אלפים חסמו ביום ראשון את נתיבי איילון בדרישה לשוויון זכויות לקהילה הגאה. בשעות אחר הצהריים של אותו היום, צעדו כאלף מפגינים ומפגינות באירוע מחאה שארגנה הקהילה הטרנסית בישראל, בעקבות דקירתה למוות של טרנסג’נדרית בתל אביב (16.7). בגילוי דעת שפרסמה עמותת “מעברים” נכתב: “רבות מאיתנו עדיין חיות בעוני, בצל אלימות, במעגל הדחיקה לזנות, וסובלות מבורות מצד הממסד הרפואי והטיפולי, מהיעדר ביטחון תעסוקתי ומאפליה בדיור”.

ביום ראשון בערב התכנסו כ-80 אלף מפגינים בכיכר רבין, ובכך חתמו יום זעם שהופנה כלפי ממשלת הימין, המתחזה לתומכת בזכויות להט”ב וחירויות הפרט, אך בפועל מקדמת מדיניות חשוכה של שנאה ושל אפליה.

זו הסיבה שמאבק זה אסור לכנות “מאבק הפונדקאות”. גם אם התיקון שנדחה לחוק הפונדקאות, שהציע ח”כ אמיר אוחנה (הליכוד), הצית את המחאה הרחבה – ייזכר יום זה כאחד מהביטויים ההיסטוריים של המאבק לשוויון זכויות של קהילת הלהט”ב בישראל, על כל גווניה: למען שוויון ביכולת להקמת משפחה, אך גם צעד חשוב במאבק חברי הקהילה על החיים עצמם – נגד אלימות ואפליה, ובצל התמודדות מתמדת עם גילויי הסתה ושנאה.

חשוב לומר, כי פונדקאות היא נושא שנוי במחלוקת – גם בקהילת הלהט”ב ובתנועה הפמיניסטית. נכון, הקואליציה, מטעמי הומופוביה ולא מטעמי זכויות נשים, אסרה על זוגות חד-מיניים להסתייע בנשים פונדקאיות כדי להקים תא משפחתי, ובכך קיבעה מצב של אי-שוויון המתיר לזוגות הטרוסקסואליים לפנות לפונדקאות.

אולם עלינו להילחם ליצירת התנאים שיאפשרו משפחות גאות מסוגים מגוונים, וגם להבטחת שוויון מלא לנשים בכל תחומי החיים. שוויון לקהילת הלהט”ב אינו עובר דרך הדרישה לפונדקאות מסחרית,  תוך דריסת  נשים  מוחלשות, החפצתן ופגיעה בזכות שלהן על גופן.

מיום הזעם שארגנה הקהילה הגאה בישראל, והובילה בהצלחה האגודה למען הלהט”ב, אפשר ללמוד רבות: הירתמות ההסתדרות למאבק, כמו גם ארגונים פוליטיים רבים ומאות חברות פרטיות שהביעו בו תמיכה פומבית, סייעו, יש לקוות, למנוע מממשלת הימין לחמוק שוב מנשיאה באחריות  למדיניותה המפלה והבלתי-שוויונית.

דוברי העצרת לא שכחו שהכנסת אישרה את חוק הלאום (ר’ עמוד 4 בגיליון “זו הדרך” שפורסם השבוע), ממש במקביל לאי-ביטול האיסור על פונדקאות עבור זוגות חד-מיניים. קו ישיר ועבה מחבר בין חוק הלאום והחקיקה האנטי-דמוקרטית לבין החקיקה הפוגעת בקהילה הגאה.

זה הזמן לרתום את כל הכוחות הדמוקרטיים ושוחרי השלום בישראל, יהודים וערבים יחד, למאבק לסיום ימיה של ממשלת הימין, לשמירה על המרחב הדמוקרטי וליצירת חברה שוויונית באמת. הגיע הזמן להחליף את השלטון המושחת, המפלה והלאומני במנהיגות של תקווה, המגלה אפס סובלנות לגזענות, להומופוביה ולשוביניזם.

 

הרשימה מתפרסמת בגיליון השבוע של “זו הדרך”