שייח ג’ראח:

בשבועות האחרונים מזרח ירושלים לא יורדת מהכותרות. ביום שישי האחרון שודרה באולפן שישי של ערוץ 2 כתבה על אירועי השבוע בכפר סילוואן; מיד לאחריה נחשפו תמונות של מתנחלים רעולי פנים מיידים אבנים אל עבר תושבים פלסטינים ועיתונאים בכפר. ביום ראשון שידרה התוכנית “60 דקות” כתבת תחקיר על המאבק בין תושבי הכפר לארכאולוגיה המגוייסת של עמותת אלע”ד. השבוע נחשף סרטון המראה מתנחלים ושוטרי מג”ב כשהם מיידים אבנים לעבר תושבים ופעילי סולידריות שייח ג’ראח. אשליית השכנות הטובה והדו-קיום שדובריה החלקלקים של אלע”ד מוכרים לציבור הישראלי שנים ארוכות מתחילה להתנפץ.

עוד בירושלים השבוע: הצעת חוק חדשה מאיימת לאסור על תושבי מזרח ירושלים לעבוד כמדריכי תיירים משום שהם “אינם מייצגים את האינטרס הלאומי של הצגת ישראל בדרך נאותה”; הילדים שנדרסו ע”י ראש עמותת אלע”ד בשבוע שעבר נלקחו לחקירה (לדורס שלום); והקהילה הבינלאומית גינתה את חידוש הבנייה במזרח העיר עם תום תקופת ההקפאה. פעילי השלום הנאבק בהתנחלות בשייח’ ג’ראח מסרו “מול שטף האירועים הללו אי אפשר להחריש. ההפגנה בשייח ג’ראח היא הדרך שלנו להתייצב נגד הגזענות, הקנטרנות והאפליה”. ביום שישי, ה-22 באוקטובר, תצא הצעדה משער שכם לשייח ג’ראח בשעה 14:00. ההפגנה תתחיל בשעה 15:00 בגן שייח’ ג’ראח, דרך שכם. הסעות יצאו מתל-אביב בשעה 13:30 ממסוף אל-על, ליד רכבת מרכז.

מעסרה:

בשישי תתקיים גם הפגנה נגד הגדר בכפר מעסרה. באוקטובר 2006 התחילו ההפגנות נגד הגדר באזור הכפרים של דרום בית-לחם: נשים ונערות תושבות הכפרים שנפגעים מתוואי הגדר חסמו דחפורים ועיכבו עבודות, ופלסטינים וישראלים שילבו ידיים במאבק עממי לא-אלים להגנה על האדמה ונגד התרחבות ההתנחלויות. דובר פעילי השלום המפגינים במקום מסר: “השבוע, אחרי ארבע שנים של מאבק עממי עיקש נוכח דיכוי צבאי מתמשך, נוכח אלימות ומעצרים, נאחד כוחות בהפגנה גדולה במיוחד, ונבהיר לכוחות הכיבוש שהמסר שלנו עדיין רלוונטי: לא לגדר, לא להתנחלויות, לא לכיבוש – כן לשותפות, לשלום, לחירות ולשוויון!” ההפגנה תצא ממרכז מעסרה בשעה 12:00 בצהריים.

הכפר אל-מעסרה נמצא כ-13 ק”מ דרומית לבית-לחם, והוא חלק מקבוצת כפרים שנפגעו קשות מהתרחבות התנחלויות גוש עציון (בין הכפרים: אום-סלמונה, ואדי רחל, ארטס, ואדי א-ניס וג’ורת א-שמעה). התעסוקה באזור הסתמכה ברובה בעבר על חקלאות ועבודה בתוך ישראל, אך מאז שנת 2000 ומגבלות התנועה שהוטלו על פלסטינים בגדה, הוכפל אחוז האבטלה. רבים מתושבי הכפרים חיים מתחת לקו העוני, תלויים בסיוע במזון של סוכנויות סעד אמריקאיות, ועובדים בעבודות מזדמנות בהתנחלויות. ב-2006 התחילו עבודות ההכנה לבניית גדר ההפרדה הגזענית באזור דרום בית לחם, בתוואי שמספח דה-פקטו לישראל לא רק את גוש עציון אלא גם 3,500 דונם של אדמות חקלאיות של הכפרים, שמשמשים כאחד ממקורות ההכנסה האחרונים של התושבים. על חלק מהשטח מתוכננת הקמת שכונות חדשות של התנחלות אפרת. נוסף על כך, הגדר תמנע מהתושבים גישה לכביש הראשי לבית לחם (כביש 60), עיר המחוז שלהם.

מאז תחילת בניית הגדר התארגנו תושבי הכפרים הקרובים למאבק. בהפגנות הראשונות הצליחו בעיקר נשות הכפר לעצור דחפורים ולעכב את העבודות. עם הזמן שלח הצבא חיילים לתוך הכפרים, כדי למנוע מהמפגינים גישה לאזור העבודות. כיום ההפגנות ממשיכות להתקיים מדי שבוע בכפר מעסרה, כשהצבא מונע מהמפגינים לצאת מהכפר לכיוון לעבר האדמות. העבודות על הגדר, אגב, נפסקו בשל מחסור בתקציבים, אך המפגינים לא מוותרים על המאבק כל עוד שהתוכניות לבניית הגדר בתוקף.

ההפגנות במעסרה, יותר מכל מקום אחר, מתאפיינות בהתעקשות על פעולה לא אלימה. המפגינים מתקרבים לחיילים שמחכים להם בכניסה לכפר כשהם מודיעים בשלוש שפות שמדובר בהפגנה לא אלימה. גם במקרים שהחיילים תוקפים במכות, רימוני הלם וגז, בוועדה העממית מתעקשים שלא יהיו זריקות אבנים, ומעדיפים להתיישב על הכביש בידיים מורמות, לנאום נאומים, לשיר שירים, לתופף בתופים, ולא להיכנע