מח’ול במעצר שבוע וחצי וטרם פגש עו”ד; עשרות הפגינו מול ביהמ”ש
עשרות ערבים ויהודים הפגינו ביום שני (ה-17 במאי) מחוץ לבית משפט השלום בפתח תקווה, בקריאה לשחרורם המיידי של אמיר מח’ול וד”ר עומר סעיד. מח’ול, העצור כבר שבוע וחצי, עדיין לא זכה לפגוש עורך דין, והשב”כ ממשיך לחדש את הצווים המונעים ממנו זכות זו. עורכי דינו החליטו להחרים את הדיון על הארכת מעצרו כל עוד נמשכת הפרה בוטה זו של זכויותיו.
עם מעצרו לפני 11 ימים, הוכרז מח’ול כמנוע מפגש עם עורכי דינו באופן מוחלט. בית המשפט המחוזי בפתח תקווה דחה את כל העררים שהוגשו כנגד מניעת המפגש של מח’ול עם סנגוריו. מח’ול מיוצג ע”י עו”ד חוסין אבו חוסין, ארנה כהן וחסן ג’בארין.
מח’ול עצמו נעדר מהדיונים המשפטיים בעניינו. בכל הדיונים המשפטיים בעניינו הוא הובא אומנם לבניין בית המשפט אלא שנוכחותו בדיונים עצמם נמנעה על ידי השב”כ ובאישור בית המשפט. הדיונים בעניינו התנהלו בצורת חלופת מידע סודי בין בית השב”כ לבית המשפט. שאלות נשאלו ופתקים הועברו רק בין השב”כ לבין בית המשפט. עורכי דינו של מח’ול לא קיבלו אף מידע שנוגע למצב בריאותו של מח’ול, תנאי חקירתו וכליאתו. כל המידע סווג כביטחוני. למעשה, בית המשפט שמע רק צד אחד – השב”כ.
אי לכך, מסר צוות ההגנה כי בנסיבות הללו ובהעדרו של הליך הוגן, הייצוג המשפטי שהוא מספק הופך לחסר כל משמעות, וכי מערכת בתי המשפט בתיק זה מהווה חותמת גומי להחלטותיו של השב”כ. חשוב לציין, כי בית המשפט העליון בישראל מעולם לא קיבל אף ערר כנגד מניעת מפגש של עצור עם עו”ד.
עוד נמסר כי משמעות סיווגו של “כעצור ביטחוני” היא שמח’ול נתון לתנאים קשים וחקירה ממושכת על-ידי השב”כ. בנוסף למניעת המפגש עם עורכי דינו הוא גם מנוע לפגוש את בני משפחתו (אשתו ג’נאן ושתי בנותיו הקטינות) ואין לו הזכות להשתמש בטלפון או לשלוח מכתבים. חקירותיו של ידי השב”כ המתנהלות מזה 11 ימים מתנהלות ללא תיעוד חזותי או קולי וללא תיעוד מלא בכתב.
יצוין, כי ועדת האו”ם נגד עינויים הדגישה בהמלצותיה האחרונות משנת 2009 (פסקה 15) כי “יש לאפשר לעצורים גישה מיידית לעו”ד, לרופא בלתי תלוי ולבן/ת משפחה. אלה אמצעים חשובים להגנה על החשוד ומסייעים בהוספת ערובות כנגד עינויים ויחס בלתי הולם לעצורים וכי הם צריכים להיות זמינים גם לעצורים החשודים בעברות ביטחון”.
ועדת זכויות האדם של האו”ם הצהירה בסיכום המלצותיה בנוגע לישראל (פסקה 13) משנת 2003, כי היא “מודאגת מכך שהשימוש במעצר ממושך ללא גישה לעו”ד או לכל אדם מהעולם החיצון מפר סעיפים המעוגנים באמנה בדבר זכויות פוליטיות ואזרחיות [ICCPR] (סעיפים 7, 9, 10 ו-14 פסקה 3 (ב)…” וכי ישראל “חייבת להבטיח כי לא ייעצר אדם למעלה מ-48 שעות ללא גישה לעו”ד”.
האגודה לזכויות האזרח פנתה ביום ראשון, ה-16 במאי, בקריאה דחופה ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, בדרישה שיפעל כדי לאפשר לאמיר מח’ול החשוד בריגול להיפגש עם עורכי דינו. במכתב שהועבר ליועץ המשפטי נכתב כי “זכותו של חשוד להיפגש עם עורך דין היא זכות יסוד חוקתית, המהווה ערובה חיונית להבטחת חקירה הוגנת ולשמירה על זכויותיו כעצור. עצור שנחקר למשך ימים ארוכים ללא עורך דין עלול להיות חשוף לאמצעי חקירה פסולים ואף לעינויים, ונשללת ממנו כל אפשרות ממשית להתגונן מפני הפגיעה בחירותו. השימוש המצטבר שנעשה בעניינם של ד”ר סעיד ושל מח’ול, בשני אמצעים דרקוניים – הטלת צו איסור פרסום גורף גם לאחר המעצר, ומניעה ממושכת של מפגש העצורים עם עורך דין – רחוק מלהלום את הנורמות שאמורות להדריך מדינה דמוקרטית בניהול חקירה”.