ערב פניית הפלסטינים למועצת הביטחון של האו”ם בבקשה להכיר בפלסטין כמדינה עצמאית החברה באו”ם, הביע יו”ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן את ביטחונו, כי הבקשה תתקבל. “צפוי לנו רוב במועצה”, הצהיר בריאיון לעיתון “א-שרק אל-אווסט”, והוסיף: “אנו יודעים שיש תשע מדינות שתומכות בנו ואיננו סבורים שהן ישנו את עמדתן במהלך ההצבעה”. המדינות שעליהן מצביע אבו מאזן הן: שתי החברות הקבועות – רוסיה וסין, ושבע החברות הלא-קבועות – בוסניה-הרצגובינה, גבון, הודו, ניגריה, פורטוגל, ברזיל ודרום אפריקה.

למרות שבמקרה שיהיה רוב לפנייה הפלסטינית, צפויה הבקשה להידחות בגלל זכות הווטו של ארצות-הברית, מעוניינים הפלסטינים בהישג המדיני של השי תרוב של מדינות תומכות. ממשל אובאמה, מצידו, מנסה להשיג את התנגדותן של שבע מדינות לפחות, כדי שלא ייאלץ להשתמש בזכות הווטו.

יו”ר הרשות הפלסטינית נענה פומבית להצעתו של ראש הממשלה נתניהו להיפגש עמו השבוע באו”ם. “לא ויתרתי על המשא ומתן”, אמר אבו מאזן, “אפגש עם בעלי התפקיד הישראליים בכל עת, אבל אין בכך תועלת, אם אין שום דבר מוחשי. אני לא מתנגד לחזור לשולחן הדיונים אך השאלה היא על איזה בסיס. שתי הדרישות שלנו הן: הכרה במדינה פלסטינית בגבולות 67′, שבירתה מזרח ירושלים, ועצירה מוחלטת של הבנייה בהתנחלויות”.

יו”ר הרשות הפלסטינית העביר מסר גם לנשיא אובאמה, כשאמר לכתובתו: “הבטחת לי מדינה עד ספטמבר 2011. אני מקווה שתמלא את הבטחתך”.

—
ביום רביעי, ה-21 בספטמבר, בשעה 19:30, תתקיים בפינת הרחובות קפלן ולאונרדו דה וינצ’י בת”א (אזור קריית הממשלה) הפגנת תמיכה בעצמאות המדינה הפלסטינית.

בהזמנה לאירוע נכתב:

ממשלת נתניהו מגלה שוב ושוב את מדיניותה הכושלת והמסוכנת גם בנושאים החברתיים וגם בנושא המדיני. מצד אחד עוסקת הממשלה בלוחמה פסיכולוגית כלפינו וכלפי העולם אשר נועדה לתאר את התביעה לחברות פלסטין באו”ם כדבר הנוגד כביכול את האינטרס הישראלי. בחוקי המשחק של ממשלה זו יש רק מנצח אחד ומפסיד אחד. ממשלה זו הביאה לבידוד חסר תקדים של ישראל באזור ובעולם בכלל. זאת ממשלה שחיה בסרט ונוהגת בחוסר אחריות המסכן את כולנו.

מדינה פלסטינית החיה בשלום בצד מדינת ישראל היא האינטרס הברור של שני עמים: סיום הכיבוש, פירוק ההתנחלויות, פתרון בעיית הפליטים לפי החלטות האו”ם והכרה בקווי 67 כגבולות השלום של המדינה הפלסטינית; בכך טמון הפתרון.

את השנאה, שפיכות הדם, האלימות, הנישול והטרור יכולים להחליף שכנות טובה, שגשוג כלכלי חסר תקדים, צדק חברתי ושלום.