישראל אינה רוצה ואינה מסוגלת לטפל באופן ענייני בנושא ולהביא צדק לקורבנות”.

עוד בנושא