מכתבי האיומים שקיבל מנהל גימנסיה הרצליה, ד”ר זאב דגני, ממחישים מדוע פעל נכון כשסירב להכניס קציני צה”ל לבית ספרו. מורים ומחנכים בישראל נתונים דרך קבע לביקורת בכל הקשור, באופן ישיר או עקיף, לעבודתם החינוכית. אך הביקורת שהפנה הרמטכ”ל, גבי אשכנזי, אל ד”ר דגני, איש חינוך מוערך, לא נגעה כלל לאיכות עבודתו הפדגוגית. הרמטכ”ל גינה את סירובו של המחנך דגני לאפשר לקציני צה”ל להיכנס לבית הספר שהוא מנהל במסגרת פרויקט לעידוד המוטיבציה. האיומים ומכתבי הנאצה שקיבל דגני בעקבות עליית הפרשה לכותרות יכולים לשמש לרמטכ”ל חומר למחשבה על הנחיצות של ערכים דמוקרטיים מבוססים בישראל.

הפרויקט שדגני סירב לשתף פעולה בו הוא נדבך נוסף בצעדים שננקטו בתקופה האחרונה במערכת החינוך לעידוד “גיוס משמעותי” לצה”ל. מלבד מפגשי קצינים ומורים משרד החינוך מקיים כנסים למנהלים, יוזם הפקת חומרים חינוכיים ואף פועל לאיסוף מידע על תלמידים “בעייתיים” במטרה לטפל בהם נקודתית. התרבות המיליטריסטית נוכחת בציבוריות הישראלית, ובתוך כך במערכת החינוך, למן קום המדינה. היא נוכחת, גלויה וסמויה, בתוכנית הלימודים, בחגים, בטקסים, בסמלים, וגם בנוכחות פיסית של אנשי צבא בכיתות. ובכל זאת, הגל האחרון של יוזמות משרד החינוך הוא בבחינת עליית מדרגה משמעותית בחיזוק הערכים המיליטריסטיים בבתי ספר ובקרב בני הנוער. וזה קורה בלי דיון ציבורי מעמיק על מהות הפרויקטים, מטרותיהם והשלכותיהם על החינוך, החברה והדמוקרטיה בישראל.

ערכים מיליטריסטיים כוללים במהותם פתרונות כוחניים לקונפליקטים, דמוניזציה של האויב, אמונה עיוורת בצדקת הדרך, צייתנות, היררכיה נוקשה, אחידות. ערכים אלה נחוצים כנראה לצורך חינוך חיילים חדורי מוטיבציה, אבל הם שונים מאוד מערכים דמוקרטיים. אם יינתן להם להשתלט על המרחב והשיח הציבורי, הם עלולים להיות הרסניים למרחב הדמוקרטי במדינה, שגם כיום הוא צר מדי.

במדינה דמוקרטית מערכת החינוך צריכה לחנך לסובלנות, לנכונות לדיאלוג עם מי שמבטאים עמדות שונות, לפלורליזם, לחשיבה ביקורתית, להכרה בערכים של שוויון וחירות כדי להוציא מתוכה בוגרים חושבים, אכפתיים ומחויבים לזכויות אדם ולדמוקרטיה. לא פחות מבעיית הגיוס לצה”ל ראוי ששר החינוך יוטרד מהפופולריות הגואה של גזענות, אלימות ושיח חסר סובלנות בקרב בני הנוער. התפישות הללו מסוכנות לא פחות מכל איום אחר, וחובת משרד החינוך לתגבר את החינוך לזכויות אדם ודמוקרטיה.

האיומים והנאצות שספג ד”ר דגני הם תזכורת כאובה לפירות הבאושים של השחיקה בערכים הדמוקרטיים. מי שאינם מכירים בחשיבות של חופש הביטוי והפלורליזם, סופם שיפעילו אמצעים כוחניים, ובכלל זה אלימות, לסתימת פיות.

צה”ל יכול לפעול להכנת צעירים לצבא ולהכשרת חיילים באמצעות מסגרות רבות אחרות, הקיימות מחוץ למערכת החינוך. מערכת החינוך שלנו צריכה להוציא מתוכה בראש ובראשונה בוגרים חושבים, שיהיו אזרחים טובים.