יותר מ-10,000 הפגינו עם התחדשות המחאה החברתית במוצ”ש, ה-2 ביוני, בתל אביב, ירושלים וחיפה. פעילות ופעילים רבים של חד”ש השתתפו בהפגנות ונשאו שלטים עליהם נכתב “צדק חברתי דורש שלום”, “כשהממשלה נגד העם, העם נגד הממשלה” ו”א/נשים נגד רווחים”. בתל אביב צעדו המפגינות והמפגינים מכיכר הבימה אל מוזיאון תל אביב, שם נערכה עצרת; בחיפה התקיימה צעדה מכיכר מאירהוף אל שדרות בן גוריון; ובירושלים צעדו הפעילות והפעילים פעילות ופעילי חד”ש נענו להזמנה להשתתף בהפגנות תחת הדגש של דרישת צדק חברתי, שלום ושוויון אל מול גל ההסתה והשנאה של השבועות האחרונים – ובציון של 45 שנים לכיבוש.

רג’א זעתרה, פעיל חד”ש וממובילי המחאה בחיפה, נאם בעצרת בת”א ואמר: “הממשלה הזו לא נחה על זרי הדפנה. היא עושה הכול כדי לסתום את הגולל על היכלות להשיג שינוי. אחת הדרכים היא להסית את קורבנות השיטה אלה נגד אלה. אתמול היו אלה הפליטים והמסתננים, שלשום החרדים והערבים – כולם אשמים, חוץ משלטון ההון. אנחנו אומרים שהאיום הגדול יותר על החברה הוא בראש ובראשונה ממשלת ישראל. צריך להפיל את הממשלה, היא לא יכולה לספק את הסחורה”.

ח”כ דב חנין אמר בהפגנה בת”א: “אנחנו אלפים ברחובות במחאה חברתית, שחוזרת עם מסר ברור וחד: כשהממשלה נגד העם – העם נגד הממשלה! איננו מבקשים מנתניהו דבר. אין לנו שום ציפיות ממנו. כמו כל מחאה אמיתית – זו מחאה נגד השלטון. זה לא ייגמר כל עוד הוא יישאר!”. אלון-לי גרין, פעיל “התנועה החברתית” וחד”ש, אמר: “הקיץ הזה אנו חוזרים בוגרים יותר, ונמשיך להפגין כדי שלא ימסמסו אותנו. הערב הוכחנו שאנחנו עוד כאן. עד שננצח”.

בהזמנה שהפיצה חד”ש לפני ההפגנה נכתב:

חזרת המחאה החברתית לרחובות מחויבת המציאות. אנחנו מברכים על אופיה הרחב והפלורליסטי של המחאה ועל כך שהיא מאפשרת בתוכה מקום למיגוון של מסרים. בתוך המיגוון הזה אנחנו נבוא להפגנות המחאה ב-2.6 עם אמירות חדות ופוליטיות. לדעתנו זה קול חשוב בתוך מקהלת קולות המחאה.

כי לדעתנו צדק חברתי הוא סוגיה פוליטית. וגם פערים ופירוק הסדרי רווחה אינן גזירת גורל אלא תולדה של מדיניות. וכשהממשלה נגד העם, צריך העם להשמיע קול מחאה נגד הממשלה. אנחנו חייבים להשמיע יחד קול ברור נגד הניסיונות להוביל אותנו למלחמות נגד אויבים חיצוניים, או לחיפוש ורדיפה של “אויבים פנימיים”.

גם סדר עדיפויות חברתי הוא פוליטי. כשהממשלה לא משקיעה במדינת רווחה בישראל היא משקיעה במדינת רווחה בהתנחלויות. ולא נעשה פה צדק חברתי אם ניגרר למלחמה איזורית איומה. זו דעתנו, וחובתנו לומר אותה בגלוי.

השנה נציין 45 שנה לכיבוש השטחים. השנה נציין את המועד הזה בניסיון להביא את מסרי השלום לתוך מעגלי המחאה. כולם מדברים על צדק חברתי, ואנחנו מזכירים שהוא דורש גם שלום על בסיס צודק: שתי מדינות לשני העמים, קו ירוק כגבול שלום, שתי בירות בירושלים ופתרון בעיית הפליטים.

בהפגנת המחאה הגדולה נתייצב נגד תפיסות השלבים השקריות: לא דחיית הצדק ליום שאחרי השלום, ולא דחיית השלום ליום שאחרי הצדק!